שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אילנה שקדי שואל/ת: מה מקור הביטוי "לאכול את הראש". ועוד "החזיק אותו x כמו כוס זכוכית". הכוונה שהחזיק מישהו או משהו בזהירות רבה. מה המקורות ובאיזה שפה שני הביטויים.
רוביק עונה:
'אכל את הראש' הוא ביטוי סלנג חדש יחסית ומתייחס למי שמרבה בדיבורים המעידים לכאורה על חוכמה והשכלה. לא מוכר מקור לועזי. הביטוי השני נדיר ואינו נחשב ניב מקובל.
2
דור שואל/ת: מה מקור הביטוי "מעניין לי את התחת" (או "את הביצים"/"הביצה השמאלית")? האם יש לו מקבילות בשפות אחרות?
רוביק עונה:
הביטוי הוא בעל ניחוח יידישאי חריף, אך לא מצאתי לו מקור ביידיש, ועד שלא יוכח אחרת הוא יצירה מקומית.
3
יוסי שואל/ת: בלשון חכמים מופיע הפתגם "בירא דשתית מיניה לא תשדי ביה קלא", ומקבילתו העברית "באר ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן". בעברית המודרנית השתנתה סיומת הביטוי ל"בור ששתית ממנו אל תירק בו/לתוכו". מה מקור שינוי זה? היכן מתועד השינוי לראשונה?
רוביק עונה:
הניב המודרני מקורו בלשונות היהודים, שבהן הרחיבו את הפתגם התלמודי. לדינו: אֶן אֶל פּוֹג'וֹ דוֹנְדֵי בֵּיבִ'יטֶס אָגוּאָה נוֹ אֶסְקוּפָּאס, וכך בין יהודי פרס, לוב, תימן ועוד.
4
חררדו מירוצ'ניק שואל/ת: אני רוצה לשאול אותך על הביטוי:"....בסופו מי ישורנו..." שם הפועל כאן הוא לשור מלשון להביט, להסתכל וכד' המוזכר בפקודות המסדרים בצבא או בשיר המפורסם: שורו, הביטו וראו". מה מקור השימוש?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בספר איוב: "וְאַיֵּה אֵפוֹ תִקְוָתִי, וְתִקְוָתִי מִי יְשׁוּרֶנָּה". גם כאן 'לשור' פירושה לראות או להסתכל, בבניין קל.
5
רותי שואל/ת: שאלה לגבי שני ביטויים ביידיש ששמעתי בעבר: א. זי צערייַסט די פלאכטע. אני יודעת שהפירוש המילולי הינו "היא קורעת את הסדין" - אבל מה המשמעות הנסתרת? ב. זי האט נישט צוגעלייגט צו די באבע'ס ירושה. ברור לי שהפירוש המילולי הוא "היא לא הוסיפה לירושה של הסבתא" - אבל מה המשמעות הנסתרת?
רוביק עונה:
הביטוי השני מתייחס למי שלא הפסיד דבר. לביטוי הראשון לא נמצא פירוש.
6
מנשה רוטשילד שואל/ת: מה מקור הביטוי "בריא כשור"? האם שוורים אכן אינם חולים?
רוביק עונה:
המקור בשפות שונות. יידיש: געזונט ווי אַן אָקס. רוסית: zdorov kak byk. אנגלית: have the constitution of an ox (הוא בנוי כמו שור). השור וכמוהו הסוס הן בהמות חזקות המשמשות לעבודה קשה ולכן הפכו לסמל לכוח ובריאות. כשמדובר בסמל אין מתייחסים לחריגים כמו שור חולה או סוס מת.
7
רוזנר שואל/ת: האם ומה ידוע לך על הביטוי 'על החיים ועל המוות'?
רוביק עונה:
המקור בשפות שונות. יידיש: אויף לעבן און טויט. גרמנית: es geht auf Leben und Tod. צרפתית: À la vie, à la mort!.
8
מיכל לוי שואל/ת: מה מקור הביטוי 'מה הקשר'? בפרשת מקץ מסופר על שר המשקים שנזכר לספר לפרעה על יוסף פותר החלומות מהכלא. אחד הפרשנים מביא הסבר שבזמנו היה נהוג לעשות קשר על המטפחת כדי לזכור דברים שלא רוצים לשכוח. אדם רואה את הקשר ושואל עצמו - מה הקשר? ואז נזכר במה שרצה. במקרה של שר המשקים, המדרש מספר כי השטן התיר את הקשר שעשה השר כדי לעמוד בהבטחתו ליוסף, ולהזכירו בפני המלך. האם יתכן שזה מקור הביטוי מה הקשר גם בימינו?
רוביק עונה:
הסיפור שבשאלה יפה, אם כי אני תוהה האם רעיון הקשר במטפחת מתאים לסיפור המקראי. בכל מקרה אין כל סיבה לראות בו את המקור. המדרש אינו ידוע ומרכזי, ונשמע מאולץ. 'מה הקשר' הוא ביטוי מקוצר המתייחס למגוון מצבים שבהם אנו תוהים על סמיכות בין פרשיות ושואלים מה קושר ביניהם. כאשר מישהו מציג סמיכות כזו נשאל בקצרה: "מה הקשר?" מזכיר את הביטוי מלשון חכמים 'מה עניין שמיטה אצל הר סיני'.
9
פרחיה שבו שואל/ת: מה מקור השימושים במילה בטטה: בטטת כורסה, בטטה לאישה שמנה, המצב בטטה. הרי הבטטה זה ירק מתוק וטעים.
רוביק עונה:
אין קשר בין טעמה של הבטטה לשימושים במילה. השימושים מושפעים מצורתה העגלגלה, ובעיקר מצליל המילה, היוצר אפקט מזלזל. 'בטטת כורסה' היא ביטוי שאול מן הביטוי האנגלי couch potato, תפוח אדמה של הכורסה.
10
גילי כ"ץ וכיתת מד"ח בבויאר: שואל/ת: מה מקור הביטוי "נפל לו הלב לתחתונים"? אנחנו לומדים על רגשות ועל המרכיב הגופני ברגש, ונשמח לדעת מה הבסיס לביטוי הזה.
רוביק עונה:
זוהי גירסה ישראלית של ניב נפוץ בשפות רבות: 'נפל לו הלב למכנסיים'. הניב מבטא תחושה של בהלה או חרדה שבה חשים בצניחה מדומה של הלב ממקומו לכיוון המפשעה. המקור בגרמנית: das Herz in die Hosen fallen. צרפתית: trembler dans sa culotte, וכן ביידיש. גרסאות קרובות באנגלית: have one’s heart in one's boots (הלב שלו במגפיים), have one’s heart in one's mouth (הלב שלו בפה). כך גם בניב 'לבו נפל בקרבו' מיידיש: דאָס האַרץ פֿאַלט אים אײַן, ואולי גם בביטויים בנוסח "אל יפול רוחכם".
11
חגי גולדשטיין שואל/ת: אתמול גיליתי שצירוף שאני משתמש בו ''שמישהו עם נעליים'' אינו מוכר לאף אחד בסביבתי. התחלתי לתהות האם השימוש בצירוף הזה היה מוגבל לאוהל שלי בטירונות (לפני 25 שנה). המקור לכך הוא בטירונות כשכולם כבר מתארגנים לשינה וכבר חלצו נעליים ואז מגיע המ''כ עם משימה שצריך לעשות, אז אומרים ''מישהו עם נעליים... יצא לשמן את המאג, ילך להביא..'' וכדומה. האם נתקלת בצירוף הזה, או שאכן זה שמור רק לאוהל שלנו?
רוביק עונה:
נראה שהביטוי נולד ומת באוהל שלכם בטירונות, כמו ביטויים רבים שלא זכו למעמד של כבוד במילון הסלנג.
12
עדו שואל/ת: מה מקור הביטוי "דיבורים כמו חול ואין מה לאכול"?
רוביק עונה:
זהו ניב ישראלי, עניין המודגש גם בחרוז העברי. הרעיון הגלום בו של דיבורי סרק מוכר בגרסאות רבות בשפות שונות.
13
עמי שואל/ת: מה מקור הביטוי 'שליפה מהמותן'?
רוביק עונה:
הניב הוא גירסה קרובה של הניב 'ירה מן המותן', במשמעות דומה: פעל ללא מחשבה תחילה. מקורו באנגלית: shoot from the hip. גרמנית: aus der Hüfte schießen. מקור שני הניבים בתחום הירי. 'שלף מן המותן' מתייחס לסרטי המערב הפרוע שבהם השולף המהיר יותר מנצח. 'ירה מן המותן' נקשר לתת מקלע שהיורה בו אינו מכוון אלא יורה ללא אבחנה.
14
פלד אמיתי שואל/ת: מה מקור המושג רצוא ושוב?
רוביק עונה:
המקור בחזיון החשמל של הנביא יחזקאל: "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב כְּמַרְאֵה הַבָּזָֽק".
15
ישי חושן שואל/ת: מה מקור הביטוי "טוב שברופאים לגיהינום"?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע במסכת קידושין במשנה, בדיון על תכונותיהם של בעלי מקצועות שונים. "רבי יהודה אומר משמו: החַמָרין רובן רשעים, והגַמָלין רובן כשרים, הסַפָּנין רובן חסידים, טוב שברופאים לגיהנם, והכשר שבטבחים שותפו של עמלק". יהודה לא מפרט מה יש לו נגד רופאים וטבחים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >