שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
706
דבון שואל/ת: מה מקור המילה "שנורקל" - הצינור שמספק אויר לצוללנים? המילה נשמעת גרמנית, אבל עפ"י מילון גרמני-אנגלי "שנורקל" הוא תג או קישוט לאותיות. מה הקשר בין אות מעוטרת לנשימה?
רוביק עונה:
שנורקל היא מילה גרמנית במקורה - Schnorchel - ומקורה חרטום, ובהרחבה דבר מה המזדקר מן המים. באנגלית אומצה המילה בכתיב snorkel לצינורית שבה אנו משתמשים כדי לנשום מתחת למים וזו אומצה בעברית.
707
הילדה ונגרובר שואל/ת: רוצה לדעת מהו המקור, האטימולוגיה של המילה "לחקור".
רוביק עונה:
הפועל חקר (וגם נחקר וחיקר) מופיע בתנ"ך 27 פעמים. למשל, בספר דברי הימים: "לחקור ולהפוך ולרגל את הארץ".
708
נאוה ליטבק שואל/ת: מה המקורות האטימולוגיים של מילות הקריאה הידד והאח? ידוע לי שהידד מופיעה בתנך אך ברצוני לדעת מאין נגזרה.
רוביק עונה:
'הידד' מופיעה בתנ"ך היא כנראה מילה אונומטופאית, מילה המחקה רעש והתלהבות המונית. כמוה גם 'האח', גם היא מהתנ"ך וגם היא בעצם קריאת שמחה טבעית.
709
אהרן מלאכי שואל/ת: האם הריבוי 'אנשים' מקורו מהמילה אנוש?
רוביק עונה:
גם 'אנשים' וגם 'אנוש' התגלגלו מצמד העיצורים נש העומד בבסיס מילים רבות אחרות בעברית כמו בשפות שמיות אחרות: נשים, נש בארמית, אִנְסָאן בערבית, וכן איש, שבה נ' נפלה בהגייה, וחוזרת בצורת הרבים.
710
לידיה שואל/ת: מה מקור הפועל 'לקרוץ' בבצק?
רוביק עונה:
קרץ הוא פועל מן התנ"ך ופירושו חתך. בדרך כלל הוא משמש בתנ"ך בהשאלה לאיבר גוף: קריצת עין, מעין חיתוך באמצעות העין, או קריצת שפתיים, עיוות השפתיים. בספר איוב נכתב: "מחומר קורצתי גם אני". כלומר, עיצבו אותי, חתכו אותי מן החומר. השימוש ב'קרץ', 'קורץ' וכדומה בתחום המזון נפוץ בלשון חכמים: חיתוך הבצק כדי ליצור ממנו מאפה כלשהו, בדרך כלל באמצעות צביטה. מכאן גם בלשון חכמים מקרֶצֶת, חתיכת בצק שנחתכה מגוש בצק.
711
חנה ענבר שואל/ת: מה מקורה של המלה "עגה" (slang) בעברית? מהיכן היא הגיעה לעברית?
רוביק עונה:
המקור הוא בסנהדרין: "לשון עגה", לשון שאינה לשון התרבות, ומכאן שני השימושים במילה: דיאלקט, ניב דיבורי; וסלנג. אין השערה מוסכמת על האטימולוגיה (הגיזרון) של המילה.
712
ינאי שואל/ת: מה מקור המילה ״גלאח״ (או גלח?) לתספורת קצרה מאוד?
רוביק עונה:
המקור הוא בערבית, בדיאלקטים שבהם מבטאים את העיצור ג' כמו בעברית. הפועל גַ'לַח בערבית פירושו השאיר שערות רק בקצה הראש. הפועל קרוב כמובן לפועל העברי לגלח.
713
ליאור דגן שואל/ת: מהיכן השם "שש-בש"? באיזו שפה "בש" זה חמש, ואיך יצא שם שחציו עברית וחציו שפה אחרת? ובכלל, מה פתאום לקרוא למשחק דווקא על שם תוצאה בקוביות, ואפילו לא אחת מהעדיפוֹת (למשל, בתחילת המשחק אפשר לעשות "בית" עם חמש-שלוש או שש-אחת). ומה מקור השם באנגלית backgammon?
רוביק עונה:
מקור השם בטורקית. כאשר זורקים את הקובייה קוראים בהתאם לסדר עולה מאחד עד שש: יֶאק, דו, סֶה, גאהאר, בש, שש. רוב המספרים בסדר לקוחים מפרסית, אבל דווקא "בש" היא גירסה טורקית. השם האנגלי הוא הרכב של שתי מילים: back לאחור, gammon משחק באנגלית עתיקה, והכרזה על ניצחון במשחק.
714
רמי ג. שואל/ת: מה מקור המילה מחסנית? מי חידש אותה?
רוביק עונה:
מחסנית היא מילה שמשמעותה מושאלת מהמילה האנגלית שמקורה ערבי magazine, שפירושה מחסן, ובהשאלה מתקן של כלי נשק שבתוכו מאוחסנת תחמושת. המילה נכנסה בשלב מוקדם מאוד של המינוח הצבאי העברי שהושפע מהצבא הבריטי, ומופיעה בספרי ההדרכה של ההגנה כבר בשנות השלושים של המאה הקודמת. התוספת –ִית לשמות שונים כדרך ליצירת מילים חדשות נפוצה בעברית, ומשמשת לעיתים קרובות להקטנה: מחסן קטן = מחסנית.
715
משה מגן שואל/ת: בעבר היו משחקים שכיום כבר אינם, וביניהם גם בלורות וביחיד בָלוֹרָה. אבקש לדעת מהיכן באה ה"בלורה'?
רוביק עונה:
המילה היא שינוי קל של המקור הערבי: בַּלּוּרָה. ככל הנראה זו צורה שמקורה ב'בנדוּרה'. בנדורה היא במקורה עגבנייה, וזאת בעקבות האיטלקית, ועל פי צורתה העגולה נקראו כך חלק מהג'ולות, ואחרות בלורות, וכן סוגים נוספים.
716
עמליה סגל שואל/ת: בילדותי שמעתי את אמא שלי מכנה איש שהרכיב משקפיים עם עדשה עבה או שהעין שלו היתה עקומה בשם: קְלוֹצֶ'ר. שיבוש של מה? מה המקור?
רוביק עונה:
המילה קלוצ'ר שהמבנה שלה יידישאי אינה מוכרת במילוני היידיש. המילה המתאימה לתיאור בשאלה היא קָסוֹקֶר שפירושה ביידיש פוזל. היא היתה נפוצה מאוד בעבר ככינוי לעג לחובשי משקפיים.
717
שני שואל/ת: מה הוא מקור מילת השלילה בלתי?
רוביק עונה:
המילה 'בלתי' מופיעה 111 פעמים בתנ"ך. מתוכן רק 9 כמילת שלילה עצמאית, והאחרות במילת תנאי, או בצירוף מיליות שבהן השלילה חוזרת. היום המילה משמשת רק בהקשר אחד: שלילה של שם תואר במבנה סמיכות: בלתי אפשרי, בלתי נסבל וכדומה.
718
איתי שואל/ת: מה מקור המילה 'מין' (במובן של יחסי-מין)? והאם יתכן שיש קשר בינה לבין אל הפריון המצרי 'מין'?
רוביק עונה:
המילה 'מין' מקורה שמי עתיק. היא מופיעה במקרא 31 פעמים במשמעות קבוצת צמחים או בעלי חיים בעלי תכונות משותפות, וזאת כבר בסיפור בריאת העולם. בלשון חכמים השימוש במילה באותה משמעות של מיון וסיווג התרחב. בלשון ימי הביניים נוצרו המונחים 'מין זכר' ו'מין נקבה' לצורכי הבחנה דקדוקית. במקביל התפתחה באנגלית ובשפות אירופיות נוספות משמעות המילה sex. המילה שיקפה את ההבחנה בין זכר ונקבה, אך לאו דווקא בהקשר ארוטי. הזיהוי של ההבחנה המגדרית עם המשמעות הארוטית של יחסי המינים התפתחה באנגלית בשלבים מאוחרים הרבה יותר, וזלגה באמצעות תרגום למשמעות המילה העברית 'מין', ששמרה גם על המשמעות המקורית. במקור הקדום אין למין קשר לפריון או להולדת ילדים, ולכן אין כאן קשר לאלה המצרית.
719
ג'ו שואל/ת: הביטוי שרפרף מופיע במשנה בגמרא ובמדרשים. מה מקורו?
רוביק עונה:
'שרפרף' התלמודית מקבילה למילה הארמי הדומה לה 'שרשיפא'. הדעה הרווחת היא ששתי השפות אימצו את המילה מאכדית, שם הצירוף 'שופאל שפי' פירושו הדום, שרפרף לרגליים.
720
חגית חוף שואל/ת: מה מקור המילה להתפלח? יש קשר לפלח בערבית?
רוביק עונה:
השאלה ותיקה וככל הידוע לי אין לה תשובה. המילה 'פלח' בערבית קשורה למילים כמו פולחן במשמעו עבודה וגם לפילוח האדמה, כך שניתן אולי לקשור באופן רופף בין פילוח כיס שיש בו ארנק או מחסן שיש בו מטעמים, אבל זו השערה קלושה שאינה נסמכת על שימושים דומים בערבית.
< הקודם ... 46 47 48 49 50  ... הבא >