שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
526
רבקה שואל/ת: מה מקור המילים "נו" ו-"צוּפר"? האם מקורן בהונגרית? צפיתי השבוע בסרט הונגרי ולהפתעתי שמעתי את המילים הללו.
רוביק עונה:
'נו' היא מילה סלאבית שהתקבלה ביידיש וכך נדדה לשפת הישראלים. סביר להניח שהיא נדדה גם להונגרית. צ'ופר הוא ביטוי סלנג ישראלי משנות השישים, גלגול של 'משופר'. יש קושרים אותו למילה הספרדית צ'ופר, למצוץ, אבל בכל מקרה אין לזה קשר להונגרית. ככלל, קשה להצביע על ערך סלנג ישראלי כלשהו שהגיע מהונגרית.
527
אהרן שואל/ת: ברצוני לדעת מה מקור המילה "סיור"?
רוביק עונה:
המילה היא חדשה, אבל מקורה בארמית התלמודית. במסכת בבא מציעא עוסקים בדיני פועלים ואחריות בעל הבית עליהם, ונאמר שם "דסיירא לארעיה מדאורתא" (ע"ו ב), תרגום: שֶסִיֵיר באדמתו בערב. מכאן נגזרו בעברית החדשה הפועל סִיֵיר, וכן סַיָיר, סיור וסַיֶירת. קושרים את הפועל לשורש העברי סו"ר, שגם הוא קשור להליכה לאנשהו: "סר לביתו".
528
נדב שרי שואל/ת: מה מקור הכינוי "גרניק" לכל מכונות השטיפה בלחץ מים? אולי גערניק ביידיש?
רוביק עונה:
המילה אינה מוכרת ביידיש. נראה שיש כאן שיבוש מקומי של מותג מכונות השטיפה האמריקני Generac. מידע נוסף יתקבל בברכה.
529
שרה שואל/ת: מה מקור המילה פיענוח?
רוביק עונה:
המלה פענוח והפועל לפענח התגלגלו מהביטוי התנכי 'צפנת פענח' המיוחס ליוסף. משמעות המילה המצרית פַּעֲנֵחַ היא יוצר או מכלכל. מדרש בראשית רבה קשר את פענח למילה הראשונה בצירוף, צפנת, המתייחסת לפועל צפ"ן שמשמעותו מה שאינו ידוע, ומכאן ש'פענח' הוא פתרון הבלתי ידוע. לחיזוק מדרש המילה הזה נוצר נוטריקון: "צופה, פודה, נביא, תומך – פותר, ערום, נבון, חוזה". בלשון ימי הביניים נוצר בעקבות הפרשנות החדשה למילה הפועל לפענח.
530
יפעת שואל/ת: באסיפת ההורים התגלגלה שיחה ביני לבין אבא אחד, שטען שמקור המילה אדון לא ביהדות אלא במצרים מהשם אתון. הוא צודק?
רוביק עונה:
הוא טועה. המילה אדון מקבילה למילים בכמה שפות שמיות הקשורות כולם בשליטה, כגון פיניקית ואוגריתית. סברה מבוססת יותר היא שיש קשר בין אדון לבין דין, משפט, המבטא שלטון.
531
דב פוניו שואל/ת: לאחרונה שב לכותרות המונח 'נבצרות' (ביבי וחקירותיו). תוך כדי כך עוררה את סקרנותי המילה בֶצֶר ולה מגוון מובנים: לקטוף, להכניע, לחזק. מכלאת צאן, עופרת מתכת. מתחם מוגן מוקף חומה. תוך כדי עיון במילון אבן שושן אני מוצא שמקורות המילה גם באכדית וגם בארמית. אשמח אם תשכיל אותי בעניין.
רוביק עונה:
בצ"ר הוא שורש המתייחס לתחום הכוח. מכאן המילים מבצר, ביצרון ועוד. נבצר היא הצורה הסבילה – נחלש, כוחו לא עמד לו. למילה בֶצֶר משמעות של עפרת מתכת וכן של מכלאת צאן בשני פסוקים עוקבים באיוב. נוטים לקשור גם מילים אלה למשמעות הכוח אם כי אוצר המילים באיוב מכיל מילים סתומות רבות. לכל אלה אין קשר לבצירת ענבים ולימי הבציר.
532
עדי שואל/ת: האם אתה יודע מאיזו שנה, בערך, התחילו להשתמש במלה "טרטור" במובן הצבאי? נקלעתי לוויכוח עם מישהו שחושב שבסוף שנות ה-70 המלה כבר היתה בשימוש, אבל במילון בן-אמוץ/בן-יהודה לעברית מדוברת, שיצא ב-82', מופיע טרטור רק במובן רעש.
רוביק עונה:
'טרטור' משמש בשפה הצהלית כבר משנות החמישים. הוא מופיע למשל בספרו של אורגד ורדימון "שנות חיינו היפות ביותר" המתעד את ההווי הצהלי בשנים אלה כמה וכמה פעמים: "על הטרטורים האלה הוחלט בתכנונים 'שם למעלה' עוד לפני המסע", "המסע המשמעותי ... כרגיל הוא התחיל בטרטורים". ובוודאי היה מקובל (מיֶדע אישי) בשנות השישים.
533
ג'סטין הורנשטיין שואל/ת: מאיפה נובע ה מילה ״מזומבלל״? גווגל מזהה כאנגלית ״screwed up”. שמעתי במחזה ״ארץ נהדרת״. האם זה נחשב גס או לא?
רוביק עונה:
הפועל לא מוכר. הוא מזכיר את הפועל לזמבר ומכאן מזומבר, שפירושו אכן מי ש'דפקו אותו, במשמעות מינית או כהונאה והתעללות. המקור הוא בזמבורה, כלי נשיפה צעקני.
534
גדעון אדמנית שואל/ת: מה מקור המילה לטייל, המופיע לראשונה בסוף תקופת התנאים, בתוספתא?
רוביק עונה:
הפועל לטייל מקורו בארמית במשמעות דומה. יש קושרים אותו לשורש טו"ל ולפעלים הטיל וטלטל, וכן לפועל הערבי טאל: היה ארוך.
535
ג'רמי בנשטיין שואל/ת: מה מקור המילה סחלע? או שמא - סחלה? שמעתי שזה צבאי, ובא מראשי תיבות: סולר חול לכלולך ועובש. אבל זה נשמע יידיש או אולי רוסית/פולנית....
רוביק עונה:
ראשי התיבות שניתנו ל'סחלא' הם סולר, חול, לכלכוך, אבק. אין ספק שאלה ראשי תיבות בדיעבד, ועד כה לא נמצא מקור מוסמך למילה. צורת המילה מזכירה דווקא דרך הגייה מרוקאית, אך לא ידוע על מילה דומה בשפה זו.
536
הלל ביק שואל/ת: מקור המילה סנטף? הקבלן הציע sun tough, ז"א חזק-קשה - נגד קרני שמש.
רוביק עונה:
על פי אחד הפרסומים סנטף הוא "לוח פוליקרבונט גלי המציע שילוב תכונות יוצא דופן ויתרונות רבים: חוזק מכני גבוה מאוד, עמידה בכל תנאי מזג האויר, העברת אור גבוהה, סינון מלא של קרינת UV מזיקה ועוד". זהו תעתיק עברי של המקור האנגלי: suntuf. על פי שימושי הלוחות סביר מאוד שהחלק הראשון של השם מתייחס לשמש, אך לא נמצא הסבר ל-tuf. הרעיון של הקבלן מעניין, ואולי עמד לנגד עיני מי שיצר את הלוחות האלה לראשונה.
537
חיים שומר שואל/ת: מה שורש המילה "קוּפָּה". אינני נזכר בהטיות נוספות. האם יש קשר למילה הרוסית פוקופייט שמשמעו: לקנות?
רוביק עונה:
'קופה' היא מילה תלמודית כך שלא יתכן קשר בינה לבין הפועל הרוסי. מקור המילה בלטינית ויש לה הופעות דומות גם ביוונית, במשמעויות שונות כמו מיכל, חבית וכדומה. המשמעות הקושרת בין קופה לבין כסף היא חדשה. ל'קופה' אין שורש וגם לא נגזר ממנה שורש, אך נגזרה המילה קופאי.
538
ליאור שואל/ת: מה מקור המילה ארכיון?
רוביק עונה:
המקור בספרות התלמודית. מקור המילה לטיני: archivum. לא במקרה היא דומה למילה האנגלית archive וכך בשפות נוספות.
539
מאיה שואל/ת: למחלת הגאוט (gout) יש שני שמות עבריים - שיגדון וצינית. מהי האטימולוגיה של כל אחד מהם?
רוביק עונה:
השם המקובל ל-gout הוא פודגרה, מילה יוונית המופיעה גם בתלמוד בכתיב פודגרא. שיגדון היא צורה עברית של המחלה התלמודית שגדונא. יש סברה שזוהי טעות סופר והכוונה לשיגרון. צינית (נכתבת צִנִּית) היא מחלה המופיעה במשנה, שהסימפטומים שלה מזכירים הפודגרה.
540
אורן שואל/ת: מה מקור המילה הפתעה?
רוביק עונה:
המקור הוא במילה המקראית 'פתע', תואר פועל המתייחס לדבר הקורה בפתאומיות. בעברית החדשה נגזר מן המילה הזו השורש פת"ע, וממנו פעלים בבניינים הפעיל והופעל: הפתיע, הופתע, במפתיע וכדומה. הפתעה היא שם הפעולה של הפתיע, אבל היא משמשת כשם עצם לכל דבר, ולא רק כשם פעולה.
< הקודם ... 36 37 38 39 40  ... הבא >