שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
736
נתי שואל/ת: מה מקור המילים 'קוקו' ו'קוקיות' לתיאור דרכים לאיסוף השיער עם גומייה?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה הצרפתית queue, הנהגית קְיוּ, שפירושה זנב, וכך התגלגלה גם לאנגלית. במהלך השנים היא הורחבה למשמעות תור. במאה ה-17 המילה שימשה גם לתיאור צמת גברים ארוכה. הכפלת המילה היא ככל הנראה ישראלית, וכך נולדה 'קוקו' לתיאור השיער האסוף לאחור כמעין צמה וקשור בגומייה, לגברים וגם לנשים, תספורת ששמה העברי הנוסף הוא זנב סוס, מאנגלית: pony-tail. בתספורות של בנות צעירות הורכבו כמה צמות, שהודקו כולן באמצעות גומיות מחוזקות בכפתורים בצורות שונות, הן התספורת והן כפתורי החיזוק נקראו קוקיות, בעקבות 'קוקו'.
737
מיטל שואל/ת: מה מקור הפועל לג'עג'ע?
רוביק עונה:
ג'עג'ע פירושו בערבית לגעור ולנזוף, וגם להערים קשיים. לג'עג'ע פירושו בסלנג הישראלי, בעיקר הצבאי, לנסוע בדרכים קשות ומלאות מהמורות.
738
ורדה עובדיה שואל/ת: מה מקורה של המילה 'רגש'?
רוביק עונה:
במקרא 'רֶגֶש' פירושו רעש, והפועל לרגוש פירושו לרעוש ("למה רגשו גויים"), בדומה למשמעות הפועל בשפות שמיות אחרות. בלשון ימי הביניים קיבלה המילה רגש משמעות של חוש, כמו בביטוי "חמשת הרגשים", וזאת בעקבות הפועל התלמודי הרגיש, חש בחוש. נרגש בלשון ימי הביניים פירושו, הוחש. בעברית החדשה הורחב הפועל למשמעות הנפשית, וכן שם העצם 'רגש'. יש לכך הקבלה בשפות אירופה, וכך המילה האנגלית feeling פירושה גם רגש וגם תחושת מישוש. יתכן שלקשר זה יש השפעה על הרחבת המשמעות בעברית.
739
מיכאל שואל/ת: מה מקור המילים שאוויש ודרוויש?
רוביק עונה:
'שאוויש' הוא סמל בצבא הטורקי, וכן בצבא המצרי, ומקור המילה טורקי. 'דרוויש' הוא נזיר מוסלמי, ובהרחבה אדם עני, שכן הנזירים גזרו על עצמם חיי עוני ופרישות. המילה דרוויש ערבית, אך מקורה פרסי.
740
שוקה גלוטמן שואל/ת: האם יתכן שמקור הביטוי 'לברבר' בא מימי המנדט, מפטפוטי הסַפָּר, שכונה בערבית בַּרְבֶּר וחזר לעברית באופן שאינו תלוי במספרה?
רוביק עונה:
אגדה אורבנית נחמדה, אבל אין לזה כל קשר לספרים, ואגב, אין צורך בערבית, barber היא מילה אנגלית. בִּרְבֵּר הוא פועל אונומטופאי, אבל הוא נולד במקרה, וחתום עליו האלוף עוזי נרקיס. הסיפור המלא מופיע באתר, יש להיכנס לשורת 'חפש', לכתוב 'לברבר', והריהו לפניכם.
741
גלית דהן קרליבך שואל/ת: ביני ובין חברי ומורי ללטינית ניטש ויכוח לגבי מקור המילה 'נצרות'. אני חשבתי שמקור המילה אך ורק בנצרת, חברי טוען שזה קשור גם למילה 'נצר'. אשמח מאד אם תכריע בינינו.
רוביק עונה:
אין כל ספק בכך שהמילה החדשה 'נצרות', בעקבות המילה התלמודית נָצרי שהתגלגלה ל'נוצרי' הם משמה של העיר נצרת. על מקור השם נצרת יש השערות שונות. יש קושרים אותו לנצר במשמעות חוטר, ואחרים לנצר במשמעות שמר, אבל אין להם כך או כך קשר ישיר למילים 'נוצרי' ו'נצרות'.
742
מירב אליהו שואל/ת: מה מקור הניב של המילה עץ? מאיזו שפה באה?
רוביק עונה:
'עץ' היא אחת המילים השמיות העתיקות והנפוצות ביותר בין השפות השונות. הקשר הישיר הוא לשפה הפיניקית, בה מופיעה המילה עץ במשמעות החומר, אבל ברוב השפות הכוונה גם לצמח וגם לחומר. יש לה מקבילות במצרית, אוגריתית, ערבית, אתיופית עתיקה ואכדית. בארמית המילה מופיעה בא', אץ.
743
שמוליק מסוט שואל/ת: מה מקור השם טישפישטי, שהוא סוג של עוגה בלאדינו?
רוביק עונה:
טישפישטי היא עוגת דבש ואגוזים ומקורה טורקי. ככל הנראה חלקה השני של המילה הוא גלגול של פיסטיק, כלומר, אגוזים.
744
שדמה קדר שואל/ת: אשמח אם תוכל לבאר מה מקור המילה 'מינים', כמו בברכת המינים.
רוביק עונה:
'מין' פירושה כאן כופר, עובד אלילים או נוצרי. לגבי מקור המילה יש כמה הסברים. קליין מציע קשר בין הפועל הערבי מנא שפירושו המציא, יצר דבר מה חדש; יש רואים במילה הרחבה של 'מין' במשמעות הרגילה, כלומר, הכופרים הם 'מין' של יהודים.
745
עמית אלחרר שואל/ת: מה מקור המילה סוור (עובד נמל)?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא במילה הארמית סואר (או סְוָר) שפירושה ערימה. סוור הוא עובד הנמל והמילה מתייחסת לערימת החבלים העבה שאתה נקשרת הספינה לחוף. קשר דומה אפשר למצוא בין המילה בלדינו סטיפה, ערימה, וסטיפאדור, שהוא הסוור, עובד הנמל. יתכן שקשר זה השפיע על קביעת המילה העברית.
746
מירב שוקרון שואל/ת: מהיכן מגיע הביטוי 'גזעי' בסלנג? האם זה שייך לגזע העץ? והאם 'גזען' שייך לגזע העץ, ו'כלב גזעי' קשור לגזע העץ?
רוביק עונה:
המילה גזען באה מהרחבת משמעות של המילה 'גזע'. תורת הגזע טוענת שהאנושות מתחלקת לקבוצות נבדלות שיש להן מקור משותף, כפי שלכל עץ יש גזע נבדל. יש לכך גם בסיס במקרא, שם גזע הוא בית אב, מקור אנושי משותף: "ויצא חוטר מגזע ישי". בין הכלבים יש גזעים שונים, ועל כן כלב גזעי הוא מי ששני הוריו הם מאותו גזע. מילת הסלנג 'גזעי' בהוראת משובח, מרשים, היא החלופה העברית למילה הערבית 'אסלי', שפירושה המילולי: מקורי, והיא קשורה למילה אסיל (באות הערבית סאד, המקבילה לצ') שפירושה המילולי "מי שיש לו שורשים", ובהרחבה, אדם מיוחס. סוס גזעי הוא חסאן אסיל.
747
מאיר הלוי שואל/ת: מה מקור המושג "טרמפ"? מוכר לי השיר the lady is a tramp, אך אין לו כל קשר להסעה מזדמנת, אלא כינוי לנערה קלילה.
רוביק עונה:
tramp הוא נווד. השיר מציג את האשה קלת הדעת כנווד שאין לו מקום קבוע, ובמקרים בוטים יותר הכינוי מציג את האשה כזונה. טרֶמְפּ במשמעות ההסעה המזדמנת קשור גם הוא למשמעות הנווד, והוא הגיע לעברית מן הצבא האוסטרלי, שהסתובב במקומותינו במלחמת העולם הראשונה.
748
אפרת שואל/ת: מה מקור המילה "כאן". ראינו כי היא לא מופיע בתנ"ך, שבו מופיעה רק המילה 'פה'.
רוביק עונה:
מקור המילה 'כאן' הוא בלשון חכמים, והיא גלגול של המילה הארמית 'כא' שפירושה כאן, ומוכרת לנו בצורה 'הכא'. המקבילה העברית של 'כא' היא 'כה' ופירושה בחלק מהמקרים כאן: 'בין כה וכה': בין כאן לכאן. ן' סופית היא תוספת מרחיבה, כפי שקורה גם בצורה 'היכן': אי כאן?
749
ראובן קלינהוף שואל/ת: מהיכן הגיע הביטוי "לקנב גזר", שפירושו להוריד את העלים הירוקים של הגזר עם הוצאתו מהאדמה?
רוביק עונה:
הפועל לקנב מופיע בתלמוד בהקשרים של קיצוץ והסרה, בעיקר של ירקות. המקור הוא בשורש הארמי הזהה קנב.
750
נני שואל/ת: מהו גלגולה של המילה 'מיטה'?
רוביק עונה:
מקור המילה בתנ"ך והיא מן השורש נט"ה. הקשר לשורש מתייחס לכך שעל מנת לשכב במיטה יש להתכופף ולעקם את הגוף. ביוונית kline היא מיטה, וגם היא קשורה לפועל המייצג כיפוף ומכאן המילים decline ואחרות, וגם קליניקה, מקום שיש בו מיטות.
< הקודם ... 46 47 48 49 50  ... הבא >