שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
31
טומי שואל/ת: מה מקור המילה "מרזח" של בית-מרזח.
רוביק עונה:
פירוש המילה הוא משתה. המילה מופיעה פעמיים במקרא. 'מִרְזַח סְרוחים' אצל עמוס, בית מַרְזֵחַ – בית משתה בירמיהו. למילה מקבילות בפיניקית ובארמית (מרזחא). בספרות התחייה חודשה המילה מרזחן - בעל בית מרזח, אך היא לא נקלטה.
32
אורה נצר שואל/ת: מהו שורש המילה צוות, האם יש שימושים אחרים בשורש זה?
רוביק עונה:
זהו שורש תלמודי המופיע בבניין קל במשנה במשמעות התחבר. המילה צֶוֶות מופיעה גם היא בלשון חכמים במשמעות התחברות יחד. משמעות צוות כחבורה העובדת יחד למען משימה היא מודרנית, ומכאן השימוש בעברית החדשה בפעלים ציוֵות וצֻוַות. כמו מוכרת המילה הארמית צַוותא באותו שורש.
33
אפרת שואל/ת: מהיכן הגיעה המילה אפרופו (אגב) לשפה העברית?
רוביק עונה:
זהו ביטוי צרפתי: a propos שפירושו המילולי 'מה שקשור למטרה'. הביטוי מוכר מן המאה ה-17, וקיים גם באנגלית בכתיב apropos.
34
גדעון גולדשטיין שואל/ת: במאמרך האחרון - 16 הערות על חגי תשרי, אתה כותב: "במרוצת הדורות נהגו לחבוט את ענפי הערבה, הקרויים גם ערבי נחל, וכך הפך היום האחרון של סוכות ל'יום חיבוט ערבה', או יום המכות. על כן נקראות ערבי הנחל הושענות". לא הבנתי מהמשפט האחרון מדוע ערבי הנחל נקראות "הושענות".
רוביק עונה:
מנהג חיבוט הערבה מתקיים ביום האחרון של סוכות. בימי החג נהוג לקרוא פיוטים המסתיימים כולם במילים 'הושע נא'. היום האחרון שבו מתקיים המנהג הוא יום הושענא רבא, יום הושענא הגדול, והשם דבק במנהג חיבוט ערבי הנחל ובענפי הערבה.
35
דוד טאובר שואל/ת: מדוע מיכל המים הצה"לי הניגרר נקרא "עוקב"? האם זה קשור לכך שהוא נגרר בעקבות רכב אחר או שיש משמעות אחרת למילה?
רוביק עונה:
התשובה בשאלה. עוקב הוא מתקן נגרר אחרי רכב, בעיקר צבאי.
36
ליאת שואל/ת: מה מקור המילה מפונפן?
רוביק עונה:
'מפונפן' היא מילת סלנג, ולה כמה מקורות אפשריים. היא משמשת לתיאור לבוש מקושט ומצועצע, ומקורה כאן הוא ככל הנראה 'פּונפּון', כדור הצמר המתנפנף מעל כובעים. בשימוש אחר מדובר בהנאה, וכאן יש גלגול אפשרי של המילה האנגלית fan שפירושה הנאה. אסוציאטיבית ניתן לקשור אותה גם ל'מפונק'.
37
ניב לוגסי שואל/ת: האם השם "מגידו" נגזר משורש הפעולות הקשורות בהגדה (יגיד, נגיד, "מגיד עתידות")? למדתי ארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, בקורסים על תקופת הברונזה הקדומה נטען כי האתר היה אתר מקודש דאז לפולחן (נאמרו[/הגידו] בו דברי פולחן? "מגידים" ישבו בו?) שממנו נשארו רצפות מעוטרות בחריטת בעלי חיים שונים שמתקשרים עם הקאנון המצרי העתיק של הממלכה הקדומה.
