שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
571
נעמי שואל/ת: מה מקור המילה קישקוש? ראיתי שיש מילה כזו בתלמוד. איך היא חודשה ומתי?
רוביק עונה:
הפועל 'קשקש' מופיע במשנה ופירושו דפק על דבר מה, השמיע צליל, בדרך כלל מתכתי. זו מילה אונומטופאית, כלומר, משמעותה גלומה בצליל המילה, והיא מזכירה את האמרה הידועה "איסטרא בלגינא קיש קיש קריא": מטבע בכד משמיע קול קיש קיש. קשקוש זכתה בשפת הדיבור הישראלית למשמעויות נוספות כגון דיבר שטויות, השמיע דברים חסרי טעם כאותו מטבע בכד; וכן שרבט, צייר ציור חסר סדר וטעם. ל'קשקש' בתלמוד גם משמעות של חפירה במעדר, אך משמעות זו לא נשמרה בעברית החדשה.
572
נתנאל זינגר שואל/ת: רציתי לברר את מוצא המילה 'מקור', הן בהקשר של בעל חיים והן בהקשר של ראשית.
רוביק עונה:
מָקוֹר במשמעות אתר שדברים מתחילים ממנו היא מילת מקראית מן השורש קור, שפירושו חפר והבקיע. במקורה היא קשורה לנביעת מעיינות. מכאן הפעלים קר והקיר במקרא: "אני קרתי ושתיתי מים" (ישעיה לז 25) . מַקּוֹר התלמודית היא מן השורש נק"ר, מייצגת את פעולת הנקירה של הציפור, ומקורה ארמי.
573
אברהם שואל/ת: מה מקור המילה אוויר?
רוביק עונה:
אוויר היא מילה תלמודית שמקורה יווני: aer. היא קרובה למילה הארמית אווירא ואולי אף מושפעת ממנה, שגם מקורה יווני. מן המילה היוונית התגלגלו מילים דומות לשפות אירופה, כגון air בצרפתית ואנגלית, aire בספרדית ועוד.
574
אורי טוכלר שואל/ת: אני מבקש לדעת מקור המילה 'זולת' והשורש?
רוביק עונה:
זולת עברה הרחבת משמעות. במקרא ובתלמוד זוהי מילת יחס מסייגת, בדומה ל'אלא אם', וממנה התפתחה צורת המשנה 'זולתי'. בלשון ימי הביניים המילה התרחבה והיא משמשת גם כשם עצם – זולת הוא האחר, מה שנמצא מחוץ לנו, ולאו דווקא אדם. בעברית החדשה השימוש מתמקד בבני אדם וטעון בערכים מוסריים ופילוסופיים, ומכאן גם המילה המחודשת זולתנות: אלטרואיזם. אין ידיעה מוסכמת על מקור המילה, אך יש שקושרים אותה לשורש 'זול', שהרי הזולת במקורו הוא מה שמורחק, מה שאיננו מתקבל.
575
חנוך לקח שואל/ת: אילו שורשי המלים טמיר ומטר?
רוביק עונה:
השורש של טמיר הוא טמ"ר. טמיר היא מילה מתקופת ימי הביניים, אך הפועל טימר מופיע בתלמוד במשמעות החביא או טמן, והוא נוצר בעקבות השורש הארמי הזהה והפועל טמר. מט"ר הוא שורש מקראי, וממנו המילים מָטָר והפועל להמטיר, ובעברית החדשה מטרייה, ממטרה ועוד.
576
יוני שואל/ת: של מי המקור של המילה "מרכז"? יש אותה מילה בטורקית, ורציתי לדעת מי לקח ממי.
רוביק עונה:
גם אנחנו וגם הטורקים לקחנו את המילה מערבית. בטורקית נמצא לא מעט מילים ערביות. המילה מרכז נכנסה לעברית ממילה ערבית דומה בתקופת מערכת היחסים ההדוקה בין יהדות תור הזהב בספרד לבין השלטון והתרבות הערבית.
577
יאיר שואל/ת: מקור המילה טפלול? למה האקדמיה בחרה בשם זה למניפולציה?
רוביק עונה:
המונח 'טפלול' חודש ואושר באקדמיה ב-1971 בתחום הכימיה וכן שימש בפסיכולוגיה. הוא מתייחס למשמעות השלילית של 'טפל', חסר ערך, בלתי ראוי, ומכאן טפלול, בהכפלת הל': השפעה באמצעים בלתי ראויים. המונח משמש מאז בתחומים נוספים.
578
עוזיאל שואל/ת: המלה 'מתכונת', מה השורש שלה ומה משמעותה בעבר והיום?
רוביק עונה:
'מתכונת' מופיעה חמש פעמים במקרא. השורש הוא תכ"ן, שממנו נגזרים גם המילים תכנית, תוכן ומתכון. במקרא הפירוש הוא שיעור או מידה. בעברית החדשה המשמעות היא דפוס, תבנית.
579
נתנאל אליאש שואל/ת: יש בעלי מקצוע שהקשר לאומנותם פשוט ומובן. הסנדלר עושה סנדלים ונעליים, "החייט עוסק בחייט" (ראה קדיה מולודובסקיה). אך מהו המקור של שרברב, נגר, מסגר?
רוביק עונה:
חייט הוא אכן שם הקשור למקצוע, למילה חוט. את המילה חידש בן יהודה בעקבות הערבית. שרברב הוא צורה עברית חדשה למילה הארמית-תלמודית שרברובא. מסגר הוא מקצוע תנכי של אדם העוסק במתכת, וככל הנראה מייצר מסגרות. נגר הוא מקצוע תלמודי, מילה שהושאלה מהמילה הארמית נגרא, ומקורה בשפה האכדית.
580
צבי כנפי שואל/ת: מה מקור המלה אלבום? האם הקידומת 'אל' מעידה על מקור בערבית?
רוביק עונה:
אלבום היא מילה שהגיעה לאנגלית וממנה לשימוש העברי דרך הגרמנית, מן השפה הלטינית. albus פירושה בלטינית לבן, ומכאן גם כינוי ללוח ריק שאין עליו דבר. album amicorum הוא בלטינית פנקס ריק שבו נרשמו כתובות, חתימות וכדומה של ידידים וקרובים. בשימוש החדש נותרה המילה אלבום לבדה.
581
מיכל שואל/ת: מה מקור המילה עששת? עש או עשש?
רוביק עונה:
עשש הוא פועל מקראי שפירושו נרקב ונהרס. מכאן נגזר בעברית החדשה שמה של מחלת השיניים עששת. לאלה אין קשר לעש הבגדים.
582
ליאורה שואל/ת: שאלתי היא בעניין גיזרון המילה "כוסית". כולם טוענים שהיא גזורה מ"כוס" הערבית, המתארת את איבר המין הנשי. רציתי להציע גיזרון שונה. הרי במילון הסלנג המקיף שחיבר כבודו ישנו ערך "קוזינה" הנגזר מ"קוזינע" היידי (=בת דודה), ועניינו - אישה סקסית. וידוע כי ישנם חילופי זי"ן סמ"ך השורקות. אם אכן כך הדבר, אולי אואיל גם אני להשתמש בה מדי פעם.
רוביק עונה:
במילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה מופיע רק הערך 'קוזין' שאחת מהגדרותיו היא 'מאהב'. במילון פרולוג משנת 1993 מופיעה קוזינה במשמעות בחורה מושכת, ומוצגת כסלנג צבאי. באותם ימים היתה 'כוסית' כבר מילה רווחת, בעוד 'קוזינה' היא מילה נדירה למדי במשמעות הזו ולמעשה נעלמה. יש לראות בקוזינה צורת מעודנת של כוסית, שנגזרה ללא ספק מ'כוס', ולא מקורה של המילה.
583
לוס מיטלמן שואל/ת: מתי נוצרה המילה "קידמה"? המילים 'קדם' ו'קידמה' נראות כשני הפכים, ובכל זאת באות מאותו שורש, הכיצד?
רוביק עונה:
קִדמה היא מילה המופיעה ארבע פעמים בתנ"ך, ופירושה הצד המזרחי. הקשר בין קֶדֶם במשמעות מזרח וקֶדֶם במשמעות עבר הוא בתפיסה הקדמונית שקבעה את הכיוונים על פי מקום השמש: המזרח (הכיוון של זריחת השמש) הוא מה שנמצא לפנים, אם בהיבט הזמן ואם בהיבט המרחב. מכאן גם המונחים התקדמות, קדימה, כלומר, הליכה לפנים. קִדמה במשמעות החברתית-פוליטית היא מילה חדשה נולדה ממשמעויות אלה: הליכה קדימה, התחדשות לעומת העבר.
584
רועי מ. שואל/ת: האם נכונה הסברה ששם הצמח "רְגֵלַת הגינה", מן המקורות, נקבע שם כיוון שגבעוליה זוחלים על האדמה בעזרת עלים המזכירים צורת רגליים?
רוביק עונה:
זו אכן הדעה המקובלת, והיא סבירה בהחלט, בעיקר לאור העובדה שהיא מקבילה לצמד המילה הערבי רִגְ'ל (רגל)/ רִגְ'לָה (רגֵלה).
585
דודי שואל/ת: במסגרת שבוע העברית בתי למדה בבית הספר שהמילה 'אופניים' היא הלחמה בין אופן ל-שניים. אני אמרתי ש'אופניים' זו המילה אופן עם סיומות זוגית, ולראיה הבאתי ביאליק בשירו צילי וגילי ("בנות שתיים/בובותיים"). מי צודק?
רוביק עונה:
אופניים, מילה שחידש בן יהודה, נוצרה על פי מתכונת המילה הזוגית הנפוצה במקרא, ממש כמו עיניים ומגפיים. יש כמובן קשר בין הצורה הזוגית למילה שניים, אך אין כאן הלחם.
< הקודם ... 36 37 38 39 40  ... הבא >