שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אלי בן דוד שואל/ת: ענק לצווארה. בהוראת תכשיט. מנין בא ענק?
רוביק עונה:
'ענק' הוא תכשיט לצוואר בלשון המקרא. בשפות שמיות מקבילות רבות פירוש המילה המקבילה הוא צוואר, אך בארמית נמצא גם את ענקא במשמעות התכשיט. לכל אלה אין קשר ל'ענק' במשמעות נפיל.
2
אלכס ספינרד שואל/ת: יש לי שאלה ספציפית בקשר למילה "ארור". אני רואה מהאתרים שהשורש הוא "אר" או "ארר", אבל ברור שהשורש "ארר" של 3 אותיות הוא "עברות" של שורש דו-אותיותי שאינו במקור עברית. אז מאיזו שפה בא השורש והמושג "אר"? שומרית? מצרית? או מקום אחר? ומה משמעות (או למה הוא רומז) השורש בשפת המקור?
רוביק עונה:
השורש הוא אר"ר בלבד. המקור הוא באכדית: araru. המשמעות המקורית: החרים. הר' הכפולה מקורית. התיאוריה של השורשים הדו עיצוריים מתאימה במקרים מסוימים, אך לא במקרה זה.
3
הלל שואל/ת: מה מקור המילה ספר (זה שחותך שיער)?
רוביק עונה:
המקור במשנה. מסכת שבת א: לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל
4
יוחאי שואל/ת: מה המקור בכתב למילה גַמֶלֶת - שיירת גמלים.
רוביק עונה:
המקור במשנה, סנהדרין י': "החַמֶרֶת והגַמֶלֶת העוברת ממקום למקום הרי אלו מצילין אותה".
5
משה שואל/ת: רציתי לדעת מהוא מקור הביטוי ה'ילדי', משחקי - פוסים. לדוגמה 'בלי פוסים'. להבנתי משמעותו היא ללא יכולת להתחרט.
רוביק עונה:
במשחקי הילדים פוס היא הודעה על הפסקת משחק ללא התראה מוקדמת על ידי אחד הילדים. המקור הוא במילה הצרפתית pouce שפירושה אגודל, והיא מתייחסת להרמת האגודל כסימן להפסקה. בלי פוסים – בלי הפסקות, כלומר, בלי חרטה של מי שנכנס למשחק, או הפסקה לצורך כלשהו.
6
טל שואל/ת: האם המילה זרה (מלשון "לזרות מלח על הפצעים") היא תנכית, משנאית, או מאוחרת יותר?
רוביק עונה:
השורש זרה במשמעות פיזר מופיע במקרא 39 פעמים, בבנייני קל, נפעל, פיעל והופעל.
7
יעקב שואל/ת: מה מקור המילה ״משנה״ (עם קמץ)?
רוביק עונה:
משנה היא מילה משנאית, ופירושה לימוד. מקורה בפועל המקראי 'שנה' שפירושו חזר, ומכאן חזר על לימודיו, קרא דבר מה פעמים נוספות, וכך דבקה בפועל משמעות הלימוד. המילה 'משנה' במשמעות לימוד מופיעה במשנה עצמה פעמים רבות, וכך קיבלה המשנה את שמה.
8
עמית שואל/ת: : מהו שורש הפועל לסנוור (היכו בסנוורים וכד')? האם יש לשורש מקבילות בשפות שמיות נוספות?
רוביק עונה:
בעברית שורשים רבים שנגזרו ממילים שאין להן שורש מקורי ידוע. המילה 'סנוורים', המופיעה בספר בראשית ומלכים, קשורה לפי דעה אחת לאכדית, ולפי דעה אחרת היא צורת ספעל של נור. בשני המקרי מדובר באור, אך משמעות המילה היא דווקא עיוורון, והשימוש הוא מעין לשון נקייה. הפועל לסנוור נגזר בעברית החדשה מ'סנוורים'.
9
רחל שואל/ת: נתקלתי במילה 'התחשגז' שפירושה עשה חיים. מה מקור המילה?
רוביק עונה:
אכן חידה. הפועל נחשב דיבורי ומזוהה במקורו לפחות עם הווי מעשני סמים קלים, והוא נולד כנראה משילוב צלילים המזכיר שמחה, חשק ועוד. מידע נוסף יתקבל בשמחה.
