שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
אלוף העולם שואל/ת: מה מקור הביטוי "הקש ששבר את גב הגמל"?
רוביק עונה:
המקור באנגלית: the straw that broke the camel’s back. גם: the last straw (הקש האחרון). האזכור הראשון לניב זה באנגלית הוא בכתבי צ'רלס דיקנס, בספרו "דוֹמבִּי ובנו", שיצא לאור בשנת 1848.
2
אלוף העולם שואל/ת: מה מקור הביטוי "ציפור הנפש"?
רוביק עונה:
המקור בתלמוד: "ועל מה היכהו, אם על שוקו או ציפר נפשו" (בבא קמא צ ב), וכאן בהוראת גרון או גרוגרת, איבר שפגיעה בו מסוכנת לאדם. יאסטרוב במילונו התלמודי מתרגם את הצירוף: 'ציפור החיים'. הצירוף מופיע בהוראתו החדשה, כלומר, הדבר והחשוב והיקר ביותר לאדם, בתרגומי שלונסקי: "מארה להם בציפור נפשם ובדם התמצית שלהם!" (הדון השקט, 254).
3
אדם שואל/ת: רציתי לדעת מה המקור לביטוי אנשי המעלה, ומה הפירוש?
רוביק עונה:
'אנשי המעלה' הוא ביטוי נפוץ בספרות ימי הביניים, ומתייחס לאנשים מורמים מעם, אנשים נעלים וחשובים. המקור הוא בביטוי דומה בספר דברי הימים: "וַתִּקְטַן זֹ֤את בְּעֵינֶיךָ אֱלֹהִים וַתְּדַבֵּר עַל־בֵּית־עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק, וּרְאִיתַנִי כְּתוֹר הָאָדָם הַֽמַּעֲלָה".
4
דורון כהן שואל/ת: אני גר ברחוב כ"ג בגבעתיים ובשמו המלא כ"ג יורדי הסירה. אני מכיר את יורדי הים - אך לא איתרתי מקור ליורדי הסירה - למעט בהקשר הכ"ג (שהיו בפועל כ"ד).
רוביק עונה:
הביטוי 'יורדי הספינה' מוכר במקורות. למשל, דברי המהרש"א מהמאה ה-16: "יורדי הים הגליות נקראו יורדי הספינה, שהיא מטורפת כל שעה בים". יש בצירוף היגיון ברור: יורדים בספינה אל הים, בהשפעת 'יורדי ים'. מכאן 'יורדי הסירה', שיוחס לכ"ג.
5
יואל שואל/ת: מה מקור הביטוי "לסגור פינה" בהטיותיו השונות?
רוביק עונה:
זהו פיתוח ישראלי שפירושו 'השלים פרטים בתהליך, פתר בעיות אחרונות'. הוא נשען על שני ביטויים לא מקוריים. 'עיגל פינות' שפירושו הפוך: התעלם מבעיות שוליות, ויתר על טיפול יסודי בנושאים משניים, ומקורו בצרפתית: arrondir les angles. וכן חתך פינות, פעל והחליט תוך התעלמות מפרטים, באנגלית: cut corners.
6
רונית ארז שואל/ת: מה מקור הביטוי 'אָלֶף אָלֶף' המציין משהו משובח.
רוביק עונה:
השימוש הזה הוא בהשפעת שפות זרות כגון אנגלית וגרמנית, שבהן האות A מציינת הצטיינות וראשוניות.
7
גורי פלטר וויקי שואל/ת: מה המקור לביטוי "השתן עלה לו לראש"?
רוביק עונה:
המקור בצרפתית: ne plus se sentir pisser.
8
צבי שואל/ת: מה מקור הדו-שיח.
רוביק עונה:
דו שיח היא החלופה העברית לדיאלוג. הצירוף החל להופיע בעיתונות בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת, בדרך כלל בתחום התאטרון, ובהמשך שימש בתחומים מגוונים נוספים.
9
גילי שואל/ת: מה מקור הביטוי "לישון בעמידה"?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס למי שמגלה עייפות רבה בעת פעילות, ובהרחבה, אדם אדיש ואיטי. המקור בצרפתית: dormir debout. ביטוי קרוב בלדינו: דוּרְמְיֵינְדוֹ אֵין פְּיֵיס (ישן על הרגליים).
10
אנה שטיין שואל/ת: מי אמר בפלמ"ח, כמדומני, את המילה אחרַי שחרוטה מאז באוצר המילים המצוטטות והזכורות בהקשר המתאים.
רוביק עונה:
למסורת המפקד המוביל והקורא 'אחריי' שורשים בתנ"ך: כך בדברי אהוד בן גרא ללוחמיו: "וַיֵּרְדוּ עִמּוֹ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָהָר, וְהוּא לִפְנֵיהֶם. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי, .... וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-מַעְבְּרוֹת הַיַּרְדֵּן". המסורת הובאה לכוחות המגן העבריים על ידי אורד וינגייט, שנהג ללכת בראש חייליו בפלוגות הלילה, ואומצה כערך מוביל בפלמ"ח ובהגנה, ואחר כך בצה"ל. חיזוק מיתוס אחריי כמונח מוביל ומחנך בצה"ל מיוחס למשה דיין ולאריק שרון.
11
גל שואל/ת: האם יש מקור שפתי חיצוני למטאפורה "קפיצה מעל הפופיק", כמו יידיש לדוגמא, או שזאת המצאה ישראלית לחלוטין?
רוביק עונה:
המקור ביידיש: שפּרינגען העכער פֿון פּופּיק. ניב ברוסית המביע רעיון דומה: מעל לראשך לא תקפוץ, מעל לאפך לא תקפוץ.
12
חיים בראוטבר שואל/ת: ודאי מוכר לך המשפט (אינני בטוח שאני אומר אותו נכון): "דברך כמור עובר בעצמותי״, האם ידוע לך מי אמר, באיזה קשר.
רוביק עונה:
- מקור הביטוי הוא בשיר של יהודה הלוי דבריך במור עובר רקוחים / ומצור הררי המור לקוחים / ולך ולבית אבותיך חמודות / אשר ילאו להשיגם שבחים / פגשתני במדברים ערבים - / בתוכם אורבים נושאי שלחים / דברים ארבו תוכם דבורים / ותוך יערת דבש קוצים כסוחים
13
נתן שואל/ת: מה מקור הצירוף בית מדרש?
רוביק עונה:
המקור במשנה, מסכת שבת: "ומפני מה אין קורין בהם? מפני ביטול בית המדרש". בית המדרש הוא המקום שבו היו דורשים את פרקי התנ"ך, כלומר, מפרשים אותם ומצאים בהם משמעויות נסתרות, ומכאן 'פשט ודרש': פשט הוא המשמעות הפשוטה של הטקסט, דרש – המשמעות המפורשת. זה מה שעושים בבית המדרש עד ימינו אלה.
14
סאי שואל/ת: מה מקור הביטוי ׳לא מזיז לי׳?
רוביק עונה:
'לא מזיז לי' הוא קיצור של משפטי זלזול נוסח 'לא מזיז לי את קצה הציפורן/הפופיק ועוד. ההשראה היא בניבים באנגלית כמו I don't give a damn – אני לא משקיע בעניין אפילו קללה.
15
אודי שואל/ת: "זה מעניין אותי כקליפת השום". מקור הביטוי בלשון חז"ל, אך מדוע נבחר דווקא שום? למה לא כקליפת התפוז או כקליפת הבננה?
רוביק עונה:
המקור במסכת בכורות: "כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה". קליפת השום נבחרה כי היא דוגמה קיצונית לדבר מה שאין בו שימוש כלשהו.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >