שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
826
מאיר הלוי שואל/ת: מה מקור המושג "טרמפ"? מוכר לי השיר the lady is a tramp, אך אין לו כל קשר להסעה מזדמנת, אלא כינוי לנערה קלילה.
רוביק עונה:
tramp הוא נווד. השיר מציג את האשה קלת הדעת כנווד שאין לו מקום קבוע, ובמקרים בוטים יותר הכינוי מציג את האשה כזונה. טרֶמְפּ במשמעות ההסעה המזדמנת קשור גם הוא למשמעות הנווד, והוא הגיע לעברית מן הצבא האוסטרלי, שהסתובב במקומותינו במלחמת העולם הראשונה.
827
אפרת שואל/ת: מה מקור המילה "כאן". ראינו כי היא לא מופיע בתנ"ך, שבו מופיעה רק המילה 'פה'.
רוביק עונה:
מקור המילה 'כאן' הוא בלשון חכמים, והיא גלגול של המילה הארמית 'כא' שפירושה כאן, ומוכרת לנו בצורה 'הכא'. המקבילה העברית של 'כא' היא 'כה' ופירושה בחלק מהמקרים כאן: 'בין כה וכה': בין כאן לכאן. ן' סופית היא תוספת מרחיבה, כפי שקורה גם בצורה 'היכן': אי כאן?
828
ראובן קלינהוף שואל/ת: מהיכן הגיע הביטוי "לקנב גזר", שפירושו להוריד את העלים הירוקים של הגזר עם הוצאתו מהאדמה?
רוביק עונה:
הפועל לקנב מופיע בתלמוד בהקשרים של קיצוץ והסרה, בעיקר של ירקות. המקור הוא בשורש הארמי הזהה קנב.
829
נני שואל/ת: מהו גלגולה של המילה 'מיטה'?
רוביק עונה:
מקור המילה בתנ"ך והיא מן השורש נט"ה. הקשר לשורש מתייחס לכך שעל מנת לשכב במיטה יש להתכופף ולעקם את הגוף. ביוונית kline היא מיטה, וגם היא קשורה לפועל המייצג כיפוף ומכאן המילים decline ואחרות, וגם קליניקה, מקום שיש בו מיטות.
830
יפתח שפירא שואל/ת: השחרור היא הציפור האהובה עליי. אשמח לדעת מתי ואיך הוענק לה שמה. חשבתי ששמה קשור לצבעה השחור ותיארתי לי שהוא ניתן בתקופת תחיית העברית, אבל אז הופתעתי לראות שגם בערבית היא קרויה שחרור, ועל פי הידוע לי בערבית שחור זה أسود בלבד. אז מה הסיפור? האם שפה אחת השפיעה על השנייה או שהמקור משותף לשתיהן?
רוביק עונה:
אין ספק שהשם ניתן בעברית בעקבות השם האנגלי blackbird, הציפור השחורה. זהו גם השם שניתן לציפור בערבית (שֻחְרוּר), ואם אכן יש כאן השפעה, היא מהעברית לערבית.
831
אורי קראוטהמר שואל/ת: איך נוצרה המילה זכר לגבר ומה מקורה?
רוביק עונה:
מקורה בבראשית פרק א': "זכר ונקבה ברא אותם". למילה מקבילות כמעט בכל השפות השמיות, ולדעת רבים הפירוש המקורי הוא איבר המין הזכרי, ממש כפי ש'נקבה' מתייחסת לנקב, איבר המין הנקבי.
832
יורם שחר שואל/ת: קראתי פעם כי מקור הכינוי חברהמן הוא בחברה קדישא המסורתית. תקוע לי בזכרון גם דיוק מסולסל יותר לפיו כבר בשטעטל הוגבל הביטוי הזה בתקופה המודרנית יותר לאותו ז'לוב שהיה חופר את הקברים וסוחב את הגופות, להבדיל ממנהלי החברה שהיו נכבדי העדה, וממנו הוא נדד בטבעיות לבריונים שמיררו את חיינו ב"תנועה" וגנבו לנו (לפחות לי) את הבנות היפות. האם תוכל לאשר הכל או חלק ואולי אפילו לאַסמך? פלטתי את ההגיג הזה לפי תומי בארוחה של חשובים, ואחד מהם, פעם בחור ישיבה והיום פרופסור יודע כל, ביטל בבוז וכמעט מלק את ראשי. התוכל להצילני?
רוביק עונה:
מסור ד"ש לפרופסור. חבר'המן במקורו הוא פשוט איש (מאן) החברֶה קדישא. מכאן התגלגל הביטוי להוראה של גבר לעניין מחד, בריון ומזיק מאידך, בתהליכים פנימיים של היידיש ומשם לעברית הישראלית. אישור להשתלשלות הזו נותן מומחה היידיש של הזירה הלשונית, ד"ר יוסף גורי, חוקר שפה ופולקלור יידי ותיק ומוערך.
833
ענת תומר שואל/ת: מה מקור המילה מסיבה? איך הגיעה לשפה העברית, והאם הדבר קשור לחלק בבית המקדש בשם זה?
רוביק עונה:
המילה 'מסיבה' היא מן השורש סבב, וכל פירושיה קשורים לשורש הזה. היא מופיעה בספר איוב ושם פירושה סיבוב או הקפה. בתלמוד פירושה בדיוק כפירושה היום: חגיגה, התכנסות ומשתה, שבו אנשים סובבים את השולחן. במשנה מופיעה מסיבה גם במשמעות מדרגות לולייניות בבית המקדש, גם כאן בהקשר של סיבוב, אך זו התפתחות משמעות אחרת של המילה.
834
דור שואל/ת: מה מקור השורש קל"ד? האם הוא מצוי בעברית הקדומה? האם הוא קשור לשורש ערבי שמשמעותו חיקוי והעתקה?
רוביק עונה:
המקור הוא ארמי, ופירושו פתיחה במפתח. בארמית אקלידא היא מפתח, והפועל אקלד פירושו לפתוח במפתח. המקור למילה הארמית הוא ביוונית, שבה kleis היא מפתח.
835
צילי קופמן-שפי שואל/ת: מה מקור המילה "שלולית"?
רוביק עונה:
המקור במשנה: "ואלו מפסיקין לפאה: הנחל והשלולית ודרך היחיד ודרך הרבים". יש למילה ככל הנראה מקור שמי קדום, שכן היא קרובה למילה הערבית שַלָּאל, שפירושה מפל מים.
836
ליה שואל/ת: מה מקור המילים 'כרס' ו'מדף'?
רוביק עונה:
'כרס' היא מילה שמית המוכרת גם באכדית ובארמית. במקרא היא מופיעה פעם אחת, בספר ירמיהו, בש שמאלית: כרשׂ, ובתלמוד היא רווחת ומופיעה בס' כחלופה ל'בטן'. מדף היא מילה תלמודית. גלגולה אינו ברור. היא מתקשרת למילה דף ששורשה הוא דפ"ף, ואולי למילה הערבית מִנְדַף שפירושה לוח שחובטים בו לצרכים שונים.
837
מור שואל/ת: מהו מקור המילה פָּגָז, והפועל שנוצר ממנו הִפְגִיז?
רוביק עונה:
את המילה חידש המילונאי הצבאי אברהם עקביה בעקבות המילה הארמית פגוזא, המופיעה בתרגום יונתן ליחזקאל כו 9, כתרגום מילה הנדירה 'קֹבֶל' שהיא כלי נשק קדום, ככל הנראה איל ברזל, וזאת בצורת הנטייה פגוזוהי. גם הצירוף המשנאי בית הפגוזות תרם לחידוש. המילונאי הצבאי סעדיה גולדברג העדיף את המילה פגוזה, ובסופו של דבר הכריע לימים הרמטכ"ל יעקב דורי וקבע את פגז. הפועל הפגיז נוצר בעקבות שם העצם בתהליך מוכר של גזירת שורש משם עצם.
838
יונתן ארצי שואל/ת: מה מקור השורש שג"ר במשמעות של פעולה חוזרת?
רוביק עונה:
שג"ר הוא שורש תלמודי בהשפעה ארמית, והוא נקשר לשליחה בבניינים שונים: שָגַר, שיגר, שוגר, השגיר ועוד. בתלמוד יש כבר גילויים של השורש במשמעות הפעולה החוזרת על עצמה, וזאת בבניין פיעל. בלשון ימי הביניים התרחב השימוש הזה, וזאת בבניין הפעיל: השגיר, לימד שוב ושוב את תלמידיו. התיבונים יצרו במשמעות זו את המונח 'שגרה' במסגרת הצירוף 'שגרת הלשון', וכך נשתגר השימוש הזה היום. יש להודות שהקשר בין משמעות השליחה למשמעות הלימוד והחזרה אינה מובהרת במידה מספקת, אך ללא ספק מדובר באותו שורש.
839
רוני שואל/ת: האם המילה קַצָּבִיָיה במקום אטליז יכולה להיחשב תקנית? ובהזדמנות זו, מה מקור המילה אטליז?
רוביק עונה:
אטליז היא מילה תלמודית שמקורה יווני, והיא משמשת גם במשמעות שוק או יריד. מקורה במילה היוונית קטליז (או קתליז), מקום שאליו היו מורידים את הבקר והצאן לקראת השחיטה. בארץ ישראל נהגו במקרים רבים לרכך ק' לא', ממש כפי שקורה היום בדיאלקטים פלסטינים, וקטליז הפך לאטליז. המילה היוונית קשורה למילה האנגלית katalysis במשמעות של זרז חימי. קצבייה היא פיתוח מודרני שנועד להעלות את תדמית בית המסחר עקב קונוטציות שליליות של אטליז, והוא תקין בהחלט, ממש כמו נגָרייה, נפָחייה ונשָקייה שנגזרו משם בעל המקצוע: נגר, נפח ונַשָּק.
840
עמיחי שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה "אני" בעברית.
רוביק עונה:
גוף ראשון יחיד במקרא מופיע בשתי גירסאות: 'אני' (ראו עשרת הדיברות) ו'אנוכי' (ראו פרשת קין והבל). ל'אני מקבילות בארמית ובערבית, ל'אנוכי' מקבילות באכדית ובשפות נוספות, עדות להשפעות מגוונות שהיו על העברית הקדומה.
< הקודם ... 56 57 58 59 60  ... הבא >