שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
496
איימי שואל/ת: מה מקור המילה "אזרח"?
רוביק עונה:
מקור המילה בתנ"ך, ופירושה תושב הארץ, בניגוד לגר. המילים 'אזרח' ו'גר' מופיעות כמה פעמים זו לצד זו: "לאזרח וגם לגר".
497
אוכמניות שואל/ת: מה מקור המילה אוכמנית? למה דווקא אוכמניות?
רוביק עונה:
המילה חדשה, אבל מקורה עתיק. במשנה מופיעה הפועל התאַכֵּם, כלומר, השחיר, בעקבות המילה הארמית אוּכָּמָא שפירושה שחור. מכאן נוצרה המילה החדשה אָכוֹם, בעל צבע כהה, שאינו שחור ממש. כשחיפשו שם לפרי היער בעל הצבע השחרחר חידשו את אוכמנית.
498
מיכאל אדרעי שואל/ת: מה מקור המילה "להוביל", "הובלה"? האם הקשר ל"מוביליות" (mobility) מאנגלית/לטינית הינו מקרי, או שיש השפעה של אחת השפות על האחרת?
רוביק עונה:
'להוביל' הוא פועל המופיע בתנ"ך במשמעות המוכרת היום. השורש הוא יב"ל, כאשר מ' במילה 'מוביל' היא אות הבניין (בינוני הפעיל). המילה הלטינית mobilis נגזרה מהשורש הלטיני movere, לנוע, שממנו נגזר הפועל האנגלי to move. העיצור מ' כאן שייך לשורש המילה, וברור שהדמיון מקרי.
499
נירית בראל שואל/ת: איך נוצרה המלה 'עברית'?
רוביק עונה:
'עברית' כשם השפה בה אנו מדברים מצויה בלשון חז"ל, אבל שם התואר עברי מופיע כמובן בתנ"ך, ויש שלוש השערות למקורו. האחת, שאלה צאצאי עֵבֶר, השנייה שהכוונה לאלה שהגיעו מעבר הירדן, והשלישית שאלה צאצאי שבטי החַבִּירוּ.
500
עידן שואל/ת: אשמח לדעת מה המקור למילה "לרקוע". בעברית המודרנית (איך שאני מבין לפחות) הכוונה לדפוק (לרקוע ברגל), אך בפסוקי התנ"ך נראה שהפועל במובן של לפרוש, לשטח, "רוקע הארץ על המים". מצד שני מופיע גם הביטוי "ריקועי פחים" בתורה. ובאופן כללי, אשמח לקבל ממך המלצה על ספר/מילון כדי לדעת האם משמעות מילה מסוימת בעברית המדוברת מחודשת או קדומה.
רוביק עונה:
רק"ע הוא שורש מקראי המתייחס לשיטוח ורידוד. כך הרקיעה ברגליים יוצרת משטח רדוד, הרקיע הוא משטח רדוד ומכאן יוחס לשמים, ריקועי פחים הם פחים שעברו שיטוח, ומכאן גם רֶקַע ומרקע הטלוויזיה. לגבי המילון – המילון ההיסטורי המביא הגדרות מתקופות שונות של העברית הוא מילון אבן-שושן, ובתחום זה אין לו עדיין מתחרים.
501
זהר לוי שואל/ת: פירוש המילה טפלול הוא מניפולציה. מה מקור המילה טפלול?
רוביק עונה:
את המילה טפלול במשמעות מניפולציה חידש הבלשן שרגא אירמאי בשנת 1971. המקור למילה היא המילה טיפול, אולי ברמז למילה השלילית 'טפל'. במבחן התוצאה מדובר במילה בלתי מוצלחת, חסרת שקיפות, שלא נקלטה למרות גילה המתקדם, וחבל שהיא נכפתה על מילונים מתקדמים יותר כמו מילוני המידע והסוציולוגיה.
502
חיה גולדשמיט שואל/ת: מה משמעות השם של האיבר כִלְיָה. מה מקור המילה. האם זה מהמילה "כלי" או מהמילה "כלָיָה" – השמדה?
רוביק עונה:
בין שלוש המילים בשאלה אין קשר, והדמיון מקרי. 'כלי' הוא כנראה מן השורש כול, כמו בפועל להכיל; כְלָיָה היא מן השורש כל"ה, וממנו הפועל כילה והמילה כיליון. כִלְיָה היא מילה שאינה קשורה למערכת השורש, ויש לה מקבילות דומות בשפות שמיות שונות כמו ארמית, אכדית ועוד.
503
נתנאל אליאש שואל/ת: מה המוצא ומשמעות המילים איחס, פיכס, נאחס?
רוביק עונה:
פִכְס ונַחְס הן מילים בערבית, במשמעות שבה אנו משתמשים. פִחְס: מלוכלך, מגעיל; נַחְס: חוסר מזל. איחס נולדה כנראה בעקבות פיחס, ואולי בהשפעת יָאק האנגלית. צליל המילה איחס מבטא את תחושת הגועל שמייצגת המילה, ויש לראות בה מילה אונומטופאית.
504
ארז חורי שואל/ת: האם יש הסבר למילה "מלצר"? מהיכן המילה הזו נוצרה בעצם?
רוביק עונה:
'מלצר' היא מילה מן התנ"ך. היא מופיעה פעמיים בחלקו העברי של ספר דניאל במשמעות משגיח או מפקח. מכאן שמוצאה ארמי, אך היא התגלגלה לשפות אלה מן האכדית: מַסַּרוּ, שומר.
505
אבי שואל/ת: האם המילה "כמו" היא התפתחות או עיוות של המילה "כמה" (כ בשווא)?
רוביק עונה:
'כמו' היא צירוף מן המקרא: מילית היחס כ+מילית השאלה מה, בצורה הייחודית 'מו'. זאת בהשוואה לערבית ולארמית, שם המילה המקבילה היא כמה או כמא. 'כמו' המקראית קדמה ל'כְמָה' התלמודית, המופיעה בתלמוד בהשפעת הארמית ("כמה שנאמר").
506
רומי שואל/ת: מה מקור המילה טוֹפּוֹגרפיה?
רוביק עונה:
טופוגרפיה היא מילה יוונית-סלאבית. המילה מורכבת משני רכיבים: טופוס: מקום, גרפיה – כתיבה.
507
אלון שואל/ת: המילה טנדו (שניים שניים, בזוגות) - מה מקורה ושימושה?
רוביק עונה:
'טנדו' הוא צירוף שתי מילים בארמית: טן (ב)+דו (שניים). בתלמוד נכתב "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו": טוב לשבת בשניים (להינשא) מלשבת באלמנות. חיבור המילים למילה עברית חדשה מאוחר, במשמעות 'בצמד' או 'בשניים', לאו דווקא בהקשר של נישואין.
508
אנה מילר שואל/ת: האם מקור המילים כנף, ציפור, גוזל, שמיים הוא מארמית ומערבית, או שהן מילים מקראיות, ובהתאם לכך, מהי דרך תצורתן. האם דרך התצורה של המילה גרון היא על פי שורש גר״ן ומשקל קטול? אם כך, מה משמעות השורש גר״ן?
רוביק עונה:
ארבע מן המילים שבשאלה הן מילים שאיננו מוצאים להן שורש קודם ואינן נקשרות למילים קדומות אחרות ביחסי שורש. בעברית העתיקה אלפי מילים כאלה, ומקורן מוביל לשפות שמיות קדומות יותר. בעברית החדשה מילים אלה זוכות לשורש הקרוי 'גזור שם', וכך אנו אומרים, צַפָּר, או הן מקבלות סיומות: 'שמיימי', גרוני' וכדומה. המילה 'כנף' קשורה לשורש כנ"ף המופיע בבניין נפעל בישעיהו בממשעות הסתתר. כמו כן היא נקשרת לפועל הערבי כַּנַפַּ: הקיף.
509
יובל שואל/ת: נפיחה נקראת בסלנג גם "פוק". האם למעשה מדובר על מקור ארמי שמשמעותו "הוצאה"? אני חושב שהתשובה חיובית אבל לא מצאתי מקור. זה מאוד הגיוני, כי השורש גם נראה כמקור למילים: הנפקה, הפקה, תפוקה - כולם במשמעות של הוצאה לפועל וכו'. כמובן נפיחה נקראת בלשון עבר "הוצאת רוח", כמו בלעז.
רוביק עונה:
'פוק' היא מילה אונומטופאית המבטאת את צליל הנפיחה באחת מגירסאותיה – נפיחה מהירה וקולנית. אין לה כל קשר לשורש התלמודי נפ"ק. בתלמוד נקראה הנפיחה גם בכינוי החביב 'עטישה של מטה'. גם המילה היידישאית לנפיחה, פאָרץ, היא אונומטופאית, וכמוה המילים לסוגי נפיחה שונים: אברום, יוסוף וחבריהם.
510
משה טלסניק שואל/ת: מה מקור המונח "מומחה"?
רוביק עונה:
מומחה היא מילה תלמודית ופירושה כפירושה היום – מי שהוכשר למקצוע מסוים באמצעות ידע וניסיון. השורש הוא מח"ה, ויש לו מקבילה ארמית: מחי. לשורש זה משמעויות שונות שאינן קשורות זו בזו, כגון להתלונן ולהתמרד, לכתוב שטר המחאה, להתמוסס וכדומה, וכן להכשיר ולהעניק ידע מקצועי. הומחה בתלמוד פירושו הוכשר לתפקיד מסוים, מומחה היא צורת הבינוני (בניין הופעל), ובעקבות זאת שם העצם מומחה, המשמש עד היום.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >