שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
766
אבוקה שואל/ת: מי היה הראשון מבין החכמים שהשתמש במילה 'מדרש'?
רוביק עונה:
המדרש היא מילה קדומה יחסית ומופיעה פעמיים במקרא, בספר דברי הימים, במשמעות אסופת דברי חוכמה ופרשנות. במשנה כבר יש למילה הופעות רבות, כמו גם למקום שבו דורשים דרשות, בית המדרש. קשה לקבוע מי החכם הראשון שהשתמש בה, אך המשפט המכונן הוא דווקא של הסתייגות. שמעון בן רבן גמליאל אמר: "כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה, וכל המרבה דברים מביא חטא".
767
הרווי בק שואל/ת: לא עולה בידי למצוא הסבר למוצא המילה 'מומחה', והפועל הקשור, 'להמחות', שאין לו קשר משמעות פשוט לפועל "למחות". התוכל לעזור?
רוביק עונה:
'מומחה' היא מילה תלמודית ומשמעותה בעבר זהה למשמעותה היום: אדם מיומן ומוסמך בעיסוקו. סוגיית מוצא המילה אכן מורכבת, וחוקרי מקורות העברית לא מצאו לה מקור מוסכם, פרט לכך שהיא קרובה לשורש הארמי מח"י במשמעות דומה. לשורש מח"ה משמעויות רבות, אך רובן קשורות לפעולה פיזית של הכאה, הנפת היד וכדומה, ומכאן מי שמוחה בית מעל פני האדמה, מי שמוחה (בעבר באמצעות הרמת יד) נגד דבר מה, וגם מי שכותב המחאה וחותם עליה במשיכת יד נמרצת. כל אלה אינם נקשרים ל'מומחה'. יש השערה שמומחה קשור למח"ה במשמעות מוסס או ריכך, שממנו נוצרה המילה מחית, אך הקשר נראה רופף. גם מחשבה חביבה שהמקור הוא פשוט 'מוח' אינה עומדת במבחן המחקר.
768
עופר רוזנברג שואל/ת: מה מקור המילה מַטְקָה?
רוביק עונה:
מקורה בערבית: מַדַכַּה, שפירושה עֵלי של מכתש, ובהרחבה כל כלי שחובטים באמצעותו, מן השורש דכ"כ. מסיבות פונטיות ההגייה המקובלת של המילה היא 'מטקה'. תהליך דומה אירע למילה הפולנית-יידישאית בוּדְקֶה, שהפכה לבוּטְקֶה.
769
נטע שואל/ת: מה מקור מילת הזירוז 'נו'? חברתי שעלתה מרוסיה טוענת שמדובר במקור מהשפה הרוסית, ואילו אני לא יודעת אם זה נכון.
רוביק עונה:
חברתך צודקת, אם כי באופן חלקי. מקור המילה 'נו' הוא ברוסית ובשפות סלאביות נוספות, אך היא השפיעה מאוד על הדיבור הישראלי באמצעות יידיש, שבה התאקלמה. היא גם זכתה למשמעויות נוספות על הזירוז, כמו ספקנות, נזיפה ועוד.
770
לימור סימון שואל/ת: מהו מקור המילים 'ניצחון' ו'הפסד'. האם בהכרח מקורן בא ממלחמה? האם יתכן שמקורן מגיע מתחום הספורט?
רוביק עונה:
'ניצחון' היא מילה תלמודית, בעקבות הפועל המקראי לְנַצֵחַ, והיא מתייחסת במקורה לתחום המלחמה. 'הפסד' היא מילה תלמודית שפירושה נזק, חידלון או גרעון. בעברית החדשה התרחבה משמעות 'הפסד' כמילת ניגוד לניצחון, והיא משמשת הן בשדה הקרב והן בשדה הספורט.
771
חוה קירר שואל/ת: מה מקור המילה 'שמונצֶס', והאם היא בשימוש גם אצל אנשים שלא גדלו בבית של דוברי גרמנית?
רוביק עונה:
'שמונצס' היא אכן מילה גרמנית, ופירושה הבלים, דברים חסרי ערך. המילה נדדה מגרמנית ליידיש, ומכאן נסללה דרכה לסלנג הישראלי, בלי הבדל מוצא ועדה.
772
איציק שלמה שואל/ת: מה מקור המילה 'כריש'?
רוביק עונה:
המקור היא המילה הארמית 'כרישא' או 'כרשא' המופיעה פעם אחת בתלמוד, במסכת בבא בתרא, ופירושה דג טורף גדול. מקור המילה הארמית סתום ואין לו מקבילות בשפות שמיות אחרות המוכרות לנו. המילה הארמית קיבלה לבוש עברי בעברית החדשה, וכך נוצרה המילה 'כריש'. היא אינה מופיעה במילון בן יהודה, אבל אפשר למצוא אותה בעיתונות שנות העשרים של המאה הקודמת.
773
אליעזר שואל/ת: מה מקורה של המילה אלימות? ומה בדיוק משמעותה?
רוביק עונה:
'אלים' היא מילה ארמית תלמודית, שפירושה גברתן, אדם המשתמש בכוח הזרוע, כמו בפסוק הידוע "כל דאלים גבר". המילה המורחבת, אלימות, נטבעה בימי הביניים במשמעות כוח ועוצמה, ובעברית החדשה במשמעות תוקפנות או שימוש בכוח.
774
דן צדיק שואל/ת: מה המקור והגלגול של המילה 'בילוי'? 'לבלות' משמעותו להעביר את הזמן בנעימות. האם המילה 'בלאי' קשורה לעניין?
רוביק עונה:
השימוש המקובל הוא אכן חדש. הוא נשען על המשמעות המקראית של 'לבלות' שפירושה 'להשחית' ומכאן הקשר למילה 'בלאי'. בספר איוב נכתב "יְבַלּוּ בַטּוֹב יְמֵיהֶם וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָֽתּוּ: וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָֽצְנוּ". הכוונה כאן שלילית: ישחיתו את זמנם בשעשועים. בעברית החדשה המשמעות איבדה את הגוון השלילי.
775
ליאור ברוידא שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה 'בריזה', והאם יש לה חלופה בעברית?
רוביק עונה:
לרובנו מוכרת המילה האנגלית breeze, אך המקור הוא דווקא בפולנית – bryza. בדרך כלל החלופות העבריות מורכבות מכמה מילים, כמו 'רוח הבאה מן הים', או 'משב רוח', אך יש גם חלופות שאינן בשימוש: זֵפיר, מילה לועזית שמקורה יווני, וצפריר, שהיא למעשה רוח בוקר בעקבות צפרא הארמית, ומופיעה בפיוטי ימי הביניים.
776
ג. שואל/ת: מה מקור המילה פושטק?
רוביק עונה:
המקור הישיר הוא ביידיש: פּוסטַאק או פּושטשַאק, שלקחה אותו מן השפה הפולנית: pustak שפירושה בטלן, ריקא. צירוף מקרים מעניין היא המילה פושט (או פושטי), שהוא גירסה של המילה היידית שמקורה עברי פשוט (נהגית פּוֹשֶט), אבל אפשר לראות בה גם קיצור של פושטק.
777
נורית שהרבני שואל/ת: מה מקור המילה צִלְחָה (מיגרנה)?
רוביק עונה:
המילה צִלְחָה נקבעה במילון האקדמיה לרפואת שיניים בשנת 1999. מקורה במילה הארמית-תלמודית בהוראה דומה צְלִחְתָא. ביאליק, שהכיר את המילה, חידש את 'צַלְחִית', והיא מופיעה בתרגום הראשון של "פצפונת ואנטון" של אריך קסטנר מאת אלישבע קפלן: אמא של פצפונת סבלה מצלחית. בתרגום של מיכאל דק היא חזרה לסבול ממיגרנה.
778
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: מה מקור המילה 'אפודה'?
רוביק עונה:
מקור המילה במקרא, ופירושה אפוד: "וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן". בעברית החדשה הפך האפוד הכבד לסוודר נטול שרוולים.
779
אסף שואל/ת: מה מקורו של הביטוי 'לכבוש שער' בכדורגל? האם זה פיתוח עברי או השאלה משפה אחרת?
רוביק עונה:
ככל הנראה זהו פיתוח עברי, ומוקדם ביותר. בעיתון דבר מיום 7.4.1933 (!) נכתב כי "הפועל התחיל בצורה יפה וגם כבש שער". החלופה 'הבקיע שער' מופיעה החל משנות הארבעים. השפה הבלעדית שהשפיעה על שפת הכדורגל היא אנגלית, אבל הפועל המשמש בה הוא to score, ופירושו המילולי: להרוויח נקודה באמצעות כיבוש השער. נראה שהישראלים העדיפו דימוי מלחמה על המונח המתמטי של האנגלים. עם הזמן כבש 'כבש' את המגרש הלשוני והדיח את 'הבקיע'. גם הביטוי הדיבורי 'תקע גול' כמעט ונעלם.
780
ברק שואל/ת: מה המקור של המילה מטבח? אני יודע על שני אפשרויות מקובלות: המילה הערבית مطبخ, ובית המטבחיים. אשמח לדעת האם ומי מהם הוא הנכון?
רוביק עונה:
מחדש המילה הוא ככל הנראה דוד יודילוביץ, בתרגומו ל'מחזה מימי הפרשה באירופה', משנת 1900. לפני כן המטבח נקרא 'בית המבשלים', 'בית התבשיל' או 'חדר הבישול'. ללא ספק יש כאן שאילה מערבית, והקישור לבית המטבחיים דווקא אִתגר את המילה. אברהם אברונין כותב בגיליון הראשון של "לשוננו לעם" משנת 1950 את הדברים הבאים: "לבית המבשלים נקבע בדיבור הארץ-ישראלי מטבח (מערבית). מובן שהוא הולם את המושג רק אם אנו חושבים על טביחת בעלי חיים במקום ההוא, ובוודאי בהשפעת 'טבחות' שיש בשמואל א ט יג, אולם אנו קוראים מטבח לכל מקום בישול, ואנו אוכלים גם במטבח צמחוני, שאפילו דג מלוח אין טובחים בו".
< הקודם ... 51 52 53 54 55  ... הבא >