שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
601
עדנה ביתן שואל/ת: מהו מקור המילה עששית?
רוביק עונה:
עששית היא מילה תלמודית נדירה, במשמעות המוכרת היום: "עששית שהיתה דולקת והולכת כל היום כולו - למוצאי שבת מברכין עליה" (מסכת ברכות). יש קושרים את המילה למילה התלמודית אֶשֶש, שפירושה כוס זכוכית.
602
אסנת שואל/ת: מה המקור של המילה אשתקד?
רוביק עונה:
המקור ארמי. המילה נוצרה מהלחמה של המילים שתא (שנה) קדמאה (קודמת), בצירוף א' פותחת לנוחות הקריאה. לצד אשתקד קיימת גם המילה אשתדא, השנה הזו, אך זו לא נקלטה בעברית החדשה.
603
יונית אבני שואל/ת: מקור המילה מזוודה?
רוביק עונה:
מקור המילה במשנה, במסכת כלים, ושם פירושה כיס או נרתיק שבו מכניסים ציוד. במשמעות תיבה לאכסון לצרכי נסיעה המילה מופיעה לראשונה בעיתונות התחייה בשנת 1894, ונפוצה בכתבי ברנר. המילה נקשרת למילה הארמית-תלמודית זְוָודָא, שפירושה מטען.
604
מוצא שואל/ת: מה מקור המילה "עסקונה". עברית? יידיש?
רוביק עונה:
עסקונה היא יצירה של המשורר יונתן רטוש, שנהג לחדש מילים בסיומת –וּנָה. הוא חידש את אבהונה – פטריארכיה, חשמלונה – אלקטרוניקה, נחשוּנה – אוונגרד, רעיוּנה – אידיאולוגיה, אבל מכל אלה נקלטה רק עסקונה. היא נהגית במלעיל בניגוד לכוונתו של רטוש, ולכן היא נשמעת יידישאית. יש מייחסים את המילה לס. יזהר, אך הוא ככל הנראה אינו המקור.
605
אלישבע מור שואל/ת: מה מקור המילה פירומן?
רוביק עונה:
המילה היא קיצור של מילה ארוכה יותר בהוראת אדם בעל דחף בלתי נשלט להבעיר בערות. צורתה האנגלית היא pyromanic, שפירושה המילולי משוגע לאש, מי שלוקה בפירומניה: שיגעון אש.
606
אילן וייסמן שואל/ת: מה מקור המילה 'תורה', מה משמעות המילה במקור?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא במקרא, שם היא מופיעה בנטיות שונות 220 פעם. היא משמשת גם במשמעות המצומצמת – ספר המצוות והחוקים החלים על בני ישראל, וגם במשמעות הרחבה של חוקים ומצוות. היא קשורה לשורש יר"ה הקשור ללימוד, הדרכה והתוויית דרך, ומכאן המילים 'מורה', 'הוראה' ועוד.
607
גיא לוי שואל/ת: מה מקור השם ונטילטור?
רוביק עונה:
המילה ventilator במשמעות מאוורר קיימת בכמה שפות אירופיות, והוא נהגה בהגייה הגרמנית.
608
אילן יפה שואל/ת: מה השורש של המילה 'טיול', והאם זה בא מלשון ליטול?
רוביק עונה:
השורש הוא טי"ל, הוא מופיע בצורות פועל בתלמוד ומקורו ארמי. המילה טיול היא שם הפעולה של לטייל, והשימוש בה מוכר בעברית החדשה. ליטול הוא מן השורש נט"ל שאינו קשור לטיול.
609
אביגיל אורן שואל/ת: מה מקור המלה בלדר, המופיעה בבראשית רבא במובן שליח?
רוביק עונה:
המקור הוא יווני: beladarius. באטימולוגיה היוונית מקור המילה מסופק, אבל יש קושרים אותה למילה דואר, שמקורה שמי-פרסי.
610
גבע ששון שואל/ת: מה מקור השם "חזן"?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בתלמוד במשמעות שמש המשגיח על בית הכנסת, ובימי הביניים שודרגה לדרגת שליח ציבור העובר לפני התיבה. המילה hazannu מופיעה באכדית במשמעות מפקח, לעיתים גם בענייני פולחן, וזה המקור לגלגולה אל המילה העברית.
611
יותם שואל/ת: אני עוסק בימים אלה בפיתוח קורס בנושא ערי-על. כחלק מהבנת הנושא אני בודק את משמעות המילה בשפות שונות. כך city קשורה ב-citizenship, police קשורה גם לצורת השליטה בעיר, metropolis קשורה בנטיות ההתפשטות של העיר. רציתי לשאול מה מקור המילה "עיר" או "עירוניות" בעברית, ואיזה שדה של משמעויות היא מנסה לעורר?
רוביק עונה:
עיר היא מילה שמית שיש לה מקבילות בשפות שמיות רבות, וכולן באותה משמעות: יישוב גדול. 'עירוניות' היא מונח בעברית החדשה, והוא בפשטות 'כל מה שקשור לעיר או מאפיין אותה'. לגבי השפות שנזכרו, גם שם המקור הוא כמו בעברית, עיר', אך 'פוליס' התפתחה לכיוון הסדר הציבורי, המשטרה, הפוליטיקה וכדומה, ו-city התפתחה לכיוון החברוּת בעיר, ומכאן האזרחות. מעתק דומה יש במעבר מ'בורג' בהוראת עיר לבורגנות כמעמד חברתי.
612
נוגה שואל/ת: מה מקור המילה ״קרטושקס״?
רוביק עונה:
קארטאפל (נהגה קרטופל) ביידיש פירושו תפוח אדמה, ממש כמו בגרמנית. קרטושקס הם תפוחי אדמה המושלכים למדורה, כאשר סיום המילה הומר בסיומת חיבה ברבים.
613
מרום שמואלי שואל/ת: מהי האטימולוגיה של המילה טרפז? הרי לשאר הצורות והגופים הגיאומטריים יש היגיון ברור בשמם, כגון מקבילית או ריבוע.
רוביק עונה:
המילה טרפז היא מילה לועזית, ולכן אין לחפש עבורה שורש עברי כמו בריבוע ומקבילית. המילה הגיעה לשפות אירופה ומשם לעברית מן הלטינית, אך המקור הוא יווני- trapeza פירושה שולחן.
614
דורון לוינשטיין שואל/ת: מה מקור המילים 'התלהם' ו'התלהמות'?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר משלי: "דברי נרגן כמתלהמים". לפסוק שני פירושים. האחד הוא שדברי נרגן הם מהלומות באוזני השומע, ולכן יש כאן שיכול אותיות של השורש הל"ם. אחרים טוענים שהמשמעות היא "דברי נרגן נאמרים כאילו הוא בולע את המילים", וזאת על פי הפועל לַהִמַ בערבית, שפירושו בלע דבר מה בבולמוס. המשמעות שהתקבעה בעברית החדשה היא על פי הפרשנות הראשונה.
615
ענת קינן שואל/ת: מה מקור המילה נרווד כחלופה לאלונקה?
רוביק עונה:
המילה מופיעה במשנה, במסכת אוהלות ו א בכמה נוסחים: "דם וכלים נעשין אהלין לטמא אבל לא לטהר, כיצד? ארבעה נושאין את הנרווד (ובגירסה אחרת: הנדבך; וגם הנדוד)" וגו'... בעוד המילה נדבך מוכרת בארמית ושאולה מאכדית, במשמעות המוכרת היום בעברית, למילה נרווד אין מילה מקבילה או קשר לשורש כלשהו, ואולי יש כאן טעות סופרים.
< הקודם ... 41 42 43 44 45  ... הבא >