שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
שירן רומנו שואל/ת: רציתי לשאול האם הביטויים הבאים הם צבאיים - "סגור, נעול, חתום", ו"מה הלו"ז?"
רוביק עונה:
לו"ז הוא נוטריקון (ראשי תיבות) של 'לוח זמנים', שנולד בשפה הצבאית וממנה נדד לאזרחית. "סגור, נעול, חתום" אופייני לשפה הצבאית האינסטרומנטלית והחד ממדית, אבל אין לראות בו צירוף צבאי בהכרח, אלא שימוש במילים עבריות כלליות.
2
תמר הופמן שואל/ת: מה מקור הביטוי "לקום עם צליל מנדולינה בלב"?
רוביק עונה:
המקור הוא ב"שירת הברבור" שכתב נסים אלוני לשלישיית הגשש החיוור בשנת 1967: " אם יוצא לי לקום בבוקר עם צליל מנדולינה בלב/ קורה, לא? - לבעל הכי נשוי".
3
ציפיק שואל/ת: מה מקור הביטוי 'עובר כחוט השני' ומשמעותו?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לדבר מה הנוכח בכל ההופעות של עניין כלשהו, או בכל הדברים שנאמרו בנושא כלשהו. הוא מופיע בשפות שונות שמהן הושאל. יידיש: דורכגיין ווי אַ רויטר פֿאָדעם. אנגלית: runs through something like a scarlet thread. רוסית: nityu prokhodit' krasnoj. גרמנית: roter Faden. הצירוף 'חוט השני' מופיע במקרא בהוראת חוט אדום: "אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי הַזֶּה תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן" (יהושע ב 18), וכן בשיר השירים, וכך השתלב בביטוי המושאל.
4
חנן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'עקוב מדם'?
רוביק עונה:
הביטוי הוא 'עקוֹב מדם', ומקורו בספר הושע: "גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם" (הושע ו 8). פרשני המקרא מתחבטים בהוראת 'עקוֹב'. יש רואים בה הוראת עקום. רמב"ן קובע: "מסובבת ומוקפת [דם]". אבן עזרא: "כמו עקוב הלב". על פי הפשט עקוב כאן בהוראת הולך בעקבות, דהיינו שהמקום מלא עקבות דם. בלשון הדיבור נהוג להגות עקוּב מדם.
5
ניצן רוזנטל שואל/ת: מה מקור ביטוי "מלח מים" נגד דבורים, דַבּורים וכד'?
רוביק עונה:
שאלה נהדרת, שספק אם יש לה תשובה מוסמכת. מדובר באמונה טפלה, כשהגירסה המלאה היא "מלח מים שום בצל". חוקרי פולקלור ובעלי מידע בנושא מוזמנים לשלוח השערות וסימוכין.
6
אברהם אפרתי שואל/ת: מי המציא את הביטוי הפוליטי בדרך כלל “ירי בתוך הנגמ״ש”?
רוביק עונה:
הביטוי חדר לשיח הפוליטי כאש בתוך נגמ"ש החל משנת 2014. תחילה יוחס לקרבות בתוך מפלגת העבודה, אחר כך אומץ לקרבות בתוך הימין. נגמ"ש הוא כלי תחבורה צבאי סגור ומכאן הדימוי, אך לא נראה שהוא שימש בשפה הצבאית לעצמה, ולא זכורים מקרים שבהם חיילים בתוך נגמ"ש ירו זה על זה.
7
תומר שואל/ת: אשמח ללמוד מה מקור הביטוי "אותו דבר" (same thing). שמעתי שהמקור הוא טעות בהבנה של (חלק) הפסוק ממלכים "ולא ענו אותו דבר", אבל זה נשמע לי מוזר.
רוביק עונה:
אין בסיס להשערה שיש כאן שיבוש של פסוק מקראי, המרחק ההיסטורי והסמנטי רב מדי. 'אותו/אותה' משמשות במקורות במשמעות 'ההוא/ההיא' (אותו האיש, אותה שעה) ומכאן אומצו למשמעות הקרובה 'דומה, זהה'. הביטוי השלם הוא תרגום שאילה ממגוון שפות משפיעות. אנגלית: the same thing. גרמנית: die selbe Sache. צרפתית: la même chose.
8
פוספוס שואל/ת: : אינני מצליח למצוא את מקור הביטוי "מה דלה הפסגה עת הושגה". אשמח אם תוכל לעזור.
רוביק עונה:
הביטוי נדיר מאוד ואין לו זכר במנועי החיפוש. אם מישהו מגולשינו מכיר אותו נשמח לעזרה.
