שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
יעקב מאסס שואל/ת: מה זה ״בחייאת זומזום"? מאיפה זה בא?
רוביק עונה:
'בחיאת' היא מילה הפותחת שבועה בערבית, ומכאן הגירסה העברית 'בחיי'. זמזם היא באר קדושה הנמצא במסגד אל חראם במכה. השבועה 'בחייאת זמזם', המתייחסת לבאר הקדושה, זכתה לגירסה ישראלית: 'בחיאת זומזום', וגם 'בחיי זומזום'.
2
נועם שואל/ת: האם ידוע לך מהו מקור הביטוי: "זה אלף בית של גימל דלת" אשר רבים משתמשים בו? מעניין היכן השתמשו בו לראשונה.
רוביק עונה:
הביטוי הוא מעין בדיחה לשונית על בסיס הביטוי 'האלף בית של...', כלומר, כללי היסוד של משהו. זאת בעקבות האנגלית: the alphabet of. לביטויים אלה אין תאריך לידה או אבא מוכר.
3
איציק שואל/ת: מהו מקור הביטוי שם לב או תשומת לב?
רוביק עונה:
מקור הניב 'שם לב' בספר שמואל א: "וְלָאֲתֹנוֹת הָאֹבְדוֹת לְךָ הַיּוֹם שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ" (ט 20). 'תשומת לב' חודש בעקבות 'שם לב' בספרות התחייה, ובהשפעת הביטוי 'תשומת עין' מספרות ימי הביניים.
4
אפרת נחום שואל/ת: מה מקור הביטוי "מסיבת עיתונאים"?
רוביק עונה:
מקור הביטוי באנגלית: press conference. 'מסיבה' בהוראתה התלמודית היא התוועדות אנשים יחד למטרה כלשהי, והיא שימשה בהוראה זו גם בעברית החדשה, כחלופה ל-conference. מאוחר יותר יוחדה 'מסיבה' לאירועי בילוי ופנאי. הצירוף 'מסיבת עיתונאים' נטבע בעיתון "מאזניים" משנת 1930, שדיווח על "מסיבה של עיתונאים" באוניברסיטה העברית.
5
שירה שואל/ת: מאיזה שפה הגיע הביטוי גרוסו מודו?
רוביק עונה:
גרוסו מודו, כלומר, בקווים כלליים, בתמונה הכוללת, הוא ביטוי לטיני. גרוסו – גדול, מודו – אופן.
6
אודי שואל/ת: ברוח הבחירות שעתה נגמרו, מאין מגיע הביטוי "זכותו תגן עלינו" מתעמולת הבחירות של ש"ס? מה המקור שלו והיכן הופיע לראשונה?
רוביק עונה:
הנוסח במקור הוא 'זכותו יגן עלינו', והוא תוספת לשמותיהם של רבנים גדולים שהלכו לעולמם, ומתייחסים לכך שצדקתם תגן על החיים. הניב מצוי בספרות השו"ת מן המאה ה-17. המקבילה ביידיש: זײַן זכות זאָל אונדז בײַשטיין. ראשי תיבות: זי"ע. הצורה הדקדוקית 'זכותו תגן עלינו' מקובלת פחות.
7
יהודה יוחננוף שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור הביטוי "אזור ספר"? איך הגענו למילה סְפָר?
רוביק עונה:
'סְפָר' היא מילה תלמודית שפירושה גבול. היא התגלגלה ממילה אכדית שפירושה גדר או חומה. מכאן אזור ספר – אזור הסמוך לגבול, יישוב ספר וכדומה.
8
יוסי גליק שואל/ת: מה מקור הביטוי ״חסר לו בורג״?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בשלל שפות אירופיות ומכאן לעברית. יידיש: ס'פֿעלט אים אַ שרײַפֿל. אנגלית: have a screw loose (יש לו בורג משוחרר). גרמנית: bei dem ist eine Schraube los. צרפתית: il lui manque un boulon. ניב קרוב בהוראה דומה בפינית: חסר לו משהו בבית. גרמנית: חסרים לו כמה ספלים בארון. הונגרית: לא כל ארבעת הגלגלים שלו בשימוש.
9
נור שואל/ת: מה מקור הביטוי "יש לה/לו עמוד שדרה", בהתייחס לאדם שיודע מה רצונו. האם המקור מקראי?
רוביק עונה:
המשמעות המטפורית, בדרך כלל במשמעות השלילית, מתייחסת למי שנוטה לשנות עמדות על פי נוחותו, אופורטוניסט. הביטוי מופיע בכמה שפות ומכאן הגיע לעברית. באנגלית נאמר: have no backbone spineless;. בגרמנית: kein Rückgrat haben. הביטוי המקורי התלמודי הלא מטפורי הוא 'חוט השדרה', בעוד 'עמוד השדרה', שאינו זהה אנטומית לחוט השדרה מתייחס למילים הלועזיות. יש גם משתמשים ב'חוט השדרה' במשמעות המטפורית.
10
איציק שואל/ת: מה מקור הביטוי "עלו לי עד כאן"? למשל, בשיר של הדג נחש ומאיר אריאל.
רוביק עונה:
זהו ביטוי סלנגי ישראלי במשמעות 'נמאס לי מהן' (במקרה זה, המפלגות). הוא נאמר בדרך כלל תוך הושטת כף היד לצוואר, רמז לרצון להקיא, ואולי גם לביטוי המקראי "הגיעו מים עד נפש".
11
ורדה ברלין שואל/ת: מה מקור ומה פרוש הביטוי: Money time?
רוביק עונה:
הביטוי נטבע בפרשנות ספורט, על יד פרשן הספורט ג'ורג' אדי, ומתייחס לכדורסל, כדוריד וטניס. פירושו זמן סיום המשחק במצב שבו כל תוצאה אפשרית, ובו תוכרע המערכה. במקרה של הטניס שממנו כנראה החל הביטוי להישמע, זהו הזמן שבו ייקבע מי יקבל את סכום הזכייה. יש בביטוי שימושים מורחבים המתייחסים לסיומה של מערכה כלשהי, אפילו מערכה פוליטית.
12
נחמה שואל/ת: מה המקור של הביטוי "אצבע בעין"?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע במשנה, אך בהקשרים שונים מהשימוש היום. "בת שלוש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה... פחות מכן – כנותן אצבע בעין". כלומר, אם שוגלים תינוקת בת פחות משלוש הדבר אינו נחשב כי הבתולין חוזרים, כפי שמי שנותן אצבע בעין גורם לעין לדמוע, אך היא מפסיקה לדמוע ויכולה לחזור ולדמוע שוב. השימוש היום הוא בעקבות שימוש דומה באנגלית, finger in the eye, ובדרך כלל כוונתו לתקוע אצבע בעינו של הזולת כדימוי לעלבון והתגרות. שימוש אחר הוא במשמעות הנחת האצבע על קצה עינו של הדובר, רמז לכך שהזולת משקר.
13
דורון שואל/ת: מה מקור הביטוי "מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן"? והאם יש לו גם גרסאות אחרות?
רוביק עונה:
המקור בגרמנית: kommt Zeit, kommt Rat (עם הזמן באה העצה). גירסה בצרפתית: avec le temps vient la sagesse (עם הזמן באה החוכמה). פתגם של יהודי אתיופיה: תסביר לו, תסביר לו, אם יתנגד – הצרה תלמד אותו.
14
רותי שואל/ת: בזמנו (לפני הרבה שנים) השתמשו בביטוי המתאר תענוג גדול: 'להשפיך ניטים', "כשתשמע מה קרה, תשפיך ניטים". מהיכן בא הביטוי, מה פירוש המילה 'ניטים'?
רוביק עונה:
הביטוי אינו עתיק מאוד אם כי כמעט אינו בשימוש היום. יש גם גירסה נוספת, 'השפריץ ניטים', או כפי שנכתב באתר ואללה ב-2004: "מיכל רגולנט משפריצה ניטים על אסופת הטורים הלשוניים החדשה של רוביק רוזנטל". גם, במילון בן אמוץ בן יהודה: "השפיך ניטים מהאוזניים". ניטים הם מסמרות ללא ראש ומשמשים גם לתיקונים בבית וגם כקישוט. התקנת ניטים נעשית בכלי הקרוי "אקדח ניטים", ומכאן אולי הדימוי של ירייה או שפיכה של ניטים.
15
אברהם אבי אפרתי שואל/ת: מצאתי הזדהות רבה עם הביטוי 'אין חכם כבעל ניסיון', באנגלית: There is no one wiser then he who has been tested, ״ניסיוֹן״ כ-experience אוֹ כ test, כעשרת ניסיונותיו של אברהם אבינוּ. תוכל בבקשה לעזוֹר למצוֹא את מקוֹר הביטוּי?
רוביק עונה:
האמרה מופיעה בספרות העברית בימי הביניים, כגון אצל החכמים הספרדים ר' יצחק פּרוֹפיַאט דוּרָאן ור' יצחק עַרָאמָה (שניהם בספרד, המאות ה-14-15), ומאוחר יותר אצל החתם סופר. אמרה דומה של יהודי ארצות ערב: "שמע מפי המנוסה יותר מאשר מן הרופא", אולי בהשפעת פתגם ערבי: "אִסְאַלִ מְגַ'רֶבּ וַלַא תִסְאַל חַכִּים" (שאל מנוסה ואל תשאל חכם, למילה חַכִּים גם משמעות של רופא).
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >