שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
691
נועה שואל/ת: קראתי את הפירוש שנכתב באתר למילה "אגדה" והוא מאוד עניין אותי. אמנם, תהיתי לגבי עוד פירושים אפשריים שיכולים להיות לה. למשל, האם יכול להיות שהמילה "אגדה" קשורה למילה "אגא דה" מהשפה השומרית, או במשמעותה "בא מאכד", או אפילו "אגה דה" שמשמעותו "כתר אש" ומתייחס לאלה אישתר?
רוביק עונה:
אין כל סיבה להניח מקור אכדי או אחר למילה כמו אגדה. זוהי מילה ארמית שנכנסה לתלמוד כחלופה של 'הגדה', והיא מן השורש נג"ד, שממנו נגזרו גם הגיד, מגיד ואחרות. משמעותה היא סיפור, אמירה וכדומה.
692
בנצי שואל/ת: האם המילה אמרכל באה מ"אומר כל", או שהמקור הוא פרסי? אם זה צירוף מילים, האם זו טעות לכתוב אמרכ"ל כמו מנכ"ל?
רוביק עונה:
אמרכל היא מילה שמקורה פרסי, אף כי לא ברור המקור הפרסי המדויק. הצירוף 'אמר-כל' הוא מדרש עממי על המילה ואינו מקורה. גם ראשי התיבות שהוצמדו למילה, אולי בהשפעת רמטכ"ל, אינם דרושים, אמרכל איננו ראשי תיבות.
693
אריה שואל/ת: שאלה ששאלה אותי בתי בת העשר בשבת: האם 'מכנסיים' בא מהשורש כנ"ס, ומכך שמכניסים לתוכם את הרגליים?
רוביק עונה:
בתך צודקת, וכמו כל הילדים יש לה חוש לשוני מדויק. המילה מכנסיים, שמקורה במקרא, היא מן השורש כנ"ס, על פי פעולת הכנסת הרגליים אל המכנסיים.
694
שלומי אורון שואל/ת: מה מקור המילה "כנראה", ואיך היא התגלגלה להיות ממילה של צפי, תחזית לעתיד (כפי שנראה בעתיד) למילה שמתארת משהו שקרה כבר (כמו שראית)?
רוביק עונה:
'כנראה' אינו מרמז לעתיד או לעבר, אלא להווה, בצורת הבינוני של בניין נפעל, 'נראֶה'. הביטוי נוצר בעברית החדשה כתרגום בבואה של הביטוי הגרמני wie es scheint – מילולית: כפי שזה נראה או נדמה.
695
גורי פלטר שואל/ת: מה מקור הביטוי "לענטז"? האם מהמילה הערבית "טיז" - ישבן? האם מאנגלית "טיזינג" - גירוי, או אולי ממקור אחר בכלל?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל הערבי עַנְטַז שפירושו השתולל, התייהר, התחצף וכדומה. הדגש בפועל אינו נענוע הישבן אלא פעולת הגירוי הבוטה הכרוכה בכך.
696
חן שואל/ת: מהי דרך התצורה של המילה ערפל?
רוביק עונה:
'ערפל' היא ככל הנראה הרחבה של השורש ער"ף, טפטף או המטיר גשם קל, בתוספת ל'. יש שקושרים את המילה לפועל הערבי ע'פר שפירושו כיסה. בעברית החדשה נגזר מן המילה ערפל שורש חדש: ערפ"ל, ומכאן הפועל 'לערפל'.
697
יוסי שואל/ת: מה משמעות השמות פסנתר וכינור?
רוביק עונה:
משמעותם היום ידועה, אך בעבר היו שניהם כלי מיתרים במשפחת הנבל. 'פסנתרין', המופיע בספר דניאל, היא מילה ארמית, והיא גלגול של המילה היוונית פסלתריון, שפירושה נבל. 'כינור' היא מילה שיש לה מקבילות קרובות בכמה שפות שמיות, וביניהן ארמית, והיא אף זכתה לגירסה יוונית. שתי המילים זכו למשמעות החדשה בתקופה המודרנית, 'כינור' בתקופת ההשכלה ו'פסנתר' מאוחר יותר.
698
אלון שואל/ת: מקור המילים אחלה וסבבה?
רוביק עונה:
מקור שתי המילים בערבית הפלסטינית. אחלה פירושה יותר מתוק, או מאוד מתוק. סבאבה פירושה מצוין, ומקורה בערבית הספרותית שם משמעות המילה היא געגועים לאדם אהוב.
699
טל שואל/ת: מה מקור המלה "במקום" (במובן של instead)? בצרפתית יש לביטוי "au lieu" (ב-מקום) משמעות זהה, ואני תוהה מה קדם למה.
רוביק עונה:
העברית קדמה לצרפתית, ומדובר באלפי שנים... בספר הושע נכתב: " וְֽהיָה בִּמְקוֹם אֲשֶׁר־יֵאָמֵר לָהֶם לֹא־עַמִּי אַתֶּם, יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל־חָי". הצירוף 'במקום אשר' מופיע מספר פעמים רב יחסית, ופירושו "במקום שבו..." אך הוא זכה לפיתוח, בפסוק זה ואחרים: במקום שבו נעשה דבר אחד, ייעשה דבר אחר תמורתו.
700
דינה ברט שואל/ת: מה מקור המילה "טמבורין"?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בתלמוד כמילה ארמית – טנבורא, וכן בערבית – טנבור. הצורה טמבור היא תוצר של מעתק נ>מ המקובל במעברי השפות השמיות. בימי הביניים קראו לטמבורין מחול, שפירושו בתנ"ך גם סוג של תוף. סעדיה גאון תרגם לערבית את 'מחולות', המופיע בצירוף המקראי "בתופים ובמחולות", במילה טנאביר – ריבוי של טנבור.
701
שמואל שואל/ת: מדוע המילה האנגלית "קליימור" (חרב, מטען חבלה) הפכה בעברית ל"כלימגור"? מה מקור המילה "כלימגור"?
רוביק עונה:
'כלימגור' הוא שם שדבק בסוג מיוחד של מוקש חבלה, הקרוי באנגלית claymore. באנגלית מקור השם הוא במילה סקוטית-גאלית עתיקה שפירושה חרב פיפיות. בצהלית לא רשמית הגה מישהו צירוף המזכיר את המילה האנגלית בצליל ובמשמעות: כלימגור, כלי הזורע פחד. המילה אינה מופיעה במילונים הרשמיים של הצבא.
702
אנאל שואל/ת: מה מקור המילה כעך ומאיפה היא באה? מה מקור המילה אומצה ומאיפה היא באה? מה מקור המילה מלוחית? ומאיפה היא באה?
רוביק עונה:
'כעך' היא מילה תלמודית שמקורה פרסי. 'אומצה' היא מילה תלמודית שפירושה בשר נא, ובעברית החדשה הפכה שם לסטייק. מקורה ארמי, אך היא התגלגלה לארמית מפרסית. 'מלוחית' היא הצעתו של בן יהודה למילה עברית עבור סלט, שהוא 'המאכל המלוח', בעקבות sal – מלח.
703
דוד שואל/ת: נתקלתי בתשבץ במילה "צפרונות" (חיריק חולם שורוק), שפירושה גחמנות, עקשנות, קפריזיות. מסקרן אותי מקורה של המילה.
רוביק עונה:
את המילה צפרוני במשמעות קפריזי, ומשם צפרונות, הציע ביאליק. המילה קפריזי מתייחסת לתיש, caper, הקרוי בעברית גם צפיר עיזים, וכך נולדה 'צפרוני'. המילה לא נקלטה, אך נשארה בתשבצים.
704
יהודה גרוס שואל/ת: מה מקור המילה תפסן (ברזלן) בבנין?
רוביק עונה:
המילה היא בט' – טפסן. טפסן הוא פועל המומחה בהכנת תבניות ליציקת בטון. תבניות אלה קרויות טְפָסים, על פי המשמעות הכללית של המילה טופֶס, ועל כן המומחה בהתקנתם הוא הטפסן.
705
אופיר שואל/ת: מה מקור המילה לברא, בירוא יערות. כריתת עצים?
רוביק עונה:
מקור הפועל לברא הוא במקרא, והוא קרוב לפועל הערבי בַרָה שפירושו זהה: כרת עצים.
< הקודם ... 46 47 48 49 50  ... הבא >