9
יוקי שואל/ת: אני שולח את השאלה משירות מילואים. כבר שנים שאני לא מבין למה קוראים למימיה הצה"לית "מימיה עיסית". אולי תוכל לשפוך אור על השם הזה?
רוביק עונה:
'מימייה עִיסית' הוא מושג עתיק שכמעט יצא משימוש, במשמעות מימייה צבאית או דמוית המימייה הצבאית. הניסיונות לעקוב אחרי מקור המילה 'עיסית', שאינה קיימת במילונים, עלו בתוהו. כל מידע יתקבל בברכה ויצוטט.
10
יוסי שואל/ת: מה מקור הביטוי:" לשבור את הקרח"? האם הוא קיים בעברית בלבד ולפיכך מקורו בישראל, או שמא גם במדינות ניכר ולפיכך מקורו בניכר?
רוביק עונה:
מקורו בהחלט בשפות ניכר, ופירושו הפשיר את האווירה המתוחה, פתח ערוצי תקשורת. ביידיש אומרים: ברעכן דאָס אײַז. באנגלית: break the ice. בגרמנית: das Eis brechen. בצרפתית: rompre/briser la glace. הדימוי לקוח משבירת שכבת הקרח שעל פני המים לשם דיג או שיט, שבוודאי אינה מוכרת לדייג ים תיכוני. הניב הצרפתי מוכר מן המאה ה-17. הניב האנגלי נטבע על ידי לורד ביירון בספרו "דון ז'ואן", וכאן פירושו השקיע מאמץ בהשגת מטרה כלשהי.
11
תמיר שואל/ת: לפעמים שומעים שהמשטרה סוגרת תיקים בגלל חוסר או העדר עניין לציבור. מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
המקור הוא בצירוף האנגלי public interest, אינטרס ציבורי או עניין לציבור, שמקורו בארצות הברית, ויש לו שימושים נרחבים במשפט, בתקשורת ובתחמי הממשל. מכאן צורת השלילה: היעדר עניין לציבור.
12
מאירה בן דב שואל/ת: מה המקור או מה המנהג מאחורי "שוטחת תחינתי לפניך"?
רוביק עונה:
הניבים 'שטח את תחינתו' וכן 'שטח את טענותיו' הם גירסאות מאוחרות של 'שטח את תפילתו'. הניב הזה נוצר משני ניבים מקראיים: 'תבוא תפילתי לפניך' מתהילים, וכן 'תיפול נא תפילתי לפניך' מירמיהו, והצירוף השני: 'שיטחתי אליך כפיי' מתהילים. שיטוח הכפיים, כלומר, פרישתן לצדדים, הוא ביטוי פיזי של הבעת תחינה לאלוהים.
13
אביבה אסטרינסקי שואל/ת: מה מקור הביטוי ״תעשה לי מחיר״?
רוביק עונה:
הניב נשמע אמנם ישראלי מאוד, אבל לא אנחנו המצאנו אותו. בגרמנית אומרים: einen Preis machen. בצרפתית: faire un prix. באנגלית ביטוי קרוב: set a price.
14
יובל שואל/ת: מהיכן לקוח הביטוי "השירותים הוא המקום היחיד שבו גם המלך צועד לבד" (או משהו בסגנון זה). לא הצלחתי למצוא את המקור, שחשבתי שהוא מן הסתם באנגלית. מקור הביטוי מעניין מכיוון שמבחינה היסטורית הביטוי אינו מדויק כלל. הרי ידוע שמלכים רבים כלל לא היו לבדם במעמד זה אלא היו מלווים במשרתים, "נערי כיסא" וכיו"ב.
רוביק עונה:
זהו ביטוי מוכר בכמה משפות אירופה, כולל ביידיש: דאָרט וווּ דער מלך גייט צו פֿוס. בגרמנית אומרים: dorthin gehen, wo auch der Kaiser zu Fuß hingeht (ללכת למקום שאליו אפילו הקיסר הולך ברגל), וכן בצרפתית.
15
טובה הרצל שואל/ת: מנין הביטוי 'לשרוף את המועדון'?
רוביק עונה:
זהו אחד הביטויים שהנחילה הגשש החיוור לאוצר הצירופים הישראלי. במערכון "שירים ושערים וטכנאים" שכתב יוסי בנאי, בראיון עם אוהד אחת הקבוצות, ככל הנראה בית"ר הוא שוטח את טענותיו ומסיים: "אם זה לא יעזור אז אנחנו נשרוף את המועדון". אגב, כמה אוהדים לקחו את הביטוי מילולית לפני מספר שנים.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >