שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
826
שואל/ת: בבסיס אנחנו אומרים "יאללה ברעל". רעל נכתבת בעי"ן, אך נאמר לי שזה בכלל ראשי תיבות רא"ל: ראשון אחרי לקרב?
רוביק עונה:
המקור הוא כנראה בראשי התיבות רה"ל: רוח הלחימה. ראשי התיבות "ראשון אחרי לקרב" הם מדרש מאוחר.
827
שואל/ת: במילון אבן שושן קושרים את המילה נכד למילה החבשית נגד. באמהרית קרוי הנכד יליג' ליג', ילד של ילד. מהיכן הגיע הנכד?
רוביק עונה:
על פי מילון קליין, המילה נכד מקבילה למילה השומרונית נגד. מילה זו קרובה למילה האתיופית נַגַד, שפירושה משפחה, שבט. אין להסיק מכאן שהמילה הגיעה מאתיופית, אך זה הקשר היחיד להופעת המילה בשפות השמיות.
828
שואל/ת: בסיפור "הדבר בתל אביב" מאת מירה לובה מצאתי את הטענה שחמסין היא הרוח הנושבת בארץ ישראל חמישים יום בשנה. הגירסא דינקותא שלי היא ש"חמסין" הם חמישים הימים שבין פסח לשבועות, תקופת המעבר, המאופיינת בחמסינים רבים. מה נכון?
רוביק עונה:
הבלשן חיים בלנק כותב בספרו "לשון בני אדם" כי "חמסין" הוא מונח מצרי שהתגלגל לארץ ישראל. במצרים נקראה הרוח המזרחית היבשה הזו כקיצור של הביטוי "אריאח' אל חמסין", רוחות החמישים, שהם חמישים הימים בין חג הפסחא לחג השבועות של הקופטים. לסברה שמדובר בחמישים יום ארץ-ישראליים קורא בלנק "רעות רוח".
829
שואל/ת: בספר, "מחכים למהטמה", מאת נראין, בתרגומה של חני גלעד, מופיעה המילה פַּיָיל, במשמעות "נוהג פילים". מהיכן באה המילה?
רוביק עונה:
המתרגמת חני גלעד מספרת כי גילתה את פייל במשמעות mahout במילונים אנגליים-עבריים כמו מילון אלקלעי. בתלמוד מוכרים בעלי מקצוע על פי שמות חיות כמו גַמָּל וחַמָּר, וכן סייס בעברית החדשה, אך המילה פייל אינה מופיעה במקורות או במילונים העבריים המרכזיים.
830
שואל/ת: גם באנגלית וגם בעברית המילה "שנייה" (second) מציינת יחידת זמן (חלק שישים של הדקה) ומיקום (ראשונה-שנייה). מדוע זה כך?
רוביק עונה:
המונח "שנייה" במשמעות "החלק השישים" נמצא אצל הרמב"ם והוא מתייחס לחלק השישים של הדקה, וגם לחלק השישים של הקשת בגיאומטריה. יוצרי העברית של ימי הביניים הלכו בעקבות הלטינית כמו יתר השפות שהושפעו ממנה, כולל האנגלית. הלטינית קבעה את minuta לציון דקה, החלק השישים של השעה, כאשר משמעות המילה היא "קטן יותר", או "קטן מאוד", (ומכאן גם מיני, מינורי, מינוס וכדומה): pars minuta prima - החלק הראשון הקטן ביותר. כשחילקו את הדקה קבעו כי מדובר בחלוקה השנייה (secunda) של הזמן. וכך התגלגלה "שנייה" במשמעות "מי שבאה אחרי הראשונה" ל"שנייה" במשמעות היחידה הקטנה של הזמן.
831
שואל/ת: האם המילה "מכונה" היא עברית מקורית?
רוביק עונה:
"מכונה" היא מילה מקראית שפירושה העיקרי בסיס, מן השורש כו"נ שממנו נגזרו להכין, לכונן, כֵּן, נכון, מכינה ועוד. היא חודשה בתקופת ההשכלה כמילה עברית ל- machine- שנגזרה מן הלטינית והיוונית, על בסיס הדמיון ל"מכונה" המקראית, אם כי המשמעות אינה זהה. אליעזר בן יהודה מביא במילונו דוגמה לשימוש הזה מהמשורר יל"ג: "מכונת הקיטור דוהרת דוהרת, ארצות ומדינות כחץ עוברת".
832
שואל/ת: הייתי בחברת חברותי והגענו במקרה למילה "נשיקה" של לחם. אחת החברות טענה שלא קוראים לזה נשיקה אלא לשיקה. מה המילה הנכונה ומה מקורה?
רוביק עונה:
שתיכן צודקות, כיוון שהשימוש מוכר בשתי הצורות. "לשיקה" כבר כמעט איננה בשימוש. הדעה הרווחת היא כי הנשיקה נולד מתחום אפיית הלחם, מאחר שבזמן האפייה נושקות ככרות הלחם זו לזו בקצוות. שורשי הביטוי בתלמוד. מסכת חלה אומרת: "העושה עיסתו קבים ונגעו זה בזה, פטורים מן החלה עד שיישוכו", ובהמשך: "קב חדש וקב ישן (חצי קילו) שנשכו זה בזה". מכאן הביטוי הישראלי "כיכרות נושכים". יש טענה שהמילה נשיקה מוצאה מהשפה הפולנית. בפולנית פרוסת הלחם הראשונה נקראת calusek. משמעות המילה בעברית: נשיקונת או נשיקה. הילדות הפולניות היו רבות מי יקבל את הנשיקה, שהיא סגולה טובה לחתן טוב וגם תביא נשיקות ממנו. ההסבר הזה קושר את השם למסורת יהודית חיה, ומחבר את "נשיקה" עם "לשיקה". טענה אחרת מצביעה על המילה הפולנית "לישינקה", שפירושה פיסת קרחת.
833
שואל/ת: הרופאים משתמשים במילה "נימוש" כדי לתאר גוש שניתן למישוש. לאיזה שורש ובניין שייכת המילה הזו?
רוביק עונה:
השורש הוא מו"ש, המוכר לנו מסיפור יצחק ויעקב, הבניין הוא נפעל. הצורה המקובלת היא נָמוש, וממנה נולד הביטוי התלמודי נמושה. נימוש הוא אנאולוגיה ל"ניצוד", "נידון", "נישום" ואחרות, צורות נפעל בגיזרת נחי ע"ו.
834
שואל/ת: הכינוי הנפוץ ביותר לחייל הצעיר שאינו יודע מימינו ומשמאלו הוא "צ'ונג". הפירוש התורן הוא שאלה ראשי תיבות ל"צעיר ונוטף גרבר". האם זה המקור?
רוביק עונה:
ראשי התיבות האלה הם כנראה מדרש בדיעבד. השערה סבירה היא שצ'ונג הוא שם נפוץ מאוד בין הסינים, והחייל החדש נתפס כעובד זר העושה כל עבודה נחותה, כמוהו כ"פיליפין", מונח שהודבק אף הוא לחיילים צעירים ומטורטרים. יתכן גם שהמקור הוא בכינויים בצבא הבריטי והאמריקני לחיילים חדשים: young או john.
835
שואל/ת: המילה "השפריץ" על הטיותיה השונות הינה יוצאת דופן בכך שהיא בנויה על שורש מרובע בבניין הפעיל. מה מקור המילה, והאם יש תופעות נוספות של שורשים מרובעים שלא בבניינים הכבדים?
רוביק עונה:
השורש שפר"צ מקורו במילה היידית-גרמנית שפריץ, התזה, המוכרת גם מתחום השיפוצים והמשקאות. בבניין הפעיל מעט מקרים של מילים לועזיות היוצרות שורשים ורובם שורשים משולשים: הפליק, הבריש. שפריץ יצרה את אפשרות הנדירה של שורש מרובע כיוון שהמילה נפתחת בשני שוואים. שלונסקי חידש את "האצביע", התארך בדמות אצבע, משורש א-צ-ב-ע: "אילנות ענפיהם האצביעו".
836
שואל/ת: המילה בולבוס בעברית, במשמעות תפוח אדמה, מקבילה למילה באנגלית bulbous. עד כמה שידוע לי מילה זו נזכרת בתלמוד. אם כן מה המקור, עברי או אנגלי, ושמא יווני?
רוביק עונה:
השם היווני לבצל הוא bolbos ומכאן הגיע לעברית המשנאית, ובתהליך אחר התגלגל לאנגלית בת ימינו. בולבוס במשנה הוא סוג של בצל, בתקופת ההשכלה הוצמד לתפוח האדמה, ומאוחר יותר היה לשם המדעי של שורש מעובה בכלל. באנגלית אפשר למצוא את bulb, ירק מעובה (וגם נורת חשמל, עקב צורתה), וכן bulbous nose – חוטם בולבוסי.
837
שואל/ת: המילה פתגם מופיעה במגילת אסתר בפעם היחידה במקרא במשמעות של צו מלכותי. מתי חודשה המילה במשמעותה בת ימינו?
רוביק עונה:
השימוש העכשווי ב"פתגם" התפתח מהשימוש המקראי, והרחיב משמעות לאמירה כללית בתקופת ההשכלה. אליעזר בן יהודה כבר כותב במילונו, כי פתגם "נהוג בספרות ובדיבור במשמעות ביטוי או משל".
838
שואל/ת: התואר "תפרן" למי שאין לו כסף כלל - על שום מה?
רוביק עונה:
אין כל קשר בין תפרן לתפירה. מקור התואר במילה הערבית המדוברת טפראן, חסר כל, והיא נגזרת מהשורש טפ"ר: ניתר, קפץ. הקשר בין הניתור לעוני הוא ככל הנראה תואר הפועל בלטפרא, בבת אחת, כלומר, מי שאיבד כל מה שהיה לו באחת.
839
שואל/ת: התפלצתי לראות בהודעה של משרד הבריאות בענייני חיסון כי יבוצע חיסון למחלת הפַּלֶצֶת, היא הטטנוס. טטנוס בעברית היא "צפדת", אז מאיפה צצה "פלצת"?
רוביק עונה:
אף אחד ממחברי המילונים העבריים שפתחתי לא שמע על "פלצת", כולל מחברת הלקסיקון הרפואי השלם אסתי אנגל. לאחר חקירה ודרישה התברר כי "פלצת" היא שם מחלת הטטנוס ב"מילון למונחי רפואה ובריאות", מילון עברי אנגלי בהוצאת כרטא, שנכתב בידי אלן פיינגולד ומרים פרייר. אז שתישאר המפלצת הלשונית הזו במילון. אם כבר לחטוף, עדיף צפדת.
840
שואל/ת: מאין באה המילה "ממחטה" שמקנחים בה את האף? והאם יש קשר בין ממחטה ל"מוחטה"?
רוביק עונה:
יש ויש קשר. מקור המילה מוחטה בערבית: מח'אט או מח'אטה פירושן הפרשת האף, והפועל מח'ט בערבית פירושו למשוך באף. הפועל העברי מחט מופיע בתלמוד במשמעות ניקוי הפתילה, וכך יצר אליעזר בן יהודה, שהגה כידוע חיבה רבה לערבית, את "ממחטה", וכן השתרש גם "מחט את אפו". בן יהודה הציג אותה לראשונה יחד עם המילה "מגבת" בשנת 1893.
< הקודם ... 56 57 58 59 60  ... הבא >