שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
886
יוסי שואל/ת: מה מקור המילה 'יוֹרָה', במובן קדרה?
רוביק עונה:
המילה התנ"כית קיימת בשפות השמיות, 'אירא' בסורית פירושה קומקום. משערים שיש קשר בין יורה לבין אוּר (אש).
887
יקי לוין שואל/ת: "מה מקור המילה בתיאבון? מלשון תאווה? אז למה באות ב' ולא באות ו'? והאם זה קשור לברכה הצרפתית bon appetit?
רוביק עונה:
העיצורים ו' ו-ב' (נשמעים שניהם V) מתחלפים ביניהם לעיתים, והשורש תאב-תאו הוא דוגמה לכך. הברכה "בתיאבון" מושפעת, כמו רוב גינוני הנימוס, משפות אירופה, מצרפתית, וגם מגרמנית: gut Apetite. בשפות אלה ההוראה המילולית היא "תיאבון טוב". הצורה העברית היא קיצור של "אכלו בתיאבון", שהן גם המילים של שיר עם: "אכלו אחים, אכלו בתיאבון". לצידה היתה נהוגה גם הצורה "לתיאבון", קיצור של "אכלו לתיאבון".
888
ירדן מתל אביב שואל/ת: מה מקור המילה אנדרטה?
רוביק עונה:
"אנדרטא" מופיעה בתלמוד כמה פעמים, והכוונה שם לפסל שמי שמשתחווה אליו חשוד בעבודה זרה. מקורו במילה היוונית "אנדרו", אדם, והאנדרטאות היו פסלי אדם. "אנדרו" מוכר ממילים לועזיות רבות, גם בצורת "אנתרו", ומכאן האנתרופולוגיה והאנתרופוסופיה, השמות הפרטיים אנדרי ואנדריאס ועוד. 'אנדרו' קשור גם למילה עברית תלמודית אחרת: אנדרלמוסיה. זו התגלגלה מהמילה היוונית אנדרולפסיה, שפירושה מעצר אדם שביצע מעשה רצח בחוץ לארץ. "אנדרטה" נכנסה לשימוש גורף בעברית אחרי קום המדינה, כשהחלה פעולה נרחבת של הנצחת חללי ישראל באנדרטאות. החבר י' אזובי שואל בשנת 1952 את עורכי "לשוננו לעם" "מה מקור המילה אנדרטה, שהוצמדה למצבות הזיכרון שהוצבו בשבועות האחרונים בתל אביב ובקריית ענבים". בתשובה מביא הבלשן עלי איתן את המקור היווני ומוסיף: "מכיוון שהמצבות בתל אביב ובקריית ענבים אינן פסלים של בני אדם, אין השם אנדרטה הולמן, אלא היה צריך לקרוא להן מצבת זיכרון או יד".
889
ישי בס שואל/ת: מה מקור המילה סיסמה?
רוביק עונה:
המילה סיסמה מופיעה במדרשים. במדרש שמואל נאמר: "ראית מימיך אדם אחד יוצא מן הצפון, ואדם אחר יוצא מן הדרום, ומזדווגין זה לזה, אילולי שעשו סיסמא ביניהן?". מקורה של המילה יווני: syssemon, שפירושה אות או סימן, והיא מורכבת משתיים: syn (יחד, עם) ו-sema (סימן), שהיא גם מקור המילה היוונית semeion, שממנה נגזרה המילה העברית-תלמודית סימן.