שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
571
ג'ו שואל/ת: הביטוי שרפרף מופיע במשנה בגמרא ובמדרשים. מה מקורו?
רוביק עונה:
'שרפרף' התלמודית מקבילה למילה הארמי הדומה לה 'שרשיפא'. הדעה הרווחת היא ששתי השפות אימצו את המילה מאכדית, שם הצירוף 'שופאל שפי' פירושו הדום, שרפרף לרגליים.
572
חגית חוף שואל/ת: מה מקור המילה להתפלח? יש קשר לפלח בערבית?
רוביק עונה:
השאלה ותיקה וככל הידוע לי אין לה תשובה. המילה 'פלח' בערבית קשורה למילים כמו פולחן במשמעו עבודה וגם לפילוח האדמה, כך שניתן אולי לקשור באופן רופף בין פילוח כיס שיש בו ארנק או מחסן שיש בו מטעמים, אבל זו השערה קלושה שאינה נסמכת על שימושים דומים בערבית.
573
חיים שמיר שואל/ת: האם תוכל לומר לי מה מקור המילה היידישאית אופצלוכעס?
רוביק עונה:
'אפצלוכעס', או בניב 'לעשות אפצלוכעס' מקורה ביידיש אבל היא כוללת מילה עברית בתוכה: אויף צו להכעיס, על מנת להכעיס. הביטוי ביידיש נאמר בהברה אשכנזית, ולכן הוא נשמע 'אופצלוכעס'.
574
יוחנן שביט שואל/ת: מה מקור המילה ניפוט והפועל לנפט, שהשימוש שלו הוא 'ניפוט כותנה'?
רוביק עונה:
המקור הוא בתלמוד, ובמשמעות קרובה: חביטה בחומר מסוג הכותנה לצורך עיבודה. במסכת שבת נכתב: "הדש והמנפץ והמְנַפֵּט - כולן מלאכה אחת הן" (עג ב). הפועל קרוב לפועל 'לנפץ' ולשם הפעולה 'ניפוץ'.
575
יעוד גונן שואל/ת: מנין הגיע המושג 'פנסיון' כבית-הארחה (במיוחד לבני גיל הזהב...)?
רוביק עונה:
'פנסיה' היא גמלה קבועה, והיא נובעת מפועל לטיני שפירושו לשלם. 'פנסיון' הוא בית הארחה שאלה הגרים בו נדרשו לשלם תשלום תקופתי, שבועי או חודשי, עבור השהייה. מקור השימוש הזה הוא צרפתי, אך הוא קיים גם בגרמנית ובשפות נוספות.
576
משה מגן שואל/ת: בתשבץ שפתרתי היתה הגדרה "שפה לא מובנת", והתשובה גיבריש. אני יודע גם שבעברית זה קשקשת. אבל מאיפה בא הג'יבריש הזה? מה מקור המילה?
רוביק עונה:
הפועל gibber פירושו באנגלית לדבר מהר ובצורה לא ברורה, בדרך כלל עקב בלבול או הלם והוא מוכר מהמאה ה-16. יש רואים בו פועל אונומטופאי המחקה דיבור מהיר. gibberish היא אם כן שפת gibber, שפת הדיבור הלא ברור. מילון אוקספורד מציין עם זאת שהמושג gibberish מופיע באנגלית לפני הופעת הפועל gibber, כך שייתכן שהפועל נגזר מהמילה המציינת שפה לא ברורה, ולא להיפך.
577
עידן שואל/ת: מהו מקור המילה פרטאץ' (כמו בפרטאצ'יה אהובתי), והאם יש לה מקבילה עברית?
רוביק עונה:
פּאַרטאַטש היא מילה ביידיש שפירושה רשלן. בעברית היא מתייחסת למושג הכללי, רשלנות ושטחיות. המונח המקביל הוא רשלנות, ובהרחבה שטחיות בביצוע, אבל כרגיל, ביידיש זה נראה קולע יותר.
578
אנה מילר שואל/ת: נראה שהשורש של המילה ״נביא״ הוא נב״א. אם כן מה משמעותו בהקשר זה, ומהי דרך התצורה של המילה?
רוביק עונה:
השורש נב"א בשפות שמיות שונות מתייחס לעצם הדיבור אל מול ציבור, ואפילו דיבור בקול שקט, אנחה וכדומה. למשמעות זו עקבות גם במקרא: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה: רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה, וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶֽךָ; אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל־אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ, וְאַהֲרֹ֤ן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל־פַּרְעֹה" (שמות ז 2-1). 'נביא' הוא במשקל קָטִיל, שבו עוד מילים המציינות אדם בעל מעמד כמו נסיך, משיח וכדומה.
579
אנני ברמן שואל/ת: אני מבקשת לשאול מה מקור המילה פורפרה.
רוביק עונה:
המקור הוא ערבי, ויש לו גירסאות שונות בדיאלקטים שונים: פֻרְפֵירָה, פֻרְפַרִיֶּה, פֻרֵּירָה; בערבית עירקית: פוּרְפָארָה (צעצוע מסתובב). בירושלמית: פוֹרֶרָה. בהשפעת המונח הערבי נקרא הסביבון על ידי ועד הלשון "פַּרְפָּרָה".
580
גרשון שואל/ת: מקור המילה פנסיה? מקור המילה גימלאות?
רוביק עונה:
גִמלא היא מילה ארמית שפירושה גמול, והיא נכנסה למילוני האקדמיה ללשון בראשית שנות השישים של המאה הקודמת בצורה המעוברתת גִמלה. מכאן נגזרו בעברית החדשה המילים גמלאות, גמלאי ועוד. מקור המילה פנסיה הוא לטיני. pension פירושה תשלום. המשמעות העכשווית של סכום הנצבר לעת זקנה מוכרת מן המאה ה-19.
581
מאיר הלוי שואל/ת: לאחרונה אנחנו נתקלים במילה מָעָפָן או מעפנה. מה מקור המילה, הפירוש ברור.
רוביק עונה:
מִעַפְן היא מילה ערבית שפירושה רקוב, צורת בינוני של השורש עפ"ן, נעשה רקוב. במילון הערבית המדוברת של יוחנן אליחי עַפַן פירוש העלה עובש, ו'אִל חֻבְּזֶ מעַפֶן' – הלחם העלה עובש. בסלנג 'מעפן' פירושה כללי יותר: גרוע.
582
משה שואל/ת: מה מקור הפועל סרהב?
רוביק עונה:
'סרהב' הוא פועל ארמי שאומץ בעברית התלמודית, ופירושו הפציר במישהו, התעקש לבקש דבר מה. הדעה הרווחת היא שזו צורת בניין שפעל (או ספעל) של השורש רה"ב הקשור ליוהרה. בימי הביניים הוא שימש גם כצורת משנה של 'סירב'.
583
נעמא שואל/ת: מהו מקור המילה "שלהי", והאם יש לה הטיות נוספות?
רוביק עונה:
'שלהי' היא מילה ארמית המופיעה בתלמוד ופירושה סוף. היא נקלטה בעברית, ונחשבת מילה עברית תקנית לכל דבר. אין לה נטיות. היא משמשת בצירופי סמיכות ואין לה צורה בודדת.
584
עומר שואל/ת: מה מקור המילה טבע (nature) בעברית?
רוביק עונה:
השורש טב"ע פירושו המקורי בתנ"ך שקע. הטובע יכול להיות אדם או חפץ: "ותטבע האבן במצחו" בספר שמואל. מכאן הורחבה בלשון המשנה והתלמוד המשמעות של 'טבע', 'הטביע', 'מטבע', 'טבעת' במשמעות יציקה או השקעה של דבר מה כדי להעניק לו צורה קבועה. 'טֶבַע' במדרשים פירושו מהות יסודית, דבר מה היצוק וטבוע. בלשון ימי הביניים 'טֶבַע' זכה למשמעות אחד מיסודות העולם. הרחבה נוספת של 'טבע' נעשתה בספרות ההשכלה: 'טֶבַע' במשמעות העולם כולו על כל מה שיש בו. הרחבה זו מושפעת מהתפתחות המושג בשפות משפיעות, כמו גרמנית ואנגלית. Natur או nature הוא גם יסוד הטבוע באדם או בדבר מה, וגם העולם כולו.
585
קאט שואל/ת: חיפוש אינטרנטי על השם 'אשמדאי' העלה ברוב המקומות אטימולוגיה עם מקור פרסי. ויקימילון מציין גם ש"יש הטוענים כי מקורו של השם הוא בשורש השמי שׁ־מ־ד (במובן השמדה)". ואנחנו תוהים, מעבר לעליונות המספרית, איזו גרסה מבוססת יותר? האם יש קשר בין השורש ש.מ.ד ואשמדאי?
רוביק עונה:
המילה 'אשמדאי' היא ממקור פרסי. בפרסית פירוש הצירוף 'אַיישמַה-דַייוַה' הוא שד הזעם, דמות המייצגת רוע בדת הפרסית הקדומה. דַייוַה הוא כאן שד, אך הוא אינו קשור למילה המוכרת devil, אלא דווקא לאלוהים ולמילה divine. הטענה שהמקור הוא בשורש השמי שמ"ד היא אטימולוגיה עממית במקרה הטוב, וניסיון סרק לספח שפות עתיקות אל העברית במקרה הפחות טוב.
< הקודם ... 36 37 38 39 40  ... הבא >