שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
721
אליעזר שואל/ת: מה המקור לתיאור פצוע במצב קריטי כפצוע אנוש?
רוביק עונה:
המקור במילה המקראית 'אנוש' במשמעות זו ממש, כמו בספר ירמיהו: "לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח, וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה, מֵאֲנָה הֵרָפֵא".
722
שמואל פריד שואל/ת: מה זה 'הווי', כמו בצירוף 'ערב הווי', ומאיפה נחתה עלינו המילה? האם זה קשור למילה הארמית 'הבאי' במשמעות הבל?
רוביק עונה:
המילה 'הווי' נטבעה על ידי חיים נחמן ביאליק מהפועל הווה (או היה), ופירושה דרך חיים, צורת חיים. ביאליק השתמש בה במשמעות אורחות חיים פשוט, 'הווי העם' וכדומה, ומכאן התגלגלה לאירוע שאין לו תוכן מיוחד, אלא נועד רק להעברת זמן מבדרת.
723
יצחק קליגר שואל/ת: מה מקור המילה זים או זימים, אברי הנשימה של הדג.
רוביק עונה:
המילה נטבעה על ידי אליעזר בן יהודה בעקבות המילה הארמית זימא באותה משמעות.
724
הודיה נאור שואל/ת: מה המקור והפירוש המילה 'לימונדה', כמו שפירוש המילה 'לימונענע' הוא לימון ונענע.
רוביק עונה:
'לימונדה' היא הגייה עברית של מילים באנגלית, גרמנית וצרפתית שבהן נוספת למילה לימון הסיומת –ade, כלומר, משקה העשוי מלימון. מילים דומות הן מרמלדה, שוקולדה, שגם בהן משמשת הסיומת –אדה במשמעות משקה, נוזל וכדומה.
725
עמית עקיבא שואל/ת: מה מקור המילה 'פיצי' או 'פצפון' המיועדות לתיאור דברים קטנים?
רוביק עונה:
המקור הוא ביידיש, ומשם המילים פיצעלע, פיצקעלע ועוד במשמעות קטן מאוד, זעיר. 'פיצי' ו'פצפון' הן פיתוח ישראלי.
726
משה אליאב שואל/ת: שמעתי שהמילה פנקס איננה מילה עברית ומקורה לועזי. האם זה נכון? ומהי השפה הלועזית?
רוביק עונה:
המילה נחשבת עברית לחלוטין, אך מקורה לועזי, כמו מילים עבריות רבות אחרות. במקרה זה מקורה במילה היוונית pinax שפירושה גיליון רישום, והיא התגלגלה מהמילה ההודית הקדומה pinacam שפירושה מקל.
727
איריס יוטבת שואל/ת: מי המציא את המילה 'צעצוע'? מה מקורה?
רוביק עונה:
'צעצוע' היא מילה יחידאית בתנ"ך: "וַיַּעַשׂ בְּבֵית־קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּרוּבִים שְׁנַיִם מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים וַיְצַפּוּ אֹתָם זָהָב" (דברי הימים ב ד 10), ופירושה על פי ההקשר פיסול אומנותי. מקורה אינו ברור. רש"י ורד"ק קושרים אותה למילה 'צאצאים', אחרים למילה 'שעשועים'. קישור נוסף הוא הפועל הערבי צאע' שפירושו חרט. המילה זכתה למשמעות החדשה בימי תחיית הלשון, ובן יהודה כותב במילונו: "והשתמשו בו בלשון הדיבור בעניין דברים למשחק, כמו למשחקי ילדים". אילון גלעד מצא כי ככל הנראה הראשון להשתמש בצעצועים במשמעות זו היה אלכסנדר צֶדֶרבּוֹים, מקים ועורך כתב העת העברי ברוסיה, "המליץ". אחריו השתמש בכך מנדלי. יתכן שיש בהרחבת המשמעות הזו השפעה של פיוט הסליחות שקשר בין שעשוע לצעצוע: "ישראל בנך בכורך יקירך, צעצועי שעשועיך זכור בזכרך", ופיוטים נוספים.
728
ירון שביט שואל/ת: מה מקור המילה היידישאית 'קווֶטש'?
רוביק עונה:
הפועל quetschen פירושו בגרמנית לסחוט ולמעוך, וכך התגלגל ליידיש. ביידיש המילה קווטש מיוחסת לאדם עייף וחסר אנרגיה, אך גם בשפת הדיבור הגרמנית היא משמשת כך. השימוש הזה מקביל לתארים בעברית לאותה מטרה: 'סחוט' ו'מעוך'.
729
נתי שואל/ת: מה מקור המילים 'קוקו' ו'קוקיות' לתיאור דרכים לאיסוף השיער עם גומייה?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה הצרפתית queue, הנהגית קְיוּ, שפירושה זנב, וכך התגלגלה גם לאנגלית. במהלך השנים היא הורחבה למשמעות תור. במאה ה-17 המילה שימשה גם לתיאור צמת גברים ארוכה. הכפלת המילה היא ככל הנראה ישראלית, וכך נולדה 'קוקו' לתיאור השיער האסוף לאחור כמעין צמה וקשור בגומייה, לגברים וגם לנשים, תספורת ששמה העברי הנוסף הוא זנב סוס, מאנגלית: pony-tail. בתספורות של בנות צעירות הורכבו כמה צמות, שהודקו כולן באמצעות גומיות מחוזקות בכפתורים בצורות שונות, הן התספורת והן כפתורי החיזוק נקראו קוקיות, בעקבות 'קוקו'.
730
מיטל שואל/ת: מה מקור הפועל לג'עג'ע?
רוביק עונה:
ג'עג'ע פירושו בערבית לגעור ולנזוף, וגם להערים קשיים. לג'עג'ע פירושו בסלנג הישראלי, בעיקר הצבאי, לנסוע בדרכים קשות ומלאות מהמורות.
731
ורדה עובדיה שואל/ת: מה מקורה של המילה 'רגש'?
רוביק עונה:
במקרא 'רֶגֶש' פירושו רעש, והפועל לרגוש פירושו לרעוש ("למה רגשו גויים"), בדומה למשמעות הפועל בשפות שמיות אחרות. בלשון ימי הביניים קיבלה המילה רגש משמעות של חוש, כמו בביטוי "חמשת הרגשים", וזאת בעקבות הפועל התלמודי הרגיש, חש בחוש. נרגש בלשון ימי הביניים פירושו, הוחש. בעברית החדשה הורחב הפועל למשמעות הנפשית, וכן שם העצם 'רגש'. יש לכך הקבלה בשפות אירופה, וכך המילה האנגלית feeling פירושה גם רגש וגם תחושת מישוש. יתכן שלקשר זה יש השפעה על הרחבת המשמעות בעברית.
732
מיכאל שואל/ת: מה מקור המילים שאוויש ודרוויש?
רוביק עונה:
'שאוויש' הוא סמל בצבא הטורקי, וכן בצבא המצרי, ומקור המילה טורקי. 'דרוויש' הוא נזיר מוסלמי, ובהרחבה אדם עני, שכן הנזירים גזרו על עצמם חיי עוני ופרישות. המילה דרוויש ערבית, אך מקורה פרסי.
733
שוקה גלוטמן שואל/ת: האם יתכן שמקור הביטוי 'לברבר' בא מימי המנדט, מפטפוטי הסַפָּר, שכונה בערבית בַּרְבֶּר וחזר לעברית באופן שאינו תלוי במספרה?
רוביק עונה:
אגדה אורבנית נחמדה, אבל אין לזה כל קשר לספרים, ואגב, אין צורך בערבית, barber היא מילה אנגלית. בִּרְבֵּר הוא פועל אונומטופאי, אבל הוא נולד במקרה, וחתום עליו האלוף עוזי נרקיס. הסיפור המלא מופיע באתר, יש להיכנס לשורת 'חפש', לכתוב 'לברבר', והריהו לפניכם.
734
גלית דהן קרליבך שואל/ת: ביני ובין חברי ומורי ללטינית ניטש ויכוח לגבי מקור המילה 'נצרות'. אני חשבתי שמקור המילה אך ורק בנצרת, חברי טוען שזה קשור גם למילה 'נצר'. אשמח מאד אם תכריע בינינו.
רוביק עונה:
אין כל ספק בכך שהמילה החדשה 'נצרות', בעקבות המילה התלמודית נָצרי שהתגלגלה ל'נוצרי' הם משמה של העיר נצרת. על מקור השם נצרת יש השערות שונות. יש קושרים אותו לנצר במשמעות חוטר, ואחרים לנצר במשמעות שמר, אבל אין להם כך או כך קשר ישיר למילים 'נוצרי' ו'נצרות'.
735
מירב אליהו שואל/ת: מה מקור הניב של המילה עץ? מאיזו שפה באה?
רוביק עונה:
'עץ' היא אחת המילים השמיות העתיקות והנפוצות ביותר בין השפות השונות. הקשר הישיר הוא לשפה הפיניקית, בה מופיעה המילה עץ במשמעות החומר, אבל ברוב השפות הכוונה גם לצמח וגם לחומר. יש לה מקבילות במצרית, אוגריתית, ערבית, אתיופית עתיקה ואכדית. בארמית המילה מופיעה בא', אץ.
< הקודם ... 46 47 48 49 50  ... הבא >