שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
יניב ולדמן שואל/ת: אשמח לדעת מהיכן ומתי המילה "אשכרה" נכנסה לשפה העברית.
רוביק עונה:
'אשכרה' וכן 'אשכרה בעיניים' במשמעות 'האמת לאמיתה' נכנסו לסלנג הישראלי בשנות השבעים. המילה נקלטה בערבית אך מקורה בפרסית החדשה: 'אשכרה' פירושה 'גלוי'. יתכן אפילו שהגיעה אלינו ישירות מדוברי הפרסית.
32
ראם בנטל שואל/ת: עלתה ממש מחלוקת האם המונח ״סך״ הוא מילה או שראשי תיבות של ״סכום כולל״, שהשתרשו לכדי מילה עם הזמן. בנוסף אם זה ראשי תיבות, מכאן ש-סה״כ זה ראשי תיבות כפולים, האם זה תקני?
רוביק עונה:
'סך' אינו ראשי תיבות אלא מילה תלמודית נפוצה, שמקורה בארמית הסורית, ומשמעותה המקורית סוף.
33
גל שואל/ת: מהי המשמעות מילולית ומקור: צ'ינץ'. אני לא יודע אם לשייך אותה לסלנג ירושלמי ישן או סלנג גרוזיני, אבל מהמערכון ב"שובו של הסוראמלו" של יוסי בנאי ז"ל, שם שמעתי את המושג לראשונה (השידוך של חיוצ'ו הגיבן), הבנתי שהכוונה לגוצים ואנשים מכוערים וטיפשים.
רוביק עונה:
צ'ינץ' או צ'ינצ'ה פירושו בלדינו פשפש, והוא משמש גם ככינוי גנאי לבני אדם. צ'ינצ'ה די תמוז – פשפש של קיץ – הוא בירושלמית ותיקה כינוי לאדם בלתי נסבל.
34
עידו שואל/ת: מה מקור המילה טחב? חיפוש של השורש בקונקורדנציות של המקרא והמשנה העלה חרס.
רוביק עונה:
טַחַב היא מילה בלשון חכמים במשמעות לחות ורטיבות. המילה מופיעה בספר המדרש ספרא, המוכר מימי התלמודים. צורת משנה שלה היא טְחָב, שהיא גם שמו של סוג צמחים חסר זרעים, שנוטים בטעות לבלבל בינו לבין אזוב.
35
עירית בקר שואל/ת: מה המקור של המילה לעטות? הכוונה לעטות מסכה וכו'.
רוביק עונה:
הפועל לעטות מופיע 7 פעמים במקרא, וכן 10 פעמים בהפעיל – להעטות. פירושו לעטוף ולכסות, ויש מקבילים אותו למילה ערבית שפירושה חושך.
36
וייג'י אורמיטי שואל/ת: האם תוכל להסביר לי "למה האותיות בשפה העברית נקראות כמו שהן נקראות?. לדוגמה: "ב" (בֵּי"ת) - באה מהמילה "בית" (house) וכולי.
רוביק עונה:
הכתב הכנעני-פיניקי ששירת את האלף בית העברי בימי קדם היה כתב פיקטוגרפי, האותיות חיקו חפצים או דמויות. אלף דמה לאלוף, שור, בֵית – בַיִת, גימל – גָמָל ועוד. במהלך האלף הראשון לפני הספירה הומר הכתב הכנעני-פיניקי בכתב אשורי, שהוא יסוד הכתב העברי המוכר לנו, אבל השמות נשארו.
37
לירן שואל/ת: רצינו לשאול מה מקור המילה פלשנצוק (מנוף ידני, כננת בעברית)?
רוביק עונה:
המילה גרמנית: Flaschenzug. המשמעות המילולית היא 'רכבת הבקבוקים'. השם ניתן על בסיס דימוי מוקדם של המכשיר, שבו חבל הנקשר לאמצעי הנפה נוסע וסובב סביב רכיבים עגולים המזכירים בקבוקים.
38
מודה נסים שואל/ת: מה מקור המילה "אמצע"? ואם השורש שלה הוא מ.צ.ע. למה יש א' בתחילת המילה?
רוביק עונה:
אמצע היא מילה תלמודית בהשפעה ארמית. הפועל מְצַע הארמי פירושו להיות בתווך. תוספת א' בראש מילה אופיינית למילים ארמיות רבות. אין לכך קשר למצעי המיטה, שהם מן השורש יצ"ע.
39
מיכל פלד שואל/ת: מה מקור המילה ''דוור'' (נושא המכתבים). היש קשר לשורש دور (daw-war) בערבית מדוברת?
רוביק עונה:
דוור ודואר הן מילים תלמודיות, ככל הנראה מן השורש דו"ר שפירושו להסתובב, לעבור ממקום למקום. שורש זה קיים גם בערבית.
40
אבי שילון שואל/ת: מה מקור המילה "משמעות"? האם היא משורש ש.מ.ע. ומה הקשר?
רוביק עונה:
'משמעות' היא מילה תלמודית, ופירושה כפירושה היום. השורש הוא שמ"ע, המוכר גם בארמית, והקשר הוא מטפורי. מילה מסוימת או עניין מסוים 'משמיעים' לנו מה מסתתר בהם, כמו בביטוי הארמי 'מאי קא משמע לן' – מה זה משמיע לנו?
41
אודי שואל/ת: מה מקור המילה חפל"פ?
רוביק עונה:
זהו ביטוי ביידיש: כאַפּ-לאַפּ. כל אחת מהמילים בביטוי פירושה חטיפה, והפירוש המדויק הוא חטיפה כפולה. המשמעות המקובלת של הביטוי היא רשלנות, עבודה הנעשית בחיפזון ובחוסר מקצועיות.
42
גל שואל/ת: מה מקור המילה גירלנדה? ידוע לי שהכוונה היא לזֵר כמו שמניחים על הראש, או שרשרת של נורות בימינו.
רוביק עונה:
המשמעות היא אכן שרשרת שבה שזורים פריטים שונים, ומשמשת בין היתר בתחום החשמל כשרשרת נורות. המקור הוא בצרפתית: guirlande. בספרדית המילה מופיעה בשיכול אותיות: guirnalda.
43
נועה שואל/ת: מה זה "בלדום" ומה מקור המילה? לפי ההקשר זה כנראה אמור להיות משהו חזק. "אנחנו נהיה ברית של שלישיה בלדום".
רוביק עונה:
'בַּלְדוּם' פירושו בשפת העבריינים דובר אמת או נאמן. המקור לא ברור, לא מצאתי את המילה במילונים לערבית.
44
ראם בנטל שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה ״מלאווח״ (המאכל העגול והמאובן), והאם יש לה משמעות.
רוביק עונה:
ככל הידוע השם נקשר ל'לוח' במשמעות קרש, דבר מה שטוח. המלאווח הוא עוגה שטוחה העשויה מלוחות בצק עלים. למרות הדמיון לא נראה שיש לשם קשר למלח.
45
אספו שואל/ת: מה מקור המילים אתמול ושלשום?
רוביק עונה:
'אתמול' היא צורת משנה של 'תמול', הקרובה למילים בשורת שפות שמיות באותה משמעות. 'שלשום' היא המספר שלוש בתוספת מ' סופית המשמשת בעברית במילים שונות ליצירת תואר פועל כמו פתאום או חינם. יש גם השערה שזהו קיצור של 'שלוש יום', וזאת בעקבות האכדית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >