שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
אילן שדה שואל/ת: מסמר ללא ראש, מה המקור?
רוביק עונה:
מקור הביטוי ביידיש: אַ טשוואָק אָן אַ קעפּל. הסופר בן תקופת ההשכלה מן המאה ה-19 אייזיק מאיר דיק, איש וילנה, אמר שבעלי תפקידים בקהילה דומים למסמרים בלי ראש: לאחר שנתקעו אי אפשר להוציאם.
182
רותי שואל/ת: מאיפה נובע הביטוי ’קור כלבים׳?
רוביק עונה:
המקור ברוסית: sobachij kholod. יש גם גירסה גרמנית: Hundekälte. ההסבר לצירוף הוא שקור עז מחייב להכניס גם את הכלבים הביתה. להוראה זו עקבות בניבים ובצירופים שונים המתייחסים לקור עז, כגון יידיש: אַן עבֿרה אַ הונט אַרויסצוטרײַבן (חטא הוא להוציא את הכלב החוצה), וכך בגרמנית ובצרפתית.
183
בני לשם שואל/ת: מה המקור של "אני תקווה"?
רוביק עונה:
הצירוף 'אני תקווה' הוא חדש, צורה ספרותית או מליצית של "אני מקווה". ואולם, הוא נשען על דגם מן התנ"ך, בצירוף 'אני תפילה': "תַּחַת אַהֲבָתִי יִשְׂטְנוּנִי וַאֲנִי תְפִלָּה" (תהלים קט 4). 'אני תפילה' פירושו: אני מתפלל בלבי, אני מקווה, כך שהמרחק במשמעות בין שני הצירופים אינו רב.
184
הילה שואל/ת: מה מקור הניבים יצא לאור, יצא לבו אחריו, יצא מכליו, יצא שמו למרחוק?
רוביק עונה:
'שמו יצא למרחוק' מופיע בספר דברי הימים ב: "וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד לְמֵרָחוֹק, כִּי הִפְלִיא לְהֵעָזֵר עַד כִּי חָזָק" (כו 15). 'יצא מהכלים' הוא תרגום מיידיש: אַרויסגיין פֿון די כּלים. יש סברה שהצירוף היידי נוצר כהנגדה לצירוף המקראי 'נחבא אל הכלים'. הניב 'לבו יצא אליו' מתורגם מכמה שפות, למשל ביידיש: זײַן האַרץ גייט אויס נאָך עמעצן, וכן באנגלית: his heart goes out to someone. בתנ"ך 'יצא לבו' פירושו חרד, פחד. 'יצא לאור', וכן 'הוציא לאור' מתורגמים משפות שונות כגון גרמנית וצרפתית. אפשר למצוא אותו בספרות ימי הביניים: "ויתן מורי פנאי בדבר להוציאו לאור" (מחזור ויטרי קיט), ככל הנראה באחד מנוסחיו המאוחרים של המחזור, שכן הוצאה לאור נקשרת לטכנולוגיית הדפוס.
185
כרמל שואל/ת: מה המקור של הביטוי ״גילה את קלפיו״?
רוביק עונה:
הניב הזה וכן ניב קרוב לו גם במשמעות, 'שם את הקלפים על השולחן', מופיעים בשפות רבות שהשפיעו על העברית, כמו יידיש: אַוועקלייגן די קאָרטן אויפֿן טיש, אנגלית: put one's cards on the table, רוסית. karty na stol, וכן בגרמנית, בצרפתית ובערבית. משחק הקלפים משמש בניבים נוספים דימוי למצבים מגוונים ביחסי אנוש, במשא ומתן וכדומה.
186
אלימלך גזית שואל/ת: מה הקשר של הביטוי "יצא חוצץ" למשמעות, ומה המקור?
רוביק עונה:
'יצא חוצץ' פירושו בשפת היום הביע ביקורת קשה, מחה בתקיפות. המקור בספר משלי: "מֶלֶךְ אֵין לָאַרְבֶּה, וַיֵּצֵא חֹצֵץ כֻּלּוֹ" (משלי ל 27). אבן עזרא מפרש: "[הארבה] יצא מאוּסָף ומקוּבָץ". הביטוי אכן מוזר שהרי 'חוצץ' הוא מה שמציב חיץ בין אנשים או מחנות, אבל הוא התקבע בעברית החדשה במשמעות מסוימת והמשמעות המקורית של המילים אינה חשובה.
187
מאיר מינדל שואל/ת: חריש הוא מושג חקלאי. אשה שחורשת מזימות, מהו מקור המושג? הרי מזימות אינן מושג בחקלאות.
