שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אברהם אפרתי שואל/ת: מי המציא את הביטוי הפוליטי בדרך כלל “ירי בתוך הנגמ״ש”?
רוביק עונה:
הביטוי חדר לשיח הפוליטי כאש בתוך נגמ"ש החל משנת 2014. תחילה יוחס לקרבות בתוך מפלגת העבודה, אחר כך אומץ לקרבות בתוך הימין. נגמ"ש הוא כלי תחבורה צבאי סגור ומכאן הדימוי, אך לא נראה שהוא שימש בשפה הצבאית לעצמה, ולא זכורים מקרים שבהם חיילים בתוך נגמ"ש ירו זה על זה.
2
תומר שואל/ת: אשמח ללמוד מה מקור הביטוי "אותו דבר" (same thing). שמעתי שהמקור הוא טעות בהבנה של (חלק) הפסוק ממלכים "ולא ענו אותו דבר", אבל זה נשמע לי מוזר.
רוביק עונה:
אין בסיס להשערה שיש כאן שיבוש של פסוק מקראי, המרחק ההיסטורי והסמנטי רב מדי. 'אותו/אותה' משמשות במקורות במשמעות 'ההוא/ההיא' (אותו האיש, אותה שעה) ומכאן אומצו למשמעות הקרובה 'דומה, זהה'. הביטוי השלם הוא תרגום שאילה ממגוון שפות משפיעות. אנגלית: the same thing. גרמנית: dasselbe Sache. צרפתית: la même chose.
3
פוספוס שואל/ת: : אינני מצליח למצוא את מקור הביטוי "מה דלה הפסגה עת הושגה". אשמח אם תוכל לעזור.
רוביק עונה:
הביטוי נדיר מאוד ואין לו זכר במנועי החיפוש. אם מישהו מגולשינו מכיר אותו נשמח לעזרה.
4
יוקי שואל/ת: אני שולח את השאלה משירות מילואים. כבר שנים שאני לא מבין למה קוראים למימיה הצה"לית "מימיה עיסית". אולי תוכל לשפוך אור על השם הזה?
רוביק עונה:
'מימייה עִיסית' הוא מושג עתיק שכמעט יצא משימוש, במשמעות מימייה צבאית או דמוית המימייה הצבאית. הניסיונות לעקוב אחרי מקור המילה 'עיסית', שאינה קיימת במילונים, עלו בתוהו. כל מידע יתקבל בברכה ויצוטט.
5
יוסי שואל/ת: מה מקור הביטוי:" לשבור את הקרח"? האם הוא קיים בעברית בלבד ולפיכך מקורו בישראל, או שמא גם במדינות ניכר ולפיכך מקורו בניכר?
רוביק עונה:
מקורו בהחלט בשפות ניכר, ופירושו הפשיר את האווירה המתוחה, פתח ערוצי תקשורת. ביידיש אומרים: ברעכן דאָס אײַז. באנגלית: break the ice. בגרמנית: das Eis brechen. בצרפתית: rompre/briser la glace. הדימוי לקוח משבירת שכבת הקרח שעל פני המים לשם דיג או שיט, שבוודאי אינה מוכרת לדייג ים תיכוני. הניב הצרפתי מוכר מן המאה ה-17. הניב האנגלי נטבע על ידי לורד ביירון בספרו "דון ז'ואן", וכאן פירושו השקיע מאמץ בהשגת מטרה כלשהי.
6
תמיר שואל/ת: לפעמים שומעים שהמשטרה סוגרת תיקים בגלל חוסר או העדר עניין לציבור. מה מקור הביטוי?
רוביק עונה:
המקור הוא בצירוף האנגלי public interest, אינטרס ציבורי או עניין לציבור, שמקורו בארצות הברית, ויש לו שימושים נרחבים במשפט, בתקשורת ובתחמי הממשל. מכאן צורת השלילה: היעדר עניין לציבור.
7
מאירה בן דב שואל/ת: מה המקור או מה המנהג מאחורי "שוטחת תחינתי לפניך"?
רוביק עונה:
הניבים 'שטח את תחינתו' וכן 'שטח את טענותיו' הם גירסאות מאוחרות של 'שטח את תפילתו'. הניב הזה נוצר משני ניבים מקראיים: 'תבוא תפילתי לפניך' מתהילים, וכן 'תיפול נא תפילתי לפניך' מירמיהו, והצירוף השני: 'שיטחתי אליך כפיי' מתהילים. שיטוח הכפיים, כלומר, פרישתן לצדדים, הוא ביטוי פיזי של הבעת תחינה לאלוהים.
8
אביבה אסטרינסקי שואל/ת: מה מקור הביטוי ״תעשה לי מחיר״?
רוביק עונה:
הניב נשמע אמנם ישראלי מאוד, אבל לא אנחנו המצאנו אותו. בגרמנית אומרים: einen Preis machen. בצרפתית: faire un prix. באנגלית ביטוי קרוב: set a price.
9
יובל שואל/ת: מהיכן לקוח הביטוי "השירותים הוא המקום היחיד שבו גם המלך צועד לבד" (או משהו בסגנון זה). לא הצלחתי למצוא את המקור, שחשבתי שהוא מן הסתם באנגלית. מקור הביטוי מעניין מכיוון שמבחינה היסטורית הביטוי אינו מדויק כלל. הרי ידוע שמלכים רבים כלל לא היו לבדם במעמד זה אלא היו מלווים במשרתים, "נערי כיסא" וכיו"ב.
רוביק עונה:
זהו ביטוי מוכר בכמה משפות אירופה, כולל ביידיש: דאָרט וווּ דער מלך גייט צו פֿוס. בגרמנית אומרים: dorthin gehen, wo auch der Kaiser zu Fuß hingeht (ללכת למקום שאליו אפילו הקיסר הולך ברגל), וכן בצרפתית.
10
טובה הרצל שואל/ת: מנין הביטוי 'לשרוף את המועדון'?
רוביק עונה:
זהו אחד הביטויים שהנחילה הגשש החיוור לאוצר הצירופים הישראלי. במערכון "שירים ושערים וטכנאים" שכתב יוסי בנאי, בראיון עם אוהד אחת הקבוצות, ככל הנראה בית"ר הוא שוטח את טענותיו ומסיים: "אם זה לא יעזור אז אנחנו נשרוף את המועדון". אגב, כמה אוהדים לקחו את הביטוי מילולית לפני מספר שנים.
11
ירון גולדשטיין שואל/ת: מה מקור "בא להרים" ( העלה את המורל)?
רוביק עונה:
הביטוי 'להרים את המוראל' היה נפוץ עד שנות השישים ומופיע גם בשירים וגם בהווי הצבאי והאזרחי. הביטוי התקצר, תהליך מקובל בשפה. 'להרים' מתייחס גם למילים האנגליות אַפֶּר ודָאונֶר, שירים או קטעי מופע מלהיבים או מדכאים. לכן היו שקראו לקובי מרימי עקב השיר העגמומי שלו לאירוויזיון 'קובי מורידי'.
12
מיכאל וולף שואל/ת: מה מקור הביטוי לפשוט רגל?
רוביק עונה:
הפושט רגל מאבד את רכושו לאחר שהעסק שניהל נקלע להפסדים כבדים. המקור במסכת כתובות במשנה: "הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל תשב עד שילבין ראשה". ר' עובדיה מברטנורא מביא שלושה פירושים חלופיים לצירוף: "לשון בזיון, כלומר טול טיט ואבק שתחת רגלי [כלומר, איני יכול להחזיר את חובותי, שכן נותר לי רק הטיט שעל נעלי]. פירוש אחר: תלה אותי ברגלי על העץ [ברגליים פשוטות], שאין לי מה ליתן לך. ורמב"ם פירש ... שהלך בדרך מרחוק [כלומר, עזב את משפחתו]".
13
עידית שואל/ת: רציתי לדע את מקור הביטוי "קולר תלוי על צווארו". מהיכן הגיע? והאם עבר גלגול משמעות?
רוביק עונה:
המקור בתלמוד: במסכת סנהדרין (ז-ב): "אמר רבי יהושע בן לוי: עשרה שיושבין בדין - קולר תלוי בצואר כולן", כלומר, האחריות על הדין היא של כל הדיינים, ואם הם טועים הם אמורים להיענש גם אם באופן מטפורי. במדרש מדובר באותו הקשר על קולר התלוי בצוואר העדים, כלומר, אם שיקרו האחריות על גזר הדין השגוי עליהם. השימוש בשיח היום הוא בעיקר בדיונים פנים-דתיים.
14
סהר שואל/ת: עלתה אצלנו התהייה מה מקור הביטוי ״תפס תחת״ (במובן התלהב יתר על המידה, עף על עצמו וכד׳). האם משום שמדובר בחלק השמן/עסיסי ביותר של הבהמה? יש לציין כי ברובם המכריע של המקרים ״תחת״ מופיע בהקשר שלילי (פרצוף תחת, שווה לתחת ועוד).
רוביק עונה:
לא מצאתי מקור לועזי לביטוי 'תפס תחת'. התחת עצמו משמש במגוון הקשרים, ובמקרים מסוימים הוא דווקא מוצג כמרכז האגו, אולי משום שהוא איבר בולט במרכז הגוף. הביטוי 'תפס תחת' מרמז גם על הליכת ענטוז ונענועי הישבן המייצגים גאווה וניסיון להשיג תשומת לב, ומזכיר את הביטוי הנפלא של מאיר אריאל "הרבה טקס בישבן".
15
תבל שואל/ת: מהו מקור הניב "ביקש את ידה"?
רוביק עונה:
זה תרגום שאילה משפות אירופה. אנגלית: ask for the hand of. גרמנית: um ihre Hand anhalten. צרפתית: demander la main. יש לו שימוש גם בערבית: טַלַבַּ יַדַהָא. מקור הניב בארצות הגרמניות, שבהן נהג האב להניח את יד בתו ביד חתנה, כעין אישור לקניית הכלה.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >