שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
856
אורי מאוסטין שבטקסס שואל/ת: מדוע הצבעים חום, לבן, ותכלת אינם במשקל הצבעים הסטנדרטי?
רוביק עונה:
שמות הצבעים לקוחים מן המקורות, והצבעים שנזכרו התפתחו בצורה שונה משמות רוב הצבעים האחרים. המילה חום קשורה ככל הנראה לחוֹם ולשורש חמם. המילה הקדומה תכלת הולידה את המילה תכול, הנענית כבר למשקל הצבעים.
857
אורי פרידלנד מזכרון יעקב שואל/ת: לפני מספר ימים ישבתי עם חבריי ביערות הכרמל, בזמן שאחרים הלכו 'לקושש עצים', ופתאום הופתעתי לי מעוצמת המילה לקושש. מהיכן בא הפועל הזה?
רוביק עונה:
'לקושש' בא מן התנ"ך, ושם הוא משמש גם לעצים אבל גם לתבן ("ילכו וקוששו להם תבן", בספר שמות). על פי הצליל ניתן לראות שהפועל מתייחס לקש: המקושש אוסף או (לפי רש"י) מלקט קש, ולפי דעה אחרת, תולש את הקש משורשיו. הפועל התפשט היום לתחומים נוספים. "ללכת לקושש" סתם הוא לצאת לקניות, בפוליטיקה "מקוששים קולות", בעיקר במסגרות מצומצמות כמו כנסת, על נתניהו נאמר למשל שהוא "מקושש לגיטימציה", ועוד קישושים לרוב.
858
שואל/ת: נתקלתי בתוכנית טלוויזיה בצירוף "פרטי כל" עבור פרוטוקול. האם זה תקין?
רוביק עונה:
"פרטי כל" היא צורה עברית שהומצאה עקב דמיונה בצליל ובמשמעות ל"פרוטוקול". היא לא זכתה לתו תקן, בעוד פרוטוקול, מילה שמקורה יוונית (מילולית: עמוד מודבק) מקובלת מימים ימימה, ואף מופיעה במילוני האקדמיה.
859
איל שואל/ת: אני משרת כעת במילואים ברמת הגולן. בין סיור לסיור לא הצלחנו למצוא תשובה לשאלה: האם המילה "פִתחה" (בסמיכות, פתחת רפיח או פתחת קוניטרה) קיימת בעברית? מה מקורה?
רוביק עונה:
המילה נוצרה לאחר מלחמת ששת הימים כדי לענות על מונח חסר בטופוגרפיה, מישור רחב ופתוח. בשנת 1970 היא נקבעה כשם לאשנב או פתח קטן בכלי שיט במילון הימאות של האקדמיה (scuttle) . לאחרונה היא משמשת כמונח יסוד בתחום ציוד המחשבים כתרגום ל-port (יציאה).
860
איתי מתל אביב שואל/ת: מהיכן הגיעה מילת הזירוז "נו"?
רוביק עונה:
נו, באמת, מיידיש כמובן. היידיש הביאה את "נו" מהשפות הסלאביות.
861
איתי קולבינגר שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה וואלה לעברית? האם מקורה בצרפתית?
רוביק עונה:
המילה הצרפתית voila, שפירושה הנה, הרי, שימשה בעבר בסלנג הישראלי כביטוי של כבוד או הפתעה, ונאמרת במלרע. מקור וואללה בשימושיה המקובלים, במלעיל, הוא ערבי, והוא נאמר בנגינות שונות ובמשמעות של הפתעה, זלזול, הסכמה ועוד. פירושו בערבית באלוהים, כלשון שבועה.
862
איתן מרקוביץ שואל/ת: מהיכן בא ה"שֶכֶב" בביטוי "בין הרכב והשֶכֶב"?
רוביק עונה:
מן המשנה, מסכת בבא בתרא: "ומרחיקין את הריחים שלושה מן השכב, שהן ארבעה מן הרכב". פירוש חנוך אלבק: שלושה טפחים מהאבן התחתונה של הריחיים (שכב), וארבעה מן האבן העליונה (רכב).
863
אלה מחיפה שואל/ת: מה מקור השימוש במילה 'פֶרח' כשמדברים על מתלמדים צעירים כמו פרחי טיס או פרחי כמורה?
רוביק עונה:
המקור הוא במשנה, בצירוף "פרחי כהונה" הנפוץ מאוד גם בתלמוד ובמדרשים. במסכת יומא כתוב: "ביקש להתנמנם, פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה". על נבוכדנצר נכתב שהשמיד שמונים אלף פרחי כהונה. המדרש ופרשני המקרא נדרשו לצירוף הזה והציעו הסברים שונים. אליעזר המודעי דורש על פסוק ידוע מספר בראשית: "גפן זו ירושלים; שלשה שריגים זו מקדש ומלך וכהן גדול; והיא כפורחת עלתה נצה, אלו פרחי כהונה". בספר הזוהר קושרים את המילה פרחים ב'פרחי כהונה' למילה אפרוחים. עובדיה מברטנורה קובע שפרחי כהונה הם "בחורים ששער זקנם החל לצמוח", ומכאן גם המילה פרחח. פירוש מאוחר יותר קושר בין פרחי הכהונה לבני אהרן הכהן, באמצעות פסוק מספר במדבר שבו נכתב "והנה פרח מטה אהרון ... ויוצא פרח ויוצץ ציץ".
864
אלישע פרוינד שואל/ת: מה מקור המילה "דוושה", ומה בינה לבין הפועל לדוש?
רוביק עונה:
"דוושה" היא צורת עברית של המילה הארמית-תלמודית דוושא. היא בהחלט קשורה לשורש לדוש, שפירושו לדרוך ולרמוס, וזו גם המשמעות התלמודית.
865
אלישע פרוינד שואל/ת: מה מקור המילה "חלוק"?
רוביק עונה:
חָלוק הוא בגד תלמודי ששימש ככתונת ארוכה של נשים, בעברית החדשה הוא משמש לשני המינים כבגד עבודה. אין ודאות ביחס למקור המילה, וההשערה היחידה היא שפירושה "הבגד החלק". המילה הדומה בהגייתה, חַלּוק, מופיעה פעם אחת בתנ"ך בצירוף "חלוקי נחל", ופירושה "האבן החלקה".
866
אלישע פרוינד שואל/ת: מה מקור המילה קבס? למיטב זכרוני, יש משקה רוסי בשם כזה, שמי ששותה אותו חוטף בחילה, אבל קרוב לוודאי שלא זה המקור?
רוביק עונה:
"קבס" מופיעה במשמעות גועל במילונו של בן יהודה, והוא קובע שמדובר במילה מהספרות החדשה, אך אינו מביא דוגמאות. עם זאת יש בלשון חכמים מילים בשורש קב"ס, הקיים גם בארמית, וגם פירושיהן אינם ברורים. למשל, "קיבוסת" שפירושה כנראה רמאות, וכן "קבסתן" שממנו נגזר קבס. על מילה זו נכתבו תילי תילים של פירושים. יש טוענים שמדובר באדם שאכל הרבה מדי ולקה בשלשול, וקושרים זאת לצמח משלשל בשם כבסה שמקורו בפרסית. לפי הסבר אחר המקור הוא ביוונית, שם קבסתן מקבילה למילה שפירושה פרקדן.
867
אלישע פרוינד שואל/ת: מהיכן הגיעו אלינו הערדליים?
רוביק עונה:
המקור בהופעה יחידה בתלמוד, מסכת ביצה: "אמר רב פפא: ערדלין אין בהן משום כלאים". רש"י מסביר את המילה בעקבות הסבר של הגאונים: "רגילין ללבשן תחת מנעליהן, ותולים עליהם עור של תיישים מעובדין תחת קרקעיתן, וכנגד העקב של רגל יש עושין אותן של צמר". למילה 'ערדליים' אין רמז או דמיון בכל שפה אחרת המוכרת היום.
868
אלכס מאזור המרכז שואל/ת: אשמח אם תוכל לעזור לי במציאת המקור של המילה 'פרוצה'?
רוביק עונה:
מקור המילה בלשון חכמים, שם היא מתייחסת לאשה חסרת צניעות ("כאן בפרוצה, כאן בצנועה", מסכת כתובות), כלומר, אשה הפורצת את חוקי המוסר.
869
אברהם אהרוני שואל/ת: מה מקור הביטוי "בהחלט"?
רוביק עונה:
"החלט" היא מילה מלשון חז"ל שפירושה "מצב שנקבע באמצעות החלטה", ויש בה שימוש נרחב בסוגיית הנגעים. הרמב"ם השתמש בתפוצה רחבה בתואר הפועל "בהחלט", במשמעות הנהוגה היום. "בהחלט" נותרה בשפה, בעוד "החלט" נעלמה .
870
אמיתי מירושלים שואל/ת: מה מקור המילה קישתא כמילה לגירוש בעל חיים או מטרד כלשהו?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה "קיש", המוכרת בלדינו, בשפת יהודי סלוניקי. היא קיימת גם בערבית המדוברת, אולי בהשפעת השימוש בין היהודים.