שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
511
גורי פלטר שואל/ת: לאחרונה ראיתי בתשבץ שלמונח אצן (ספרינטר) ישנו מינוח נוסף - גמאן. איך עלינו להטות את השם? גומע (כמו נובע, יודע), גומה (כמו רוצה, שותה) או גומא (כמו יוצא, רואה)? אנא עשה לי סדר בעניין.
רוביק עונה:
הפועל הרלוונטי הוא גמא, המופיע פעם אחת בתנ"ך ופירושו בלע. בספר איוב נכתב: "ברעש ורוגז יגמא ארץ". השימוש שלו בהקשר של ריצה נעשה על ידי רש"י: "רץ במרוצה לשעה קלה כברת ארץ, כאלו גמא ושתה הארץ שלפניו". הפועל גמע התלמודי הוא צורת משנה של גמא. המילה גַמְאָן נקבעה בשנת 1958 במילון לחינוך גופני של האקדמיה במשמעות sprinter, אך עם השנים 'אָצָן' הפכה למילה הנפוצה.
512
דייוויד לינדזי שואל/ת: מה השורש של המילה טירפד?
רוביק עונה:
הפועל לטרפד הוא בשורש טרפ"ד. השורש נגזר מן המילה האנגלית torpedo, ומתייחס לכך שהטורפדו נועד לפגוע בהתקדמות כלי שיט. שורשים רבים בעברית נגזרים ממילים לועזיות, וביניהם לצנזר, לפנטז, להקליק ועוד ועוד.
513
חנה אברהמי שואל/ת: מה מקור השם רקפת, מה הקשר למילה רקפתא, מה הפירוש?
רוביק עונה:
רקפתא היא המילה המציינת בארמית-סורית את הצמח המוכר לנו כרקפת. על השורש והמשמעות המוקדמת שלו יש דעות שונות, הקשורות בדרך כלל לצורתו הכפופה. אסף הרופא מן המאה השישית מזכיר את השם הארמי באחד מספריו. השם העברי, רקפת, ניתן בסוף המאה ה-19 על ידי החוקר אליהו ספיר והוא הועדף על שמות אחרים שניתנו לפרח הישראלי היפהפה הזה. מי שקבע את מקומו לתמיד בשפה העברית הוא לוין קיפניס בשירו על הרקפת, משנת 1920.
514
עלמה ינאי שואל/ת: אני מפקדת על חיילים בשלב הטירונות והיום הם קיבלו אפודים חדשים ובהם קיים חלק שכתוב עליו ״אשפתון מימייה״. אני מכירה את המילה אשפתון בהקשר לפח זבל, רציתי לדעת מה המקור של המילה אשפתון.
רוביק עונה:
המילה 'אשפה' פירושה בתנ"ך נרתיק להחזקת חיצים. בעקבות זאת בלשון הצבא הרשמית אשפה היא פאוץ'. 'אשפת רימונים' למשל היא נרתיק לנשיאת רימונים. 'אשפתון נקבע', אף כי לא בשפה הרשמית, לנרתיק לנשיאת המימייה. הזהות בין אשפה במשמעות נרתיק לאשפה במשמעות זבל היא מקרית.
515
פנינה קפלן שואל/ת: מה מקור המילה דיקט (עץ לבוד)?
רוביק עונה:
מקור השם הוא בגרמנית: dicht במשמעות צפוף ודחוס. ואולם רק בישראל הוענק השם לעץ התעשייתי עקב דחיסותו, בעוד בגרמנית הוא נקרא Sperrholz, ובאנגלית plywood.
516
אלמוגה שואל/ת: היינו בטיול והיה כייף. במיוחד כייפנו במסיבת הסיום. אני אוהבת לכייף. מה מקור הכיוף הזה?
רוביק עונה:
השורש כי"ף נוצר ממילת הסלנג כֵּיף שמקורה ערבי ופירושה הנאה. הוא משמש בעיקר בבניין פיעל: כייפתי, כיוף, וכן בהתפעל: "התכייף לנו". יצירת שורש ומכאן פעלים ומילים נוספות ממילה לועזית נפוצה מאוד בעברית, מ'לפנטז' ו'לדסקס', ועד 'לפרגן' ו'לפשל'.
517
דוד עידן שואל/ת: מה שורש המילה ׳אכפת׳ (אכפת לי) ?
רוביק עונה:
אכפת היא מילה ארמית. המקור הוא מן השורש אכ"ף, או לחילופין כפ"ה, הקשורים לאילוץ ולתחושת לחץ.
518
הילה שואל/ת: מהיכן הגיעה לעברית המילה סחלב ומה מקורה?
רוביק עונה:
סחלב היא מילה ערבית - סַחְלַבּ - המתייחסת במקורה לצמח הסחלב, ומכאן גם למשקה. פירוש המילה בערבית בשיבוש מסוים הוא אשכי השועל. בעקבותיה נוצרה הגירסה העברית סחלב (גם בכתיב שַׂחלב) המופיעה בספר הקנון של אבן סינא מן המאה ה-15.
519
מרדכי אברהם שואל/ת: בימים אלה עלו מושגים כמו "מלשן" ו-"שטינקר".. מלשן משורש "משל"? מספר סיפורים.. ושטינקר - stinker - מסריח??
רוביק עונה:
מלשן ומלשין הן מהשורש לש"ן, ומתייחסות ללשון, לדיבור. הפועל שטינקען ביידיש פירושו להסריח, בעקבות פועל דומה בגרמנית. 'שטינקער' פירושה מסריח אף כי מילה זו אינה מופיעה במילוני היידיש, ויוחסה בסלנג הישראלי למלשין ומשת"פ.
520
חיים טוביאס שואל/ת: מקור המילה פנדל בכדורגל (בעיטת עונשין מ-11 מטרים) הוא עיוות המילה האנגלית penalty (עונש). מה מקור המושג פנדל (או כֶּבֶל פנדל) אצל החשמלאים?
רוביק עונה:
המקור הישיר הוא אנגלי. בלשון החשמל האנגלית מוכר המוצר pendel cable - כבל חשמלי גמיש. הגמישות מושגת על ידי החומר העוטף את הכבל. יתכן שמקור השם הוא שם התואר pendant המתייחס לדבר מה המשתשלשל כלפי מטה, וגם לכבלים שבקצותיהם תלויה נורה. הוא נקשר לפנדולום, המטוטלת הגרמנית-אנגלית. יש אפילו טענה (קלושה למדי) שפנדל בכדורגל אינו קשור ל-penalty אלא לדלת המטוטלת, הנפתחת ונסגרת במערבוני המערב הפרוע.
521
לייב שואל/ת: אם אדם עטור זיפים, האם הוא מזויף או מזופת? ומה המקור למילה זיוף?
רוביק עונה:
'זיף' היא מילה תלמודית שמקורה ארמי. שם התואר המתאים לאדם עטור זיפים הוא 'זיפני'. גם הפועל 'לזייף' והמילה 'מזויף' מקורם בלשון חכמים, אך לא נראה קשר כלשהו בינם לבין זיפי הזקן.
522
רינה שלף שואל/ת: מה מקור השורש קר"ב, והביטוי ״קירוב לבבות״? האם השורש בא מהאכדית או משפה קדומה אחרת?
רוביק עונה:
השורש קר"ב והפעלים הנגזרים ממנו מוכר בארמית ובאוגריתית, כך שנראה שיש כאן השפעה מאוחרת יחסית. עם זאת חסר לנו מידע על דמדומיה של השפה העברית, מאחר שהטקסט הכתוב המוכר לנו, התנ"ך, נוצר מאות שנים לאחר שהשפה כבר שימשה את השבטים השונים. הביטוי "קירוב לבבות" מאוחר, ומופיע בכתבים שונים מתקופת ימי הביניים.
523
שדמה שואל/ת: מה מקור המילה 'תורף', כמו 'בתורף הדברים', והאם יש קשר בינה לבין המילה 'תורפה' כמו בנקודת תורפה?
רוביק עונה:
'תורף' בתלמוד הוא המקום בשטר שבו נכתבים פרטי השטר החשובים, כמו הסכום, התאריך, האנשים המעורבים וכדומה. בעקבות זאת הורחבה המשמעות בלשון ימי הביניים למשמעות העיקר, הדבר החשוב, "תורף הדבר". חוקרי השפה לא מצאו למילה מקור כלשהו בעברית עצמה או בשפות משפיעות, ומכאן שלא נמצא קשר ל'תורפה'.
524
איתי שואל/ת: מה מקור המילה 'הֵנָה' במובן של כאן? האם הה"א הסופית היא ה' המגמה כמו במילים העירה, מצרימה וכו'? מה שאומר שהמלה המקורית היא הן?
רוביק עונה:
מילים קרובות ל'הֵנָה' מופיעות באכדית ובערבית. 'הֵן' היא מילה במשמעויות שונות שאינן מעידות על מעבר ממקום למקום. נראה שה' כאן היא מקורית, ואינה ה' המגמה.
525
יצחק שגב שואל/ת: מה מקור המושג שנורגריסט?
רוביק עונה:
שנוּרגֶריסְט היא מסגרת עץ שאליה מחוברים חבלים בשתי וערב, כדי לסמן את מיקומם המדויק של עמודי הבית לפני יציקתם. בדומה למונחי בניין רבים גם זו מילה גרמנית: Schnurgerüst. המילה הגרמנית מורכבת משתי מילים: Schnur – חבל, Ggerüst – שלדה או פיגום.
< הקודם ... 31 32 33 34 35  ... הבא >