שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
451
עידן שואל/ת: מהו מקור המילה פרטאץ' (כמו בפרטאצ'יה אהובתי), והאם יש לה מקבילה עברית?
רוביק עונה:
פּאַרטאַטש היא מילה ביידיש שפירושה רשלן. בעברית היא מתייחסת למושג הכללי, רשלנות ושטחיות. המונח המקביל הוא רשלנות, ובהרחבה שטחיות בביצוע, אבל כרגיל, ביידיש זה נראה קולע יותר.
452
אנה מילר שואל/ת: נראה שהשורש של המילה ״נביא״ הוא נב״א. אם כן מה משמעותו בהקשר זה, ומהי דרך התצורה של המילה?
רוביק עונה:
השורש נב"א בשפות שמיות שונות מתייחס לעצם הדיבור אל מול ציבור, ואפילו דיבור בקול שקט, אנחה וכדומה. למשמעות זו עקבות גם במקרא: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶֽךָ; אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ, וְאַהֲרֹ֤ן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל־פַּרְעֹה" (שמות ז 2-1). 'נביא' הוא במשקל קָטִיל, שבו עוד מילים המציינות אדם בעל מעמד כמו נסיך, משיח וכדומה.
453
אנני ברמן שואל/ת: אני מבקשת לשאול מה מקור המילה פורפרה.
רוביק עונה:
המקור הוא ערבי, ויש לו גירסאות שונות בדיאלקטים שונים: פֻרְפֵירָה, פֻרְפַרִיֶּה, פֻרֵּירָה; בערבית עירקית: פוּרְפָארָה (צעצוע מסתובב). בירושלמית: פוֹרֶרָה. בהשפעת המונח הערבי נקרא הסביבון על ידי ועד הלשון "פַּרְפָּרָה".
454
גרשון שואל/ת: מקור המילה פנסיה? מקור המילה גימלאות?
רוביק עונה:
גִמלא היא מילה ארמית שפירושה גמול, והיא נכנסה למילוני האקדמיה ללשון בראשית שנות השישים של המאה הקודמת בצורה המעוברתת גִמלה. מכאן נגזרו בעברית החדשה המילים גמלאות, גמלאי ועוד. מקור המילה פנסיה הוא לטיני. pension פירושה תשלום. המשמעות העכשווית של סכום הנצבר לעת זקנה מוכרת מן המאה ה-19.
455
מאיר הלוי שואל/ת: לאחרונה אנחנו נתקלים במילה מָעָפָן או מעפנה. מה מקור המילה, הפירוש ברור.
רוביק עונה:
מִעַפְן היא מילה ערבית שפירושה רקוב, צורת בינוני של השורש עפ"ן, נעשה רקוב. במילון הערבית המדוברת של יוחנן אליחי עַפַן פירוש העלה עובש, ו'אִל חֻבְּזֶ מעַפֶן' – הלחם העלה עובש. בסלנג 'מעפן' פירושה כללי יותר: גרוע.
456
משה שואל/ת: מה מקור הפועל סרהב?
רוביק עונה:
'סרהב' הוא פועל ארמי שאומץ בעברית התלמודית, ופירושו הפציר במישהו, התעקש לבקש דבר מה. הדעה הרווחת היא שזו צורת בניין שפעל (או ספעל) של השורש רה"ב הקשור ליוהרה. בימי הביניים הוא שימש גם כצורת משנה של 'סירב'.
457
נעמא שואל/ת: מהו מקור המילה "שלהי", והאם יש לה הטיות נוספות?
רוביק עונה:
'שלהי' היא מילה ארמית המופיעה בתלמוד ופירושה סוף. היא נקלטה בעברית, ונחשבת מילה עברית תקנית לכל דבר. אין לה נטיות. היא משמשת בצירופי סמיכות ואין לה צורה בודדת.
458
עומר שואל/ת: מה מקור המילה טבע (nature) בעברית?
רוביק עונה:
השורש טב"ע פירושו המקורי בתנ"ך שקע. הטובע יכול להיות אדם או חפץ: "ותטבע האבן במצחו" בספר שמואל. מכאן הורחבה בלשון המשנה והתלמוד המשמעות של 'טבע', 'הטביע', 'מטבע', 'טבעת' במשמעות יציקה או השקעה של דבר מה כדי להעניק לו צורה קבועה. 'טֶבַע' במדרשים פירושו מהות יסודית, דבר מה היצוק וטבוע. בלשון ימי הביניים 'טֶבַע' זכה למשמעות אחד מיסודות העולם. הרחבה נוספת של 'טבע' נעשתה בספרות ההשכלה: 'טֶבַע' במשמעות העולם כולו על כל מה שיש בו. הרחבה זו מושפעת מהתפתחות המושג בשפות משפיעות, כמו גרמנית ואנגלית. Natur או nature הוא גם יסוד הטבוע באדם או בדבר מה, וגם העולם כולו.
459
קאט שואל/ת: חיפוש אינטרנטי על השם 'אשמדאי' העלה ברוב המקומות אטימולוגיה עם מקור פרסי. ויקימילון מציין גם ש"יש הטוענים כי מקורו של השם הוא בשורש השמי שׁ־מ־ד (במובן השמדה)". ואנחנו תוהים, מעבר לעליונות המספרית, איזו גרסה מבוססת יותר? האם יש קשר בין השורש ש.מ.ד ואשמדאי?
רוביק עונה:
המילה 'אשמדאי' היא ממקור פרסי. בפרסית פירוש הצירוף 'אַיישמַה-דַייוַה' הוא שד הזעם, דמות המייצגת רוע בדת הפרסית הקדומה. דַייוַה הוא כאן שד, אך הוא אינו קשור למילה המוכרת devil, אלא דווקא לאלוהים ולמילה divine. הטענה שהמקור הוא בשורש השמי שמ"ד היא אטימולוגיה עממית במקרה הטוב, וניסיון סרק לספח שפות עתיקות אל העברית במקרה הפחות טוב.
460
הדרה פורת שואל/ת: מקור המילה הביל (אוויר ספוג בלחות)?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה 'הבל' במשמעות אד חם. הָביל הוא שם תואר במשקל קָטִיל המייצג תכונה או פוטנציאל: אכיל (ניתן לאכול אותו), חריף (שיש בו חריפות), הביל (מתייחס לאוויר הספוג אדים חמים).
461
חיה שואל/ת: רציתי לבדוק ממה בנוי השם 'מקשה' לשדה אבטיחים?
רוביק עונה:
'מקשה' היא מילה מן התנ"ך ופירושה שם שדה קישואים. מקור השם הוא אפוא ב'קשוא'. היום השימוש הוא בעיקר למקשת אבטיחים או מלונים. למילה אין קשר למילה הזהה 'מקשה' במסגרת הצירוף 'מקשה אחת'.
462
מאור שואל/ת: מה מקור המילה 'איכון'?
רוביק עונה:
'איכון' והפועל 'לאכן' נוצרו בשפה הצבאית בתהליך יצירת המילון הצבאי הישראלי. שם הפעולה 'איכון' פירושו קביעת מקומו של דבר, והוא נגזר ממילת השאלה 'היכן', וליתר דיוק מהגירסה הארמית-תלמודית 'אֵיכָן'. מכאן נגזר מאוכּן כשם תואר, אך תואר זה אינו בשימוש, ובמקומו נוצרה המילה 'ממוכן'.
463
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: מה מקור המילה זמם כמחסום לפי החיה? להפתעתי המוכרים בחנויות לבעלי חיים קוראים לזה 'מחסום', ולא מכירים את המילה זמם.
רוביק עונה:
המקור הוא בתלמוד: "נתן זְמָם על פיו". המילה קיימת גם בארמית: זממא. זימאם בערבית פירושה מחסום לפי הגמל. יש קושרים את המילה לפועל זמ"ם, במשמעות של עצר או חסם.
464
אסדי יוסף שואל/ת: מה מקור המילה ״תותבות״, למשל שיניים תותבות, רגליים תותבות?
רוביק עונה:
המקור הוא בתלמוד, 'תותב' היא החלופה הארמית של 'תושב' (והשווה: תור-שור), במשמעות מה שיושב, מה שנקבע במקומו. במסכת שבת מופיע הצירוף 'שן תותבת'.
465
דובון שואל/ת: מה מקור המילה "רוטפש"? המילה מופיעה פעם יחידה בתנ'ך, בספר איוב. האם יש לה אח ורע בשפות קרובות? ההסבר המקובל הוא היה שמן, מסורבל (גם זו מילה מוזרה, אבל נראה שהיא הרחבה של השורש "סבל").
רוביק עונה:
המילה אכן מאתגרת. ההסבר המקובל הוא שיש כאן שיכול אותיות של המילה הארמית טרפשא במשמעות שרעפת, שנוצרה מהשורש טפ"ש שפירושו השמין, שאליו נתחבה ר', ממש כמו סרבל שבשאלה. 'טפש' במשמעות שמן מופיע בתהלים: "טָפַש כַחֵלֶב לִבָּם". בערבית טַרְפַּשַ פירושו החלים.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >