שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אודי שואל/ת: "זה מעניין אותי כקליפת השום". מקור הביטוי בלשון חז"ל, אך מדוע נבחר דווקא שום? למה לא כקליפת התפוז או כקליפת הבננה?
רוביק עונה:
המקור במסכת בכורות: "כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה". קליפת השום נבחרה כי היא דוגמה קיצונית לדבר מה שאין בו שימוש כלשהו.
2
ג'וק ראיין שואל/ת: מה המקור של הביטוי הסלנגי 'זה לא סחורה', שפירושו שזה חסר כל ערך? ולמה דווקא המילה 'סחורה', אני גם ראיתי את המשפט הזה: 'אתה מדבר אליה כאילו שהיא סחורה'.
רוביק עונה:
המקור ביידיש: ס'איז ניט קיין סחורה. זהו דימוי הלקוח מעולם המסחר, שבו לקחו היהודים חלק מרכזי בגולה. 'לא סחורה' – אי אפשר לעשות עם זה דבר כלשהו, אין לכך ערך.
3
שרגא שואל/ת: מה פרוש המונח ביידיש פויילישע דריפקא?
רוביק עונה:
פוילישע פירושה רקוב, ובמשמעות אחרת – עצלן. דריפקע היא אשה מלוכלכת. זהו אם כן כינוי גנאי קיצוני לנשים מסוימות.
4
אודי שואל/ת: מהיכן הגיע הביטוי "זה יעיף לך את הפוני"? למשל: הסטייק הזה כל כך טעים ומיוחד שהוא יעיף לך את הפוני.
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לדבר מה הגורם לתגובה נלהבת. הביטוי יצא לאור והתפשט בעקות הריאליטי "היפה והחנון". ביטוי קרוב שאולי קדם לו: "העיף לו את הסכך". פיתוח: "עפעף לו את הפוני".
5
אילה שואל/ת: מהו מקור הביטוי "אחרון המעריצים", והאם משמעותו חיובית או שלילית?
רוביק עונה:
"אחרון המעריצים" מתייחס למעריץ שאינו אדם ידוע או חשוב, ובדרך כלל השימוש מייחס אותו לאדם ידוע, המתנהג בהתרגשות ובהערצה לאדם מסוים למרות שהוא עצמו בעל מעמד. לביטוי מקבילה אנגלית: the last of his fans, אם כי קשה לראות בה מטבע לשון במובן המקובל.
6
הארווי באק שואל/ת: האם הצירוף "לעשות סדר" הוא תרגום שאילה משפה שנייה - במקרה הזה אין למצוא את המקור באנגלית - או המצאה מקורית?
רוביק עונה:
המקור בכמה שפות, אם כי ההשפעה הישירה היא כנראה מיידיש: מאַכן אַ סדר. גרמנית: Ordnung machen. צרפתית: mettre de l'ordre .
7
חיה פריצקי שואל/ת: האם ידוע לך מאין בא הביטוי באידיש ״מוישה גרוייס״? האם זאת דמות מוכרת, אולי משה רבנו?
רוביק עונה:
מוישה הוא שם גנרי אופייני לעיירה היהודית ולדוברי היידיש. מוישה גרויס – מוישה הגדול, כלומר, גדול בעיני עצמו. ביטוי נוסף עם אותו שם: מוישה זוכמיר, מוישה חפש אתי, כינוי לאדם חסר חשיבות.
8
נמרוד שואל/ת: מה מקור הביטוי כורסאות עור הצבי ככינוי למנעמי השררה?
רוביק עונה:
לפי כל הסימנים זהו ביטוי שנולד בארצנו ולא תורגם משפות אחרות. שימוש מפורסם שלו הוא של אריאל שרון לאחר שברק נבחר לראשות הממשלה בשנת 2000: "ברק קנה את השלטון בכורסאות מעור צבי ... אינכם משפילים עיניים? אינכם מתביישים מעט?"
9
עדי גורדון שואל/ת: מה מקור הביטוי "על קרני הדילמה"? מה לקרן ולעניין הדילמה? המקור באנגלית: to be on the horns of a dilemma.
רוביק עונה:
הביטוי מוכר באנגלית מן המאה ה-16, והוא צורה אנגלית של הביטוי הלטיני ארגומֶנטום קורנוטום – שפירושו בחירה בקרן אחת של הבעיה או הוויכוח, באפשרות אחת מתוך שתיים. קרניים הן במקרה זה דימוי המתייחס לדיון וטיעונים.
10
ראם בנטל שואל/ת: מה מקור ומשמעות הביטוי 'כתב על קרני השור'?
רוביק עונה:
זהו ביטוי מדרשי המציע חלופה מהופכת לביטוי המשנאי 'הניח את כספו על קרן הצבי'. הביטוי המשנאי אומר שאין לשים כסף או לחתום על חוזה על קרן הצבי, שכן הצבי הוא חיה זריזה הנעה במהירות והכסף יאבד. לעומת זאת, כתיבה על קרני השור האיטי והיציב מבטיחה שהכסף לא ילך לאיבוד. הביטוי לא נקלט ואינו מוכר בעברית החדשה.
11
אמיר שואל/ת: מהו מקור הביטוי ״שירת חול״, לעומת ״שירת קודש״? מתי לראשונה נעשה שימוש בביטוי זה ובהבחנה זו?
רוביק עונה:
שירת חול היא שירים שכתבו משוררי ימי הביניים שלא עסקו בנושאי דתיים היו ביניהם שיריי יין, שירי חשק, שירי שבח לפטרון שירי הגות, שירי חתונה ועוד. השירים נכתבו בספרד בין המאות 15-10 לספירה. לא מצאנו את ההופעה הראשונה של המונח, שהוא ככל הנראה מודרני. כל מידע יתקבל בברכה..
12
אהרן גל שואל/ת: בימים אלה אנחנו מתוודים על חטאינו. במשנה מדובר על וידוי מעשרות. האם זו אותה מילה? על איזה עוונות אנחנו מתוודים בווידוי מעשרות?
רוביק עונה:
וידוי מעשרות היא שם מאוחר לווידוי מעשר, שמקורו בספר דברים כו. לאחר ביצוע המעשר והמתן ליתום לגר ולאלמנה מפורט נוסח הווידוי: "וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעְַ֧תִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל־מִצְוָתְךָ אֲשֶׁ֣ר צִוִּית֑נִי לֹֽא־עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְל֥א שָׁכָחְתִּי: לֹא־אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא־בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא־נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת, שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי".
13
דניאל פרלמוטר שואל/ת: מה המקור ומה המשמעות של הביטוי 'דברי חמס'.
רוביק עונה:
חמס פירושו גדל ושוד. בתנ"ך צירופי לשון כמו איש חמס ואוהב חמס. 'דברי חמס' מופיע בלשון ימי הביניים, ופירושו דיבורים של איש העוסק בגזל ובשוד.
14
עמי יפהר שואל/ת: מה מקור הביטוי "יום קטנות"?
רוביק עונה:
המקור בספר זכריה: "כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת". פרשני המקרא קושרים את הביטוי לבניית בית המקדש השני.
15
עפרה גרהם שואל/ת: מה מקור הביטוי 'טיפש אחד זרק אבן לבאר אלף חכמים לא יצליחו להוציאה'?
רוביק עונה:
המקור בשפות יהודים שונות, הנשענות על מדרש תלמודי. יידיש: אַז אַ נאַר וואַרפֿט אַ שטיין אין ברונעם אַרײַן, קענען אים צען קלוגע ניט אַרויסנעמען (טיפש זורק אבן לבאר, עשרה חכמים לא יוכלו להוציאה). ערבית של יהודי עיראק: מַג'נוּן יְפִר בִאלְבִיע' חְגַ'ארַה, אַלף עַאקִל מַא יְטִלעוּהַא (משוגע זורק לבאר אבן, אלף חכמים לא יוציאוה). שתי הגירסאות נשענות על מדרש במדבר רבא: "אינו בדין שאני מצר למי שעשה בי טובה, המשל אומר: בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן". הניב הזה נשען על ביטוי ארמי-תלמודי במסכת בבא מציעא: "בֵּירָא דְשָתִית מִינֵיה לָא תִשְדֵי בֵּיה קָלָא". בערבית מצויה אמרה דומה, כנראה בהשפעה יהודית.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >