שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
736
נועם שואל/ת: מהיכן הגיעו שמות המספרים 'עשתי עשר' (11), ו'תרי עשר' (12)?
רוביק עונה:
'עשתי עשרה' מקורו באכדית, שם אחד הוא ishten, אחד עשר: ishten eshrit. הצורה אינה מוכרת באף שפה שמית אחרת. 'תרי עשר' היא צורה ארמית. 'תרי' הם שניים בארמית, ככתוב, דזבין אבא בתרי זוזי.
737
יוסי שואל/ת: מניין הגיע הביטוי 'פלצן' ככינוי גנאי לאדם יהיר?
רוביק עונה:
גלגול המילה 'פלצן' עובר דרך שלוש שפות ואלפי שנים. אדם יהיר ומלא חשיבות עצמית קרוי באנגלית windbag, תרמיל מלא רוח. המקבילה שלו בלשון חז"ל היא 'נאד נפוח', בהוראת שק עור לאחסון נוזלים. בהשראת האנגלית ובעקבות התלמוד נקרא אדם יהיר בעברית החדשה 'נאד נפוח', ובקיצור, נאד. הביטוי הזה גרר את השימוש המקוצר במילה 'נאד' במשמעות אדם נפוח, ומכאן נולדה המשמעות של 'נאד' במשמעות נפיחה, פלוץ ביידיש. בתהליך יצירתי טיפוסי נוצר שם התואר העברי-דיבורי 'פלצן', הקושר בין הנפיחה והאדם הנפוח: 'פלצני' בהתייחסות לטקסט או אירוע, ו'פלצנות' כמונח כללי.
738
עופר רוזנברג שואל/ת: שאלה בתחום הרכב. מהיכן הגיעו לעברית המילים 'פרייבט', 'סטיישן' ו'טנדר' בהתייחסותם לתחום הרכב?
רוביק עונה:
כל המילים האלה הגיעו מאנגלית, שהשפיעה יותר מכל שפה אחרת על תחום מונחי הרכב שלנו. 'פרייבט' היא מכונית פרטית, קיצור של private car. סטיישן הוא קיצור של station wagon, מילולית: קרון תחנה. השם נולד מתפקידו של הרכב בהעברת משאות ונוסעים מתחנות רכבת. טנדר פירושו באנגלית 'המוביל', 'המסייע', ויש לו היסטוריה ארוכה. הוא נולד כקרון רכבת הנוסע אחרי הקטר ועליו פחם ואביזרי עזר לנהג הקטר. עם המצאת המכונית הוא שימש בעיקר את כוחות כיבוי האש. עם הזמן הפך הטנדר שם כולל למכונית תובלה קטנה.
739
יורם שואל/ת: מה מקור המילה 'אנוכי' הנמצאת בתנ"ך מעל 200 פעמים? מאיזו שפה היא באה?
רוביק עונה:
ברוב השפות השמיות הקדומות גוף ראשון יחיד מכיל את העיצורים אנ"כ, וביניהן פיניקית, מואבית, אוגריתית ועוד. המילה הקדומה מהן היא כנראה המילה האכדית אָנָאכּוּ. על המילה חל 'המעתק הכנעני', שבו תנועת a ארוכה הופכת לתנועת o. תנועת i בסוף המילה נולדה בהשפעת סיומת הקניין (ביתי, ילדי וכדומה), כפי ש'אני' התגלגל באותה דרך ממילים קרובות בשפות השמיות, כגון 'אנא' בערבית.
740
חנן עתיר שואל/ת: מהו שורש המילה 'פתגם'?
רוביק עונה:
למילה 'פתגם' אין שורש, כפי שלמילים רבות במקורות אין שורש. היא הגיעה לעברית מן הארמית, והיא במקורה במילה פרסית patgam.
741
אריאל שואל/ת: מה מקור הפועל 'לנג'ז'?
רוביק עונה:
הפועל נגזר ממילת הסלנג ניג'ז (או ניג'ס) שפירושה נודניק. מקורה בערבית, שבה ניג'ס פירושו דווקא מלוכלך. איך הפך המלוכלך לנודניק? כנראה בהשפעה הפועל ביידיש נודשען, שממנו נגזרו המילה נודניק, והפועל לנדנד.
742
ליאור דגן שואל/ת: מדוע אומרים 'שלשום'? הרי הכוונה היא לפני יומיים, לא לפני שלושה ימים. מדוע לא 'אתמוליים', בדומה ל'מחרתיים'? ומדוע ה-ת' ב'מחרתיים'? מדוע לא 'מחריים'?"
רוביק עונה:
'אתמול' הוא השני בספירה לאחור המתחילה ביום הנוכחי, 'שלשום' הוא אם כן היום השלישי באותה ספירה. במקרא 'שלשום' מופיעה רק בצירוף 'תמול-שלשום'. תוספת מ' מצביע כנראה על המילה יום: שלוש+יום. מדוע לא נוצרה הצורה 'אתמוליים'? פשוט מפני שלא יצרו אותה, ו'שלשום' התקבעה בשפה. 'מחרתיים' היא ריבוי זוגי של 'מחרת', שהיא צורת משנה של 'מחר'. פירושה שיש לנו שני 'מחר': מחר, ואחריו עוד מחר.
743
יעל דותן שואל/ת: איך אתה מגדיר או מסביר את מוצא המילה 'תרבות'? כיצד היא התגלגלה אלינו?
רוביק עונה:
השאלה נשאלה ונענתה לא מכבר, ותשובה זו מביאה מידע נוסף. המילה מופיעה כפי שנכתב פעם אחת במקרא, בספר במדבר, "תרבות אנשים חטאים", וכאן כנראה הכוונה לחינוך. במשנה היא נקשרת גם לגידול בעלי חיים. כאשר חיפשו מחדשי השפה מילה עברית עבור המילה הגרמנית kultur (ובאנגלית culture) נבחרה 'תרבות' על פני הצעות נוספות. ככל הנראה, וגם על פי עדותו של בן יהודה במילונו, גרם לכך הקשר הקיים גם בשפות אלה בין המונחים המדברים על תרבות בכלל, לבין מונחי החקלאות כגון cultivate באנגלית, וכן כי הקשר בין התרבות לבין החינוך וגידול הילדים הוא קשר הגיוני וסביר.
744
עידו שואל/ת: האם השורש של המילה אביר הוא אב"ר, והאם יש עוד מילים בשורש הזה?
רוביק עונה:
השורש הוא אב"ר, והוא קשור בכוח, ומצוי בכמה שפות שמיות. מכאן גם המילה איבר, וכן אברה שהיא כנף העוף. כמו כן מצויים בתלמוד הפעלים איבֵּר והֶאֱביר המייצגים כוח והתחזקות, אך הם אינם משמשים היום.
745
ניצן שואל/ת: מה השורש של המילה "מלאכה", ואילו הטיות יש למילה זו?
רוביק עונה:
השורש הוא לא”ך, והוא מוכר משפות שמיות שונות. הוא קשור לשליחה, ומכאן המילה 'מלאך' שפירושה שליח, ו'מלאכה' שהיא 'משלח יד'.
746
חגית שואל/ת: יש מילה המבוססת על פועל שמאוד מעצבן אותי: מתלהם. בזמן האחרון עושים בה שימוש אינפלציוני ומרתיח. ניסיתי לבדוק מאיפה זה בא? ככל הזכור, הפועל הזה הופיע בשיח שלנו רק בשנים האחרונות.
רוביק עונה:
המקור הוא התנ"ך. בספר משלי נכתב "דברי נרגן כמתלהמים". השורש הוא לה"ם. יתכן שהמילה קשורה לשורש הנפוץ יותר הל"ם, כפי שסבור גם רש"י. השימוש המתחדש בו אכן התעצם, אולי כי המציאות המתלהמת של השיח הישראלי דרשה זאת. המונח קיים גם ברשת, כתרגום למונח האנגלי flaming.
747
דן קלפר שואל/ת: מה מקור המילה 'קינוח' במשמעות של פרפרת?
רוביק עונה:
מקור המילה בתלמוד. קינוח הוא ניקוי. על פי תיאורים והלכות בתלמוד בסוף הארוחה מקנחים הסועדים את הצלחת, כלומר, מסיימים את המזון כך שתישאר נקייה. בעקבות זאת המנה האחרונה נקראת קינוח.
748
זהבה שמואלי שואל/ת: מי חידש את המילה 'המצאה'?
רוביק עונה:
'המצאה' היא שם הפעולה של הפועל 'המציא', המופיע כבר במקרא, שם משמעותו הגיש. אנו אומרים גם היום באותה משמעות: "תמציא לי את המסמכים". המשמעות המקובלת היום מתייחסת למי שהוגה ממוחו הקודח מוצר חדש, וכאן ניכרת השפעה גרמנית, שבה המצאה היא Erfindung, מן הפועל finden, למצוא.
749
אבנר שואל/ת: בספר מאת צבי הרמן, "הכובשים בים נתיבה", נאמר שדוד רמז, שר התחבורה הראשון, שהיה לשונאי, חידש מילים ימיות ובהן 'השקה', 'צוות', 'מעגן', 'מבדוק' ואפילו 'ימאות'. האמנם? האם יש תיעוד לחידושיו של רמז?
רוביק עונה:
נראה לי שיש לקחת את הקביעות האלה בזהירות, ולהסתמך על תעודות שבהן ברור שרמז הוא יוצר המילה. בכל מקרה, 'צוות' היא מילה תלמודית, 'ימאות' היא מילה המוכרת מראשית תחיית הלשון ומופיעה בכתבי איתמר בן אב"י. על פי עיתון דבר משנת 1954 דוד רמז הוא אכן יוצר המילה 'מִבדוק'. המילה 'מעגן' נוצרה באותן שנים בערך ויש בהחלט מקום לאפשרות שרמז הוא יוצרה. המילה 'השקה' קיימת בתחום הרתכות מאז שנות העשרים, ולא ברור מי העתיק אותה למשמעות של השקת ספינה. עדויות ותעודות לגבי מונחים אלה ותרומתו של דוד רמז לשפה יתקבלו ויפורסמו.
750
דפנה שדה טסה שואל/ת: מהו השורש ומהם המקורות למילה 'משמעות'?
רוביק עונה:
'משמעות' היא מילה תלמודית נפוצה. השורש שלה הוא 'שמע', ויש כאן הרחבה של חוש השמע לתחומים רחבים ומופשטים יותר. 'משמעות' עונה על השאלה 'מה אנחנו שומעים במילה', מה היא מספרת לנו.
< הקודם ... 46 47 48 49 50  ... הבא >