שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
856
אלישע שואל/ת: במילון הסלנג המקיף מופיע הערך 'גוגו' (גוגואים) בלי שנכתב מקורו. מצאתי באתר במרשתת שהמקור עשוי להיות מערבית agu , שפירושו גלעין ובעגה הירושלמית אג'ו. כמו כן אשמח למקורם של ביטויים הזכורים לי ממשחקי הילדות: 'טוש' (אולי 'תוש' ו'תאני'.
רוביק עונה:
גלעיני המשמש קרויים אכן עג'ווה או אג'ו ולכן אפשר שמן המילה התפתח הכינוי 'גוגו'. הקריאה 'תוש-תאני-תלית' מסמנת סיום סיבוב במשחק הג'ולות. תלית – שלישי, תאני – שני. על מקורו של 'טוש' לא הצלחתי לעמוד, כל הסבר יתקבל בברכה.
857
איתמר וייל שואל/ת: האם הפועל 'התוועד' הוא תנכי או תלמודי, ואולי חדש? האם יש לו מקור כלשהו בתנ''ך?
רוביק עונה:
'התוועד' הוא פועל תלמודי. התלמוד מלא בהתוועדויות. הפועל גזור מן השורש הנפוץ וע"ד/יע"ד, המוכר גם מן המקרא, שנאמר בספר עמוס, "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו"?
858
אלי שואל/ת: המילה "סטוץ". מהיכן היא לקוחה?
רוביק עונה:
המילה לקוחה מיידיש. הביטוי עס טוט זיך פירושו 'משהו מתרחש', והוא קוצר בדיבור למילה אחת: סטוץ. במחצית הראשונה של המאה הקודמת הוא התייחס להתרחשות מסעירה, מאוחר יותר התייחד למשמעות של דייט חד לילי, one night stand.
859
אברהם תירוש שואל/ת: מהו 'חלילה' בביטוי וחוזר חלילה? האם "לשון מחול סביב סביב", כפירוש רש"י שם, במסכת פסחים, או שיש גם פירוש אחר?
רוביק עונה:
'חלילה' היא סיבוב או הקפה, 'חוזר חלילה': חוזר בסיבוב. המילה נהגית במלרע, והשורש הוא חו"ל. 'חלילה' במשמעות 'אסור' היא מילה מקראית המוכרת גם במסגרת הביטוי 'חס וחלילה'. היא נהגית במלעיל, ומקורה בשורש חל"ל, במשמעות ביזוי הקודש.
860
תהלה שואל/ת: קושיה לפסח: למה "מצה"? האם כי אופים אותה כפי שהיא מצויה לפנינו עכשיו, ולא ממתינים לתפיחה?
רוביק עונה:
מצה היא משורש מצ"ץ, מאפה שנמצץ או שנסחטו ממנו המים.
861
עדי שואל/ת: מה מקור המלה "סיסמה", והאם יש קשר בינה לבין הסיסמה פותחת הדלתות "סומסום היפתח!!" בסיפור עלי באבא וארבעים השודדים?
רוביק עונה:
מקור המילה התלמודית 'סיסמה' הוא מיוונית; syssemon, הרכב מילים שפירושו 'עם סימן' (sim+semon). מכאן גם מקורה של המילה סימן. לגבי מקורה של אמרת הקסם open sesame מתרוצצות דעות שונות. הרוב קושרים אותה לתבלין השומשום, בערבית שִׂמְשִׂם, ומכאן התגלגל ליוונית. יש גם דעה שמדובר במילת קסם עברית עתיקה שהתגלגלה מ'שם שמים', ממש כפי שיש קושרים את אברקדברא ל'אברא כדברא' הארמי. שתי השערות אלה מחמיאות לתרבות היהודית, אך ככל הנראה אינן נכונות.
862
ארנה סער שואל/ת: בספרו של דר נסתר, "בית משבר", מתואר אחד הגיבורים בזמן שנופלת עליו ידיעה קשה מאד שהוא "כהלום קיטרון". מהיכן הביטוי ומה מקורו?
רוביק עונה:
קִטרון היא מילה תלמודית נדירה שפירושה שר או נגיד, בעקבות המילה הלטינית centurio, ומכאן התגלגל גם לשמו של טנק. כדי להבין מה המילה עושה בטקסט של דר נסתר יש צורך להכיר את ההקשר.
863
תהלה שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה 'הרפתקה'?
רוביק עונה:
ד"ר תמר גינדין, שליחתנו לשפה הפרסית, משיבה: את המילה הרפתקה (וגם ארפתקה) אפשר לשחזר כפרסית: raftaka/āraftaka/hamraftaka. הצורה raftaka היא בינוני פעול של הפועל ללכת, המשמש בזמנים שונים ובצורות שונות גם במובן של לזרום, להיות אפשרי, להתנהג ולהתרחש. כלומר, הרפתקה הוא מה שקרה, מה ש"נהלך".
864
טלי תמיר שואל/ת: מהם שורשי המילה "חקלאות"?
רוביק עונה:
'חקל' היא מילה ארמית-תלמודית שפירושה שדה, לצד 'חקליתא', וכן 'חקלאה': איש שדה, עובד אדמה. מחדשי הלשון נהגו לקחת מילים ושורשים מן הארמית של לשון חכמים, וליצור מהן מילים חדשות. 'חקל' לא נקלטה כמילה עצמאית, אף כי היא משמשת בשמה של חברת יכין-חקל, אבל 'חקלאות' נגזרה ממנה כתחליף לצירוף "עבודת האדמה", וכמוה 'חקלאי'. מחדש המילה אינו ידוע, אך היא מופיעה ובתפוצה רחבה יחסית בעיתונות העברית החל משנת 1925.
865
תמר מקרית טבעון שואל/ת: מה מקור המילה קלפי ואיך צריך להגות אותה?
רוביק עונה:
קלפי היא מילה משנאית שמקורה יווני, ופירושה שם תיבת הגרלה שבאמצעותה נגזר גורלם של השעירים שנשלחו למות בהר עזאזל. יש להגותה במלרע בשתי חלופות, קַלְפִּי וגם קלפֵּי, אך ההגייה המומלצת היום היא בחיריק. הנטייה הישראלית למילעול מביאה לכך שבדרך כלל היא מבוטאת במלעיל, ולעיתים אפילו בפ' רפה: קַלְפִי.
866
נתן דרור שואל/ת: מה מקור המילה 'שלייקעס'?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא ביידיש, שבה שלייקעס הוא מה שקרוי בעברית כתֵפות. ככל הנראה המילה היא גלגול מגרמנית של Schleife, שלַייפֶה, שפירושה לולאה. יש לזכור שיידיש היא חובבת ידוע של העיצור ק, כמעין תוספת חיבה.
867
יהושע שואל/ת: מה המוצא של המילה תורמוס?
רוביק עונה:
הצמח תורמוס מופיע בתלמוד ומקורו יווני: thermos. יש קושרים בינו לבין מילים יווניות שהוראתן חום, ומכאן התֶרמוס שממנו שותים תה.
868
עמיקם רז שואל/ת: איך קיבל שמו של ירק הגינה 'צנון' את המשמעות של אדם חסר מקוריות והומור?
רוביק עונה:
שאלה נהדרת, וככל שחפרתי וחיפשתי לא מצאתי תשובה נהדרת כמוה. זה בהחלט יכול היה להתפתח כדימוי פנים-עברי על פי טעמו היבש משהו של הירק צנון, אך יתכן שהוא מושפע מדימוי דומה בשפה כלשהי. כל מידע יתקבל בברכה.
869
שחר כרמל שואל/ת: אני מדריך טיולים לנוער ציוני מהגולה, ורציתי לדעת מה מקור המילה טיול, ומתי קיבלה את המשמעות שיש לה היום?
רוביק עונה:
טיול היא מילה חדשה, אך היא נגזרה ישירות, במתכונת שם הפעולה, מן הפועל התלמודי טייל, שמקורו ארמי. המשמעות לא השתנתה מאז ועד ימינו.
870
חננאל מאק שואל/ת: בעקבות מילת השבוע "שבט", האומנם נולד השרביט מן השבט? אינני מתיימר לדעת אבל ההשערה אינה נראית בעיני. האות ר' אינה נוהגת להפציע כך מתוך מילים קיימות. תחושתי הבלתי מנומקת היא שמוצא השרביט בפרס ומדי והוא התייהד שם, כמו רבים מעמי הארץ (אסתר ח', יז).
רוביק עונה:
המילה שבט מקורה באכדית, וההשערה שהיא מקורו של השרביט מקובלת בין האטימולוגים. ד"ר תמר עילם-גינדין מחזקת את ההשערה בהתייחסות למגילת אסתר: "לכל אורך המגילה פזורים מונחי שלטון שהמחבר מניח שאנחנו מכירים. חלקם פרסיים, חלקם ירושה מהאימפריה הקודמת. שרביט הוא אחד המונחים שעברו בירושה. איך אנחנו יודעים את זה? כי זה שורש שמי, והאימפריה הקודמת הייתה שמית. המילה שרביט נגזרת מהמילה "שבט" - ענף. מאין באה ה-ר' הזאת? ובכן, הפיכת עיצור אחד לשניים, כשאחד מהשניים הוא מעיצורי למנר, נפוצה מאוד בשאילות בין שפות. למשל רמלה הערבית ("חולית", או "חולון") שהפכה בספרדית ל-Ramblas, camera הלטינית שפירושה "חדר", שהפכה באנגלית ובצרפתית ל- chamber/chambre. בתחום יחסי ישראל איראן, אחד מענפי הייצוא החזקים של העברית אם לא ה-, הוא המילה "שבת", והיא מופיעה בפרסית אמצעית כ'שַׁמְבַּד', ובפרסית חדשה הפכה ל'שַׁמְבֶּה. גם בשם הנהר סמבטיון חוזרת אותה תופעה, מאותו מקור".
< הקודם ... 56 57 58 59 60  ... הבא >