שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
לי אופיר שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור הביטוי "צוללות בואדי"?
רוביק עונה:
הביטוי היה מקובל בעבר, ואולי גם היום, ביחידות מיוחדות של חיל הרגלים, שתרגלו תרחישים קיצוניים. לצורך התרגול הועלו תסריטים מופרכים כגון צוללות המופיעות בוואדי. הביטוי מייצג אפוא דרך לפרוץ את החשיבה המקובלת. עם זאת הוא זכה גם למשמעות אירונית, בהתייחסות לפרויקטים מופרכים, בעיקר צבאיים, לרכישות מיותרות בעליל וכדומה.
182
עמית שואל/ת: מה מקור הביטוי העברי "לכל השדים הרוחות"?
רוביק עונה:
הביטוי הוא הכלאה של ביטויים קרובים בכמה שפות. ביידיש: צו אַלע רוחות, ומכאן 'לכל הרוחות'. בצרפתית: à tous les diables, ומכאן 'לכל השדים'. כל אלה הם קיצור של הגידוף 'לך לכל הרוחות' השאול משפות שונות.
183
אבנר פלק שואל/ת: מה מקור הביטוי 'קודם זובור ואחר כך גזנגה'?
רוביק עונה:
הביטוי נכנס Kחיינו בעקבות הקלטות מדברי הדמות המפוקפקת שתועדה בתחקיר עובדה, עזרא נאווי: "קודם זובור ואחר כך גזנגה". ההסבר: קודם מתעללים ואחר כך הורגים. מהו זובור ידוע לכל, אך מהי גזנגה? בסלנג האמריקני גזנגאז הם שדיים, לא ברור מה הקשר.
184
לאה פוקס שואל/ת: מה מקור הביטוי 'להבהיל מישהו לבית חולים'.
רוביק עונה:
המקור הוא במגילת אסתר: "עוֹדָם מְדַבְּרִים עִמּוֹ, וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעוּ וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת־הָמָן אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשְׂתָה אֶסְתֵּר".
185
מאיר הלוי שואל/ת: מניין הביטוי עיניים כלות? אני מכיר את הביטויים 'כלו המים', 'כלתה סבלנותו', אך הביטוי 'הביט בעיניים כלות' מקבל את המשמעות של קנאה, ולא ציפייה עד כלות הסבלנות.
רוביק עונה:
בספר דברים נכתב: "בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם". גם המונח 'בכליון עיניים' מופיע ספר דברים: "וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ". בתלמוד פירשו: "איזהו דבר שמכלה את העינים ומדאיב את הנפש?". רש"י מפרש: "מצפה לישועה ולא תבוא". הביט בעיניים כלות פירושו: הביט לאורך זמן ובמאמץ עד שעיניו עייפו וכאילו כלו.
186
אורי שואל/ת: מה מקור הביטוי על הקשקש?
רוביק עונה:
השאלה שבה שוב ושוב אל שולחן 'הזירה הלשונית', ותשובה אין. שוחרי "הזירה הלשונית" מוזמנים לשלוח הצעות או השערות.
187
מירי טלמון שואל/ת: מהיכן צץ הביטוי 'עושים שכונה', מה משמעותו ובאילו נסיבות משתמשים בו?
רוביק עונה:
המקור הוא במשחק הכדורגל. קבוצות כדורגל רבות נולדו מתוך שכונות בערים, ומכאן נולד הביטוי 'כדורגל שכונתי', המצטיין בהתלהבות רבה אך נעדר סדר ואיכות. מכאן הורחב הביטוי 'שכונה' לאווירה של התלהבות וחוסר סדר.
188
יואב זומר שואל/ת: זכור לי במעורפל מימי ילדותי שאם מישהו אמר לגבי משהו: "איך אני אזכור", היו עונים לו: "תעשה קשר באף". נראה לי שזה איכשהו קשור לחדק של פיל, ולזה שאומרים שלפיל יש זיכרון טוב. אולי זה משפט שהיה ב"ספר הג'ונגל"? מה באמת מקור הביטוי?
רוביק עונה:
הביטוי אינו מוכר לי, אבל הביטוי 'תעשה קשר במטפחת' כאמצעי לזכירה היה מקובל מאוד. 'תעשה קשר באף' נשמע כמו פיתוח מקומי, שאגב אינו ניתן לביצוע ובוודאי לא מומלץ לנסותו.
189
ניצה גלעין שואל/ת: מהו מקור הביטוי 'בול בזמן'? האם יש לו קשר לביטוי האנגלי לקליעה למטרה, bull’s-eye?
רוביק עונה:
הקשר הוא ישיר. 'בול' במשמעות 'בדיוק' היא קיצור ישראל של הביטוי שהוזכר בשאלה, קליעה לעינו של הפר, שזכתה למשמעות קליעה מדויקת. 'בול בזמן': בדיוק בזמן.
190
ברוך תירוש שואל/ת: נדרשתי למונח 'משוש חיי' ולא מצאתיו במילון של אבן שושן. האם תוכל להסביר את משמעות המילים?
רוביק עונה:
הביטוי הוא גירסה מודרנית לצירוף המקראי 'משוש לבו': "שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ" (איכה ה 15). 'משוש' פירושה שמחה, מן השורש שי"ש שממנו נגזרת גם 'ששון', וכן הביטוי 'שישו ושמחו'.
191
אסנת שואל/ת: מה מקור התארים 'ברון סמים' ו'איל ספנות'?
רוביק עונה:
'איל ספנות' שייך לקבוצת בעלי כוח פיננסי ומכאן גם פוליטי, כמו 'איל תקשורת', וכמובן 'איל הון'. המילה 'איל' נבחרה כחלופה למילה האנגלית magnate ובצרפתית magnat, בעקבות הביטוי בספר יחזקאל 'אילי הארץ'. השימוש ב'ברון' במשמעות דומה הוא תרגום ישיר מאנגלית. בשפה זו מצויה הרחבה של 'ברון' שהוא במקור אחת הדרגות בהיררכיה הפיאודלית, ולא הגבוהה שבהן. מכאן באנגלית drug baron, וגם press baron.
192
דוד בלוך שואל/ת: מאיפה נולד הביטוי 'משה-זוחניק'? מיהו המשה זוחניק הזה?
רוביק עונה:
ללא ספק כוונתך למשה זוכמיר, דמות יידישאית המתארת אדם חסר חשיבות, פלוני אלמוני, ופירושה ביידיש: משה חפש-אותי (זוך מיר). בשם שבשאלה מהדהדת גם דמותו של משה אופניק מ"רחוב סומסום", ומשה זוחניק הוא הכלאה של זוכמיר ואופניק.
193
זוהר שואל/ת: מה מקור מטבע הלשון ״גמר בליבו״?
רוביק עונה:
מסכת פסחים מ"ב: "משום הפסד ממונו גמר בלבו לאכול כזית". המשמעות פשוטה: גמר, כלומר, החליט, סיים דיון, במקרה זה עם עצמו.
194
עוזי פז שואל/ת: מה מקור הביטוי "הון תועפות"? האם יש לו קשר לפסוק "כתועפות ראם לו", ואם כן מה הקשר?
רוביק עונה:
ברשת מתגלגל סיפור הטוען ש'תועפות' הן קרני הראם. מי שהיה לו הרבה מאוד כסף, היה צריך קרניים גדולות שיאחסנו את כל הכסף בתוכן. לכן השתמש בקרניים של ראם שנקראות לפי הסיפור 'תועפות'. דא עקא, שמדובר באטימולוגיה עממית חסרת בסיס. המילה 'תועפות' מופיעה כמה פעמים במקרא ואין לה כל קשר לקרניים, אלא לשורש עו"ף או יע"ף, והיא מציינת גובה, דבר מה נישא, כמו גם ב'תועפות הרים'. 'הון תועפות' הוא הון רב ביותר, גירסה חדשה של הצירוף המקראי שבספר איוב: "וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ". 'תועפות ראם' הן אכן קרני הראם, אך הן נקראות כך כי הן נישאות מעל ראשו של הראם.
195
שיר דוד ותימור יולזרי שואל/ת: נשמח להיעזר בך למטרת עבודה חביבה לשיעור לשון. מה מקורם של הניבים "חזר לסורו" ו"טרף לו את הקלפים"?
רוביק עונה:
חזר לסורו לקוח ממדרש בראשית רבה: "אמרו, אלולי אריכות פנים שהאריך ר' יהושע עם עקילס היה חוזר לסורו". 'סור' הוא צורת המקור של סר, כלומר, חרג מן הדרך. טָרַף את הקלפים שפירושו שיבש לחלוטין את התוכניות המוקדמות מתורגם לעברית מכמה וכמה שפות, כמו יידיש: צעמישן די קאָרטן, אנגלית: shuffle the cards וכן גרמנית וצרפתית. הדימוי לקוח מהנוהג לערבב את הקלפים לקראת שלב נוסף במשחק.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >