שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
721
גיא דומוביץ שואל/ת: מה מקור המילה 'שלשום'?
רוביק עונה:
'שלשום' מופיעה 24 פעמים בתנ"ך, אבל רק בצירוף 'תמול (או אתמול)-שלשום. המילה היא הלחם (הרכבת מילה אחת משני בסיסים) של שלוש+יום, אחד המקרים הנדירים של הלחם בשפת המקרא.
722
בלה שור שואל/ת: מה מקור המילה טוקופוביה?
רוביק עונה:
tokophobia, חרדת היריון או חרדת לידה, מורכבת משתי מילים שמקורן יווני – toko, לידה, phobia – חרדה, פחד.
723
שרון פאול שואל/ת: מה המקור למילה לעגוב?
רוביק עונה:
הפועל לעגוב הוא פועל מקראי. הוא מופיע שבע פעמים במקרא, רובן בספר יחזקאל ומשמעותה שם שלילית, בהקשרים של זנות ופילגשות.
724
דוד כולב שואל/ת: מה מקור המילה מאפרה?
רוביק עונה:
המילה 'מאפרה' חודשה בהשפעת המילה האנגלית ash tray (מגש אפר), וכן גרמנית – Aschenbecher (גביע אפר). המילה הוצעה בדיון בוועד הלשון על ידי ישראל איתן בשנת 1908, והוגדרה "כלי לנפץ לתוכו את אפר הסיגריות". ואולם, קורא של העיתון "השקפה" קובע שהמילה מופיעה במילון כיס של יהודה גור (גרזובסקי) כבר בשנת 1907.
725
שוהם שואל/ת: אני וחברה התערבנו על מקור הקללה "אמה" (או "עמה", לא יודעת איך כותבים). אני ניחשתי שמקורה בערבית והיא חשבה שהמילה באה מהביטוי "בור ועם הארץ". אשמח שתגיד לי מה התשובה הנכונה.
רוביק עונה:
ל'עמה' שתי משמעויות בסלנג, ומקור שתיהן בערבית: טיפש ומוגבל וכן כבד ראייה. אַעְמַא או עַמָא פירושו עיוור, ומכאן שיר שהושר בתנועות הנוער "עמא יש לו תבלול על העין". עַאמִי הוא מי שאינו יודע קרוא וכתוב, ומכאן משמעות הטיפש או הבור.
726
עדן שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה פלאנג' - גוף החימום של הדוד.
רוביק עונה:
פלאנג' היא מילה אנגלית, flange, שפירושה אוגן: שולי כלי, או טבעת המקיפה שולי חלק מסוים. פלאנג' אינו שמו של גוף החימום, אלא כיסוי הפלסטיק המכסה ומגן על גוף החימום והתרמוסטט בדוד.
727
אלון בנך שואל/ת: מה מקור המילה צפריר? האם היא הגיעה מהארמית, צפרא, או שמא מהיוונית העתיקה, שממנה גם המילה האנגלית zephyr מגיעה?
רוביק עונה:
'צפריר' נוצרה בימי הביניים בהשפעת המילה הארמית-תלמודית צפרא, בוקר. צפריר היא רוח בוקר, zephyr היא רוח מערבית קרירה ונעימה, אך המקור אינה זהה. המילה האנגלית היא גלגול שמו של האל היווני zephuros, אל הרוח המערבית. יתכן שמחדשי המילה בימי הביניים הכירו את המקור היווני והתייחסו גם אליו.
728
יוסי שואל/ת: מי וכיצד חידש את המילה "תעשייה"?
רוביק עונה:
שם המחדש אינו ידוע, אך 'תעשייה' הופיעה בעיתונות העברית בעשור הראשון של המאה הקודמת. בעיתון המעורר משנת 1906 נכתב: "לה יש כבר שוּקים לתעשייה שלה". יצחק בן צבי חידש כמה שנים לאחר מכן את שם התואר 'תעשייתי'.
729
דור שואל/ת: לקראת החורף, מה מקור המילה מרזב? תמיד הייתי בטוח שזה מלשון מר: טיפה + זב: נוזלת, אולם לאחרונה ראיתי שבערבית אומרים "מראזיב". אז מה המקור? בני לשם מוסיף: בטור שעסק בגשמים בעניין הגשמים כתבת על 'גִשמה' שהיא צינור להולכת מי גשם. מה ההבדל, אם כך, בין גשמה ובין מרזב?
