שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
תבל שואל/ת: מהו מקור הניב "ביקש את ידה"?
רוביק עונה:
זה תרגום שאילה משפות אירופה. אנגלית: ask for the hand of. גרמנית: um ihre Hand anhalten. צרפתית: demander la main. יש לו שימוש גם בערבית: טַלַבַּ יַדַהָא. מקור הניב בארצות הגרמניות, שבהן נהג האב להניח את יד בתו ביד חתנה, כעין אישור לקניית הכלה.
182
שי שואל/ת: מה מקור הביטוי "מדורת השבט"? מתי נעשה בו שימוש לראשונה?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לאמצעי תקשורת המשקף את סדר היום של כלל אזרחי המדינה ומכוון אותו. הוא מיוחס בעיקר לטלוויזיה הישראלית עד שנות התשעים, שבה פעל רק הערוץ הממלכתי. המושג נוצר בישראל, ונקבע בשיח הישראלי בינואר 1994, בדיון במכון סמארט על פניה של התקשורת הישראלית.
183
אשר ירדן שואל/ת: האם תוכל להבהיר בבקשה את מקור הביטוי ״נמוך מצח״? האם ביטויים דומים או קרובים קיימים גם בשפות אחרות?
רוביק עונה:
'נמוך מצח' הוא כינוי לאדם חסר השכלה ובעל אופקים צרים. זהו תרגום מילולי של המונח האנגלי lowbrow באותה משמעות. הביטוי הנגדי הוא highbrow, גבה מצח, על פי האמונה שמצח גבוה מעיד על ידע ואינטליגנציה.
184
הילה גל שואל/ת: אשמח לדעת מהו מקור הביטוי "ירד לפסים אישיים". קראתי לכך הסבר: בשנות ה-40 היה נהוג בקיבוצים לסדר את הערוגות מסביב לבתים כך שישתלבו עם הפסים הירוקים (מצמחייה) של השבילים הציבוריים. באחד הקיבוצים מהצפון עלה הנושא לדיון בעקבות הטענה כי הפס הציבורי יורד לפס האישי, והסיפור מצא את דרכו לשבועון של התנועה, כדוגמא לקטנוניות החברים, ובמה הם מתעסקים בזמן שהעם כולו עסוק בדברים גדולים וחשובים. אחר כך זה התגלגל לאחד הסיפורים של ס.יזהר או יגאל מוסנזון, לא זכור לי מי מהם, והציטוט הפך מטבע לשון. האם זה יכול להיות המקור?
רוביק עונה:
השאלה נהדרת, התשובה פחות. הביטוי מושרש כל כך שאיננו חושבים כבר על המשמעות המילולית שלו. אם מי מהגולשים מכיר את הסיפור שעליו מצביעה הילה או את המקור הספרותי, אם ישנו, יצוטט בשמחה.
185
יעקב שואל/ת: כשהייתי ילד הייתה בין הילדים קריאת הסכמה והתפעלות: יָהבָּהיֶיה. שאלתי: מהיכן מילה-קריאה זו, ומה מוצאה, ולמה היא לא נשארה כיום?
רוביק עונה:
המקור בערבית: יַבַּיֵּה (הוי, אבי). מדוע לא נשארה? לאקדמיה של הסלנג (שאינה קיימת כמובן) פתרונים.
186
אורי בץ שואל/ת: מה מקור השם כובע גרב?
רוביק עונה:
השם מופיע בשפה האנגלית – sock hat – וזה כנראה מקורו. עם זאת בדרך כלל הוא נקרא בשפה זו בשמות אחרים כמו כובע סרוג, toque ועוד.
187
אמיר שואל/ת: רציתי לשאול מדוע נהוג לאמר לעזאזל החמישי. שאלתי מתייחסת ל״החמישי״ . למה לא לעזאזל השלישי? או השישי?
רוביק עונה:
ככל הנראה מקור הביטוי הוא בביטוי התלמודי "שבעה מדורי גהינום". על פי המסורת, המדור החמישי בגהינום הוא השאול. מידע נוסף או השערות נוספות יתקבלו ויצוטטו.
188
שולמית שיפר שואל/ת: מאיפה בא הביטוי "הוא בגד בה על ימין ועל שמאל" (לשון זכר מתייחס גם לנקבה)?
רוביק עונה:
'על ימין ועל שמאל' מתאים למצבים רבים, במשמעות דבר מה הנעשה באופן רצוף, לעיתים קרובות ובלי חוש מידה. המקור בשפות שונות. יידיש: אויף רעכטס און אויף לינקס. צרפתית: à droite et à gauche, וכן בערבית וברוסית.
189
אודי שואל/ת: מהו מקור הביטוי "מן הכוח אל הפועל"? ומה המשמעות של המילה כוח והמילה פועל בתוך המשפט? מדוע המילה כוח מסמלת את השלב שטרם הבשיל לכדי יישום?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בכתבי הרמב"ן: "מוכן לקבל הצורה, ולצאת מן הכוח אל הפועל" (פירוש לבראשית א 1). הוא מופיע גם בגרמנית: Übergang von der Potenz zum Akt. ובצרפתית: passer de la puissance à l’acte. בעקבות אריסטו. נוסח הניב העברי מושפע מהתרגום לערבית: כַ'רַג' מִן אִלְקֻוֶה אִלִי אִלְפִעְל. 'כוח' היא כאן תרגום של פוטנציה, הכוח האצור באדם, שיש לממש אותו, כלומר, להפוך אותו לפעולה, ל'פועל'.
190
מיכאל יודקובסקי שואל/ת: מהיכן הביטוי "באותה הזדמנות שפושקין מת", ומהיכן הביטוי "הפקר פטרושקה"?
רוביק עונה:
הביטוי הראשון הוא גלגול של סיפור ב"ילקוט הכזבים" על אברהם שפירא, הפותח מסדר במילים "בהזדמנות זו שאוסישקין מת, נעמוד רגע אחד דום לטובתו". אוסישקין שובש לפושקין. הפקר פטרושקה הוא ביטוי ביידיש שפירושו הפקר מוחלט, אי סדר ואי שליטה. מילולית: הפקר פטרוזיליה, שכן הפטרוזיליה הייתה צמח בר שצמח ונקטף באופן חופשי.
191
יהודה שואל/ת: מה מקור הביטוי "בבת עין", "בבת עינו"?
רוביק עונה:
הצירוף 'בָבת עינו' מתייחס לאישון העין, כדימוי לדבר היקר לו ביותר לאדם. המקור בזכריה: "כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ" (ב 12). הצירוף מופיע בצורה מקוצרת בפיוט "דרור יקרא" לדונש בן לברט: "וינצרכם כמו בָבת". לביטוי צירופים מקבילים יידיש: שוואַרצאַפּל פֿון אויג. אנגלית: the apple of one’s eye. בשניהם השימוש הוא מטפורי: הדבר היקר ביותר, כנראה בהשפעת המקרא.
192
אליעזר שואל/ת: מה מקור הצירוף 'על הבוקר'?
רוביק עונה:
המקור בערבית: עַלַא צֻבַּח.
193
משה בם שואל/ת: מה מקור הביטוי "לא אלמן ישראל"?
רוביק עונה:
המקור בירמיהו: "כִּי לֹא אַלְמָן יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה מֵאֱלֹהָיו" (נא 5). רד"ק מסביר: "אינו כמו האלמנה שמת בעלה שהיא עזובה ממנו לעולם, לא כן ישראל, כי בעלה (אלוהים – ר.ר.) חי וקיים, ואם עזבה בגלות עוד יפקדנה וישוב אליה ויפקוד על אויביהם".
194
ציפיק שואל/ת: מה מקור המונח בית נכאת, והאם זה הכתיב הנכון (ולא בית נכות)?
רוביק עונה:
המקור בספר מלכים: "וַיִּשְׁמַע עֲלֵיהֶם חִזְקִיָּהוּ וַיַּרְאֵם אֶת כָּל בֵּית נְכֹתֹה אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַבְּשָׂמִים" (ב כ 13), וכאן, על פי הפרשנים, בהוראת בית גנזי בשמים, גם בעקבות הצירוף האכדי המקביל bit nakamti. המוזיאון הראשון בארץ, מוזיאון בצלאל, נקרא על-ידי מייסדו פרופ' בוריס שץ 'בית נכאת'.
195
אירית רשל שואל/ת: אודה לך אם תואיל לומר לי מה מקור הביטוי ״באתי לחזק ויצאתי מחוזק״. כמה שלא חיפשתי רק מצאתי ציטוטים של אנשים ששילבו את הביטוי ולא את המקור.
רוביק עונה:
אבי הביטוי הנאה הוא איציק מרדכי. בתפקידו כקצין בכיר וכשר ביטחון נהג לפקוד משפחות נפגעים, ולאחר שיצא מהן נהג לומר "באתי לחזק ויצאתי מחוזק".
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >