שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
901
אלישע פרוינד שואל/ת: מה מקור המילה "חלוק"?
רוביק עונה:
חָלוק הוא בגד תלמודי ששימש ככתונת ארוכה של נשים, בעברית החדשה הוא משמש לשני המינים כבגד עבודה. אין ודאות ביחס למקור המילה, וההשערה היחידה היא שפירושה "הבגד החלק". המילה הדומה בהגייתה, חַלּוק, מופיעה פעם אחת בתנ"ך בצירוף "חלוקי נחל", ופירושה "האבן החלקה".
902
אלישע פרוינד שואל/ת: מה מקור המילה קבס? למיטב זכרוני, יש משקה רוסי בשם כזה, שמי ששותה אותו חוטף בחילה, אבל קרוב לוודאי שלא זה המקור?
רוביק עונה:
"קבס" מופיעה במשמעות גועל במילונו של בן יהודה, והוא קובע שמדובר במילה מהספרות החדשה, אך אינו מביא דוגמאות. עם זאת יש בלשון חכמים מילים בשורש קב"ס, הקיים גם בארמית, וגם פירושיהן אינם ברורים. למשל, "קיבוסת" שפירושה כנראה רמאות, וכן "קבסתן" שממנו נגזר קבס. על מילה זו נכתבו תילי תילים של פירושים. יש טוענים שמדובר באדם שאכל הרבה מדי ולקה בשלשול, וקושרים זאת לצמח משלשל בשם כבסה שמקורו בפרסית. לפי הסבר אחר המקור הוא ביוונית, שם קבסתן מקבילה למילה שפירושה פרקדן.
903
אלישע פרוינד שואל/ת: מהיכן הגיעו אלינו הערדליים?
רוביק עונה:
המקור בהופעה יחידה בתלמוד, מסכת ביצה: "אמר רב פפא: ערדלין אין בהן משום כלאים". רש"י מסביר את המילה בעקבות הסבר של הגאונים: "רגילין ללבשן תחת מנעליהן, ותולים עליהם עור של תיישים מעובדין תחת קרקעיתן, וכנגד העקב של רגל יש עושין אותן של צמר". למילה 'ערדליים' אין רמז או דמיון בכל שפה אחרת המוכרת היום.
904
אלכס מאזור המרכז שואל/ת: אשמח אם תוכל לעזור לי במציאת המקור של המילה 'פרוצה'?
רוביק עונה:
מקור המילה בלשון חכמים, שם היא מתייחסת לאשה חסרת צניעות ("כאן בפרוצה, כאן בצנועה", מסכת כתובות), כלומר, אשה הפורצת את חוקי המוסר.
905
אברהם אהרוני שואל/ת: מה מקור הביטוי "בהחלט"?
רוביק עונה:
"החלט" היא מילה מלשון חז"ל שפירושה "מצב שנקבע באמצעות החלטה", ויש בה שימוש נרחב בסוגיית הנגעים. הרמב"ם השתמש בתפוצה רחבה בתואר הפועל "בהחלט", במשמעות הנהוגה היום. "בהחלט" נותרה בשפה, בעוד "החלט" נעלמה .
906
אמיתי מירושלים שואל/ת: מה מקור המילה קישתא כמילה לגירוש בעל חיים או מטרד כלשהו?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה "קיש", המוכרת בלדינו, בשפת יהודי סלוניקי. היא קיימת גם בערבית המדוברת, אולי בהשפעת השימוש בין היהודים.
907
גדעון מרעננה שואל/ת: מהיכן הגיע המונח כבש, שהוא המדרגות באונייה או במטוס?
רוביק עונה:
ישר מהמקורות. בתנ"ך פירושו, בהופעה יחידה, מדרגה, במשנה סולם מדרגות.
908
גדעון נח שואל/ת: באחד הספרים שקראתי הופיעה לרוב המילה 'אפרתים' במשמעות אנשים מכובדים. מהיכן הגיעה המילה הזו?
רוביק עונה:
האפרתים הם בני שבט אפרים, שנחשבו חשובים ובעלי מעמד וסגולות טרומיות, ועל כן הפכו בלשון חכמים שם נרדף לבעלי מעמד ונכבדים.
909
גדעון נח שואל/ת: מהיכן הרישא 'ד' של מילים כמו 'דאשתקד', 'דנא', 'דאבדין'?
רוביק עונה:
ד' מתפקדת בארמית כמילית לצרכים שונים. בדרך כלל היא מקבילה למילית שֶ- העברית (או הַ- במקרה של בינוני), ומכאן 'דאבדין': האובדים, או 'כל דכפין': "כל מי שרעב". ד' משמשת גם כמילית הקניין 'של', ועל כן "שלג דאשתקד" הוא "שלג של אשתקד". "דנא" הוא כינוי רומז: "הזה".