רוביק עונה:
'מרזב' חודשה על בסיס המילה הארמית מרזבא, ובהתייחסות למילה הערבית מִרְזַבּ, ובריבוי שבור – מראזיבּ. השורש המקורי הוא זר"ב שפירושו זרם, ויש כאן שיכול אותיות קדום. 'מר זב' הוא מדרש לשון נאה אבל זה אינו מקורה של המילה. 'גִשמה' היא אכן מרזב, אך כמעט שאין משתמשים במילה.
730
אילן שואל/ת: מה מקור המילה נקניק?
רוביק עונה:
'נקניק' חודשה על ידי בן יהודה בעקבות המילה הארמית נוקַניקה, שמקורה ביוונית ולטינית: לוקניקה, סוג נקניק שיוצר במחוז לוקניה.
731
אורן שואל/ת: מה מקור המילה כלומר?
רוביק עונה:
'כלומר' מופיעה בתלמוד פעמים רבות. היא מורכבת ממילית היחס כ- המשמשת לדימוי, ומשם הפועל לומר (מן הפועל אמר), ופירושה המלא "דומה שזה מה שנאמר".
732
מיכאל רובין שואל/ת: חיפשנו כל המשפחה ולא הצלחנו למצוא מדוע קוראים למזלג, מזלג. מצאנו את כל האזכורים בתנ"ך וכד', אבל לא את ההסבר לשם עצמו.
רוביק עונה:
המקור הוא בתנ"ך, שם היה המזלג סוג של קלשון. בעברית החדשה תפסה המילה קלשון את מקומה, ומזלג התפנתה לשרת את האוכלים בשעת הסעודה. בערבית מופיעה המילה מזלאג' ופירושה בריח. הקלשון התלמודי נקרא גם בשיכול אותיות מלגז, ומכאן אומץ לכלי החקלאי מלגזה.
733
שחר זיו שואל/ת: מה מקור המילה ״מילגה״?
רוביק עונה:
מילגה היא בעברית החדשה, אך היא נגזרת מהמילה התלמודית מְלוג, שפירושה קרן שאפשר להנות מפירותיה אך לא בקרן עצמה, או בהקשר התלמודי בנכסים כמו צאן ובקר. מכאן "נכסי מלוג", לעומת "נכסי צאן ברזל" שבהם אפשר להשתמש גם בקרן.
734
מירב שואל/ת: האם ה"דקה" של האבחנה הדקה היא דקה כמו להב הסכין (חדה כתער), או שמקורה ב"מדויקת"?
רוביק עונה:
הפירוש התלמודי המקורי של המילה דק הוא קטן, ומכאן 'בהמה דקה' – בהמה קטנה, כמו כבשה או עז. אבחנה דקה היא אבחנה בפרטים הקטנים, דקה בשעון היא גלגול של minuta – קטנה. לכל אלה אין קשר לדיוק, שמקורו ארמי ומכאן גם המילה הכה ישראלית-יהודית 'דווקא'.
735
צילה רוזן שואל/ת: ברוח יום כיפור לאנשים שאינם דתיים, התעוררה בקרבנו השאלה לגבי מקור המילה ׳הליך׳. האם תוכל להאיר את עיניי?
רוביק עונה:
הליך במשמעות הליכה מופיעה בספר איוב. צורת הרבים הליכות פירושה נימוסים, דרכי התנהגות, והיא מופיעה למשל במשלי: "צופייה הליכות ביתה". מכאן התגלגל שימוש בהליך במשמעות הזו גם בלשון ההשכלה, והמילה הליכות משמשת בעברית החדשה. הליך במשמעות המשפטית, procedure, מופיעה בעברית החדשה, וזאת בהשפעת השפה הגרמנית, מן המילה המקבילה במשמעות זו Vorgang. היא מורכבת מן מהמילה vor שפירושה לפני, והמילה Gang שפירושה הליכה.
< הקודם ... 46 47 48 49 50  ... הבא >