שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
481
כולי אוזן שואל/ת: חברותי הירושלמיות ואני תהינו מה מקור המילה "אדה" שגננות העיר נהגו לומר לחפצים ש"הכאיבו" לילד. לרוב האמירה הייתה מלווה בתנועה של הכאה על החפץ. לדוגמה אם קיבלת מכה כי מעדת על הכיסא, הגננת הייתה נותנה מכה לכיסא ואומרת לו "אדה כיסא, אדה!". העלינו השערה שאולי הדבר קשור במילה הערבית "הד'ה", אבל היא מבוססת על הדמיון בצליל ואין לנו באמת ידע על כך.
רוביק עונה:
שאלה מאתגרת, אבל אין כל אפשרות להשיב עליה תשובה ממוסמכת. מדובר בנוהג דיבורי מלפני שנים רבות, שאולי נולד במקרה או כחיקוי של מכה. לא מצאתי מילים קרובות בערבית או בלדינו. נכון שהערבית השפיעה על שפת הירושלמים, אבל הקשר בין הד'ה (זה) לבין מכת ענישה נשמע בלתי סביר.
482
מיכאל וולף שואל/ת: האם יתכן שמקור המלה "העברית" תחת במובן ישבן הוא במילה האידית טוכס ויש כאן מעבר מיידיש לעברית ולא ההפך כמקובל ?
רוביק עונה:
המעבר הוא דו כיווני. 'תחת' העברית משמשת ביידיש בהברה אשכנזית ואף נכתבת כך: תּחת, ונהגית toches. מאחר שהישבן, בעיקר בעת הישיבה, נמצא תחת הגוף כולו הועתקה המילה תחת בהגייה היידישאית לאיבר הנ"ל, וחזרה לעברית גם בהגייה היידשאית: טוכעס וכן טוסיק (טוכעסיק), וגם במילה העברית המקורית, תחת.
483
מיכה הפטקה שואל/ת: איפה במקורות נמצא את המילה ''שופי'', ואיך משתמשים במילה?
רוביק עונה:
'שופי' היא מילה תלמודית המתייחסת לתחום הפיזי: בריאות ונורמליות. במשמעות הזו היא משמשת גם במקורות מאוחרים יותר, אך היום היא מוכרת רק מן הצירוף "בשופי ובנחת" שיצר שלונסקי.
484
ענת ערוסי שואל/ת: מה מקור המילה "פג'ען" בהקשר של גרגרנות וכו'? סברתי שמדובר בערבית אבל מסתמן שלא.
רוביק עונה:
פג'ען הוא חובב אכילה, זלילה וטחינה. זהו מונח ירושלמי ותיק והוא זכה לריענון ותפוצה בזכות אורנה בנאי ב"רק בישראל", ואולי הדבר מעיד שהביטוי נדד לבאר שבע. יש גם פיתוחים: לפג'ען: לטרוף אוכל. יום הפג'ען הבינלאומי: יום העצמאות. אין בשפות כלשהן שאותן בדקתי רמז למוצא המילה, וכל עזרה מהגולשים תתקבל ותצוטט.
485
אהרן ניסו שואל/ת: מה מקור המילה קרצוף?
רוביק עונה:
'קִרצף' הוא פועל תלמודי שמקורו ארמי. ככל הנראה זוהי הרחבה של הפועל 'קצף', כאשר ר' נתחבת אחרי פ' הפועל, כפי ש'כרסם' הוא הרחבה של כסם, ועוד.
486
אייל שואל/ת: בקורס מפקדים (מפקדי צוותים/סמלים) בתותחנים קוראים למדריכים גננים ולחניכים צפרגולים. מה המקור של הכינויים? אגב למדריכים של המדריכים קוראים גנגנים (גנן גננים).
רוביק עונה:
מקור השימוש ב'צפרגול' הוא בשריון, שם קרויה כך צורת סיכת השריונר, המזכירה שילוב של תרנגול וצפרדע. השם נדד משמה של הסיכה אל כינוי של החייל, ומכאן גם לחיל התותחנים. 'צפרגולון' היא סיכת מדריכת השריון, ו'צפרגולד' – סיכת המפקד. גם השם 'גנן' למדריך משותף לשריון ולתותחנים, ועל פי עדות החיילים הכינוי מתייחס לאהבת המדריכים לסדר ולניקיון.
487
זאב גלקין (דינו) שואל/ת: "בפנוכו": האם זה צירוף של בפנים+בתוכו?
רוביק עונה:
אכן, בפנוכו היא יצירת סלנג חביבה שבה מתלכדות שתי מילים קרובות, 'בפנים' ו'בתוכו', כדי להעצים את המסר שדבר מה נמצא בפנים דבר מה אחר, או בתוכו, או שניהם.
488
טל ביננפלד שואל/ת: ברפואה קיים מונח הקרוי "בוהן קלובה" (hallux valgus בלטינית). אני מנסה להבין מה משמעות המילה "קלובה" ומה מקורה? האם מהמילה "קולב", ואם כן, למה?
רוביק עונה:
בוהן קלובה היא בוהן שחלה בה דפורמציה, הבוהן מתעקמת לכיוון יתר אצבעות הרגליים ולעיתים גורמת להם לעיוותים. המונח נוצר בעקבות הצירוף שכבר אושר במילון האקדמיה לרפואה 'ברך קלובה', שהיא עקמימות לא תקינה של הרגליים כלפי פנים, הגורמת להפרדה מוגזמת בין כפות הרגליים, כאשר הברכיים נוגעות זו בזו. המילים האלה נגזרות מ'קולב' בשל צורתו, שבה המוטות המעוקמים חוברים יחד אל המתלה. מילון אבן שושן מביא את הפועל 'קולֵב', בעקבות קולָב, במובן קושר ומחבר, אך אין לו שימוש בעברית.
489
יהודית יצחק שואל/ת: מה מקור המילים סנגור וקטגור?
רוביק עונה:
'סנגור' ו'קטגור' הן מילים מן המשנה שמקורן יווני במשמעות דומה: synegoros ו-Kategoros . משתיהן נולדו פעלים: לסנגר, ולקטרג – בשיכול אותיות.
490
רחל פלטה שואל/ת: מהו מוצא המילה ״כסח״, ובאיזו תקופה הופיעה לראשונה בטקסט עברי?
רוביק עונה:
השורש כס"ח והפועל לכסח עתיקים. הפועל מופיע במישנה (כיסח) ובמדרש (כסח) במשמעות קיצוץ, ולכן היום אנו מכסחים את הדשא ממש כמו לפני אלפיים שנה. בתנ"ך מופיעה פעמיים הצורה 'כָסוּחַ' כגון בישעיהו: "קוצים כסוחים". מקור הפועל ארמי, ואולם יש לו מקבילה ערבית, כַסַח שפירושה גירד וקילף. בערבית המדוברת הפועל כַסַח פירושו נזף במישהו, גער בכעס רב, וככל הנראה זהו גלגול של אותו פועל. 'כסח' בסלנג הישראלי הוא שילוב של המילה הערבית ובצורתה הערבית (הלך אתו כסח, נזף בו קשות) עם המשמעות העברית: הכדורגלן כיסח את השחקן היריב, כלומר, קיצץ את רגליו.
491
אלכס שואל/ת: מהו מקור המילה אפס? הרי הספרה 0 זו המצאה חדשה יחסית.
רוביק עונה:
'אפס' היא מילה מקראית נפוצה יחסית, בדרך כלל במשמעות אין, סוף. גם הפועל אָפַס קשור במצב של היעלמות וסוף. כמו כן יש למילה משמעות של 'אֲבָל', וכנראה גם כאן הכוונה לכך שדבר מה גורם לעניין כלשהו 'להתאפס', להיעלם ("רציתי ללכת לקונצרט, אבל לא השגתי כרטיס"). כאשר חיפשו בעברית החדשה מילה עבור המספר המעיד על האין, על היעדר ספירה, אימצו את המילה המקראית.
492
הדס שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור המילה 'מלען' (מלען חיטה).
רוביק עונה:
המילה התלמודית מלעין, זיף תבואה, היא ככל הנראה צורת רבים של מלע, כפי שתבלין היא צורת הריבוי של תבל. על מקורו של מלע אין השערות או עקבות בשפות אחרות.
493
חיים בש שואל/ת: מה מקור המילה חביתה? מאיזה שורש נגזרה?
רוביק עונה:
השורש הוא חב"ת, אבל זהו שורש שנגזר משני שמות עצם בתנ"ך הקשורים זה בזה: 'חביתים' ו'מחבת'. הכלי 'מחבת' הוא הבסיס, חביתים מכינים על מחבת. את המילה 'חביתה' חידש בעקבות שתי אלה אליעזר בן יהודה.
494
סתיו שואל/ת: מה מקור המילה אֵבֶל במשמעות של התאבלות, שכול. מהיכן השימוש בשורש אב"ל? האם מהמילה בלי?
רוביק עונה:
אב"ל הוא שורש קדום המופיע בשפות שמיות רבות. בשורשים אלה איננו יודעים איך בדיוק נוצרו. בכל מקרה, על פי ההשוואה השמית אין למילת השלילה 'בלי' קשר אליהן.
495
עינת שואל/ת: מה מקור המילה "מפלצת"? והאם יש קשר למילה "פלוץ"?
רוביק עונה:
'מפלצת' מופיעה 4 פעמים במקרא, במשמעות אליל מאיים. היא קשורה למילים באותו שורש כמו 'פלצות', ולפעלים מפליץ במשמעות גורם אימה או התפלץ. הדמיון ל'פלוץ' מקרי בהחלט.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >