שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
691
מירב שואל/ת: מאיזו שפה שמית לקוחה המילה ׳עץ׳? מהם שורשיה?
רוביק עונה:
למילה עץ מקבילות בשורה של שפות שמיות כגון ארמית, אוגריתית, אתיופית ואכדית. מכאן שמדובר במילה שנוצרה בעומק השפות השמיות הקדומות. 'עץ', כמו מילים רבות אחרות במקורות, היא מילה שאין לה שורש. נוספו לה סיומות כמו 'עֵצָה' המקרא ו'עֵצִי' בימי הביניים, אך לא נוצר פועל.
692
מיכאל שואל/ת: מה מקור המילה גרעפס?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא ביידיש: גרעפץ, גיהוק; גרעפצן: לגהק.
693
חדוה שואל/ת: מה האטימולוגיה של המילה וטרן?
רוביק עונה:
וֶטֶרָן במשמעות ותיק הגיעה לאנגלית דרך הצרפתית, מן המילה הלטינית veteranus, בעקבות המילה vetus שפירושה זקן.
694
דרורי הנדלסמן שואל/ת: האם המילה ספורט נוצרה ונוצקה משם העיר ספרטה, שהאמינה כל כך בספורט?
רוביק עונה:
אין קשר בין ספרטה לבין ספורט, מה גם שהאתונאים העריכו מאוד ספורט. המילה היא קיצור של disport, מילה אנגלית ארכאית שפירושה בילוי או הנאה. המילה התגלגלה דרך צרפתית מלטינית, מן הפועל המורכב des+partare, שפירושו להזיז הצידה, משמע, להסיח את הדעת.
695
בן יוסף שואל/ת: מה מקור הפעלים 'לפקשש' ו'להתפקשש'?
רוביק עונה:
המקור הוא כנראה מערבית, שם אִפְקֵשׁ פירושו שלומיאל.
696
יצחק מלר שואל/ת: מקור המילה איפרכיה?
רוביק עונה:
המקור הוא יווני, במשמעות מחוז שלטוני, והמילה נשמעת כמעט כמו במקור: eparchia, ובאנגלית eparchy. המקור היווני מורכב משתי רכיבים: epi, על, archia, שלטון.
697
בני לשם שואל/ת: מה מקור המילה 'חופש'? האם לשורש 'חפ"ש' יש הוראה נוספת לזו המוכרת לנו?
רוביק עונה:
המילה 'חופש' מופיעה פעם אחת במקרא, בצירוף 'בגדי חופש', ומשמעותה שם אינה ברורה. רד"ק מפרש: "בגדים יקרים הראויים לחופשי ולבן חורין". המשמעות המוכרת לנו, חופש במובן חרות, נובעת משימוש חד פעמי במקרא. שם מדובר על שפחה נחרפת ש"חופשה לא ניתן לה", והיא "לא חוּפָּשָׁה". כאן 'חופשה' והן 'חופָשה' (ניתן לה חופש) הם במשמעות המקובלת היום. באוגריתית 'חפּש' הוא חייל וגם 'איש חופשי'.
698
דניאל גנור שואל/ת: מה מקור המילה 'סינטה' (חלק בבשר)?
רוביק עונה:
כל החיפושים מוליכים למסקנה נחרצת: סינטה הוא מונח ישראלי, גירסה מקומית של הנתח המוכר sirloin המוגש במסעדות ברחבי העולם. העקבות מוליכים אל יוצאי הארצות הדוברות ספרדית וכנראה ארגנטינה בראשן, שכן המקור הוא ספרדי: cintura פירושה בספרדית מותן, שהוא חלק הגוף ממנו מובא הנתח.
699
ירחמיאל שואל/ת: מה מקור המילה 'פחזנית' כשם למאפה האוורירי הממולא בקרם?
רוביק עונה:
המילה חודשה בשנות השלושים, כתרגום למונח האנגלי cream puff. המילה puff מתייחסת לנוהגה של הפחזנית להתנפח באפייה, ואולי מכאן מקור השם ה הביקורתי למדי. בגרמנית קרויה הפחזנית Windbuetel, שקית רוח. ובלי קשר, או אולי עם קשר, Puff בגרמנית פירושה בין היתר בית בושת.
700
שי שואל/ת: מה מקור המילה 'קיטוֹר', בהקשר לאדים ועשן?
רוביק עונה:
המילה קיטור מופיעה ארבע פעמים במקרא, בספר בראשית ובספר תהילים, ופירושה העלאת אד או עשן. היא נקשרת לפועל המקראי קיטר, העלה אד או עשן, ולקטורת, העשן העולה מן המזבח ומפיץ ריח ניחוח. בעברית החדשה השימוש במילה קיטור מתייחד למכונות המונעות באמצעות אדי מים רותחים.
701
רוני איציק שואל/ת: מה מקור המילה 'קפצונים'? צרפתית? ערבית?
רוביק עונה:
המקור הוא באנגלית. cap פירושו באנגלית מכסה או פקק. הקפצונים מופעלים על ידי לחיצה על מעין פקק הטבוע על סרט ויוצר קול נפץ, ומכאן גם השם 'אקדח פקקים'. ההרחבה ל'קפצון' היא ישראלית, ומתייחסת לפעלים אסוציאטיביים כמו 'ניפץ' ו'קפץ'.
702
רון שואל/ת: מה מקור הפועל להסתלבט?
רוביק עונה:
המקור הוא בפועל הערבי אּסְתָלְבָּת', שפירושו להתמהמה, להשתהות, לאַחֵר. השמטת הא' אופיינית לערבית המדוברת.
703
עפרה הדר שואל/ת: מה מקור המילה מספריים?
רוביק עונה:
המקור בתלמוד. בדינים העוסקים בגזיזת השיער מוזכרים המספריים ככלי גזיזה, לצד 'מספרת', ובכמה מההלכות נקבע שמותר להתגלח בתער – אך לא במספריים.
704
אלון יודקובסקי שואל/ת: מה מקור הכינוי הצה"לי לחייל צעיר 'צ'ונג'?
רוביק עונה:
למקור הכינוי כמה השערות. האחת, הנראית לי סבירה, שמדובר בשיבוש של המילה האנגלית young שפירושה צעיר, והיא משמשת גם בצבא האמריקני ככינוי לחייל חדש. אפשרות נוספת היא שיש כאן קריצה לפועלים סיניים העוסקים במלאכות שאיש אינו רוצה לעשות. למילה גם נוצרו ראשי תיבות, 'צעיר ונוטף גרבר', אך אין ספק שאלה נוצרו בדיעבד ואינם מקור הכינוי.
705
דני ב. שואל/ת: בישעיהו מ"ז 13 משתמש הנביא בביטוי "הוברי שמים". מהיכן באה המילה 'הוֹבר'?
רוביק עונה:
'הובר שמים' על פי הפרשנות המקובלת הוא אצטגנין. למקור המילה שני הסברים. האחד, שזהו פועל עצמאי הקרוב לפועל הערבי הַבַּרַ שפירוש חילק לחלקים, ומכאן שההוברים מחלקים את השמים לחלקים על פי המזלות. האפשרות השנייה שהמילה נגזרה מן השורש הב"ר במשמעות ביטא, דיבר, דייק בדיבור, שממנו נגזרה המילה הברה. הוברי שמים הם כאן אלה האומרים דברים מדויקים על מה שמספרים לנו הכוכבים.
< הקודם ... 46 47 48 49 50  ... הבא >