שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
46
עמית שואל/ת: : מהו שורש הפועל לסנוור (היכו בסנוורים וכד')? האם יש לשורש מקבילות בשפות שמיות נוספות?
רוביק עונה:
בעברית שורשים רבים שנגזרו ממילים שאין להן שורש מקורי ידוע. המילה 'סנוורים', המופיעה בספר בראשית ומלכים, קשורה לפי דעה אחת לאכדית, ולפי דעה אחרת היא צורת ספעל של נור. בשני המקרי מדובר באור, אך משמעות המילה היא דווקא עיוורון, והשימוש הוא מעין לשון נקייה. הפועל לסנוור נגזר בעברית החדשה מ'סנוורים'.
47
רחל שואל/ת: נתקלתי במילה 'התחשגז' שפירושה עשה חיים. מה מקור המילה?
רוביק עונה:
אכן חידה. הפועל נחשב דיבורי ומזוהה במקורו לפחות עם הווי מעשני סמים קלים, והוא נולד כנראה משילוב צלילים המזכיר שמחה, חשק ועוד. מידע נוסף יתקבל בשמחה.
48
רינה שומרון שואל/ת: עולל, טף מה מקורן? שורש? הטיות לשמות הגוף, יחיד-רבים?
רוביק עונה:
'עולל' היא הרחבה של המילה עוּל שפירושו צעיר (עול ימים). המילה ניטית בדומה לכל שם עצם אחר. טף היא שם קיבוצי ולכן אין לה צורת רבים. למילה אין שורש מקורי ידוע. באתיופית יש מילה דומה באותה משמעות. ככל הנראה הפועל לטופף מנגזר מ'טף'.
49
דני זאק שואל/ת: מדוע בעברית אומרים אתונה ולא את'ינה? כמו כן, כיצד הפכה קיפרוס לקפריסין בעברית?
רוביק עונה:
אתונה נקראת כך בעקבות שמה הארמי של העיר, אתונא, המוכרת מן התלמוד. במסכת בכורות מסופר למשל, בתרגום מארמית "אָמַר לוֹ קֵיסָר לְרַ' יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: אִם חֲכָמִים אַתֶּם מִזִּקְנֵי אַתּוּנָא – לֵךְ נַצְּחֵם וַהֲבִיאֵם אֶצְלִי." המילה 'קפריסין' מופיעה בתלמוד, בעיקר במסכת ברכות ופירושה ניצני פרי הצלף, הנקרא caper באנגלית. לשם Cyprus אין מקור מוסכם, ורבים קושרים אותו לעץ הברוש או לצמח החינה. השם העברי ניתן לאי בתקופת ההשכלה, תוך אימוץ שם הצמח וכן התוצר 'יין קפריסין' (יין צלפים) באסוציאציה לשם היווני. תחילה הציגו בעיתונות את השם קפריסין, כאשר בסוגריים מופיע השם המקורי. ב-1878 השם מופיע במקביל בעיתונים המגיד והלבנון, כמו בכותרת הבאה: דון יוסף הנשיא מלך קפריסין (Cyperen).
50
אורי שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה ״הדברה״.
רוביק עונה:
מקור הפועל להדביר, שהדברה היא שם הפעולה שלו, הוא בתהילים: "הָאֵל הַנּוֹתֵן נְקָמוֹת לִי, וַיַּדְבֵּר עַמִּים תַּחְתָּי": הדביר במשמעות השמיד. השורש דב"ר בשפות שמיות שונות פירושו ללכת מאחורי מישהו, ומכאן גם לבוא מאחוריו באלימות ולפגוע בו, וכן לבוא מאחורי הצאן שממנו נגזרה 'מדבר', מקום מרעה הצאן, ודביר – החדר האחורי בבית המקדש.
51
אנה מילר שואל/ת: מה מקור השורש של הפועל ״הכפיש״?
רוביק עונה:
השורש הוא כפ"ש. פירושו המקורי המקביל בשפות נוספות הוא כופף, דרס וכדומה. הוא נחשב צורה משנית של כב"ש. מכאן הפועל המקראי 'הכפיש' שבספר איוב – גרם למישהו להידרס, להיות כפוף ומושפל: "הכפישני באפר", כופף אותי בכוח אל האפר. היום השימוש בפועל מתייחס בעיקר להפעלת כוח מילולית.
52
אני שואל/ת: מה מקור המילה פרוָוה?
רוביק עונה:
המקור במשנה. בית הפרווה או לשכת הפרווה היה המקום שבו המליחו את עורות הקורבנות בבית המקדש. בעברית החדשה המשמעות התייחסה לעורות שמהם עשויים חלקי בגד, גם בהשפעת המילה הערבית הקרובה בצליל ומשמעות פַרְוַה.
53
ראם בנטל שואל/ת: אשמח לדעת את מקור המילה עלס שפירושה שמחה. לא מצאתי סימוכין ואני לא מבין את ההקשר. ובהקשר זה האם יש קשר להתעלסות?
רוביק עונה:
עֶלֶס היא מילה מלשון ימי הביניים כגון בביטוי "כנף עלסים" של שמואל הנגיד. היא מן השורש על"ס הקשור לשמחה וקרוב לעל"ץ ולעליצות, וכן לעל"ז ולעליזות. הפועל להתעלס מופיע בספר משלי, ומתייחס ליחסי מין.
54
רותה שואל/ת: רציתי לדעת את מקור המילה קופון. האם מקורו צרפתי או שמא פרסי?
רוביק עונה:
המילה קיימת באנגלית, coupon, אליה הגיעה מצרפתית. ההגייה הישראלית המלרעית קרובה לצרפתית. הפירוש בצרפתית הוא 'חתיכה נתלשת'.
55
אברהם שואל/ת: מה מקור המילה 'לבוד'.
רוביק עונה:
לָבוּד הוא שם תואר תלמודי שפירושו מחובר, מן המילה 'לבד': כמה דברים החוברים יחד נראים כאחד. מכן נוצר הצירוף 'עץ לבוד' - פיסות דיקט מחוברות, המופיע גם בנפרד, 'לבוד'.
56
בן יהודה שואל/ת: מה השורש של המילה 'סמוי'. צורת המילה היא 'פעול' שמקורו מבניין פעל. אבל לא קיים פועל 'סומה', המילה הכי קרובה שאני מכירה היא 'סומא'. תוכל להוסיף הסבר מה מקור המילה והתפתחותה?
רוביק עונה:
השורש הוא סמ"ה או סמ"א, והוא קשור באובדן ראייה. סמוי בתלמוד הוא גם עיוור, גם מה שאין רואים אותו, בביטוי "סמוי מן העין". כמובן שגם 'סומא' קשור לשורש הזה, על אף שמדובר במילה ארמית.
57
גל שואל/ת: מה מקור המילה צ'ילבה? ידוע לי שצ'ילבה מתייחס לאנשים רגשניים וילדותיים שנעלבים בקלות.
רוביק עונה:
צ'ילבה היא אויב, יריב שנוא בסלנג ילדים שהתיישן. המקור הוא בניב של הערבית הפלסטינית שבו צ' מתחלפת בכּ', ופירוש המילה הוא כלבה.
58
דרורי גניאל שואל/ת: מה מקור המילה קורקינט? הבנתי שזה שיבוש של מילה צרפתית, והעיקר - האם יש חלופה עברית?
רוביק עונה:
המקור אכן צרפתי: trottinette, בשיבוש ישראלי קל. המילה שנקבעה כבר ב-1937 במילון לחינוך גופני של ועד הלשון, ואושררה בהמשך, היא גַלְגִלַּיִים. בינתיים היא חיה רק במילונים.
59
ישראל גולדנברג שואל/ת: מה מקור מילה "להתפרקד"?
רוביק עונה:
זהו פועל שנגזר מתואר הפועל התלמודי 'פרקדן' או 'אפרקדן', שפירושו שכיבה ישרה. השורש פרק"ד מופיע כבר בספרות ימי הביניים, אך הפועל המקובל היום, להתפרקד, מופיע רק בעברית החדשה.
60
ניצן רוזנטל שואל/ת: באחד התשבצים נתקלתי במילה רקלמה כמילה נרדפת לפרסומת. תוכל להרחיב בבקשה.
רוביק עונה:
רֶקְלָמָה Reklame - היא מילה גרמנית ופירושה פרסומת. בעבר היא שימשה ונשמעה רבות, אך נדחקה בפני המילה העברית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >