שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
736
דוד שואל/ת: נתקלתי בתשבץ במילה "צפרונות" (חיריק חולם שורוק), שפירושה גחמנות, עקשנות, קפריזיות. מסקרן אותי מקורה של המילה.
רוביק עונה:
את המילה צפרוני במשמעות קפריזי, ומשם צפרונות, הציע ביאליק. המילה קפריזי מתייחסת לתיש, caper, הקרוי בעברית גם צפיר עיזים, וכך נולדה 'צפרוני'. המילה לא נקלטה, אך נשארה בתשבצים.
737
יהודה גרוס שואל/ת: מה מקור המילה תפסן (ברזלן) בבנין?
רוביק עונה:
המילה היא בט' – טפסן. טפסן הוא פועל המומחה בהכנת תבניות ליציקת בטון. תבניות אלה קרויות טְפָסים, על פי המשמעות הכללית של המילה טופֶס, ועל כן המומחה בהתקנתם הוא הטפסן.
738
אופיר שואל/ת: מה מקור המילה לברא, בירוא יערות. כריתת עצים?
רוביק עונה:
מקור הפועל לברא הוא במקרא, והוא קרוב לפועל הערבי בַרָה שפירושו זהה: כרת עצים.
739
אלברט חברוני שואל/ת: מה מוצא הפועל לכייל?
רוביק עונה:
מקורו בפועל ארמי זהה המופיע בתלמוד, ופירושו למדוד. לכייל במשמעות המודרנית פירושו להתקין כלי מדידה כך שיאפשר מדידה מדויקת. ככל הנראה הוא קשור לשורש כלל.
740
אבישג תורן שואל/ת: מה מקור ושורש המילה ״שדרה״ כמו בחוט השדרה, עמוד השדרה?
רוביק עונה:
שדרה היא מילה תלמודית, בעקבות המילה הארמית שזרה, כלומר, הקשר העברי הוא השורש שז"ר. אין לה קשר לשידור הציבורי, וגם לא לשדרות רוטשילד, בש' שמאלית, כאן שְׂדֵרָה קרובה לשורש סד"ר.
741
אמיר שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור המילה ׳טחול׳?
רוביק עונה:
המילה 'טחול' מופיעה בתלמוד, וקרובה למילים בארמית, ערבית ועוד באותה משמעות. כמו מילים רבות, בוודאי בתחום איברי הגוף, איננו יודעים מתי נוצרה והאם היא מתייחסת למילים אחרות.
742
אריה גביש שואל/ת: מה מקור המילה משקפת?
רוביק עונה:
המילה 'משקפת' חודשה ככל הנראה על ידי אליעזר בן יהודה במשמעות טלסקופ, אם כי יש טוענים שהמחדש הוא י"מ פינס. עם הזמן שונתה משמעותה למשמעות המקובלת היום. היא נשענת על השורש המקראי שק"ף שמשמעותו הביט, צפה וכדומה, והוא מופיע במקרא בבניינים נפעל (נשקף) והפעיל (השקיף).
743
רון ברק שואל/ת: המילה שוויץ ביידיש פרושה זיעה. לכן, מילולית, שוויצר הינו אדם מזיע. כיצד התגלגלה המילה לתאר אדם גאוותן או מתנשא?
רוביק עונה:
מקור המילה בגרמנית, ושם אכן משמעות הפועל פיזית: הזעה. ביידיש הפועל שוויצן שהתגלגל מגרמנית הוא להזיע ולהתרברב, ושוויצער הוא מי שנוטה להזיע, וכן רברבן. ההרחבה הסמנטית הזו ביידיש מתייחסת ככל הנראה למי שלא רק מזיע, אלא נוטה להראות זאת לכולם, ולהתרברב בכך שהוא עובד קשה.
744
שדמה קדר שואל/ת: בניסיון להתחקות אחר פירוש המילה "הלל" (כמו בתפילת הלל) והפועל "להלל" ומקורם, שמעתי את ההצעה הבאה. אודה לך אם תחווה את דעתך עליה ותאמר מה לדעתך מקור המילה ופירושה: 1. הלל פירושו, להגדיר. כמו למשל: הנרות הללו, מלשון הלל, אלו שאני מראה אותם. בעברית כשרוצים להגדיר דבר, מוסיפים לו ה' הידיעה. 2. ה' הידיעה היא משורש הל (כמו בערבית), ואז אם זה הופך להיות שורש פעלים זה הופך להיות הלל. מסקנה, להלל פירושו להגדיר.
רוביק עונה:
ההצעה מפותלת למדי ואינה עומדת במבחן התפתחות השפה והמילים הנדונות בשאלה. הפועל להלל, ומכאן שירת ההלל, קריאת הללויה וגם המילה הילולה שמקורה ארמי, קרובים לשורה של פעלים דומים בשפות שמיות רבות, כגון ערבית, ארמית, אכדית ועוד. בכולן משמעות הפועל היא לצעוק, בעיקר משמחה והתרגשות. 'הלָּלוּ' היא צורת הרבים של 'הַלָּה', כינוי גוף המורכב מה' הידיעה+ל' הכיוון או ההצבעה (ל' דאיקטית).
745
מלכי שואל/ת: מה מקור המילה מדף?
רוביק עונה:
'מדף' היא מילה תלמודית. המשמעות הכללית של אצטבה היא חדשה, אך גם במקור התלמודי מדובר בלוח עץ למטרות מוגדרות בעבודה חקלאית, כגון ציד עופות או כניסת דבורים. גלגול המילה אינה ברור. ככל הנראה יש כאן תוספת מ' למילה דף שפירושה במקור לוח. היא קרובה למילה הארמית דַפָּא, ולמילה הערבית מַנְדַף.
746
אליאור שואל/ת: מה מקור המילה "דבורה"? כלומר, לא רק עצם העובדה שהמילה היא מהתנ"ך?
רוביק עונה:
דבורה היא מילה שיש לה מקבילות ברוב השפות השמיות המוכרות לנו. בכמה מהן ההגייה היא זבר או זובור, ועל כן יש סברה שזהו שם אונומטופאי המזכיר את זמזום הדבורה, בדומה לזבוב.
747
אליה שואל/ת: מה מקור המילה ׳להתגנדר׳?
רוביק עונה:
הפועל 'להתגנדר' והמילים 'גנדרן' ו'גנדרנות' נוצרו בימי תחיית הלשון ומופיעים בעיתונות התקופה כבר משנת 1893. אליעזר בן יהודה מציג אותם כחידושים שלו במילונו וגם מסביר את מקורם הארמי, מן הצירוף 'מגנדרא עלי'. הפירוש המקובל למילה התלמודית הוא ככל הנראה מתנשאת, מתגבהת בזכות יופייה. בערבית פירוש הפועל המקביל תע'נדר הוא התייפה והתהדר.
748
אברהם רונן שואל/ת: מה מקור המלה מלקוש?
רוביק עונה:
מלקוש, הגשם המאוחר, קרוב למילים שונות בשפות שמיות במשמעות איחור. במקרא 'ליקש' פירושו אסף את הפרי האחרון.
749
ירון שור שואל/ת: מה מקור המילה "קוליס"?
רוביק עונה:
למילה כמה משמעויות הקרובות זו לזו במקורן. 'קוּליסָה' היא מעמד תפאורה בעקבות המילה הרוסית הזהה: kulisa. 'קוֹלִיסִים' הם חריצי צמיגים על קרקע לא סלולה: וכן המקור הוא במילה האנגלית coulisse. מילה זו מתייחסת גם לקלעי התיאטרון הנוסעים על קורת עץ שבה חריץ המשמש למסילה, ומכאן התגלגלו לתחום רכבי השטח למיניהם.
750
יונתן להמן שואל/ת: מה מקור הפועל "לעס'?
רוביק עונה:
'לעס' הוא פועל תלמודי שמקורו ארמי במשמעות המוכרת לנו, ויש לו מקבילה גם בערבית. יש קושרים בינו לבין לעט, הקשור אף הוא לאכילה.
< הקודם ... 46 47 48 49 50  ... הבא >