רוביק עונה:
יש דעות שונות על מקור השם מגידו ואין עליו הסכמה, אך בכל מקרה אין לכך קשר להגיד או נגיד ולשורש נג"ד. השם מופיע במכתבי אל עמרנה בשם megidda, ובאשורית maegidu. השערה אחת קושרת את השם לשורש גד"ד – מקום איסוף גדודים, או מג"ד הקשור למקום התבואה.
38
נעם תמרקין שואל/ת: מה מקור המילה טריקו של החולצות? פעם הסבירו לי שזה שיבוש מטריקולור.
רוביק עונה:
ההסבר שקיבלת שגוי. השם הוא צרפתי, tricot, העיצור האחרון לא נשמע. משמעות המילה היא 'סריגה', מן הפועל הצרפתי tricoter – לסרוג.
39
אלי בן דוד שואל/ת: ענק לצווארה. בהוראת תכשיט. מנין בא ענק?
רוביק עונה:
'ענק' הוא תכשיט לצוואר בלשון המקרא. בשפות שמיות מקבילות רבות פירוש המילה המקבילה הוא צוואר, אך בארמית נמצא גם את ענקא במשמעות התכשיט. לכל אלה אין קשר ל'ענק' במשמעות נפיל.
40
אלכס ספינרד שואל/ת: יש לי שאלה ספציפית בקשר למילה "ארור". אני רואה מהאתרים שהשורש הוא "אר" או "ארר", אבל ברור שהשורש "ארר" של 3 אותיות הוא "עברות" של שורש דו-אותיותי שאינו במקור עברית. אז מאיזו שפה בא השורש והמושג "אר"? שומרית? מצרית? או מקום אחר? ומה משמעות (או למה הוא רומז) השורש בשפת המקור?
רוביק עונה:
השורש הוא אר"ר בלבד. המקור הוא באכדית: araru. המשמעות המקורית: החרים. הר' הכפולה מקורית. התיאוריה של השורשים הדו עיצוריים מתאימה במקרים מסוימים, אך לא במקרה זה.
41
הלל שואל/ת: מה מקור המילה ספר (זה שחותך שיער)?
רוביק עונה:
המקור במשנה. מסכת שבת א: לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל
42
יוחאי שואל/ת: מה המקור בכתב למילה גַמֶלֶת - שיירת גמלים.
רוביק עונה:
המקור במשנה, סנהדרין י': "החַמֶרֶת והגַמֶלֶת העוברת ממקום למקום הרי אלו מצילין אותה".
43
משה שואל/ת: רציתי לדעת מהוא מקור הביטוי ה'ילדי', משחקי - פוסים. לדוגמה 'בלי פוסים'. להבנתי משמעותו היא ללא יכולת להתחרט.
רוביק עונה:
במשחקי הילדים פוס היא הודעה על הפסקת משחק ללא התראה מוקדמת על ידי אחד הילדים. המקור הוא במילה הצרפתית pouce שפירושה אגודל, והיא מתייחסת להרמת האגודל כסימן להפסקה. בלי פוסים – בלי הפסקות, כלומר, בלי חרטה של מי שנכנס למשחק, או הפסקה לצורך כלשהו.
44
טל שואל/ת: האם המילה זרה (מלשון "לזרות מלח על הפצעים") היא תנכית, משנאית, או מאוחרת יותר?
רוביק עונה:
השורש זרה במשמעות פיזר מופיע במקרא 39 פעמים, בבנייני קל, נפעל, פיעל והופעל.
45
יעקב שואל/ת: מה מקור המילה ״משנה״ (עם קמץ)?
רוביק עונה:
משנה היא מילה משנאית, ופירושה לימוד. מקורה בפועל המקראי 'שנה' שפירושו חזר, ומכאן חזר על לימודיו, קרא דבר מה פעמים נוספות, וכך דבקה בפועל משמעות הלימוד. המילה 'משנה' במשמעות לימוד מופיעה במשנה עצמה פעמים רבות, וכך קיבלה המשנה את שמה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >