שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
691
ציונה וליבת שואל/ת: אנו עושות עבודה על עגורים, ומבקשות לדעת את מקור השם.
רוביק עונה:
'עגור' הוא עוף ביצה המופיע בתנ"ך פעמיים, ומכאן מקור השם.
692
אפרת נחום שואל/ת: מה מקור המילה מלאכה? מאין הגיעה לעברית? מה פירוש השורש שלה ל.א.כ?
רוביק עונה:
מלאכה היא אכן מהשורש לא"ך שממנו נגזרה גם המילה מלאך, משמעות השורש היא שלח. מכאן מלאך בהוראת שליח, ומלאכה בהוראת שליחות, דבר מה שעל אדם לעשות בחייו, כמו גם 'משלח יד'.
693
אריאל שואל/ת: מה מקורה של המילה התפיידות והפועל להתפייד? האם זו מילה עברית תקנית? האם יש להם קשר למילה האנגלית fade, הזכורה לרבים מנאומו של ג'נראל מקארתור: Old soldiers never die, they just fade away.
רוביק עונה:
'להתפייד' הוא פועל עברי-דיבורי שנוצר באמצעות גזירה ממילה לועזית, במקרה זה מן הפועל האנגלי to fade, ממש כמו לדסקס, להתפלסף ועוד רבים. באנגלית הופעת fade תלווה בדרך כלל במילית away. היא משמשת גם בתחום המוזיקה, כאשר עוצמת הצליל מונמכת בהדרגה עד היעלמותה, ומכאן 'לפייד'. 'להתפייד' מתייחס בדרך כלל להיעלמות של אדם ממקום מסוים, והשימוש בו אירוני.
694
חדוה שואל/ת: מה מקור המילה ייחור?
רוביק עונה:
המילה ייחור במשמעות ענף של עץ המשמש להרכבה מופיעה בתלמוד. היא קשורה כנראה לפועל הערבי חאר שפירושה 'היה גמיש'.
695
נעמי שואל/ת: מה מקור המילים השתהה, השתהות וכו'?
רוביק עונה:
פעלים בשורש שה"ה המושפע מארמית מופיעים בבניינים שונים בתלמוד, וביניהם שהה, שיהה, השהה, וגם – נשתהה (ובעברית של היום: השתהה).
696
אדיר שואל/ת: מה מקור המילה רשת?
רוביק עונה:
רשת היא מילה מקראית בשימושים שונים, שהמשותף להם הוא חפץ קלוע: שבכה של חלון, מקלעת בד או מלכודת קלועה. יש קושרים אותה לפועל השמי 'ירש' שפירושו תפס. בעברית בת ימינו המילה מייצגת את העולם הדיגיטלי על דרך הדימוי, וכתרגום שאילה מהמילה האנגלית net או network.
697
מריה שואל/ת: מה המקור של המילה "אגרון"?
רוביק עונה:
אֶגרון הוא שמו של המילון הראשון בעברית, שנכתב על ידי רב סעדיה גאון, והוא מתייחס לכך שבמילון נאגרות המילים בעברית. אִגרון היא מילה בעברית החדשה, ופירושה קובץ מכתבים או איגרות.
698
תם שואל/ת: ינוקא - מה מקורו ומה משמעותו?
רוביק עונה:
ינוקא היא מילה ארמית-תלמודית שפירושה ילד קטן, תינוק, מן השורש ינ"ק.
699
עופר אייזנברג שואל/ת: מה מקור המילה חברהמן?
רוביק עונה:
חברהמן היא מילה יידישאית המורכבת משתי מילים: חברֶה, שהיא ההגייה היידית של המילה העברית חברָה, מָן – אדם. חברהמן הוא אם כן 'איש חברה'. יש טענה שמקור הביטוי באנשי החברה קדישה, שהיו צעירים חסונים שיכלו לחפור בורות קבר באדמת אירופה הקפואה.
700
גילה שואל/ת: מה מקור המילה אנונימי?
רוביק עונה:
המקור שממנו התגלגלה המילה לשפות רבות הוא ביוונית: אדם שאין לו שם. an – שלילה, anoma –שם.
701
מוטי שואל/ת: מה מקור המילה 'הסבר'? לתשובה יש חשיבות פילוסופית, כיוון שלהסבר יש מובנים שונים. הסבר של תופעה שונה מהסבר של תמונה, למשל.
רוביק עונה:
השורש סב"ר וכן החלופה שׂב"ר נושאים את גרעין המשמעות של מחשבה והבנה. במקרא מופיע הצירוף "את החלום ואת שׂברו", כלומר, פתרונו, הדרך בה אנו מבינים את החלום. הסבר היא מילה בעברית החדשה, במשקל הנקשר לענייני חשיבה, הבחנה וכדומה כדוגמת הבדל, הפרש, הכוון ועוד.
702
נעמי שואל/ת: מה מקור המילה קישקוש? ראיתי שיש מילה כזו בתלמוד. איך היא חודשה ומתי?
רוביק עונה:
הפועל 'קשקש' מופיע במשנה ופירושו דפק על דבר מה, השמיע צליל, בדרך כלל מתכתי. זו מילה אונומטופאית, כלומר, משמעותה גלומה בצליל המילה, והיא מזכירה את האמרה הידועה "איסטרא בלגינא קיש קיש קריא": מטבע בכד משמיע קול קיש קיש. קשקוש זכתה בשפת הדיבור הישראלית למשמעויות נוספות כגון דיבר שטויות, השמיע דברים חסרי טעם כאותו מטבע בכד; וכן שרבט, צייר ציור חסר סדר וטעם. ל'קשקש' בתלמוד גם משמעות של חפירה במעדר, אך משמעות זו לא נשמרה בעברית החדשה.
703
נתנאל זינגר שואל/ת: רציתי לברר את מוצא המילה 'מקור', הן בהקשר של בעל חיים והן בהקשר של ראשית.
רוביק עונה:
מָקוֹר במשמעות אתר שדברים מתחילים ממנו היא מילת מקראית מן השורש קור, שפירושו חפר והבקיע. במקורה היא קשורה לנביעת מעיינות. מכאן הפעלים קר והקיר במקרא: "אני קרתי ושתיתי מים" (ישעיה לז 25) . מַקּוֹר התלמודית היא מן השורש נק"ר, מייצגת את פעולת הנקירה של הציפור, ומקורה ארמי.
704
אברהם שואל/ת: מה מקור המילה אוויר?
רוביק עונה:
אוויר היא מילה תלמודית שמקורה יווני: aer. היא קרובה למילה הארמית אווירא ואולי אף מושפעת ממנה, שגם מקורה יווני. מן המילה היוונית התגלגלו מילים דומות לשפות אירופה, כגון air בצרפתית ואנגלית, aire בספרדית ועוד.
705
אורי טוכלר שואל/ת: אני מבקש לדעת מקור המילה 'זולת' והשורש?
רוביק עונה:
זולת עברה הרחבת משמעות. במקרא ובתלמוד זוהי מילת יחס מסייגת, בדומה ל'אלא אם', וממנה התפתחה צורת המשנה 'זולתי'. בלשון ימי הביניים המילה התרחבה והיא משמשת גם כשם עצם – זולת הוא האחר, מה שנמצא מחוץ לנו, ולאו דווקא אדם. בעברית החדשה השימוש מתמקד בבני אדם וטעון בערכים מוסריים ופילוסופיים, ומכאן גם המילה המחודשת זולתנות: אלטרואיזם. אין ידיעה מוסכמת על מקור המילה, אך יש שקושרים אותה לשורש 'זול', שהרי הזולת במקורו הוא מה שמורחק, מה שאיננו מתקבל.
< הקודם ... 46 47 48 49 50  ... הבא >