שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
511
גיא הורן שואל/ת: מהו גלגול המילה "שביל"?
רוביק עונה:
המילה שביל היא מן השורש שב"ל המוכר בשפות שמיות שונות, יש לו גילויים גם במצרית הקדומה, והוא קשור להימשכות והימתחות. מכאן גם שובל השמלה. שביל עצמה מופיעה במקרא פעמיים, והיא התגלגלה לעברית בהשפעה ארמית.
512
יואב דוד שואל/ת: זכור לי הכינוי פעפוס לילד קטן. מה מקורו?
רוביק עונה:
פעפוס היא הגירסה הירושלמית של פספוס, ככל הנראה מהלהג של ערביי העיר וסביבותיה. פספוס פירושו בערבית פשפש, ומכאן – ילד קטן.
513
תמרה ראובן שואל/ת: האם ידוע לך מקורה של המילה ציטטה, ומכאן הפועל לצטט?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה הרוסית citata, כמו גם בהשפעת ההגייה הגרמני Zitat, כולם כמו גם citation האנגלית בגלגול ממילה דומה במשמעות דומה בלטינית. הפועל לצטט נגזר מן המילה ציטטה, בדומה לפעלים רבים הנגזרים ממילים לועזיות כמו לטרפד, לצנזר ועוד ועוד.
514
אסף שואל/ת: רציתי לדעת מה פירוש המילה "מזל", מהיכן זה נלקח? והאם יש קשר למילה "גורל", האם יש קשר לנזל? והאם שורש מזל הוא נזל?
רוביק עונה:
מזל היא מילה שהתגלגלה מאכדית לעברית בתיווך הארמית, והיא קשורה למערך הירח והכוכבים, ולאמונה שמצב הכוכבים קובע את גורלו של האדם. בתהליך של גלגולי משמעות היא זכתה למשמעות המקובלת יותר היום – גורלו של אדם, ובדרך כלל גורלו הטוב. לכל אלה אין קשר לשורש נז"ל, אך מן המילה מזל עצמה נולד השורש מז"ל, ומכאן 'נתמזל מזלי'. גורל היא מילה המציינת אבנים או חפצים אחרים ששימשו לצורך הכרעה במצב של מחלוקת או ספק, וזאת בסיפורים שונים במקרא. לכן מטילים או מפילים גורל. מכאן התגלגלה המשמעות כבר בתנ"ך עצמו לזו המקובלת היום, וכן לשורש 'הגריל' ולשם התואר 'גורלי'. הקשר בין המילים 'מזל' ו'גורל' הוא קשר משמעות, אך מקורותיהן שונים.
515
צביקה שואל/ת: האם המילה "ספסר", והפועל "לספסר", הן בעברית תקנית או סלנג? ומה מקור המילה?
רוביק עונה:
'ספסר' היא מילה עברית למהדרין אף כי מקורה ארמי. היא מופיעה בתלמוד במשמעות מתווך, וזכתה למשמעות השלילית של מתווך-ספקולנט בעברית החדשה, שבה גם נגזר מן המילה הפועל לספסר, גם הוא חלק מן השפה התקנית.
516
ציונה וליבת שואל/ת: אנו עושות עבודה על עגורים, ומבקשות לדעת את מקור השם.
רוביק עונה:
'עגור' הוא עוף ביצה המופיע בתנ"ך פעמיים, ומכאן מקור השם.
517
אפרת נחום שואל/ת: מה מקור המילה מלאכה? מאין הגיעה לעברית? מה פירוש השורש שלה ל.א.כ?
רוביק עונה:
מלאכה היא אכן מהשורש לא"ך שממנו נגזרה גם המילה מלאך, משמעות השורש היא שלח. מכאן מלאך בהוראת שליח, ומלאכה בהוראת שליחות, דבר מה שעל אדם לעשות בחייו, כמו גם 'משלח יד'.
518
אריאל שואל/ת: מה מקורה של המילה התפיידות והפועל להתפייד? האם זו מילה עברית תקנית? האם יש להם קשר למילה האנגלית fade, הזכורה לרבים מנאומו של ג'נראל מקארתור: Old soldiers never die, they just fade away.
רוביק עונה:
'להתפייד' הוא פועל עברי-דיבורי שנוצר באמצעות גזירה ממילה לועזית, במקרה זה מן הפועל האנגלי to fade, ממש כמו לדסקס, להתפלסף ועוד רבים. באנגלית הופעת fade תלווה בדרך כלל במילית away. היא משמשת גם בתחום המוזיקה, כאשר עוצמת הצליל מונמכת בהדרגה עד היעלמותה, ומכאן 'לפייד'. 'להתפייד' מתייחס בדרך כלל להיעלמות של אדם ממקום מסוים, והשימוש בו אירוני.
519
חדוה שואל/ת: מה מקור המילה ייחור?
רוביק עונה:
המילה ייחור במשמעות ענף של עץ המשמש להרכבה מופיעה בתלמוד. היא קשורה כנראה לפועל הערבי חאר שפירושה 'היה גמיש'.
520
נעמי שואל/ת: מה מקור המילים השתהה, השתהות וכו'?
רוביק עונה:
פעלים בשורש שה"ה המושפע מארמית מופיעים בבניינים שונים בתלמוד, וביניהם שהה, שיהה, השהה, וגם – נשתהה (ובעברית של היום: השתהה).
521
אדיר שואל/ת: מה מקור המילה רשת?
רוביק עונה:
רשת היא מילה מקראית בשימושים שונים, שהמשותף להם הוא חפץ קלוע: שבכה של חלון, מקלעת בד או מלכודת קלועה. יש קושרים אותה לפועל השמי 'ירש' שפירושו תפס. בעברית בת ימינו המילה מייצגת את העולם הדיגיטלי על דרך הדימוי, וכתרגום שאילה מהמילה האנגלית net או network.
522
מריה שואל/ת: מה המקור של המילה "אגרון"?
רוביק עונה:
אֶגרון הוא שמו של המילון הראשון בעברית, שנכתב על ידי רב סעדיה גאון, והוא מתייחס לכך שבמילון נאגרות המילים בעברית. אִגרון היא מילה בעברית החדשה, ופירושה קובץ מכתבים או איגרות.
523
תם שואל/ת: ינוקא - מה מקורו ומה משמעותו?
רוביק עונה:
ינוקא היא מילה ארמית-תלמודית שפירושה ילד קטן, תינוק, מן השורש ינ"ק.
524
עופר אייזנברג שואל/ת: מה מקור המילה חברהמן?
רוביק עונה:
חברהמן היא מילה יידישאית המורכבת משתי מילים: חברֶה, שהיא ההגייה היידית של המילה העברית חברָה, מָן – אדם. חברהמן הוא אם כן 'איש חברה'. יש טענה שמקור הביטוי באנשי החברה קדישה, שהיו צעירים חסונים שיכלו לחפור בורות קבר באדמת אירופה הקפואה.
525
גילה שואל/ת: מה מקור המילה אנונימי?
רוביק עונה:
המקור שממנו התגלגלה המילה לשפות רבות הוא ביוונית: אדם שאין לו שם. an – שלילה, anoma –שם.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >