שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
616
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: האם המילה 'דוכן' נגזרה מזוג המילים דּוּ כַּן?
רוביק עונה:
רעיון מעניין אך זה איננו מקור המילה. המילה העברית נוצרה בהשפעת המילה הארמית דוכנא בהוראה דומה, ומכאן ריש דוכנא: ראש קתדרה ללמידה. מילה ערבית קרובה במשמעות דומה: דֻכָּאן.
617
דיקלה שואל/ת: מדוע נקרא מקצוע הנפחות כך?
רוביק עונה:
'נַפָּח' הוא מקצוע תלמודי. הוא נקרא כך על שם המפוח, הנופח אש במתכת, ומאפשר לעבד ולעצב אותה.
618
יעקב רוזנראוך שואל/ת: מה מוצאה של המילה רוֹבָּה, המשמשת בבניין ובשיפוצים (grout)?
רוביק עונה:
השימוש במונח מוכר בעיקר בין יהודים. עם זאת לא מצאתי שורשים למילה ביידיש או בשפות סלאביות, שלא לדבר על גרמנית ואנגלית. כל היודע דבר על מקורה של רובה יזכה בקרדיט הולם.
619
עידו שואל/ת: מדוע קוראים 'תחתונים' בשמם?
רוביק עונה:
תחתונים היא מילה עתיקה, אך במשמעות הבגד שמתחת למכנסיים היא נהוגה מימי תחיית הלשון, מופיעה במילונו של בן יהודה, בבדיחות דרויאנוב ועוד. בן יהודה כותב: "ונוהג במשמעות הבגדים התחתונים, ובמיוחד מכנסיים שמתחת לבגד בסמוך לגוף". תחתונים נוצרה כתרגום שאילה מיידיש, שם קרוי הבגד הנ”ל אונטערוועש, הלבנים שמתחת (או הלבנים התחתונים), כשהכוונה כנראה לכך שהם הלבנים אשר בחלק התחתון של הגוף. על פי מילון צאנין המילה העברית תחתונים (נהגית במלעיל תחתוינים) פירושה ביידיש מכנסיים.
620
סיימון שואל/ת: האם המילה העברית הגירה נגזרת מהמילה האנגלית hegira שמקורה מערבית, הִגְ'רה, שהיא מנוסתו של מוחמד, או בריחה מרדיפה פוליטית או אחרת?
רוביק עונה:
המילה הגירה והפועל להגר חודשו על ידי אליעזר בן יהודה, אך לא בעקבות האנגלית אלא ישירות מהמילה הערבית הִגְ'רה, שמקורה אכן במסורת המוסלמית, אך היא התרחבה להגירה או בריחה בכלל. יש קושרים את המילה להגר שגורשה אל המדבר, אך קשר זה לא הוכח.
621
אסנת פרידמן שואל/ת: לפעמים בשפה המדוברת כשרוצים להשלים טענה ממשיכים במילה "אָמָמָה", כאילו - אבל מה, אלא מה. מה המקור?
רוביק עונה:
אָמָא פירושה בערבית אבל. 'אָמָא מה' היא הכלאה של ערבית ועברית. פירושה המילולי: אבל מה, והיא משמשת פתיחה להשלמה שיש בה הסתייגות או התניה ביחס למה שנאמר קודם.
622
חוה בראון שואל/ת: המילה 'מוסך' קיבלה את שמה מהמילה 'סיכה', אולם הסיכה היא רק אחת הפעולות שמתבצעות במוסך, ולאו דווקא החשובה בהן. עיקר הפעילות היא סביב התיקונים דווקא. איך המילה 'סיכה' דווקא זכתה בבכורה, והאם נשקלו חלופות לשם זה?
רוביק עונה:
המילה 'מוסך' לא נגזרה מהמילה 'סיכה' ומן השורש סכ"ה, אלא מהשורש סכ"ך הקשור בכיסוי. זאת מאחר שהיא מבנה מקורה, מעין סככה. על כן יש לומר ברבים מוסַכִּים.
623
דני ב. שואל/ת: מה מקור המילה מוּסָר? מאיר ידידי מוסיף ביחס לצירוף 'מוסר כליות': תפקיד הכליות להפריש שתן. האם זהו מקום ראוי ומכובד לשכן בו את המוסר? אולי הכליות, מהמשפט: מוסר כליות, הן לא הכליות של ימינו, אלא איבר אחר בגופנו בו יאה ומכובד לשכן את המוסר?
רוביק עונה:
מקור המילה 'מוסר' במקרא, שם היא מופיעה 50 פעם. המילה גזורה מן השורש יס"ר, ומעידה שמוסר פירושו תוכחה, נזיפה על התנהגות לא ראויה. ביחס לכליות הנקשרות למוסר, אין כל סיבה להניח שהכליות מן המקרא אינן הכליות של ימינו. הקדמונים הכירו היטב את האיברים הפנימיים של האדם, בין היתר בעקבות שחיטת בעלי חיים שגם כליותיהם נזכרות במקרא. הכליות אמנם משמשות להפרשת שתן, אבל התפקיד הזה נכבד בהחלט, ומי שכליותיו נפגעו יודע זאת על בשרו. ההסבר המתבקש לבחירה בכליות הוא שכאשר הן כואבות או תפקודן משובש האדם סובל ייסורים קשים, ככתוב "ייסרוני כליותיי".
624
ניצה טשר שואל/ת: מה מקור המילה לפתן, למעדן פירות, קומפוט?
רוביק עונה:
מקור המילה בתלמוד אך היא עברה גלגולי משמעות. ביסודה עומד הירק לֶפֶת, שהיה בימי התלמוד שם כולל לירקות שונים, שבאמצעותם מתבלים או מעשירים את הלחם, ומכאן הצירוף 'ללַפֵּת את הפת'. 'לפתן' בלשון חז"ל היא תוספת ירק המתבלת את הלחם. בעברית החדשה היא הרחיבה את משמעותה לקינוח העשוי מפירות.
625
מאיר שואל/ת: מה מקורה של המילה פַּיְלָה?
רוביק עונה:
פיילה היא מילה בלדינו במשמעות גיגית, בעקבות מילה זהה בספרדית. העקבות מוליכים אל המשנה, שם נאמר במסכת סוטה "היה מביא פְיָילי של חרס חדשה".
626
זאב דפני שואל/ת: כילד למשפחה פולנית הרביתי לשמוע מהורי וסבַי את הצליל "שָה" בשין ימנית לצורך של הרגעה או השתקה. רציתי לשאול האם אתה יודע מה מקורו של הביטוי? האם זהו גלגול של "שרַיי נישט" שגם אותו שמענו רבות?
רוביק עונה:
שה היא מילה אונוטפואית המחקה את הדרך האינסטינקטיבית שלנו להשקיט מישהו. מכאן שששש, שוש, וכן שָה, האופיינית לדוברי יידיש.
627
אייל אופק שואל/ת: מה מקור המילה זיפזיף?
רוביק עונה:
זיפזיף הוא חול ים המשמש לבניין. מקורו בערבית: זִפְזִף, אולי בעקבות אַלְזִפְזָאף, חסר המשקל.
628
נתן שואל/ת: מה מקור המילים שלילי, שלילה, שליליות. האם יש לזה קשר למילה שלל, כמו בביטוי "כמוצא שלל רב"?
רוביק עונה:
ככל הנראה יש כאן גלגול משמעויות של השורש של"ל. במקרא הפועל שלל משמש ברוב הופעותיו במשמעות בזז, גזל רכוש בעת מלחמה, כמו גם שם העצם שלל. בשני מקרים פירושו השמיט או הסיר. משמעות זו היא הבסיס למילה שלילה המופיעה בימי הביניים, ופירושה הסרה של דבר מה, קביעה שדבר מה אינו ראוי או רצוי, שהיא המשמעות הידועה לנו. מכאן נוצר בעברית החדשה שם התואר שלילי.
629
נדב שרי שואל/ת: מהי האטימולוגיה של המילה מזוזה?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בספר שמות ומשמעותה הקורה הניצבת של פתח הבית: למטה מפתן, למעלה משקוף, בצדדים מזוזות. בלשון חכמים זכה הגליל העוטף פסוקי מקרא קדושים ונקבע בקורת הדלת מזוזה, על שם הקורה הניצבת עליה הותקן. ניכרת כאן השפעה אכדית, שם nazazu הוא לעמוד, manzazu – קורת הפתח (מה שניצב).
630
אזרחית מודאגת שואל/ת: מהיכן באה המילה מקלדת?
רוביק עונה:
'מקלדת' עברה תהליך מרתק של מעברים בין שפות ורובדי שפה. ראשית דרכה במילה היוונית cleydos שפירושה מפתח. היא אומצה בארמית במילה אקלידא, שפירושה מפתח. בהשפעת מילה זו נוצר בלשון חכמים השורש קל"ד, והפועל הקליד, שפירושו: פתח. כאשר חיפשו המחדשים מילה עבור מנענעי הפסנתר בחרו במילה קליד, וזאת העקבות הקליד הארמי-עברי, ומשמעותו הארמית-יוונית מפתח. זאת בעקבות השם שניתן למנענעי הפסנתר באנגלית – key. השם מופיע במילון למוזיקה של האקדמיה ללשון משנת 1955. כאשר החלו להשתמש במחשבים לא נקלטה קליד במשמעות מקש הסימנים, אבל המילה העברית עבור keyboard נוצרה מן השורש קל"ד: מקלדת.
< הקודם ... 41 42 43 44 45  ... הבא >