שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
751
אברהם תירוש שואל/ת: נתקלתי במאמר שכתב פעם אבי בביטוי 'סועה'. יצאתי לחפש, ומצאתי את המקור המקראי בתהילים נה 9. ראיתי פירושים שונים: לפי עמוס חכם ב"דעת מקרא" זו בעצם מילה נרדפת לסוער, ואז השאלה כיצד ולמה התחלפה הרי"ש בה"א. לפי קאסוטו הפירוש הוא מהיר או תקיף. שניהם מסתמכים על שורשים בשפות שמיות. מה דעתך?
רוביק עונה:
מבחינת המשמעות אין מרחק של ממש בין סוער לבין מהיר ותקיף. גם השפות השמיות הקרובות מסייעות להנחה שמדובר באותו שורש. בארמית סעה פירושו תקף, בערבית פירושו מיהר. השורש הדומה לכאורה סע"ר אינו קשור אליהם, וככל הנראה הוא צורת משנה של השורש המקראי שׂע"ר במשמעות דומה.
752
גיורא שואל/ת: במסגרת עבודתי אני נתקל במילה 'סניקה' שיש לה משמעות של שאיבה. מהיכן מגיעה המילה הזאת?
רוביק עונה:
מקור המילה בפועל התלמודי סָנַק, שפירושו הדף ודחק. הפועל התייחד בעברית החדשה לשאיבת מים באמצעות לחץ, והמילה 'סניקה' במשמעות זו מופיעה במילוני ועד הלשון והאקדמיה החל משנת 1946.
753
חיים פרידלנדר שואל/ת: מה מקור המילה 'עריץ'?
רוביק עונה:
המילה מופיעה 20 פעם במקרא ופירושה בדרך כלל אכזר. היא קשורה לשורש ער"ץ, שפירושו לרעוד ולגרום לפחד. יש חוקרים הקושרים את המילה ל'ערוץ', אך השערה זו שנויה במחלוקת.
754
אריה שואל/ת: מה שורש המילה 'אחריות' בעברית? האם יש קשר ל'אחר' או ל'חרות'?
רוביק עונה:
הדעה הרווחת היא שהמילה קשורה ל'אחרֵי'. האחראי התלמודי עומד אחרי אדם אחר, בכך שהוא דואג לו וערב לו. המילה אחריות נוצרה בעקבות אחראי, בהשמטת א': אחראיות>אחריות.
755
אלה זיידנברג שואל/ת: מדוע קוראים לקצה של הלחם 'נשיקה'? פעם שמעתי שהמקור הוא בכלל 'לשיקה'.
רוביק עונה:
'נשיקה' נולדה מתחום אפיית הלחם. בזמן האפייה נושקות ככרות הלחם זו לזו בקצוות, ככתוב בתלמוד: "העושה עיסתו קבים ונגעו זה בזה, פטורים מן החלה עד שיישוכו". מכאן גם הביטוי הישראלי 'כיכרות נושכים'. 'לשיקה' כבר כמעט איננה בשימוש ונקשרת כנראה לשפה הפולנית. בשפה זו פרוסת הלחם הראשונה נקראת calusek. משמעות המילה בעברית: נשיקונת או נשיקה. הילדות הפולניות היו רבות מי יקבל את הנשיקה, שהיא סגולה טובה לחתן טוב, וגם תביא נשיקות ממנו. טענה אחרת מצביעה על המילה הפולנית 'לישינקה', שפירושה פיסת קרחת.
756
יצחק אפיק שואל/ת: הכרתי את המילה 'טַבּוּרֶט', כיסא ללא משענת, מיהדות מרוקו. לאחרונה קראתי בספר "שתיים דובים", של מאיר שלו, את המילה "טַבּוּרֶטְקָה" במשמעות דומה, ושם מסופר על ותיקי מושבות הברון בתחילת המאה הקודמת. מה מקור המילה?
רוביק עונה:
המקור המשותף הוא צרפתית, שבה tabouret פירושה שרפרף. משפה זו התגלגלה המילה למרוקאית וליהודי מרוקו, וכן ללדינו, ומכאן כמילה רווחת בפי תושבי ארץ ישראל. התוספת –קָה נועדה להקטנה.
757
אריה קרישק שואל/ת: מהו השורש והמקור למונח 'משגל'?
רוביק עונה:
שָגַל הוא פועל מקראי ותיק לציון יחסי מין, והוא נגזר משם העצם שֵגָל, אשת איש, במקור אשתו של המלך, מילה שמקורה אכדי. הפועל אסור באמירה, ויש לקרוא אותו במקרא 'שכב'. 'משגל' היא מן העברית של ימי הביניים, ומזכירה במשקלה את המילה הנרדפת המקראית משכב. אבן עזרא כותב: "כאשר אכל אדם מעץ הדעת, ידע את אשתו. וזאת הידיעה כנוי למשגל".
758
שמחה אפק שואל/ת: מהיכן המילה: קָרָר, שפירושה עגלון.
רוביק עונה:
המילה היא תלמודית, והיא נטבעה בהשפעת הלטינית, שם carrarius הוא מי שנוהג במרכבה או עגלה, carrum היא העגלה עצמה, שממנה התגלגלה המילה האנגלית למכונית car, וכן carter, עגלון, carriage, מרכבה ועוד.
759
אבישי טופול שואל/ת: מתי נקבע השם 'שרברב'? האם על מנת לציין שנושא תפקיד זה מומחה לחילוץ דברים שהשתרבבו בתוך צינורות הברזים?
רוביק עונה:
שרברב הוא גירסה עברית חדשה של המילה הארמית שרברובא, שפירושה ככל הנראה צינור.
760
מיכאל שואל/ת: איך נוצר ההיפוך לכאורה המוזר בין 'תזמורת' לבין 'מקהלה', שהרי התזמורת עוסקת בנגינה ולא בזמרה?
רוביק עונה:
'מקהלה' היא מילה ניטרלית היכולה להתייחס לכל התקבצות, ולכן התזמורת נקראה גם 'מקהלת נוגנים'. 'תזמורת' היא השם שנתן אליעזר בן יהודה לקונצרט. במקרא 'זימר' הוא מי שמנגן בכלי, בלוויית שיר או בלעדיו. הבידול בינו לבין 'ניגן' התחדד בעברית החדשה, והיום 'זימר' מתייחס לשירה קולית בלבד. בשפות שמיות רבות זמר הוא אכן במשמעות שר, אך בערבית זמר פירושו ניגן בחליל. האורקסטרה של ראשון אימצה את 'תזמורת', ושינתה את משמעותה מ'קונצרט' ל'מקהלת נוגנים'.
761
אלה זיידנברג שואל/ת: מהו מקור המילה "בובה"? האם היא באה מהמלה poupée בצרפתית, שגם היא נגזרת מהמילה הלטינית pupa?
רוביק עונה:
'בובה' היא חידוש של אליעזר בן יהודה, והוא כותב כך במילונו: "דמות ילדה או אשה וכדומה, למשחק לבנות קטנות, doll ;poupée; Puppe. ופשט השימוש במילה זו בקרב המדברים עברית בא"י וגם בספרות החדשה". אין ספק שבן יהודה הסתמך על הצרפתית והגרמנית, אבל בהמשך הערך הוא רומז כי יש למילה גם קשר למילה הערבית בּוּבּוּ, שפירושה בבת העין, הקרויה גם אישון, ומכאן שבובו הוא ילד קטן, ואפשר לראות כאן מקור נוסף למילה בובה.
762
רפי הירשפלד שואל/ת: יובל הנכד בן ה-6 שואל את אמא למה קוראים למחברת בשם זה. האמא (דוקטור לספרות) עונה שהיא לא יודעת. יובל שואל האם יכול להיות שזה בגלל שכותבים במחברת חיבורים? האם יובל צודק?
רוביק עונה:
'מחברת' היא עניינים שונים ש'חיברו' אותם יחד. המילה מופיעה במקרא בספר שמות במשמעות 'חיבור דברים'. בסוף האלף הראשון היא נקשרת לכתיבת מילונים, במשמעות הקרובה מאוד להשערה של יובל. המילונאי מנחם בן סרוק קורא 'מחברת' לקבוצת ערכים באות מסוימת: 'מחברת אלף' היא קבוצת הערכים המתחילים באות א', וכך הלאה. המילונאי דונש בן לברט, שהתווכח עם שיטתו של בן סרוק, השתמש אף הוא במונח, אבל לעיתים קרא 'מחברת' גם לערך בודד. בהמשך הוויכוח על שיטת המילונאות העברית נקרא המילון כולו 'מחברת'. בלשון ימי הביניים נולד שימוש נוסף למילה, ועתה היא משרתת את המתמטיקה: 'מחברת' היא קבוצת מספרים בדרגת ספירה משותפת, כמו יחידות, עשרות או מאות. בעברית החדשה היא גויסה לשירות הלימודים, במשמעות טכנית: קבוצת דפים המחוברים יחד בסיכה. המשמעות העתיקה יותר באה לידי ביטוי בשמה של הוצאת הספרים "מחברות לספרות", שנולדה מחבורת אנשי ספרות מובילים בשם זה שפעלה בשנות השלושים של המאה הקודמת, ביניהם אלתרמן, שלונסקי ולאה גולדברג.
763
איתמר וכסלר שואל/ת: עלתה הערב במשפחתנו שאלה חשובה: מה מקור המילה 'אוטוטו'?
רוביק עונה:
שאלה חשובה, והתשובה פשוטה: יידיש טהורה. הביטוי הוא שילוש של המילה אָט (נהגית ot), שפירושו 'הִנֵה', ובשילוש: הִנֵה-הִנֵה-הִנֵה. מכאן גם 'אָט-אַזוי', הנה כך.
764
מיקי פרלה שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה העברית 'תרבות' במשמעות של culture?
רוביק עונה:
המילה תרבות מופיעה במקרא פעם אחת, בצירוף "תרבות אנשים חטאים". הפרשנות לפסוק היא שמדובר בחברה שרובה (תרבותה) אנשים חוטאים. בלשון חכמים זוכה המילה 'תרבות' לשימושים רבים במשמעות דרכי התנהגות. במשנה מיוחס הצירוף "בני תרבות" במסגרת דיני נזיקין למי שניתן לאלפו, ומכאן שאינו יכול להיות מוּעד. במסכת נידה מופיע הביטוי 'תרבות רעה' המזכיר את הצירוף המקראי, אך משמעותו כאן התנהגות לא ראויה. לשון חכמים היא איפה המקור להתפתחויות הנוספות במשמעות המילה עד לעברית החדשה: מדרכי התנהגות ונורמות, למכלול המאפיינים והתוצרים של חברה מסוימת, במשמעות culture או civilization. יש להניח כאן במידה רבה של סבירות שהשימוש המשנאי במילה, בעיקר בהוראה השלילית, הושפע מהפסוק המקראי 'תרבות אנשים חטאים'. 'תרבות' היא אם כן במקורה כַמָּת, מילה המשקפת כמות, אך ההקשר אפשר לנדוד למחוזות התוכן החברתי ומכלול היצירה של קבוצות אנשים.
765
יוסי אבידור שואל/ת: למה הסלנג הישראלי אימץ את המלה 'נאד' כדי לתאר נפיחה? ועוד מוסיפים ואומרים גם 'נאד נפוח'. האם מי שהמציא את המלה הזאת ראה לנגד עיניו משהו דומה לנאד, שהוא שק שנושא בתוכו יין?
רוביק עונה:
התהליך הפוך. 'נאד' הוא קיצור של 'נאד נפוח'. הביטוי 'נאד נפוח' בלשון חכמים פירושו שק עור לאחסון נוזלים. באנגלית שק כזה נקרא windbag, נרתיק רוח, ופירושו גם אדם המלא מעצמו בלי שיש לו סיבה לכך. בעקבות זאת כונה בעברית אדם מלא חשיבות עצמית 'נאד נפוח', והביטוי קוצר לסתם 'נאד'. הריח הרע ובעיקר שם התואר נפוח התקשר לנפיחה, ובסלנג העברי הפך 'נאד' שם נרדף ונפוץ גם לנפיחה ריחנית וגם לטיפוס בלתי נסבל.
< הקודם ... 51 52 53 54 55  ... הבא >