שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
496
איתי שואל/ת: מה מקור המילה 'הֵנָה' במובן של כאן? האם הה"א הסופית היא ה' המגמה כמו במילים העירה, מצרימה וכו'? מה שאומר שהמלה המקורית היא הן?
רוביק עונה:
מילים קרובות ל'הֵנָה' מופיעות באכדית ובערבית. 'הֵן' היא מילה במשמעויות שונות שאינן מעידות על מעבר ממקום למקום. נראה שה' כאן היא מקורית, ואינה ה' המגמה.
497
יצחק שגב שואל/ת: מה מקור המושג שנורגריסט?
רוביק עונה:
שנוּרגֶריסְט היא מסגרת עץ שאליה מחוברים חבלים בשתי וערב, כדי לסמן את מיקומם המדויק של עמודי הבית לפני יציקתם. בדומה למונחי בניין רבים גם זו מילה גרמנית: Schnurgerüst. המילה הגרמנית מורכבת משתי מילים: Schnur – חבל, Ggerüst – שלדה או פיגום.
498
מאור שואל/ת: מה מקור המילה בימבה? חשבתי לתומי שהשם נולד עקב סדרה מצוירת משנות התשעים, אבל שם קראו למכונית בינבה.
רוביק עונה:
אין ספק ש'בימבה' הוא מותג שנקבע בעקבות הסדרה שבה בינבה היא מכונית מצוירת לילדים. חילופי מ'-נ' לשני הכיוונים נפוצים בשפה, ובמקרה זה נוח יותר להגות בימבה מאשר בינבה.
499
רחל דוידס שואל/ת: מה השורש של הפועל "מַמרים" או להמרות (אי ציות)?
רוביק עונה:
השורש הוא 'מר"ה'. הפועל להמרות, כלומר, לא לציית, מופיע בתנ"ך בכמה הופעות, ביניהן גם בצורה 'למרות'. גם הפועל מָרָה במשמעות לא ציית מופיע בתנ"ך.
500
שי קוסטין שואל/ת: מהו מקור הביטוי "לסגור", בהקשר הצבאי של "לסגור שבת", "לסגור חג" וכו' במשמעות של להישאר בשבת בבסיס?
רוביק עונה:
השימוש ב'סגר' במשמעות הצבאית הוא התפתחות פנימית בשפת הצבא, ולא נראה שיש כאן השפעה חיצונית. לפועל 'סגר' בכלל שימושים רבים לצד המשמעות הבסיסית, כמו 'לסגור עיסקה', לסגור תקופת זמן: "חשבתי על זה שאני כבר אוטוטו סוגר שלושים" (בסיפור של אתגר קרת), לסגור שחקן יריב במשחקי כדור ועוד. 'לסגור שבת' נוצר בהשפעת הפועל להשלים: להשלים את מעגל השבת בבסיס, בעוד היציאה לחופשה פותחת או שוברת את ההישארות בבסיס.
501
חנניה שוורץ שואל/ת: מה המקור של המילה ניסיון? האם יש קשר בין לנסות כניסיון לבין להעלות על נס? בדברים ד לד נאמר "או הניסה אלקים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי". אפשר להבין זאת כהרמה או שהעמיד עצמו בנסיון המופתים.
רוביק עונה:
הפועל ניסה מתייחס בעברית לניסיון, וכך בכל הופעותיו הרבות בתנ"ך. מבחינה זו אין לו קשר למילה נס במשמעות דגל, ובהרחבה מופת. מקור המילה נס אינו ברור, אך יש חושבים שיש כאן גלגול משני של הפועל נשא. פרשני המקרא הרבים כולל רש"י נוהגים לקשור את הפועל ניסה לנס, אך נראה שמדובר במדרש לשוני.
502
מיכאל אביאל שואל/ת: כיצד נוצרה המילה פרסום?
רוביק עונה:
מקור המילה בתלמוד, גם כשם עצם (פרסום) וגם כפועל. פירושה שם הודעה ברבים, המשמעות הצרכנית-תקשורתית היא מודרנית. יש מחלוקת על מקורם של המילה והפועל. חלק מהחוקרים סבורים שזו הרחבה של הפועל פרס, כלומר, התפשט ברבים. חוקרים אחרים קושרים את המילה והפועל למילה היוונית parresia, שהיא מקור המילה פרהסיה. בשני המקרים תוספת המ' אינה מוסברת.
503
הודיה שואל/ת: מדוע יש ב' דגושה במילה 'רבנים', וכן במילה 'רבנית', (או שאין זו אלא טעות?) וכן, מה השורש של מילה זו?
רוביק עונה:
השורש של המילה רַבָּני, רַבָּנים, רַבָּנות וכדומה הוא רב"ב, המתייחס לגדולה מהותית או מספרית, ומכאן גם רבים, ריבון, רבבה וכדומה. הב' הדגושה מייצגת את הב' הכפולה שבשורש.
504
חיה פלק שואל/ת: מה מקור המילה "טריז"?
רוביק עונה:
טריז' היא מילה ארמית המופיעה בתלמוד, במסכת שבת. המשמעות שלה מפוקפקת,' והמילה אינה מוכרת בשפות אחרות. בגירסאות מסוימות היא נכתבת 'טורין', כך שיתכן שיש כאן טעות סופרים. הרשב"א סבור שמדובר בחלק מבגד: "טריז בלשון פרסי חתיכת בגד שתופרין בשפת החלוק כמין כיס לשום בו מעות שקורין אותו אלגי"ב והוא רחב מלמטה והולך ומתקצר עד כאצבע מלמעלה". הדעה המקובלת היא שמדובר ביתד.
505
איריס שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה "נא" לגבי בשר נא לא מבושל.
רוביק עונה:
המילה 'נא' מופיעה פעם אחת בתנ"ך, בספר שמות: "אל תאכלו ממנו נא". בערבית נמצא במקביל הפועל נָאאַ – היה לא מבושל.
506
דניאל שואל/ת: על קרטוני החלב היו השבוע מילים לועזיות ומקבילותיהן בעברית. המילה העברית לז'קט הייתה מקטורן, אבל מקטורן זו מילה עם צליל לועזי אולי יווני. מה המקור?
רוביק עונה:
'מקטורן' מופיעה בתלמוד. המקור אינו יווני אלא לטיני: amictorium, בגד שמשליכים על הגוף.
507
יואב שואל/ת: מה מקור המילה היולי?
רוביק עונה:
הִיוּלִי היא מילה שנכנסה לעברית בספרות ימי הביניים ומופיעה בספרו של הרמב"ם מורה נבוכים, במשמעות 'ראשוני, פרימיטיבי. המילה הושאלה מערבית, שבה נוצרה על בסיס המילה היוונית hyle שפירושה עץ או חומר. אצל הרמב"ם מופיעה גם המילה הִיוּלָנִי.
508
סמר שואל/ת: מה המקור של המילה עף? כלומר כתב - כתיבה, קפץ- קפיצה. עף-?
רוביק עונה:
אין מדובר במקור המילה אלא בשם הפעולה של הפועל בבניין קל. שם הפעולה של כָתַב הוא כתיבה, ושם הפעולה של קָפַץ – קפיצה. בגזרת נחי עו"י שם הפעולה יהיה, למשל שָב – שִיבה, רץ – ריצה, ומכאן עף – עִיפָה. ואכן, עיפה מופיעה בלשון ימי הביניים, בספר השורשים של אבן ג'נאח, אך היא לא נקלטה בשפה, ואנו משתמשים בצורות אחרות – מעוף, תעופה ועוד.
509
עידו שואל/ת: מה מקור המילה פזמון?
רוביק עונה:
המילה מופיעה בעדות שונות בימי הביניים במשמעות שיר או המנון דתי, וזאת בהשפעה המילה הארמית פזמא שפירושה שיר או המנון. המשמעות של שיר זמר או של בית חוזר ניתנה בעברית החדשה, וכך גם הפועל לפַזֵם.
510
רשתי שואל/ת: אני מורה למקצוע מגמת תקשוב. המקצוע עוסק בתקשורת מחשבים ובטכנאות מחשבים. רציתי לשאול מה זה בכלל תקשוב ואיך זה קשור למקצוע. אולי בכלל בחרו שם גרוע שלא מתאים?
רוביק עונה:
גלגוליה של המילה תקשוב מרתקים. היא הומצאה בצבא כשם משודרג לחיל הקשר, על פי ראשי תיבות: תקשורת, שליטה ובקרה, ותחילה הוקם "אגף תקשוב". החיל נקרא היום "חיל הקשר והתקשוב". המילה נתפסת גם כהלחמה של המילים תקשורת+מחשוב. מכאן זלגה לשפה האזרחית ולמערכות החינוך וההוראה, והתקשוב הפך דרך מרכזית להוראה מרחוק. האקדמיה התנגדה זמן רב למילה, אך בשנת 2007 אושרה המילה ומשמעותה 'תקשורת ומחשבים במערכת משולבת'. לכל אלה אין קשר למילה הקשבה, ולכן המילה יוצרת תחושת צרימה, אך היא נקלטה היטב.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >