שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
601
גיא לוי שואל/ת: מה מקור השם ונטילטור?
רוביק עונה:
המילה ventilator במשמעות מאוורר קיימת בכמה שפות אירופיות, והוא נהגה בהגייה הגרמנית.
602
אילן יפה שואל/ת: מה השורש של המילה 'טיול', והאם זה בא מלשון ליטול?
רוביק עונה:
השורש הוא טי"ל, הוא מופיע בצורות פועל בתלמוד ומקורו ארמי. המילה טיול היא שם הפעולה של לטייל, והשימוש בה מוכר בעברית החדשה. ליטול הוא מן השורש נט"ל שאינו קשור לטיול.
603
אביגיל אורן שואל/ת: מה מקור המלה בלדר, המופיעה בבראשית רבא במובן שליח?
רוביק עונה:
המקור הוא יווני: beladarius. באטימולוגיה היוונית מקור המילה מסופק, אבל יש קושרים אותה למילה דואר, שמקורה שמי-פרסי.
604
גבע ששון שואל/ת: מה מקור השם "חזן"?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בתלמוד במשמעות שמש המשגיח על בית הכנסת, ובימי הביניים שודרגה לדרגת שליח ציבור העובר לפני התיבה. המילה hazannu מופיעה באכדית במשמעות מפקח, לעיתים גם בענייני פולחן, וזה המקור לגלגולה אל המילה העברית.
605
יותם שואל/ת: אני עוסק בימים אלה בפיתוח קורס בנושא ערי-על. כחלק מהבנת הנושא אני בודק את משמעות המילה בשפות שונות. כך city קשורה ב-citizenship, police קשורה גם לצורת השליטה בעיר, metropolis קשורה בנטיות ההתפשטות של העיר. רציתי לשאול מה מקור המילה "עיר" או "עירוניות" בעברית, ואיזה שדה של משמעויות היא מנסה לעורר?
רוביק עונה:
עיר היא מילה שמית שיש לה מקבילות בשפות שמיות רבות, וכולן באותה משמעות: יישוב גדול. 'עירוניות' היא מונח בעברית החדשה, והוא בפשטות 'כל מה שקשור לעיר או מאפיין אותה'. לגבי השפות שנזכרו, גם שם המקור הוא כמו בעברית, עיר', אך 'פוליס' התפתחה לכיוון הסדר הציבורי, המשטרה, הפוליטיקה וכדומה, ו-city התפתחה לכיוון החברוּת בעיר, ומכאן האזרחות. מעתק דומה יש במעבר מ'בורג' בהוראת עיר לבורגנות כמעמד חברתי.
606
נוגה שואל/ת: מה מקור המילה ״קרטושקס״?
רוביק עונה:
קארטאפל (נהגה קרטופל) ביידיש פירושו תפוח אדמה, ממש כמו בגרמנית. קרטושקס הם תפוחי אדמה המושלכים למדורה, כאשר סיום המילה הומר בסיומת חיבה ברבים.
607
מרום שמואלי שואל/ת: מהי האטימולוגיה של המילה טרפז? הרי לשאר הצורות והגופים הגיאומטריים יש היגיון ברור בשמם, כגון מקבילית או ריבוע.
רוביק עונה:
המילה טרפז היא מילה לועזית, ולכן אין לחפש עבורה שורש עברי כמו בריבוע ומקבילית. המילה הגיעה לשפות אירופה ומשם לעברית מן הלטינית, אך המקור הוא יווני- trapeza פירושה שולחן.
608
דורון לוינשטיין שואל/ת: מה מקור המילים 'התלהם' ו'התלהמות'?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר משלי: "דברי נרגן כמתלהמים". לפסוק שני פירושים. האחד הוא שדברי נרגן הם מהלומות באוזני השומע, ולכן יש כאן שיכול אותיות של השורש הל"ם. אחרים טוענים שהמשמעות היא "דברי נרגן נאמרים כאילו הוא בולע את המילים", וזאת על פי הפועל לַהִמַ בערבית, שפירושו בלע דבר מה בבולמוס. המשמעות שהתקבעה בעברית החדשה היא על פי הפרשנות הראשונה.
609
ענת קינן שואל/ת: מה מקור המילה נרווד כחלופה לאלונקה?
רוביק עונה:
המילה מופיעה במשנה, במסכת אוהלות ו א בכמה נוסחים: "דם וכלים נעשין אהלין לטמא אבל לא לטהר, כיצד? ארבעה נושאין את הנרווד (ובגירסה אחרת: הנדבך; וגם הנדוד)" וגו'... בעוד המילה נדבך מוכרת בארמית ושאולה מאכדית, במשמעות המוכרת היום בעברית, למילה נרווד אין מילה מקבילה או קשר לשורש כלשהו, ואולי יש כאן טעות סופרים.
610
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם המילה 'דוכן' נגזרה מזוג המילים דּוּ כַּן?
רוביק עונה:
רעיון מעניין אך זה איננו מקור המילה. המילה העברית נוצרה בהשפעת המילה הארמית דוכנא בהוראה דומה, ומכאן ריש דוכנא: ראש קתדרה ללמידה. מילה ערבית קרובה במשמעות דומה: דֻכָּאן.
611
דיקלה שואל/ת: מדוע נקרא מקצוע הנפחות כך?
רוביק עונה:
'נַפָּח' הוא מקצוע תלמודי. הוא נקרא כך על שם המפוח, הנופח אש במתכת, ומאפשר לעבד ולעצב אותה.
612
יעקב רוזנראוך שואל/ת: מה מוצאה של המילה רוֹבָּה, המשמשת בבניין ובשיפוצים (grout)?
רוביק עונה:
השימוש במונח מוכר בעיקר בין יהודים. עם זאת לא מצאתי שורשים למילה ביידיש או בשפות סלאביות, שלא לדבר על גרמנית ואנגלית. כל היודע דבר על מקורה של רובה יזכה בקרדיט הולם.
613
עידו שואל/ת: מדוע קוראים 'תחתונים' בשמם?
רוביק עונה:
תחתונים היא מילה עתיקה, אך במשמעות הבגד שמתחת למכנסיים היא נהוגה מימי תחיית הלשון, מופיעה במילונו של בן יהודה, בבדיחות דרויאנוב ועוד. בן יהודה כותב: "ונוהג במשמעות הבגדים התחתונים, ובמיוחד מכנסיים שמתחת לבגד בסמוך לגוף". תחתונים נוצרה כתרגום שאילה מיידיש, שם קרוי הבגד הנ”ל אונטערוועש, הלבנים שמתחת (או הלבנים התחתונים), כשהכוונה כנראה לכך שהם הלבנים אשר בחלק התחתון של הגוף. על פי מילון צאנין המילה העברית תחתונים (נהגית במלעיל תחתוינים) פירושה ביידיש מכנסיים.
614
סיימון שואל/ת: האם המילה העברית הגירה נגזרת מהמילה האנגלית hegira שמקורה מערבית, הִגְ'רה, שהיא מנוסתו של מוחמד, או בריחה מרדיפה פוליטית או אחרת?
רוביק עונה:
המילה הגירה והפועל להגר חודשו על ידי אליעזר בן יהודה, אך לא בעקבות האנגלית אלא ישירות מהמילה הערבית הִגְ'רה, שמקורה אכן במסורת המוסלמית, אך היא התרחבה להגירה או בריחה בכלל. יש קושרים את המילה להגר שגורשה אל המדבר, אך קשר זה לא הוכח.
615
אסנת פרידמן שואל/ת: לפעמים בשפה המדוברת כשרוצים להשלים טענה ממשיכים במילה "אָמָמָה", כאילו - אבל מה, אלא מה. מה המקור?
רוביק עונה:
אָמָא פירושה בערבית אבל. 'אָמָא מה' היא הכלאה של ערבית ועברית. פירושה המילולי: אבל מה, והיא משמשת פתיחה להשלמה שיש בה הסתייגות או התניה ביחס למה שנאמר קודם.
< הקודם ... 41 42 43 44 45  ... הבא >