10
רינה שומרון שואל/ת: עולל, טף מה מקורן? שורש? הטיות לשמות הגוף, יחיד-רבים?
רוביק עונה:
'עולל' היא הרחבה של המילה עוּל שפירושו צעיר (עול ימים). המילה ניטית בדומה לכל שם עצם אחר. טף היא שם קיבוצי ולכן אין לה צורת רבים. למילה אין שורש מקורי ידוע. באתיופית יש מילה דומה באותה משמעות. ככל הנראה הפועל לטופף מנגזר מ'טף'.
11
דני זאק שואל/ת: מדוע בעברית אומרים אתונה ולא את'ינה? כמו כן, כיצד הפכה קיפרוס לקפריסין בעברית?
רוביק עונה:
אתונה נקראת כך בעקבות שמה הארמי של העיר, אתונא, המוכרת מן התלמוד. במסכת בכורות מסופר למשל, בתרגום מארמית "אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: אִם חֲכָמִים אַתֶּם מִזִּקְנֵי אַתּוּנָא – לֵךְ נַצְּחֵם וַהֲבִיאֵם אֶצְלִי." המילה 'קפריסין' מופיעה בתלמוד, בעיקר במסכת ברכות ופירושה ניצני פרי הצלף, הנקרא caper באנגלית. לשם Cyprus אין מקור מוסכם, ורבים קושרים אותו לעץ הברוש או לצמח החינה. השם העברי ניתן לאי בתקופת ההשכלה, תוך אימוץ שם הצמח וכן התוצר 'יין קפריסין' (יין צלפים) באסוציאציה לשם היווני. תחילה הציגו בעיתונות את השם קפריסין, כאשר בסוגריים מופיע השם המקורי. ב-1878 השם מופיע במקביל בעיתונים המגיד והלבנון, כמו בכותרת הבאה: דון יוסף הנשיא מלך קפריסין (Cyperen).
12
אורי שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה ״הדברה״.
רוביק עונה:
מקור הפועל להדביר, שהדברה היא שם הפעולה שלו, הוא בתהילים: "הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי, וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי": הדביר במשמעות השמיד. השורש דב"ר בשפות שמיות שונות פירושו ללכת מאחורי מישהו, ומכאן גם לבוא מאחוריו באלימות ולפגוע בו, וכן לבוא מאחורי הצאן שממנו נגזרה 'מדבר', מקום מרעה הצאן, ודביר – החדר האחורי בבית המקדש.
13
אנה מילר שואל/ת: מה מקור השורש של הפועל ״הכפיש״?
רוביק עונה:
השורש הוא כפ"ש. פירושו המקורי המקביל בשפות נוספות הוא כופף, דרס וכדומה. הוא נחשב צורה משנית של כב"ש. מכאן הפועל המקראי 'הכפיש' שבספר איוב – גרם למישהו להידרס, להיות כפוף ומושפל: "הכפישני באפר", כופף אותי בכוח אל האפר. היום השימוש בפועל מתייחס בעיקר להפעלת כוח מילולית.
14
אני שואל/ת: מה מקור המילה פרוָוה?
רוביק עונה:
המקור במשנה. בית הפרווה או לשכת הפרווה היה המקום שבו המליחו את עורות הקורבנות בבית המקדש. בעברית החדשה המשמעות התייחסה לעורות שמהם עשויים חלקי בגד, גם בהשפעת המילה הערבית הקרובה בצליל ומשמעות פַרְוַה.
15
ראם בנטל שואל/ת: אשמח לדעת את מקור המילה עלס שפירושה שמחה. לא מצאתי סימוכין ואני לא מבין את ההקשר. ובהקשר זה האם יש קשר להתעלסות?
רוביק עונה:
עֶלֶס היא מילה מלשון ימי הביניים כגון בביטוי "כנף עלסים" של שמואל הנגיד. היא מן השורש על"ס הקשור לשמחה וקרוב לעל"ץ ולעליצות, וכן לעל"ז ולעליזות. הפועל להתעלס מופיע בספר משלי, ומתייחס ליחסי מין.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >