שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
691
איציק שלמה שואל/ת: מה מקור המילה 'כריש'?
רוביק עונה:
המקור היא המילה הארמית 'כרישא' או 'כרשא' המופיעה פעם אחת בתלמוד, במסכת בבא בתרא, ופירושה דג טורף גדול. מקור המילה הארמית סתום ואין לו מקבילות בשפות שמיות אחרות המוכרות לנו. המילה הארמית קיבלה לבוש עברי בעברית החדשה, וכך נוצרה המילה 'כריש'. היא אינה מופיעה במילון בן יהודה, אבל אפשר למצוא אותה בעיתונות שנות העשרים של המאה הקודמת.
692
אליעזר שואל/ת: מה מקורה של המילה אלימות? ומה בדיוק משמעותה?
רוביק עונה:
'אלים' היא מילה ארמית תלמודית, שפירושה גברתן, אדם המשתמש בכוח הזרוע, כמו בפסוק הידוע "כל דאלים גבר". המילה המורחבת, אלימות, נטבעה בימי הביניים במשמעות כוח ועוצמה, ובעברית החדשה במשמעות תוקפנות או שימוש בכוח.
693
דן צדיק שואל/ת: מה המקור והגלגול של המילה 'בילוי'? 'לבלות' משמעותו להעביר את הזמן בנעימות. האם המילה 'בלאי' קשורה לעניין?
רוביק עונה:
השימוש המקובל הוא אכן חדש. הוא נשען על המשמעות המקראית של 'לבלות' שפירושה 'להשחית' ומכאן הקשר למילה 'בלאי'. בספר איוב נכתב "יְבַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָֽתּוּ: וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָֽצְנוּ". הכוונה כאן שלילית: ישחיתו את זמנם בשעשועים. בעברית החדשה המשמעות איבדה את הגוון השלילי.
694
ליאור ברוידא שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה 'בריזה', והאם יש לה חלופה בעברית?
רוביק עונה:
לרובנו מוכרת המילה האנגלית breeze, אך המקור הוא דווקא בפולנית – bryza. בדרך כלל החלופות העבריות מורכבות מכמה מילים, כמו 'רוח הבאה מן הים', או 'משב רוח', אך יש גם חלופות שאינן בשימוש: זֵפיר, מילה לועזית שמקורה יווני, וצפריר, שהיא למעשה רוח בוקר בעקבות צפרא הארמית, ומופיעה בפיוטי ימי הביניים.
695
ג. שואל/ת: מה מקור המילה פושטק?
רוביק עונה:
המקור הישיר הוא ביידיש: פּוסטַאק או פּושטשַאק, שלקחה אותו מן השפה הפולנית: pustak שפירושה בטלן, ריקא. צירוף מקרים מעניין היא המילה פושט (או פושטי), שהוא גירסה של המילה היידית שמקורה עברי פשוט (נהגית פּוֹשֶט), אבל אפשר לראות בה גם קיצור של פושטק.
696
נורית שהרבני שואל/ת: מה מקור המילה צִלְחָה (מיגרנה)?
רוביק עונה:
המילה צִלְחָה נקבעה במילון האקדמיה לרפואת שיניים בשנת 1999. מקורה במילה הארמית-תלמודית בהוראה דומה צְלִחְתָא. ביאליק, שהכיר את המילה, חידש את 'צַלְחִית', והיא מופיעה בתרגום הראשון של "פצפונת ואנטון" של אריך קסטנר מאת אלישבע קפלן: אמא של פצפונת סבלה מצלחית. בתרגום של מיכאל דק היא חזרה לסבול ממיגרנה.
697
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: מה מקור המילה 'אפודה'?
רוביק עונה:
מקור המילה במקרא, ופירושה אפוד: "וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן". בעברית החדשה הפך האפוד הכבד לסוודר נטול שרוולים.
698
אסף שואל/ת: מה מקורו של הביטוי 'לכבוש שער' בכדורגל? האם זה פיתוח עברי או השאלה משפה אחרת?
רוביק עונה:
ככל הנראה זהו פיתוח עברי, ומוקדם ביותר. בעיתון דבר מיום 7.4.1933 (!) נכתב כי "הפועל התחיל בצורה יפה וגם כבש שער". החלופה 'הבקיע שער' מופיעה החל משנות הארבעים. השפה הבלעדית שהשפיעה על שפת הכדורגל היא אנגלית, אבל הפועל המשמש בה הוא to score, ופירושו המילולי: להרוויח נקודה באמצעות כיבוש השער. נראה שהישראלים העדיפו דימוי מלחמה על המונח המתמטי של האנגלים. עם הזמן כבש 'כבש' את המגרש הלשוני והדיח את 'הבקיע'. גם הביטוי הדיבורי 'תקע גול' כמעט ונעלם.
699
ברק שואל/ת: מה המקור של המילה מטבח? אני יודע על שני אפשרויות מקובלות: המילה הערבית مطبخ, ובית המטבחיים. אשמח לדעת האם ומי מהם הוא הנכון?
רוביק עונה:
מחדש המילה הוא ככל הנראה דוד יודילוביץ, בתרגומו ל'מחזה מימי הפרשה באירופה', משנת 1900. לפני כן המטבח נקרא 'בית המבשלים', 'בית התבשיל' או 'חדר הבישול'. ללא ספק יש כאן שאילה מערבית, והקישור לבית המטבחיים דווקא אִתגר את המילה. אברהם אברונין כותב בגיליון הראשון של "לשוננו לעם" משנת 1950 את הדברים הבאים: "לבית המבשלים נקבע בדיבור הארץ-ישראלי מטבח (מערבית). מובן שהוא הולם את המושג רק אם אנו חושבים על טביחת בעלי חיים במקום ההוא, ובוודאי בהשפעת 'טבחות' שיש בשמואל א ט יג, אולם אנו קוראים מטבח לכל מקום בישול, ואנו אוכלים גם במטבח צמחוני, שאפילו דג מלוח אין טובחים בו".
700
רונית מגן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'לשמור על פאסון'?
רוביק עונה:
'שמר על פאסון', כלומר, שמר על הופעה מכובדת למרות הקשיים, הוא צורה משנית של 'החזיק פאסון', שהוא צירוף דו לשוני: הפועל עברי והמושא לועזי. הוא קיים בשפות שונות. יידיש: האַלטן פֿאַסאָן; רוסית: derzhat' fason. בצרפתית אומרים: sans faire de façons (ללא פאסון, בטבעיות). façon היא מילה צרפתית שפירושה צורה או אופן.
701
חמי שטוירמן שואל/ת: ביידיש קיים כינוי גנאי למזרחיים: 'פרענק'. הפרנקים הם שבטי הצרפתים הקדומים. לכאורה, יש כאן סתירה. שמעתי שהמקור לכינוי הוא ביהודים הגרמנים, שקראו כך ליהודים שגורשו מספרד ועברו דרך צרפת לגרמניה. האם נכון הדבר?
רוביק עונה:
הסתירה בכל מקרה קיימת. ההסבר שמציע חמי לא מוכר לי. ככל הידוע מקורה של המילה במילה הספרדית Francos, בה כינו יושבי ארצות המזרח מאז ימי הביניים את יוצאי ארצות אירופה. הספרדים באו מספרד ומהבלקן ובארץ נקראו פרֶנקוס, דווקא עקב הגעתם מאירופה. האשכנזים דוברי היידיש הפכו זאת למילת גנאי.
702
סוזן בל שואל/ת: מה מקור המילה 'קאנט' ומה פירושה?
רוביק עונה:
'קאנט' פירושה זווית או פינה, באנגלית cant, בגרמנית Kant. העקבות מוליכים ללטינית, שבה cantus פירושה זווית או פינה. בשפת האדריכלים והשיפוצניקים הכריע המקור גרמני, כמו ברוב מונחי הבניין העבריים. אין לבלבל עם cunt, שהוא ביטוי סקסיסטי המתייחס לנשים על פי איברי מינן, או בעברית עכשווית, כוסית.
703
ליאור דגן שואל/ת: ב"על העיוורון" של סרמגו יש קטע שבו אדם זקן אומר 'אמבט', ונכתב שהוא אמר 'אמבט' ולא 'אמבטיה' כדי להדגיש שהוא מדור אחר. זה הזכיר לי שב"מרטין עדן" של ג'ק לונדון נכתב כמה וכמה פעמים "הוא עשה אמבטי קר". אז מה באמת הסיפור של האמבטיות, מאיפה זה בא, והאם זה קשור בכלל ל-bath?
רוביק עונה:
אמבטי היא הצורה המשנאית-תלמודית הנפוצה של 'אמבט', המופיעה גם היא במקורות, והיא הצורה הנהוגה היום. 'אמבטיה' העכשווית היא הרחבה של 'אמבטי'. מקור המילה הוא יווני: embate, שפירושו להיכנס פנימה. המקור של Bath האנגלי הוא מגרמנית והולנדית, ואין לו קשר למקור היווני.
704
תומר דויטש שואל/ת: מה מקור המילה 'ביוב'?
רוביק עונה:
המילה התגלגלה מהמילה התלמודית 'ביב', במשמעות תעלת ניקוז, כמו בביטויים 'ביב שופכין' או 'גורף ביבים'. 'ביוב' נולד כשם הפעולה של ביב' בבניין פיעל: עשיית ביבים, אך עם הזמן הוא זכה למשמעות שם העצם, והפך מילה נרדפת ל'ביב'.
705
רבקה שואל/ת: מי קדם למי - סמרטוט בעברית או שרטוטה בערבית? ומה מקור המילה?
רוביק עונה:
'סמרטוט' קדמה, וכנראה אין קשר בין המילים. 'סמרטוט' התגלגלה מבניין ספעל/שפעל של השורש מר"ט. שרטוטה, שריטה וכן שרמוטה משמשות בערבית פלסטינית מדוברת, ומכאן גם המקור לכינוי הגנאי לזונה.
< הקודם ... 46 47 48 49 50  ... הבא >