רוביק עונה:
אכן אין קשר בין חורש בשדה לחורש מזימות, מדובר בשורשים הומונימיים, בעלי זהות מקרית. מקור הביטוי במשלי: "אַל תַּחֲרֹשׁ עַל רֵעֲךָ רָעָה", וכן בהושע: "חֲרַשְׁתֶּם רֶשַׁע עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם". 'חרש' כאן פירושו חשב מחשבה חרישית, לא שיתף אחרים במזימותיו. השורש חר"ש נקשר כאן לשקט (חֶרֶש) ולא לעבודה חקלאית.
188
אפרת שלום שואל/ת: מה מקור הביטוי "ולהשומע ינעם", ולמה דווקא בו ה' הידיעה אינה נבלעת?
רוביק עונה:
הביטוי מוכר בעברית החדשה, ויתכן שיש כאן השפעה של הפסוק בתהלים "וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵֽמוּ". יש גם אסוציאציה לביטוי בספר משלי: "ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב". הצורה המקובלת בספרות התחייה ובספרות השו"ת המודרנית היא "ולהשומע ינעם". הנוהג שלא להבליע את ה' הידיעה היה נפוץ בספרות התחייה, וגם בן יהודה נהג כך לעיתים קרובות. יש לאי הבלעת ה' שורשים בתנ"ך, אף כי במקרים נדירים.
189
יוסי שיין שואל/ת: האם תוכל לספר מה המקור למושג בדיחת קרש? למה קרש?
רוביק עונה:
הביטוי הוא גלגול של ניב אנגלי: the joke fell flat (הבדיחה השתטחה על הארץ).
190
יואב ב"י שואל/ת: מה מקור הבטוי "כּרֵסה בין שיניה" לאשה בהריון?
רוביק עונה:
המקור במשנה: "עדי שקר הן! היאך מעידים על האשה שילדה, ולמחר כרסה בין שיניה?" (מסכת ראש השנה ב ח). כלומר, העד טוען שהאשה כבר ילדה, ויום לאחר מכן רואים אותה בהיריון בולט, מכאן שהוא שקרן. הדימוי ברור: הכרס הגדלה 'מתקרבת' לפה ולשיניים.
191
שני שואל/ת: מה מקור הצירוף ״אין ספק״?
רוביק עונה:
המקור הוא בלשון ימי הביניים. אבן עזרא כותב: "והנה אין ספק כי נח ושם ויפת היו עמהם, והם אנשי המגדל ביניהם". לביטוי נצמדו גם ראשי תיבות: א"ס. לתפוצת הצירוף בעברית החדשה תרמו גם ביטויים מקבילים בשפות שונות. למשל יידיש: עס איז גאָר קיין ספֿק ניט (אין כלל ספק). אנגלית: no doubt. גרמנית: es besteht kein Zweifel. צרפתית: sans aucun doute.
192
ד"ר דפנה קירש שואל/ת: מה מקור הביטוי "אין דבר"? האם זהו קיצור של "אין דבר שלם יותר מלב שבור", כמו בשירה של נעמי שמר?
רוביק עונה:
הצירוף מופיע בספר במדבר: "רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה" (כ 19). רש"י מפרש: "אין שום דבר מזיקך". הצירוף מופיע פעמים רבות במקורות, אך השימוש שלו היום הוא פעולת דיבור של תנחומים, והוא מושפע ככל הנראה משפות סלביות. הצירוף מופיע בכתבי סופרי התחייה כמו י"ל פרץ ודוד פרישמן, ומיוחס לציטוט המפורסם של יוסף טרומפלדור: "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו!"
193
אלימלך גזית שואל/ת: 'לצאת מן הכלים' מבטא התרגזות. מה מקור הביטוי ומהם הכלים?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא ביידיש: אַרויסגיין פֿון די כּלים. יש סברה שהצירוף היידי נוצר כהנגדה לצירוף 'נחבא אל הכלים', שמקורו בתנ"ך.
194
יריב שיזף שואל/ת: מה מקור הביטוי "עד העצם", ומה היתה משמעותו המקורית? האם זה היה במקור חלק מביטוי אחר, ארוך יותר?
רוביק עונה:
'עד העצם' פירושו 'בכל נפשו והווייתו, בהתקדשות מלאה. הוא מתורגם מכמה שפות: יידיש: ביזן ביין אַרײַן. צרפתית: jusqu'aux os/jusqu'à l'os. ערבית: חַתָא אֶלְעַטֶ'ם.
195
נורית שואל/ת: מה מקור הביטוי אורנים קטן?
רוביק עונה:
'אורנים הוא שמה של תוכנית מגירה צבאית שהוכנה בצה"ל למקרה של מלחמה בשטח לבנון. כאשר פרצה מלחמת לבנון הראשונה היא הוצגה כמימוש של התוכנית לחדירה לדרום לבנון, אך בפועל התוכנית התרחבה עד מרכז לבנון, וכך זכתה התוכנית המצומצמת לכינוי "אורנים קטן", והתוכנית המורחבת לכינוי "אורנים גדול".
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >