שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
826
מנחם קוזלובסקי שואל/ת: מאיפה מגיעה אלינו "שאט" שבביטוי "שאט נפש"?
רוביק עונה:
מדובר במילה שמית נפוצה, המופיעה בגרסאות שונות באכדית, ארמית וסורית, גם כשם עצם שפירושו בוז וזלזול, וגם כפועל "שוט", שיש לו הופעה בודדת בספר יחזקאל בצורה "שאטים".
827
מנחם קוזלובסקי שואל/ת: מה מקורה של "הלוואי"? הדר מוסיפה ושואלת: מה השימוש הנכון במילה "הלוואי"? בתוכנית "מצב האומה" אמרה אורנה בנאי "הלוואי עלייך". האם זה נכון? האם אפשר להשתמש במילה זו לא בגוף ראשון?
רוביק עונה:
הלוואי היא מילה תלמודית המבטאת ציפייה אך מכילה יסוד של תנאי. היא אחת הדרכים להשתמש במילת התנאי "לוואי", כמו גם "ולוואי". המילה היא פיתוח של "לו", ומקבילה ל"לו יהי". אין לה קשר ל"לוואי" במשמעות נספח או משני כמו בלוואי הדקדוקי או ב"טעם לוואי". "הלוואי עלי" הוא ביטוי מתורגם מיידיש, שמאוד אוהבת את המילה. ביידיש אומרים "הלוואַי אויף מיר" וזהו קיצור של "הלוואַי אויף מיר געזאָגט געוואָרן" (הלוואי עלי ייאמר). מכאן שאין כל בעיה לומר גם "הלוואי עלייך" או ":הלוואי עליהם".
828
שואל/ת: איך נוצר השם קראווילה בעת ההתנתקות? האם זה טריק לשוני פוליטי?
רוביק עונה:
אברהם דובדבני, ראש החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, מאשר כי הביטוי נוצר על ידי אנשי החטיבה, ומבהיר שהוא לא נולד לצורכי ההתנתקות. "הביטוי נוצר כשהוחלט ליצור דגם של 90 מטר מרובע לקרוואן עבור מרכז קליטה לעולים מהמערב במצפה נטופה בגליל, מאחר שקרוואן רגיל בן 45 או 60 מטר היה קטן מדי לצורכיהם. באחד הדיונים הציע אחד מאנשי החטיבה לקרוא לדגם קראווילה: קראוון+וילה. כשההתנתקות התקרבה נערכה באפריל נערכה ישיבה אצל מנכ"ל ראש הממשלה. הממונים על ההתנתקות הגיעו למסקנה שבעיית המפונים תיפתר רק בקרוואנים, כיוון שאין סיכוי לבנות בתים בזמן קצר כל כך, והם הציעו דגמים של 45 ו-60 מטר. טענתי כנגדם שמשפחה שהתרגלה ל-250 מטר לא תוכל להיקלט בקראוון בשטח כזה, והצעתי את הקראווילות. הכינוי נכנס כבר למחרת לתקשורת ונקלט בציבור".
829
עדי מבאר שבע שואל/ת: מה מקור המילה מַתכוֹן?
רוביק עונה:
מתכון היא מילה עברית חדשה, משורש תכ"ן, ומתייחסת לתוכנו של דבר או התכנית שעל פיה יוצרים אותו. היא נוצרה במשקל מילים כמו "מרעוֹם" או "מַסוֹע", וזאת בניגוד למילים רבות כמו מסרון או פעמון, שבהן הנ' אינה שייכת לשורש אלא למשקל. היא מופיעה לראשונה במילון לכלכלת בית של ועד הלשון משנת 1938.
830
עדית בן-אור שואל/ת: מה מקור אמרת הקשר הצבאית "רות. עבור"? בחיפושים שערכתי מצאתי כי האדם שטבע את הביטוי הוא חיים לובין, חבר הפלמ"ח, אולם, לא ברור לי מיהי אותה רות?
רוביק עונה:
הפלמ"ח אימץ את שיטת הקשר הבריטית, שבה מסיימים הודעה באישור roger and out. Roger מייצג את האות R עבור received (התקבל). "רות" ב"רות עבור", או "רות. סוף", מייצגת בגירסה העברית את האות R.
831
עודד הראל שואל/ת: בשנת 66 היינו גרעין הנחל שאיזרח את קיבוץ גרופית בערבה. עסקנו בין השאר בגידול בצל, ואחת המלאכות היתה פעולת קטימת הזנב של הבצל, שלה קראו "לקנב בצל". מהיכן זה בא?
רוביק עונה:
ישר מהתלמוד: בהלכות שבת נאמר שאין לקנב בצל בשבת. הפועל, ככל הנראה ארמי, נקשר לענייני קיצוץ וגזירה.
832
עודד פז שואל/ת: איך נולדה המילה "תבלין"? האם לא נכון לומר "תתביל"?
רוביק עונה:
על המילה "תבלין" נערכו ויכוחים לאורך עשרות שנים. הטענה היתה שזו צורת הרבים של "תֶבֶל" (במלעיל) ולכן שימוש בה ביחיד היא טעות, ובמהדורות קודמות של מילון אבן שושן היא הוגדרה אפילו כצורה עממית-דיבורית. מאידך יש הופעות בתלמוד שבהן תבלין היא צורת היחיד. יצחק אבינרי קבע ובצדק שהמילה תקינה ויש לראותה במשקל "גרעין".
833
עומר שדמי שואל/ת: במסגרת עבודתי כעוזר גנן אני נזהר מהכשת נחש. מהיכן הגיעה המילה "הכשה", ולאילו מילים אחרות היא קרובה?
רוביק עונה:
הכיש, בניין הפעיל, היא מילה תלמודית שפירושה היכה באופן פתאומי. השורש הוא נכ"ש, והוא קרוב כנראה לשורשים דומים, נפוצים יותר: נק"ש ונש"ך. מילה בעברית החדשה מהשורש הזה היא "מכושית", שהוצעה כשם לפסנתר בראשית תחיית השפה. אין קשר בין השורש הזה לשורש נכ"ש במשמעות עדר, הפך את האדמה, ממנו נוצרו הפועל לנכש, וכלי העבודה מכוש.
834
עומר שואל/ת: התוכל לשפוך אור על מקור המילה 'מרפסת'?
רוביק עונה:
המילה מרפסת המופיעה במשנה היא מן השורש רפ"ס. השורש הוא צורת משנה של רפש, ופירושו לדרוך ולרמוס. מכאן מרפסת היא מה שדורכים עליו, ממש כמו מדרכה. השורש רפ"ס במשמעות חלש, כמו במילה רופס, אינו קשור לענייננו.
835
עופר שואל/ת: רבות ממילות החיות בשפה מתחילות באות ע' ולאחריהן שורש בן 3 אותיות כמו עכבר, עמלץ, עקרב, עכביש, עטלף, ערפד, עכסן. מאין זה נובע?
רוביק עונה:
עכבר, עקרב, עכביש, עטלף וערפד הן מילים עתיקות, מהמקרא ולשון חכמים, ולכולן מקבילות בארמית, ערבית ועוד, בדרך כלל מחוץ לשיטת השורשים. יתכן שבמקור האות הראשונה היתה דווקא א', שבה נפתחות מילים שמיות רבות. יש השערה שעטלף נגזר מהשורש עט"ף בהחדרת ל'. עכסן (סוג של נחש) ועמלץ (סוג של כריש) הם שמות שניתנו בעברית החדשה.
836
עמרי קפלן שואל/ת: מה מקור המילה שפופרת? וכיצד נוצרה המילה שפורפרת?
רוביק עונה:
המקור הוא המילה המקראית הקדומה שופר. שפופרת היא ככל הנראה שופר קטן, ועל פי התהליך הקדום המילה היתה צריכה להיות "שפרפרת", אלא שהר' הראשונה נפלה מטעמים פונטיים, בדומה למילה חטוטרת שנולדה מ"חוטר". בעברית המדוברת, מטעמים פונטיים אחרים, חזרה הר' למקומה וכך נולדה הצורה הלא-תקנית שפורפרת. גם אפרים קישון תרם את חלקו באמצעות הקיצור "שפופ".
837
רחל בשיא שואל/ת: לקראת צאת ספר שאמא שלי כתבה על חייה, אנו מתכננים ערב השקה. רציתי לדעת מה מקור המילה השקה, שמשמשת אותנו בהקשרים נוספים כמו מתמטיקה, ארכאולוגיה ואצל האוניות?
רוביק עונה:
המפתח הוא באוניות. הוצאה לדרך של אוניות באמצעות שבירת בקבוק שמפנייה היא נוהג בעל ותק רב, אי שם במאה ה-19. השקה פירושה מפגש של שני גופים, ומכאן גם 'נשיקה' ו'משיק' בגיאומטריה. האונייה יוצאת לדרך בהשקת הבקבוק לדופן האונייה, וכך גם יוצא לדרך גם הספר של אמך.
838
שואל/ת: באחד המוספים הספרותיים נתקלתי בשימוש במילה "פוך" במשמעות מוך. נראה כי "מוך", שמשמעותה האמיתית היא הנוצות העדינות בצוואר האווזים המשמשות למילוי שמיכות משובחות, נעלמה מהשימוש היומיומי והוחלפה ב"פוך". בדיקה במילון העלתה כי המשמעות היחידה של פוך היא עדיין איפור לעפעפיים. היתכן שמקורה של השתלטות ה"פוך" על ה"מוך" בצלילה האנומטופאי של המילה, המתקשר היטב לרכות של הנוצות והשמיכות?
רוביק עונה:
שאלה ארוכה ומחממת לב, והתשובה קצרה: "מוך" היא מילה תלמודית ותקנית לכל דבר ועניין. "פוך" היא מילה ברוסית, ומשמעותה פלומה המשמשת למילוי כרים ושמיכות, וממנה הגיעה גם אל היידיש. שמיכת הפוך הגיעה אל העברית כבר במחצית הראשונה של המאה, מן הרוסית ישירות או באמצעות היידיש, לא זכתה לברכת התקינות המילונית, אבל ניצחה את מוך בשכיבה.
839
שלי שואל/ת: מהם משמעות ומקור המילה "כנופיה"?
רוביק עונה:
כנופיה בעברית של ימינו היא חבורת בריונים, פלילית או פוליטית. המילה ארמית במקורה ופירושה בתלמוד חבורה כלשהי. המשמעות השלילית ניתנה לה בספרות העברית החדשה.
840
שמחה ליברמן מאצבע הגליל שואל/ת: מה מקורה של המילה "געגועים"?
רוביק עונה:
המילה געגועים, ובצורה החלופית הנפוצה יותר געגועין, מופיעה בתלמוד ובמדרשים, ובדרך כלל מדברת שם על הכמיהה של אבות ובניהם להיפגש. האטימולוג ארנסט קליין סבור שלמילה קשר לפועל געה במשמעות בכה (געה בבכי), המתגעגע בוכה מצער הרצון לפגוש את אהובו.
< הקודם ... 56 57 58 59 60  ... הבא >