שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אמיר אליסף שואל/ת: נתקלתי בצירוף ''עמד בידידות''. מאיפה הוא מגיע? האם הצירוף הזה מוסיף רובד משמעות נוסף, מעבר לקיומו של קשר ידידות?
רוביק עונה:
הצירוף נדיר ולא התגבש כמטבע לשון. זהו פיתוח של הצירוף הנפוץ 'עמד בקשר', או 'נעמוד בקשר'. מעין הבטחה שהקשר יהיה הדוק יותר, ובעל אופי רגשי.
2
עדי שואל/ת: מאין הביטוי ״הבטן הרכה״?
רוביק עונה:
זהו תרגום שאילה של ביטויים בכמה שפות. אנגלית: soft underbelly. צרפתית: ventre mou. הדימוי מתייחס לבעלי החיים הרבים המוגנים היטב מצד גבם, ואילו בטנם רכה וחשופה.
3
מוטי זוזובסקי שואל/ת: מה המקור והפירוש של הביטוי סירכה ופירכה, והאם יש ביטוי דומה בשפות זרות?
רוביק עונה:
שתי המילים הן תלמודיות אך אין ביניהן קשר. סירכא היא חוט בין אונות הריאה, הקשור לדיני טומאת הבהמה. פירכא פירושה ערעור ומכאן הפועל העברי להפריך. יתכן שנעשה שימוש בצירוף המילים הזה בזכות החרוז, אך הן אינן קשורות.
4
משה שרייבר שואל/ת: מה מקור השימוש במילים בר/בת מצווה? האם הם חייבים רק במצווה אחת? מדוע לא קוראים להם בעל/בעלת מצוות?
רוביק עונה:
'מצווה' יכולה להיתפס בשתי דרכים: כפירוט של מצווה מסוימת, או כמונח כללי. במקרה זה מדובר במונח הכללי. המושג 'בר מצווה' מופיע במדרש. 'בר' פירושו בעקבות הארמית גם מי שיש לו נכס מסוים, פיזי או מטפורי, תחילית נרדפת ל'בעל'. למשל בר דעת, בר סמכא, בר פלוגתא ועוד.
5
שוש סוויסה שואל/ת: מה מקור הביטוי "שמחת זקנתי בראש חוצות"?
רוביק עונה:
'שמחת זקנתי' הוא ביטוי מתורגם מיידיש: אַ שׂימחה אויף זײַן באָבען (שמחת הסבתא שלך). ביטוי קרוב ביידיש: הדאגה של הסבתא שלך. 'בראש חוצות' היא תוספת ישראלית.
6
אודי שואל/ת: מה מקור שמן של השאלות האמריקאיות?
רוביק עונה:
הביטויים 'מבחן אמריקאי' ו'שאלות אמריקאיות' נוצרו בישראל, מאחר שהשיטה יובאה אלינו משיטות בחינה בארצות הברית. בארה"ב השיטה נקראת multiple-choice questions. השם העברי הרשמי: שאלות רב-ברירתיות.
7
הארווי באק שואל/ת: מניין נובע שימוש הסלנג ב"להתלבש" בצירוף "להתלבש על משהו/מישהו"?
רוביק עונה:
המקור ביידיש. הביטוי המקביל הוא אָנטשעפּען זיך, שפירושו להיצמד למישהו, במשמעות המוכרת מהביטוי הישראלי. אנטשעפען פירושו להיצמד, לתלות בגד או לרכוס.
8
נדב שרי שואל/ת: בספר המתח אותו אני קורא יש גבר חביב שחוטף למחייתו ילדים וגובה עבורם כופר נפש. בשער של 7 ימים מן השבוע שעבר, לעומת זאת, נכתב למרבה הבושה כי בעלה ז"ל של יעל גרמן חטף התקף לב. כיצד זה הפך הפועל חטף בשפה העממית למשהו שלילי חוטף לעצמו? הרי איש לו יחטוף לעצמו מכות.
רוביק עונה:
ניכרת כאן השפעת היידיש. בשפה זו כאפן פירושו לחטוף במובן האקטיבי, ומכאן 'שכונת חאפ', בעוד אריינכאפּן פירושו לספוג, במובן הפסיבי. ביידיש קיים הביטוי המקביל: אריינכאפּן קלעפּ – לחטוף מכות.
9
תמי כספי שואל/ת: מה מקור הביטוי עקוב מדם?
רוביק עונה:
המקור בספר הושע: "גִּלְעָד קִרְיַת פֹּעֲלֵי אָוֶן עֲקֻבָּה מִדָּם" (הושע ו 8). פרשני המקרא מתחבטים בהוראת 'עקוב'. יש רואים בה הוראת עקום. רמב"ן קובע: "מסובבת ומוקפת [דם]". אבן עזרא: "כמו עקוב הלב". על פי הפשט עקוב כאן בהוראת הולך בעקבות, דהיינו שהמקום מלא עקבות דם. הצורה התקנית היא עקוֹב, אך בלשון הדיבור נהוג להגות עקוּב מדם.
10
אבישי סימון שואל/ת: אשמח לדעת מהו מקור הביטוי 'אחז את השור בקרניו'.
רוביק עונה:
המקור בספרדית: tomar el toro por las astas. לביטוי גרסאות ביידיש, אנגלית, צרפתית ועוד. הניב נוצר בעקבות מלחמות השוורים, שבהן אוחזים את הפר המתנפל בקרניו כדי לבלום את ההסתערות. על פי התקן הלשוני יש לומר "אחז את הפר בקרניו", אך השימוש במילה שור מושפע מהשתרשות הצירוף "מלחמת שוורים". בלטינית קיים ניב בהוראה קרובה: tenere lupum auribus (לתפוס את הזאב באוזניו).
11
רנה זמיר שואל/ת: מהו המקור של הביטוי "לא בִּכְדי"? אני יודעת מה מוּבנו.
רוביק עונה:
זהו ביטוי בארמית המופיע בספרות ימי הביניים: "אפילו שוגג ואנוס ובוודאי מדנקט מזיד לא בכדי נקט ליה [לא לחינם נתן לו]" (חידושי הרשב"א נדרים ג ב). 'בכדי' בהוראת חינם מצוי בלשון חכמים.
12
אודי שואל/ת: כיצד נולד הפועל "להוציא רישיון"? הרי הפועל "להוציא" לא קשור כל-כך לשום שלב בתהליך הארוך של קבלת רישיון נהיגה ממשרד הרישוי.
רוביק עונה:
בשפה הרשמית הפועל הוא להנפיק, ובשפת הדיבור המקבילה שלו – להוציא. נראה שיש כאן השפעה של משמעות הפועל האנגלי to issue, שפירושו לספק, להוציא דבר מה לשימוש, להוציא לאור ועוד. קשר זה בולט עוד יותר בגרמנית, שבה הנפקת רישיון, תעודה וכדומה נקשרת להוצאה החוצה: ausfertigen, ausgeben ועוד.
13
יונתן גוברמן שואל/ת: שמעתי בכל מיני סיטואציות את הביטוי "לדפוק טוק", שזה לתפוס תנומה. מקור הסלנג נשמע צבאי. לאינטרנט אין מושג מה המקור. מוכר לך?
רוביק עונה:
אכן מוכר. המקור הוא בלשון חיילי חיל הים. 'תוק' פירושו מנוחה או שינה, קיצור של 'ניתוק'. כמו כן מוכר בשפה זו המונח 'גע-תוק', קיצור של מגע-ניתוק, הפעלה וכיבוי של מכשיר, ואולי מכאן התגלגל לתחום השינה.
14
עופר שואל/ת: מה מקור הביטוי "האיר פניו" ואיך זה שהפירוש כיום הוא לא ההיפך של "פניו חשכו"?
רוביק עונה:
'האיר פנים' פירושו קיבל מישהו בסבר פנים יפות ובכבוד, בעקבות ספר תהילים: "הָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶּךָ, הוֹשִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ". כלומר, הפנים מוארות כלפי מישהו, ולכן נאמר גם כי 'המזל האיר לו פנים'. הביטוי הנכון במקרה השני הוא 'חשכו עיניו', והוא אכן ניגודו של הביטוי 'אורו עיניו', שניהם מהמקרא.
15
שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור הצירוף "על הצד הטוב ביותר", שנאמר בדרך כלל בקשר לביצוע תפקיד או משימה.
רוביק עונה:
נוסח הצירוף ישראלי חדש, אבל ביטוי דומה מופיע במקורות, כגון בפירוש רלב"ג (מהמאה 13-14) לאיוב ל"ז "על צד היותר טוב", בספר עקידת יצחק (מהמאה ה-15) בבראשית שער ג', וכן מופיע בספר טורי זהב (מחשובי הפרשנים על השולחן ערוך מהמאה ה-16-17) עצהיו"ט, ותודה לגולש דני כהן. לביטוי גם מקבילה ערבית: עַלָא אַחְסַן וַגְ'הּ, אך יתכן שזהו תרגום מעברית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >