שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
811
רוחייה נסאר שואל/ת: מה המוצא של המילים 'מרתון סטנד אפ מטורף', ומה הן המשמעויות שלהן, והאם משתמשים בהן כמילות סלנג?
רוביק עונה:
לכל אחת מהמילים בצירוף מקור אחד. 'מרתון' היא במקורה ריצת 42 ק"מ שהורחבה בלשון התקשורת והדיבור למשמעות אירוע מתמשך. 'סטנד אפ' הוא השם האנגלי למופעי יחיד הבנויים על אלתור ותקשורת עם קהל, בעברית: מִצְחָק. 'מטורף 'פירושה משוגע, והמילה הורחבה בלשון הדיבור למשמעות חיובית: מרתק, מעורר, מסעיר וכדומה.
812
שמעון רומח שואל/ת: מה מקור המילה אורבאני (עירוני)?
רוביק עונה:
מקור המילה הוא בשפות אירופה, כגון אנגלית urban. המקור הוא בלטינית: urbanus, של עיר, בעקבות urbs במשמעות עיר.
813
חיה רולף שואל/ת: מה מקורה הלשוני של המילה 'כשר', ומתי החל השימוש בה?
רוביק עונה:
'כשר' היא מילה משנאית-תלמודית נפוצה, המתייחסת לכל דבר המוגדר על פי ההלכה ראוי ונכון. היא מתייחסת כמובן לתחום המזון והטיפול בו, אבל גם לענייני גט, עדים, הלכות שבת ועוד. השורש כש"ר הוא שורש מקראי מאוחר בהשפעה ארמית, המופיע רק באסתר ובקהלת, בפועל בבניין קל: "וכשר הדבר בפני המלך", ובמילה 'כשרון' בספר קהלת.
814
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: אגב עלעול בספר הבדיחה והחידוד של דרויאנוב נתקלתי בשם העצם נציון כמילה נרדפת למריבה, מה שהתקשר מיד עם ספר שמות: "שני אנשים עברים ניצים" . מעבר לזה שהביטוי מצא חן בעיני, מעניין לדעת של מי החידוש הזה, או שזה קיים אולי במקורות?
רוביק עונה:
המילה ניצָיוֹן במשמעות ריב וקטטה מופיעה בלשון חכמים, בין היתר בפיוטי יניי. היא משמשת בספרות התחייה, וכן בטקסטים הלכתיים-פרשניים של פוסקי הלכה במאה העשרים.
815
דניאל גנור שואל/ת: מהו מקור המילה בסלנג קנטה, במשמעות של זולה, פינת ישיבה רגועה ושלווה?
רוביק עונה:
התחום היחיד המוכר לי בשימוש במילה זו הוא משחק הפוקר, שבו קֶנטה הוא רצף קלפים, באנגלית סטרייט (straight). האם רצף הקלפים מעניק לשחקן תחושת רוגע? ספק גדול.
816
דן גנור שואל/ת: למה המשחק קלאס נקרא כך?
רוביק עונה:
השאלה חוזרת ונשאלת, ועדיין לא נמצאה לה תשובה מתאימה. כל מידע בנושא מצד הקוראים יתקבל ויצוטט.
817
ציפי שואל/ת: מה מקור המילה תעריף?
רוביק עונה:
'תעריף' היא מילה בעברית החדשה השאולה מן הערבית, שבה 'תעריף' הוא שם הפעולה של הפועל עַרַפ, ידע, המוכר לנו מהביטוי 'אנא עארף?' (אני יודע?!), וכאן משמעותו ידע או מידע מדווח. בעברית משמעות המילה צומצמה למשמעות הכספית בהשפעת מילים באנגלית - tariff - צרפתית, איטלקית ועוד, שגם הן מושפעות מן הערבית.
818
דניאל גנור שואל/ת: מהיכן הגיע א' בעברית למילה אסטרטגיה? ידוע לי שבספרדית אומרים estrategia, אבל לא נראה לי הגיוני שהמילה הגיעה מספרדית.
רוביק עונה:
המילה הגיעה מיוונית, והא' נוספה על ידי דוברי העברית בתקופת התלמוד, שלא יכלו לבטא שני שוואים רצופים ולכן הוסיפו א' תומכת. תהליך דומה חל במילים כמו אצטדיון, אצטרובל, אקלים, אכסניה ועוד.
819
אלכס שפי שואל/ת: איזה טיפוס של גבר מכונה 'דושבאג', ומה מקור המילה הזאת?
רוביק עונה:
douche bag וכן הצורה הקצרה douche הוא מזרק שנועד להזלפת נוזל אל פות האשה, בדרך כלל לצורכי אמצעי מניעה. בסלנג של צפון אמריקה הוא משמש במשמעות אדם דוחה, בדרך כלל גבר. במילון האורבני 'דוש' מתואר כאדם טיפש מאוד, ודושבאג כאדם דוחה, אם כי לא בדרגת הדחייה הגבוהה ביותר. הסבר אםשרי לקישור המוזר בין הזרקת נוזל לפות וגבר דוחה היא תפיסת הגבר כפר הרבעה.
820
חי שואל/ת: "האדם הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו מועדין רבי אלעזר..." הבנתי שמכל החיות האלה, מקור המילה ברדלס אינו יכול להיות עברי כיוון שהוא בן חמש אותיות, אבל ככל הידוע לי מקור המילה צפרדע הוא עברי, על אף שהוא בן חמש אותיות, הייתה לי מורה ללשון שטענה שהמקור הוא פרסי, לפי ויקיפדיה הוא בכלל יווני, אז מה בעצם המקור?
רוביק עונה:
יש אכן מעט מילים מקראיות בחמש אותיות, כמו אגרטל ופתשגן. בלשון חכמים הן רבות יותר, אך אין לכך מניעה מבחינת העברית. מילים עבריות רבות בלשון חכמים הן ממקור יווני, וכך גם הברדלס, בעקבות השם היווני pardalis. המילה צפרדע היא מקראית כמובן, ומוכרת לנו ממכות מצרים. היא קרובה למילים שמיות במשמעות דומה כמו ע'ורדע הארמית וצ'פדע הערבית, ואף מופיעה במדרשים: עורדענא. מכאן גזרו עגנון ושלונסקי פועל חדש: לערדע, להשמיע קול צפרדעים.
821
מרב שואל/ת: מה מקור המילה שְׂדֵרָה?
רוביק עונה:
המקור הוא במקרא, בארבע הופעות, כמו בביטוי 'שדרות לארזים' במלכים א'. המילה נכתבת בשין שמאלית, והיא נקשרת למילים במשקל סד"ר כמו סדר וסדרה. המילה התלמודית שִׁדְרה, בשין ימנית, קשורה על פי הארמית לשורש שז"ר, והדמיון בין שתי המילים מקרי. לכן יש לזכור ולשנן: הלכתי בשְׂדֵרָה וחשתי כאב פתאומי בחוט השִׁדְרָה (לא עלינו).
822
נועה ברקת שואל/ת: מה מקור המלה שוועה?
רוביק עונה:
המילה מופיעה במקרא 11 פעם, בין היתר בסיפור בני ישראל המצרים: "ותעל שוועתם אל האלוהים מן העבודה". על פי אחת ההשערות היא צורה משנית של השורש יש"ע, ומכאן 'שוועה' היא קריאה לישועה והצלה.
823
איטה אילת שואל/ת: מה פירוש המילה שְטַפֶטָה, שהיא מעין ספורט היתולי בתחנות משחק שונות. מה מקור השם?
רוביק עונה:
'שטפטה' היא מילה באחת משפות יוגוסלביה ופירושה מרוץ שליחים, ככל הנראה על שם מוט השליחים שנמסר מיד ליד. המירוץ היה נהוג בימיו של מנהיג יוגוסלביה הקומוניסטית טיטו, ועבר לאורך מסלול ארוך עד שהגיע לארמון המנהיג בבלגרד. הוא אומץ בתנועות הנוער שהיו בקשר עם המדינות הקומוניסטיות ושימש כשם לתחרויות ספורט מגוונות. בספרדית מופיעה המילה estafeta במשמעות סניף דואר, ואולי יש קשר בין מירוץ השליחים לבין פעילות הדואר.
824
אליעזר שואל/ת: מה המקור לתיאור פצוע במצב קריטי כפצוע אנוש?
רוביק עונה:
המקור במילה המקראית 'אנוש' במשמעות זו ממש, כמו בספר ירמיהו: "לָמָּה הָיָה כְאֵבִי נֶצַח, וּמַכָּתִי אֲנוּשָׁה, מֵאֲנָה הֵרָפֵא".
825
שמואל פריד שואל/ת: מה זה 'הווי', כמו בצירוף 'ערב הווי', ומאיפה נחתה עלינו המילה? האם זה קשור למילה הארמית 'הבאי' במשמעות הבל?
רוביק עונה:
המילה 'הווי' נטבעה על ידי חיים נחמן ביאליק מהפועל הווה (או היה), ופירושה דרך חיים, צורת חיים. ביאליק השתמש בה במשמעות אורחות חיים פשוט, 'הווי העם' וכדומה, ומכאן התגלגלה לאירוע שאין לו תוכן מיוחד, אלא נועד רק להעברת זמן מבדרת.
< הקודם ... 51 52 53 54 55  ... הבא >