910
גדעון שואל/ת: מהיכן הגיעו המילים דשדוש וטשטוש?
רוביק עונה:
שני השורשים הם הכפלות של שורשים פשוטים בגזרת נחי ע"ו. דשדוש גזור משורש ארמי, הכפלה של דש, הקשור בדיש. טשטוש מופיע בתלמוד בצורה 'מטושטש', הכפלה של טש שפירושו 'שפשף'.
911
גליה לוינוביץ שואל/ת: מהיכן נוצרה הצורה המיוחדת "גיא"? האם יש לה אחיות בעברית?
רוביק עונה:
הצורה ייחודית, והיא נכתבת כבר במקרא בשתי צורות: עם א' בסופה ובלי א', גי. הא' מופיעה כעיצור בצורות הריבוי גיאיות וגם גיאות, כך שאפשר להניח שבגלגול מוקדם היה לה תפקיד כעיצור, אך בצורת היחיד הא' נותרה בכתיב בלבד, ואין לה תפקיד לא כעיצור ולא כתנועה.
912
דוד מייזלמן כפר סבא שואל/ת: "שמעתי כי הביטוי 'לתחמן' קשור למנהל הגימנסיה העברית רחביה, ששמו היה מר טוכמן, וכתב ספרי מתמטיקה יחד עם מר קלעי"?
רוביק עונה:
השמועה הזו גונבה גם לאוזני, אך לא זכיתי לקבל הסבר מדוע דווקא אותו טוכמן זכה לכבוד להיות תחמן, או מי שמתחמנים אותו, ונראה שזה מדרש מאוחר. המילה 'תחמן' נוצרה והתפשטה בשנות החמישים, והומצאה בחיל האוויר על ידי שלמה ברק בעקבות "תכנון מכמונת", והתייחסה למשחקי מתיחות הנהוגים בחיל. צליל המילה מזכיר "תככים" וגם "חרמן". הצלחתה התבססה לאחר שנגזר ממנה פועל שלא היתה לו חלופה הולמת: לתחמן. המילה והפועל נכנסו לשפה בתקופה שבה התפשטה גם המילה פראייר, ללמדך שאין תחמן בלי שיעמוד מולו פראייר, ולהיפך.
913
דר' עמיחי גינסבורג שואל/ת: מה מקור המלה ממתק, והאם על פי כללי השפה העברית ניתן להכליל במניין הממתקים גם עוגה הנאפית בקונדיטוריה?
רוביק עונה:
"ממתק" היא מילה משיר השירים: חיכו ממתקים וכולו מחמדים, וכאן "ממתקים" הוא שם תואר; וכן מספר נחמיה, שם ממתק הוא משקה מתוק. השימוש ב"ממתק" במשמעות מאכל מתוק מצוי בספרות ימי הביניים. יהודה הלוי כותב: "רדי מדבשי ממתקים, שתי מעדניי משמנים". השימוש הזה מוכר גם בספרות ההשכלה, בין היתר בכתבי אברהם מאפו. בן יהודה מגדיר את המילה "ממתק" במילונו: "מאכל או משקה מתוק". היום אין נוהגים לקרוא לעוגה ממתק, אבל ביאליק כותב בשירו "גן עדן התחתון": "ממתקים מעשה אופה כולם".
914
חיים אלנקווה שואל/ת: אני מעוניין לדעת מה מקור שמות מגורי החיות כגון רפת, לול, שובך, קן? מלונה, כפי שאני מבין, היא מקום ללון?
רוביק עונה:
המילה 'רפת' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר חבקוק: "ואין בקר ברפתים". יתכן שהיא קשורה למילה רף, קורה של מכלאות. המילה 'לול' במשמעות משכן התרנגולות מופיעה בתלמוד, אך היא נסמכת כנראה על הופעה יחידה של לול בתנ"ך, שפירושה מדרגות לולייניות. 'מלונה' בתנ"ך היא סוכת שומר, ורק בעברית החדשה היא הפכה למעונו של הכלב. המילה 'שובך' מופיעה בתלמוד: "שובך מלא יונים", והיא מזכירה, ולא במקרה, את המילה הערבית שֻׁבָּאכּ, שפירושה חלון.
915
חן מירושלים שואל/ת: יש ביטוי "כתבי בי-דין". רציתי לשאול מה זה הבי-דין הזה? מה המקור שלו?
רוביק עונה:
"בי-דין" הוא צירוף ארמי, ופירושו בית דין. 'בֵי' פירושה בארמית בית, ומכאן "בר בי רב": בן בית הרב, ועוד צירופים רבים.