שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
1
דורון שואל/ת: מה מקור הביטוי "מה שלא יעשה השכל יעשה הזמן"? והאם יש לו גם גרסאות אחרות?
רוביק עונה:
המקור בגרמנית: kommt Zeit, kommt Rat (עם הזמן באה העצה). גירסה בצרפתית: avec le temps vient la sagesse (עם הזמן באה החוכמה). פתגם של יהודי אתיופיה: תסביר לו, תסביר לו, אם יתנגד – הצרה תלמד אותו.
2
רותי שואל/ת: בזמנו (לפני הרבה שנים) השתמשו בביטוי המתאר תענוג גדול: 'להשפיך ניטים', "כשתשמע מה קרה, תשפיך ניטים". מהיכן בא הביטוי, מה פירוש המילה 'ניטים'?
רוביק עונה:
הביטוי אינו עתיק מאוד אם כי כמעט אינו בשימוש היום. יש גם גירסה נוספת, 'השפריץ ניטים', או כפי שנכתב באתר ואללה ב-2004: "מיכל רגולנט משפריצה ניטים על אסופת הטורים הלשוניים החדשה של רוביק רוזנטל". גם, במילון בן אמוץ בן יהודה: "השפיך ניטים מהאוזניים". ניטים הם מסמרות ללא ראש ומשמשים גם לתיקונים בבית וגם כקישוט. התקנת ניטים נעשית בכלי הקרוי "אקדח ניטים", ומכאן אולי הדימוי של ירייה או שפיכה של ניטים.
3
אברהם אבי אפרתי שואל/ת: מצאתי הזדהות רבה עם הביטוי 'אין חכם כבעל ניסיון', באנגלית: There is no one wiser then he who has been tested, ״ניסיוֹן״ כ-experience אוֹ כ test, כעשרת ניסיונותיו של אברהם אבינוּ. תוכל בבקשה לעזוֹר למצוֹא את מקוֹר הביטוּי?
רוביק עונה:
האמרה מופיעה בספרות העברית בימי הביניים, כגון אצל החכמים הספרדים ר' יצחק פּרוֹפיַאט דוּרָאן ור' יצחק עַרָאמָה (שניהם בספרד, המאות ה-14-15), ומאוחר יותר אצל החתם סופר. אמרה דומה של יהודי ארצות ערב: "שמע מפי המנוסה יותר מאשר מן הרופא", אולי בהשפעת פתגם ערבי: "אִסְאַלִ מְגַ'רֶבּ וַלַא תִסְאַל חַכִּים" (שאל מנוסה ואל תשאל חכם, למילה חַכִּים גם משמעות של רופא).
4
יורם שואל/ת: מהיכן הביטוי ״אני שאלה״, או ״אני רק שאלה״, הבלתי דקדוקי בעליל?
רוביק עונה:
זהו כמובן ביטוי בלשון הדיבור, שבה יש פעמים רבות נטייה לצורות מקוצרות. במקרה זה, 'אני רק שאלה' הוא קיצור של 'אני רק מבקש להציג שאלה'. בעיניי זהו ביטוי דיבורי חינני המבטא הצטנעות.
5
שרוני שואל/ת: מה מקור הביטוי 'עמוסי התלאות' המופיע כבר בספרות ימי הביניים?
רוביק עונה:
חננאל מאק כותב: "אני משער שהביטוי מבוסס על הנאמר בישעיהו מ"ו, ג על "שארית בית ישראל העמוסים מני בטן, הנשואים מני רחם". הכינוי "עמוסים" כשלעצמו מוכר מכמה קטעי תפילה ופיוט (לא רבים). אחד מהם מוכר משיר הכבוד: "עמוסים נשָׂאם, עטרת עִנדם...". אחר נאמר בעת הוצאת ספר התורה לקריאה בציבור בשבתות ובחגים: "אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים....". את הצרוף עמוסי התלאות מצאתי בספר ישועות משיחו של אברבנאל, שנכתב בתחילת המאה ה-16, אבל ספר זה לא זכה לתפוצה רבה, כאז כן היום".
6
יעל ועמי לין שואל/ת: מהיכן מקור הביטוי סיפורי צוואנציק?
רוביק עונה:
'צוואנציק' פירושו ביידיש עשרים, והכוונה לסיפורים של אנשי העליות הראשונות, בהתייחסות לשנות העשרים של המאה הקודמת. הביטוי נועד לרמוז שמדובר בסיפורים טרחניים.
7
אודי שואל/ת: בהמשך לשאלה שנשאלת בפעם האחרונה על מקור הביטוי "לא שם זין", אשמח לדעת את מקור הביטוי "לא שם קצוץ".
רוביק עונה:
'קצוץ' הוא צורת קיצור של 'זין קצוץ', במשמעות של דבר מה חסר ערך. הביטוי המלא והמקוצץ (תרתי משמע) מופיע במילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה (חלק א'). 'לא שם קצוץ' הוא אם כן ואריאציה של 'לא שם זין'.
8
דודי אהרוני שואל/ת: מה מקור הביטוי "פקיר לשעה", ומה משמעותו המדויקת?
רוביק עונה:
הביטוי נמצא רק בטקסט של מיכאל לייטמן הקבליסט, וכשם של סרט נשכח. נראה שפירושו קשור לשעה של סבל, שנועדה למטרה נעלה או רצויה.
9
חרמונה חיותמן שואל/ת: לאחרונה תהינו, ידיד שלי ואנוכי, אודות מקורו של הביטוי "על הזין שלי" (במטותא יסלח לי כבודו). אנו מבינים את משמעותו כמו - אני מצפצף (ביטוי מסקרן כשלעצמו), או אני לא עושה חשבון ל...
רוביק עונה:
לביטוי כמה מקורות, ויש כאן תרגום חלקי משפות משפיעות. בערבית מקורו בביטוי 'על העֶרי', במשמעות מילולית: על איבר המין שלי, ובמשמעות מורחבת: לא אכפת לי. מלדינו הגיע הביטוי על הפאטה – גם כאן מילולי ומורחב. בערבית אומרים גם בעידון מסוים על הנעל שלי - עלא כֻּנְדַרְתִי.
10
רפי שואל/ת: מה מקור הביטוי "למען הסדר הטוב"? האם מקורו בעיקרון הסדר הטוב מתחום המתמטיקה?
רוביק עונה:
המקור הוא בביטויים באנגלית: for the sake of the good order, או for good order’s sake. בגרמנית במקביל נאמר: der guten Ordnung halber. בצרפתית יש ביטוי קרוב: et pour que les choses soient claires - למען בהירות הדברים. לצירוף שימושים מגוונים, וספק אם המונח המתמטי הוא המקור.
11
שגיב שואל/ת: לפני עשרות שנים, כשמישהו היה עושה גרעפס בתל אביב היו אומרים: "אפשטיין בבית, אפשטיין בחוץ". יש לך איזה מושג על הביטוי הנ"ל?
רוביק עונה:
לא שמעתי את שמעו של הביטוי למרות שאת ילדותי ביליתי בתל אביב. כל היודע דבר על הביטוי הנ"ל, ומיהו אותו אפשטיין, מוזמן לשתף.
12
שוש פורת שואל/ת: מה מקור השם של הגיד הנקרא "גיד הנשה".
רוביק עונה:
השם מופיע בבראשית: "עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ". למילה 'נָשֶׁה' מקבילות בארמית ואכדית אך פירושה אינו ברור. מדרש לשוני בתלמוד: "למה נקרא שמו גיד הנשה? שנָשָה (נישא) ממקומו ועלה".
13
אביטל שף שואל/ת: אשמח לדעת מהו מקור הביטוי "לקרוא לילד בשמו"?
רוביק עונה:
המקור בשפות שונות. יידיש: אָנרופֿן דאָס קינד בײַם ריכטיקן נאָמען. רוסית: nazvat' veshchi svoimi imenami. גרמנית: das Kind beim richtigen Namen nennen(קרא לילד בשמו הנכון), וכן בערבית. ניב בהוראה קרובה באנגלית: call a spade a spade (קרא לאת את).
14
דליה ביהם שואל/ת: מה הנוסח הנכון של הפתגם "חכם לא נכנס למקומות שפיקח יכול לצאת מהם"? ומה מקורו?
רוביק עונה:
הפתגם נהדר, ויש לו שני נוסחים. זה שבשאלה, וכן בסדר הפוך: "פיקח יודע לצאת ממקומות שחכם אינו נכנס אליהם". כל הניסיונות להגיע למקורו עלו בתוהו. כל תשובה מעניינת מגולשינו תצוטט.
15
אפרת שואל/ת: אני מחפשת את ההתגלגלות של המשפט "בין הנשקים נאלמים החוקים" של קיקרו למשפט "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות". מי שינה?
רוביק עונה:
השינוי חל בשפה הלטינית עצמה: inter arma silent Musae, אך הוא מיוחס לתקופה הסובייטית, ולחוקר השפה הלטינית ברוסיה בתקופה זו, ששמו אינו ידוע.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >