שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
631
ברוך משה גולדברג שואל/ת: מה מקור המילה שכוי?
רוביק עונה:
המילה שכוי מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר איוב: "מִי־שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ מִֽי־נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָֽה?" (לח 36). על משמעות המילה יש מחלוקת. חלק טוענים שזהו איבר בגוף, בהקבלה ל'טוחות' שפירושה כנראה כליות. התרגום לארמית קובע ששכוי הוא תרנגול בר, והמשמעות הזו התקבלה גם בתלמוד והתרחבה לתרנגול בכלל. בתפילת השחר נכתב: ברוך הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום לבין לילה. יש קושרים את המילה לשורש הארמי סכה (או שׂכה) שפירושו לראות, להתבונן, והוא נקשר למילים שכייה ומשכית. בלשון חכמים מופיעה גם צורת הנקבה: שכווייה.
632
רותי אדלר שואל/ת: מה מקור המילה ״אַרס״?
רוביק עונה:
המקור הוא בערבית: עַרְס, רועה זונות. בדרך כלל השימוש בו בסלנג הישראלי רחב יותר, כינוי לעבריין או נער אלים, ובסלנג של פעם – ערמומי ופיקח.
633
טובה שואל/ת: מה מקור המילה עַם. אומנם זו מילה המופיע בתנ"ך אבל מאיזו שפה היא הגיעה לעברית. מה הפירוש האטימולוגי.
רוביק עונה:
'עַם' במקורה היא בן משפחה, דוד אבהי או דוד זקן, כפי שמראות שפות שמיות נוספות. מכאן הניב 'בתוך עמי אני יושב' במלכים ב: "הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת! מֶה לַעֲשׂוֹת לָךְ, הֲיֵשׁ לְדַבֶּר לָךְ אֶל הַמֶּלֶךְ אוֹ אֶל שַׂר הַצָּבָא? וַתֹּאמֶר: בְּתוֹךְ עַמִּי אָנֹכִי יֹשָׁבֶת" (ד 13). כוונתה של האשה השונמית שהיא בסביבה בטוחה, בין קרובי משפחתה, ואינה חוששת מאנשים המתנכלים לה. 'עַם' הורחבה למשמעות ציבור אנשים בעלי זהות אתנית או לאומית.
634
רותי שואל/ת: מאיפה באה המילה הנרדפת ל׳אדון׳ ’מר’?
רוביק עונה:
מר היא מילה ארמית שפירושה אדון, ומכאן גם בתלמוד מרא, מרן וכדומה כפנייה לאדם נכבד, ומהארמית אומצה לעברית. יש לה מקבילה דומה בערבית.
635
אורן צ'יצ'יאן שואל/ת: מה מקור המילה לעג?
רוביק עונה:
'לעג' וכן הפועל ללעוג מופיעים בתנ"ך במקומות שונים במשמעות המוכרת לנו היום. יתכן שיש כאן שיכול עיצורים (מתָטֶזיס) של השורש על"ג, וכן יש קשר אפשרי לפועל ללגלג.
636
אריאל שואל/ת: אני מחפש את מקור המילה 'שכנוע' בעברית. במילון בן יהודה היא מסומנת כמילה שהמציאו אחרים, אבל ללא ציון המקור. ככל שחיפשתי, המילה נכנסה לשימוש בראשית המאה העשרים, אבל לא ברור לי מאיפה היא הגיעה ומי הכניס אותה.
רוביק עונה:
למילים רבות בעברית אין יוצר או מקור חד משמעי, וכך גם במקרה זה. המילה אכן נכנסה לשימוש בראשית המאה העשרים, אולי בהשפעת הלטינית, שבה הפועל convincere הוא חיבור של con עם הפועל vincere שפירושו לכבוש, בדומה לעברית: ש+כנע (או הכניע).
637
גבעון קורנפלד שואל/ת: מה מקור המילה 'פן' (פן תגלנה בנות פלשתים וכו')?
רוביק עונה:
'פן' היא מילה מקראית שמקורה אינו ברור. היא קשורה למילה הארמית 'פון' במשמעות דומה. יש השערה שהיא גלגול של השורש פנ"ה, אך זו מסופקת.
638
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה ארגז המוזכרת כמה פעמים בספר שמואל ב׳? המילה לא נשמעת כעברית מקורית.
רוביק עונה:
'ארגז' נקשרת למילים שמיות שונות כמו ארגזתא בארמית וכן בערבית. יש השערה שהיא קשורה לשורש רג"ז במשמעות זז ונע ממקום למקום, ומכאן ארגז הוא 'החפץ המיטלטל'.
639
נעמי ברקת שואל/ת: מה מקור המילה: לפתן? ואיך זה מתקשר לתבשיל, מרק פירות?
רוביק עונה:
במקור התלמודי לפתן אינו תבשיל ואינו בהכרח מתוק, אלא הוא דבר מה לשים על הלחם (או בסנדוויץ'...). ככל הנראה הירק המתאים לכך היה הלפת, ומכאן גם הפועל 'לְלַפֵּת' בביטוי 'ללפת את הפת'. בעברית החדשה חל צמצום משמעות, ו'לפתן' הוא שמו של תבשיל פירות מתוק, קומפוט בלעז.
640
אורית בן-דוד שואל/ת: מה מקור המילה אֶמֶריטוּס?
רוביק עונה:
המילה מוכרת בתחום האקדמיה מאמצע המאה ה-18. מקורה לטיני והיא צורת עבר של הפועל emereri שפירושו, מי שזכה להשתחרר בסיום שירותו.
641
לייב שואל/ת: מה מקורן האטימולוגי של המילים אתמול ומחר?
רוביק עונה:
'אתמול' היא צורה משנית של המילה 'תמול', שיש לה מקבילות בשפות שמיות שונות. שתי הצורות - תמול ואתמול – מופיעות בתנ"ך. תוספת א' במילים הנפתחות בחצי תנועה לנוחות הקריאה, הקרויה א' פרוסטתית, מקובלת בעיקר במילים לועזיות שנשאלו לעברית. לגבי 'מחר' יש שתי השערות. על פי אחת ההשערות הוא 'היום המאוחר', כאשר א' החלשה נבלעה במ' הקמוצה שלפניה. לפי מילונו של מ"ז קדרי 'מחר' היא צורה מקוצרת של 'יום אחר'.
642
עזרא שואל/ת: מה מקור המילה ברוס (ארגז תחמושת בצהל“ית מדוברת)?
רוביק עונה:
ברוס, באנגלית bruce, הוא שם מסחרי למגזרי תיל. bruce twisters הם מגזרי תיל ששימשו להכנת ארגזי עץ. הם שימשו את הצבא הבריטי והאמריקני, ובשלב מסוים החלו לקרוא לארגזים שהוכנו בדרך זו ברוס על שם המגזריים, וברבים בעברית – ברוסים.
643
דני ב. שואל/ת: בספר משלי פרק כ' פסוק 3 כתוב - "כבוד לאיש שבת מריב וכל אוויל יתגלע". מנין באה האות ע' במילה יתגלע ? חשבתי אולי "יתגלע בגלעינו" הרע (גלעין כמו חרצן - גרעין הפרי), כלומר בקלונו.
רוביק עונה:
ככל הנראה השורש גל"ע הוא צורה משנית או קרובה לשורש גל"ה. זה בוודאי כך מבחינת המשמעות. גלעין אינו קשור לעניין. מילה זו נקשרת לגרעין, מילה שמקורה יווני.
644
יוחאי שואל/ת: מה מקור המילה תועלת ומה הנגזרות שלה?
רוביק עונה:
'תועלת' היא מילה תלמודית, מן השורש יע"ל המופיע בתנ"ך בפועל הועיל, ובצירוף בן בלִיַּעַל (אדם ללא תועלת). בעברית החדשה נוצרה המילה תועלתני, המתייחסת לעיקרון שלפיו בני האדם פועלים בראש ובראשונה לתועלתם האישית.
645
אבי שואל/ת: אני מכין הרצאה בנושא "סקרנות" והייתי שמח לדעת את מקור המילה סקרנות ומה היא "מחזיקה" בשפה?
רוביק עונה:
'סקרנות' נגזרת מהמילה סקרן, המופיעה במדרש בראשית רבה, בנקבה – סקרנית. היא מוצגת שם כמידה שלילית. אלוהים לא רצה לברוא את האשה מן העין, כדי "שלא תהיה סקרנית". המילה מן השורש סק"ר, הקשור בהסתכלות מדוקדקת: הסקרן סוקר את שטח בעניין ורוצה לדעת כל דבר. סקרנות היא שם המושג שנגזר משם התואר סקרן/סקרנית. בעברית החדשה סקרנות נתפסת דווקא כתכונה חיובית.
< הקודם ... 41 42 43 44 45  ... הבא >