שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
צחי הורביץ שואל/ת: המילה נסק היא מילה עברית או שאולה מארמית? ומה ההבדל בין אסיק לסליק?
רוביק עונה:
נסק הוא פועל עברי השאול מארמית ופירושו עלה, טיפס. סלק הוא פועל עברי המופיע בבניין קל בספר תהילים ומשמעותו דומה. משמעות השורשים האלה בארמית דומה והם קשורים בעלייה ובטיפוס.
17
יהודה שואל/ת: המילה "חזה" מילה נרדפת לרואה. האם היא שייכת לשפה העברית או שהיא שאולה מהארמית, כי בארמית אומרים "תא חזי"?
רוביק עונה:
הפועל חזה מופיע בגירסאות שונות בכמה שפות שמיות, כולל ארמית. זהו פועל מקראי נפוץ מאוד ואין לראות כאן השפעה ארמית דווקא. כמו כן, פועל שמקורו ארמי ואומץ לעברית שייך בכל היבט לשפה העברית.
18
מרדכי אברהם שואל/ת: למה אומרים להפנט אדם, אבל לשם הפעולה קוראים היפנוזה ולא היפנוטה? לחילופין, למה לא אומרים להפנז אדם?
רוביק עונה:
בעברית נוצרו שורשים ופעלים לא מעטים שמקורם במילים לועזיות. היפנוזה היא אכן השם המקובל, בעקבות היוונית והשפות הסלביות, וכן באנגלית – היפנוזיס. ואולם באנגלית הפועל הוא to hypnotize, והמצב של האדם היפנוטיק, ולכן הפועל שנגזר הוא להפנט ולא להפנז.
19
דניאל פרלמוטר שואל/ת: נתקלתי בתשבץ בהגדרה מסוימת במילה אַליוֹן, שפירושה האצבע הגדולה ביד. מילה זו נמצאת רק במילון אבן-שושן. לפי הסימון במילון המקור הוא מהספרות התלמודית או מדרשים עתיקים. מה מקורה?
רוביק עונה:
המקור בספרות המדרשית. בפסיקתא רבתי, פיסקא לא, מדובר על בני ישראל המקוננים על חורבן בית המקדש: "מיד עמדו כולהם ונטלו עצה ותלו כינורותיהם בערבות שהיו שם, ושלטו בנפשותם ונתנו אליוני ידיהם לתוך פיהם ומרצצים ומקצצים אותם". מקור המילה ארמי: אליונא.
20
רפי סטינגר שואל/ת: תהיתי על מקור המילה הסתדרות. ברור כי השורש שלה הוא ס.ד.ר, אך מהו מקורה? האם לפני ההסתדרות הציונית היה שימוש נוסף במילה זו? מדוע לא להשתמש במילה ארגון כדוגמה?
רוביק עונה:
המוסד הראשון שנקרא 'הסתדרות' הוא אכן ההסתדרות הציונית שהוקמה ב-1897. השם האנגלי המקביל הוא organization, אך ברוח אותם ימים ההשפעה על השם הייתה גרמנית, בכתיב דומה: Organisation. באותה תקופה לא היה עדיין שימוש בפועל לארגן ובמילה ארגון, והתרגום הסביר ל- Organisation נתלה בשורש סד"ר ומכאן הסתדרות. מידע היסטורי על השלב שבו הוחלט להשתמש במילה, אם קיים, יתקבל ויצוטט.
21
אלון שואל/ת: המכבש כובש, המצפן מצפין והממטרה ממטירה. אבל למה נקרא המרתף בשמו? מה הוא מרתיף? או כיצד הוא רותף?
רוביק עונה:
מכבש, מצפן וממטרה גזורים משורשים שמיים: כב"ש, צפ"ן ומט"ר (בעקבות מטר במשמעות גשם). הם מייצגים כלים או מתקנים. מרתף היא מילה תלמודית בעקבות המילה הארמית מרתפא, לא נגזרה משורש מוכר והקרבה שלה לשמות המכשירים מקרית. בעקבות השימוש בה נוצר שורש גזור שם, רת"ף, והפועל התלמודי ריתף – אִחסן במרתף.
22
רנה זמיר שואל/ת: אני תוהה לגבי המלה 'פי' במובן פי כמה, או בחשבון פי שתיים, למשל.
רוביק עונה:
'פי שנים' מקורו בשתי הופעות במקרא, בספר מלכים ובספר זכריה. במקרה זה הכוונה לשני חלקים, כאשר 'פי' היא צורת הסמיכות של 'פה'. פה מסמל את האדם, פי שניים – חלק כפול, כאילו לשני אנשים. מכאן זכתה בעברית החדשה הצורה 'פי X' למשמעות של מכפלה.
23
שדמה שואל/ת: אני תוהה מה מקור המילה "חיבור" במשמעות "מאמר", כי אם חושבים על מובנה הבסיסי הוא אמנם יפה אך קצת משונה. האם יש ל"חיבור" במשמעות מאמר מקבילות בשפות אחרות?
רוביק עונה:
'חיבור' במשמעות מאמר, יצירה ספרותית או מדעית וכדומה מוכר בעברית מאז ימי הביניים. הרעיון הוא שהיוצר מחבר רעיונות, משפטים, מילים וכדומה לכלל יצירה שלמה. מילה אנגלית דומה במשמעות ובשימוש היא composition, המתייחסת גם לחיבור באופן כללי, גם לחיבור מוזיקה וגם לכתיבת יצירה טקסטואלית. ואכן כאשר חיפשו בימי תחיית הלשון שם לקומפוזיטור הציעו לקרוא לו 'מחביר'.
24
דנה שואל/ת: מה פירוש ומקור המילה "בארד"- בוק?
רוביק עונה:
המקור בערבית הפלסטינית. בָּרֶד פירושו קר, איטי, כבד. המקור הוא במילה בַּרַד, שפירושה קור, ומכאן גם המילה הערבית-עברית בָּרָד, ומשקה הברד.
25
מאירה בן דב שואל/ת: מה מוצא המילה "טרום", פירושיה, ומה בינה לבין "קדם"?
רוביק עונה:
טרום היא ואריאציה מקראית של 'טרם'. במגילת רות נכתב: "וַתִּשְׁכַּב מַרְגְּלוֹתָיו עַד־הַבֹּקֶר, וַתָּקָם בטרום/בְּטֶרֶם יַכִּיר אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ". צורת הכתיב הזו, 'טרום', אומצה בעברית החדשה במשמעות 'מה שקדם ל...'. היא נרדפת לקידומת 'קְדַם', ואין כאן הבדל משמעות.
26
אבי פוספוס שואל/ת: מהיכן בשם השם, הגיע הז'ונגלר?
רוביק עונה:
ז'ונגלר - jongleur - פירושו בצרפתית להטוטן.
27
לייב שואל/ת: מה מקורה האטימולוגי של המילה בבה, כמו בבבת עינו? האם יש קשר למילה בבואה? ובאיזו משמעות ניתן להשתמש במשפט אך ורק במילה בבה, מנותקת מהצירוף?
רוביק עונה:
למילה 'בבה' מקבילות בכמה שפות שמיות. היא מיוחסת רק לאישון העין, ולכן השימוש בה שלא בביטוי 'בבת עינו' הוא תאורטי ואינו ממומש. אין קשר ל'בבואה'.
28
מרים שואל/ת: בספר שופטים מוזכרים שמות מקומות, ולידן כדי להרחיב את האזור מוסיפים 'ובנותיה'. מה מקור המילה הזאת בהקשר הזה, ולמה בנותיה ולא בניה לדוגמא?
רוביק עונה:
בכל המקרים האלה מדובר בעיר מרכזית, ובערים או עיירות קטנות הסובבות אותה. זהו דימוי משפחתי-גאוגרפי נאה. מאחר שמדובר בערים ובעיירות הצורה היא נקבית, הן לעיר והן לבנות.
29
ענבר שואל/ת: מה מקור המילה חושחש?
רוביק עונה:
בעניין זה יש מסתורין מסוים. כמה מילונים טוענים שהמקור ערבי, אך אינם מציגים את המקור. יתכן שזהו שם ערבי עממי שניתן לפרי, אבל השם הרשמי שלו הוא נאראנג'. בעברית שמו תפוז מר. מידע נוסף יתקבל ויצוטט.
30
איציק שואל/ת: מהו גיזרונה של המילה מוסד?
רוביק עונה:
השורש הוא יס"ד, וממנו מוכרים גם בין היתר המילה יסוד, והפועל לייסד.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >