שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
מאירה בן דב שואל/ת: מה מקור הצירוף לעשות רוח?
רוביק עונה:
המקור בכמה לשונות, אם כי המקור הישיר לעברית הוא כנראה ביידיש: אָנמאַכן אַ ווינט. בגרמנית: Wind machen. בצרפתית: faire du vent.
2
גילי שואל/ת: האם אתה יודע מה מקור הביטוי בעברית ״כתוב שחור על גבי לבן״?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בספרות תורנית מהמאה ה-17: "שמתי שחור על גבי הלבן" (כתבי רי"א ממודינה). כך גם בכתבי השל"ה: "שחור על קלף לבן". יש לביטוי גם מקורות ביידיש: באַווײַזן שוואַרץ אויף ווײַס (להראות שחור על גבי לבן), וכן באנגלית: in black and white. בגרמנית ובצרפתית.
3
דנה פורטוגלי שואל/ת: מאיפה הגיע הביטוי מה נשמע?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: וואָס הערט זיך? בדיבור רציף הוא נשמע 'ווס הארצאך'
4
רוי שואל/ת: מה מקור הביטוי צץ רץ? (העניין הזה עם טישו ומגבונים המחוברים האחד לשני).
רוביק עונה:
צץ רץ הוא מותג מומצא, שאינו מזוהה היום עם חברה מסוימת, אלא כשם גנרי לסוג של מוצר. מידע על הממציא של שם המותג יתקבל ויצוטט.
5
שוקי סוררו שואל/ת: מה המשמעות ומקור הביטוי א לה פראנג׳י?
רוביק עונה:
'פְרָאנְגִ'י' פירושו לְבוש מהודר. הביטוי התיישן, אך הוא מוכר למשל מילקוט הכזבים: "לובשים חליפות פראנג'י עם עניבות והכל". 'א-לה פרנג'י': לבוש בצורה מהודרת. המקור הוא במילה הערבית פִירָאנְגִ'י, שפירושה צרפתי, ובהרחבה, אדם זר.
6
שרה פישמן שואל/ת: מה פירוש הביטוי 'יום איד', ומהיכן הגיע?
רוביק עונה:
'יום איד' הוא ביטוי משנאי ופירושו חג של גויים. הנושא נדון בהרחבה במסכת עבודה זרה. 'איד' במשמעות חג מזכירה את המילה הערבית עיד, שפירושה חג.
7
מיכל שואל/ת: מה מקור הביטוי "מעגל העבודה"?
רוביק עונה:
'מעגל' הוא דימוי גאומטרי לתחום שבו מתכנסים בני אדם בעלי מאפיין משותף, המבחין ביניהן לבין האחרים. הדימוי מוכר בשפות שונות גם בהיבטים כלכליים וחברתיים. 'מעגל העוני' מתייחס לנסיבות החיים של קבוצת אוכלוסייה המתקיימת ברמת הכנסה נמוכה ביותר ומתקשה להיחלץ ממנה, ומקורו באנגלית: vicious circle of poverty (מעגל הקסמים של העוני). 'מעגל השפעה' הוא מידת יכולתם של אדם או ארגון להשתתף בעיצוב המערכת החברתית והפוליטית. אנגלית: circle of influence. צרפתית: cercle d'influence. שימושים דומים התגלגלו מצירופי לשון אלה, וביניהם 'מעגל העבודה', מי שיש לו עבודה קבועה ומעסיק עצמו לפרנסתו, בהיבטי מאקרו כלכלי וחברתי.
8
שלומי אורון שואל/ת: רציתי לשאול מדוע בעברית מכנים אושר גדול ותחושת התעלות בביטוי "הרקיע השביעי", ואילו אצל האמריקאים אומרים "cloud 9"? באיזה דת נמצא הרקיע או הענן השמיני?
רוביק עונה:
מקור הביטוי 'ברקיע השביעי' הוא בשפות שונות, ביניהן יידיש: אין זיבעטן הימל, אנגלית: in seventh heaven, גרמנית: im siebten himmel sein, וכן בצרפתית, ערבית ופולנית. לפי מקורות היהדות והאסלאם יש שבעה רקיעים, זה מעל לזה. לשון חכמים: "מיד כשעלה משה למרום פתח הקב"ה שבעה רקיעים והראהו בית המקדש של מעלה" (פסיקתא רבתי כ). בקוראן נכתב: "ויצר את שבעת הרקיעים" (קוראן מא, 11). במקורות אלה אין שימוש בהוראה החדשה, השאולה מלשונות אירופה.
