שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
631
מהלל אסתר שואל/ת: מה מקור המילה ספר (ספר שקוראים בו, ספר ילדים, ספר מתח, ספר שירה וכו')?
רוביק עונה:
ספר היא מילה תנכית נפוצה למדי. בדרך כלל פירושה מגילה כתובה, ולעיתים באופן ספציפי מכתב או סיפור. בלשון חז"ל ספר זוכה גם למשמעות הספציפית של ספר התורה, ומכאן 'בית ספר', מקום שבו מלמדים את התורה. מכאן התפתחות המושג מסועפת מאוד, גם בעולם היהודי הדתי (ספרי התורה, ספר הזוהר וכדומה). 'ספר' זכתה להרחבה רבה בשימושי המילה לאחר המצאת הדפוס, וכיום ספר הוא כל טקסט מודפס וכרוך, או כיצירה (כותר), או כמוצר מודפס (עותק).
632
עמי שואל/ת: מה מקור המילה "מילה" (word) בעברית? מילה נרדפת למילה בעברית זה "תיבה", אנא התייחס גם לעניין זה. בנוסף, האם זה קשור לברית מילה?
רוביק עונה:
מקורה של 'מילה' הוא מקראי ופירושה בתנ"ך דיבור, מן השורש מל"ל, שמשמעותו קשורה לדיבור. 'מילה' כצירוף הגאים המבטא משמעות זכתה לשימוש זה רק בימי הביניים, בין היתר בכתבי רש"י. 'תיבה' במשמעות מילה מקורה בתלמוד, ומכאן 'ראשי תיבות', אך היא נדחקה מפני 'מילה' ומשמשת בעיקר בטקסטים בלשניים, כדי לבטא צירוף הגאים הנכתב בין שני רווחים, כלומר, מילה כתובה כולל כל התוספות. 'דבר' היא מילה (דבורה או כתובה), 'והדברים' בטקסט כתוב היא תיבה. לכל אלה אין קשר למילת הזכרים ביהדות, מן השורש מו"ל.
633
אדיקו שואל/ת: מה מקור המילה גוף?
רוביק עונה:
'גוף' היא מילה שמקורה בשפות השמיות העתיקות, ויש לה מקבילות בניואנסים שונים בארמית, בטיגרינית ובערבית. איננו יודעים איך ומתי נוצרה המילה, שכן היצירה התרחשה הרבה לפני שיש בידינו שפות מתועדות.
634
שני לוי שואל/ת: מהו מקור השורש נ.ז.פ מקור המילה נזיפה?
רוביק עונה:
נז"פ הוא שורש תלמודי בהשפעת שורש זהה בארמית.
635
אמיר שואל/ת: מה מקור המילה הפגנה?
רוביק עונה:
הפועל הפגין פירושו בתלמוד צעק, בעקבות פועל דומה בארמית. בעברית החדשה הוא התרחב להתכנסות או לצעדת מחאה, שבה צועקים ומוחים על דבר מה. הפגנה היא מילה חדשה, שם הפעולה של הפגין, אך יש לה מעמד של שם עצמאי.
636
דוב דלוון שואל/ת: ראיתי שכתבת ששורש המילה "לשרבט" היא מהמילה "שרביט", והיא מתקשרת למילה התלמודית "משרבטין" שמשמעותה ניפוח. אני רוצה להציע הסבר אחר, שלדעתי מתקבל יותר על הדעת, והוא ששורש המילה הוא יידישאי, והוא מגיע מהמילה "שרייבט" שמשמעותה היא: כתיבה. משם התגלגלה המילה לעברית ככתיבה אקראית ולא רצינית.
רוביק עונה:
יש היגיון רב בהצעה הזו, שהרי המילה במשמעות הכתיבה היא חדשה, ואיננו כותבים באמצעות שרביט. נראה שהתלכדו כאן הפועל שרבט מהתלמוד, הפועל היידי (וגם הגרמני) שרייבט, ונוצר פועל במשמעות חדשה.
637
שהם ירקוני שואל/ת: נתקלתי במילה "לט" כמילה נרדפת למילה קסם בתשבץ. זו הפעם הראשונה שפגשתי במילה זו. מה מקורה? האם אלה ראשי תיבות של "לא טבעי"?
רוביק עונה:
'לט' מופיעה שש פעמים במקרא. פירושה בחלק מההופעות הוא מסתור, ויתכן שיש כאן קשר ל'לוט', כיסוי. מכאן הצורה 'בלאט' (או בלט) המופיעה במקרא, ללכת בלאט – ללכת תוך הסתתרות. פירושה גם, כאמור, קסם, הקשור במשמעותו למסתור וכיסוי, והיא קרובה למילה להט במשמעות קסם, ומכאן גם 'עושה להטים'.
638
שיבי שואל/ת: מקור המילה מריחואנה? לפי מה שאני מבין יש השערות שונות לגבי מקור השם. אחת הטענות שראיתי שמקור המילה בשפה הערבית. האם יכול להיות קשר בין המילה מרג׳ (=שדה בערבית) לבין מריחואנה?
רוביק עונה:
הדעה הרווחת היא אכן שהשם, בספרדית מקסיקנית, התגלגל מביטוי בסינית, שאליה הגיע מן המילה הערבית מרג' שפירושה צמח הקנבוס, המשמש גם לייצור חשיש. לסברה שזהו גלגול של המילה הערבית מרג', שפירושה אחו, יש היגיון, אך הקשר לערבית מוליך לתקופות רחוקות מאוד, וכל השערה בעניין תהיה ספקולטיבית.
639
דוד שואל/ת: מה מקור המילים "הצלה" ו-"הצילו"? האם יש קשר למילה הלועזית auxiliary?
רוביק עונה:
השורש של מילים אלה הוא נצ"ל, הוא פעיל מאוד במקרא, וגם צורת הציווי הצילו' מופיעה כמה פעמים. 'הצלה' היא שם הפעולה של הפועל בהפעיל, הציל, והיא מופיעה במגילת אסתר: "רווח והצלה יעמוד ליהודים". אין לכך כל קשר למילה לועזית כלשהי.
640
רועי רפאל שואל/ת: נשמח לדעת מה מקור המילה "כרם" (כרם ענבים).
רוביק עונה:
'כרם' היא מילה מקראית, ולה 92 הופעות במקרא. יש לה מקבילות בשפות שמיות נוספות, כגון אוגריתית, אתיופית וארמית.
641
אריה טריינין שואל/ת: מה מקור המילה "ברית"? האם ייתכן שיכול אותיות של השורש ב.ת.ר., או לחילופין, מקור המילה בכלל לא שמי?
רוביק עונה:
'ברית' היא מילה עתיקה ולה 283 הופעות במקרא. אין הסכמה לגבי מקורה. השערה אחת היא שהשורש הוא בר"ה במשמעות אכל ("והיה לברות"), שורש שאינו משמש היום, שכן בריתות היו כרוכות בעבר בסעודה גדולה. השנייה היא שהמקור הוא מהשורש בר"ה במשמעות בחר. בכל מקרה, אין להניח כאן שיכול אותיות, ובוודאי לא של השורש בת"ר, שהרי האות ת' במילה אינה אות שורש. גם משחק הלשון "ברית בין הבתרים" אינו בסיס להנחה כזו.
642
יניס שושנסקי שואל/ת: מהו מקור המילה "אדרבה"?
רוביק עונה:
'אדרבא' הוא צירוף ארמי המורכב משלושה רכיבים, א-ד-רבא, בעברית: על פי הגדול. למילה גדול כמה פירושים - הסמכות הגדולה, או הטיעון הגדול. משמעות הביטוי והשימוש הרווח: טענה חדשה ומשכנעת, העומדת בניגוד לטענה שנשמעה קודם. לצד אדרבא רווח גם הכתיב אדרבה.
643
גיא הורן שואל/ת: מהו גלגול המילה "שביל"?
רוביק עונה:
המילה שביל היא מן השורש שב"ל המוכר בשפות שמיות שונות, יש לו גילויים גם במצרית הקדומה, והוא קשור להימשכות והימתחות. מכאן גם שובל השמלה. שביל עצמה מופיעה במקרא פעמיים, והיא התגלגלה לעברית בהשפעה ארמית.
644
יואב דוד שואל/ת: זכור לי הכינוי פעפוס לילד קטן. מה מקורו?
רוביק עונה:
פעפוס היא הגירסה הירושלמית של פספוס, ככל הנראה מהלהג של ערביי העיר וסביבותיה. פספוס פירושו בערבית פשפש, ומכאן – ילד קטן.
645
תמרה ראובן שואל/ת: האם ידוע לך מקורה של המילה ציטטה, ומכאן הפועל לצטט?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה הרוסית citata, כמו גם בהשפעת ההגייה הגרמני Zitat, כולם כמו גם citation האנגלית בגלגול ממילה דומה במשמעות דומה בלטינית. הפועל לצטט נגזר מן המילה ציטטה, בדומה לפעלים רבים הנגזרים ממילים לועזיות כמו לטרפד, לצנזר ועוד ועוד.
< הקודם ... 41 42 43 44 45  ... הבא >