9
ארנון שואל/ת: כיצד נוצר הביטוי "בור ועם הארץ"? המלה בור כשלעצמה מתייחסת לאדם לא מלומד כלל או בנושא ספציפי, אם כן מה המשמעות של המלה במסגרת הביטוי?
רוביק עונה:
הצירוף התגלגל מפסוק במסכת אבות במשנה: "אין בור ירא חטא, ולא עם הארץ חסיד". במקרא 'עמי הארץ' הם העמים היושבים בארץ ישראל, אך הסמיכות ל'בור', חסר ידיעה, העניקה משמעות דומה ל'עם הארץ'. הצירוף המלא מופיע בלשון ימי הביניים אך במשמעות שונה במקצת: "בור ועם הארץ, כדמתרגמינן, והאדמה לא תשם וארעא לא תבור" (תוספות קידושין לב ב).
10
שירן רומנו שואל/ת: רציתי לשאול האם הביטויים הבאים הם צבאיים - "סגור, נעול, חתום", ו"מה הלו"ז?"
רוביק עונה:
לו"ז הוא נוטריקון (ראשי תיבות) של 'לוח זמנים', שנולד בשפה הצבאית וממנה נדד לאזרחית. "סגור, נעול, חתום" אופייני לשפה הצבאית האינסטרומנטלית והחד ממדית, אבל אין לראות בו צירוף צבאי בהכרח, אלא שימוש במילים עבריות כלליות.
11
תמר הופמן שואל/ת: מה מקור הביטוי "לקום עם צליל מנדולינה בלב"?
רוביק עונה:
המקור הוא ב"שירת הברבור" שכתב נסים אלוני לשלישיית הגשש החיוור בשנת 1967: " אם יוצא לי לקום בבוקר עם צליל מנדולינה בלב/ קורה, לא? - לבעל הכי נשוי".
12
ציפיק שואל/ת: מה מקור הביטוי 'עובר כחוט השני' ומשמעותו?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לדבר מה הנוכח בכל ההופעות של עניין כלשהו, או בכל הדברים שנאמרו בנושא כלשהו. הוא מופיע בשפות שונות שמהן הושאל. יידיש: דורכגיין ווי אַ רויטר פֿאָדעם. אנגלית: runs through something like a scarlet thread. רוסית: nityu prokhodit' krasnoj. גרמנית: roter Faden. הצירוף 'חוט השני' מופיע במקרא בהוראת חוט אדום: "אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן" (יהושע ב 18), וכן בשיר השירים, וכך השתלב בביטוי המושאל.
13
חנן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'עקוב מדם'?
רוביק עונה:
הביטוי הוא 'עקוֹב מדם', ומקורו בספר הושע: "גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם" (הושע ו 8). פרשני המקרא מתחבטים בהוראת 'עקוֹב'. יש רואים בה הוראת עקום. רמב"ן קובע: "מסובבת ומוקפת [דם]". אבן עזרא: "כמו עקוב הלב". על פי הפשט עקוב כאן בהוראת הולך בעקבות, דהיינו שהמקום מלא עקבות דם. בלשון הדיבור נהוג להגות עקוּב מדם.
14
ניצן רוזנטל שואל/ת: מה מקור ביטוי "מלח מים" נגד דבורים, דַבּורים וכד'?
רוביק עונה:
שאלה נהדרת, שספק אם יש לה תשובה מוסמכת. מדובר באמונה טפלה, כשהגירסה המלאה היא "מלח מים שום בצל". חוקרי פולקלור ובעלי מידע בנושא מוזמנים לשלוח השערות וסימוכין.
15
אברהם אפרתי שואל/ת: מי המציא את הביטוי הפוליטי בדרך כלל “ירי בתוך הנגמ״ש”?
רוביק עונה:
הביטוי חדר לשיח הפוליטי כאש בתוך נגמ"ש החל משנת 2014. תחילה יוחס לקרבות בתוך מפלגת העבודה, אחר כך אומץ לקרבות בתוך הימין. נגמ"ש הוא כלי תחבורה צבאי סגור ומכאן הדימוי, אך לא נראה שהוא שימש בשפה הצבאית לעצמה, ולא זכורים מקרים שבהם חיילים בתוך נגמ"ש ירו זה על זה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >