שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
מאיר שואל/ת: מה מקור הביטוי "שנת קוקוס"?
רוביק עונה:
ככל הנראה הביטוי הוא גלגול/שיבוש של הביטוי בלדינו "דיל טיימפו דאנטיוכי": מזמנו של אנטיוכוס, אך זו השערה שקשה לבסס על ממצאים ברורים.
182
מיכאל שואל/ת: מה מקור והפירוש של הביטוי 'הווי אומר'?
רוביק עונה:
'הווי אומר' הוא אחד הצירופים הנפוצים ביותר בתלמוד, ומשמעותו, מכאן יש להסיק, ממה שנאמר עד כה יוצא, זו משמעות הדבר.
183
אבי נחמני שואל/ת: מה פירוש הביטוי "את הכסף סופרים במדרגות"? ומה המקור שלו?
רוביק עונה:
פירוש הביטוי הוא שאין להתייחס לעסקה או מהלך מוצלח לפני שנחתמו סופית. 'המדרגות' הם דימוי למצב שבו יצאת מחדר העסקאות לאחר שהעסקה הושלמה, ואז הכסף שצברת הוא אכן שלך. הביטוי לקוח ממשחק הפוקר.
184
קרן שואל/ת: מה מקור הביטוי "במיץ של הזבל"?
רוביק עונה:
הביטוי ישראלי עד שלא יוכח אחרת, והוא פיתוח של הביטוי הנפוץ יותר "החיים בזבל". בזבל עוד אפשר להתקיים איכשהו, חיים במיץ של הזבל זו כבר התחתית בתחתית.
185
דני ב. שואל/ת: מה מקור הביטוי 'מעשה שטן', יעני, יש איזה מעצור בלתי ניראה המונע השגת המטרה המוצבת לפניך.
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא בלשון ימי הביניים. רש"י כותב בפרשנות לסיפור עגל הזהב בספר שמות: "שהיה בו רוח חיים ... וראה שהצליח מעשה שטן, ולא היה לו פה לדחותם לגמרי". אצל רש"י הדברים מובאים כפשוטם: השטן התערב כדי לשבש את מהלך האירועים. עם השנים הפך הצירוף למטבע לשון, המתייחס לכל שיבוש שנגרם על ידי גורם לא ידוע.
186
קרן שואל/ת: ברצוני לדעת את משמעות ומקור הביטוי "לא הבמבה הכי צהובה בשקית".
רוביק עונה:
הביטוי היא פיתוח של ביטוי נפוץ יותר: "לא העיפרון הכי מחודד בקלמר", שפירושו, לא האדם החכם וחד המחשבה ביותר.
187
רן שואל/ת: ברצוני לדעת מה מקור ומשמעות הביטוי: "כל סמרטוט נהייה וילון", ומשמעות הביטוי: "כל קוץ במדבר הוא פרח"?
רוביק עונה:
מקור הביטוי "כל סמרטוט נהיה וילון" אינו ידוע, אך משמעותו דומה לביטויים מוכרים כמו "כל ממזר מלך", המתייחסים לעלייה לגדולה של אנשים חסרי חשיבות, וכך גם האטד במשל יותם. "כל קוץ במדבר פרח" הוא פתגם הנאמר בין גברים ביחס לנשים בסביבה שאין בה מבחר רב של נשים, ועל כן גם מי שנחשבות מכוערות נראות יפות. הוא נשמע בעיקר בסביבה צבאית בעבר, היום הוא אינו עובר את גבולות התקינות הפוליטית.
188
ניר שואל/ת: מה מקור הביטויים 'לרקוד על הדם' ו'לעמוד על הדם'? ברורה לי משמעותם, אך לא מה המקור.
רוביק עונה:
'רקד על הדם' מתייחס למי שמפיק במופגן רווח ציבורי או פוליטי מאירוע טרגי. לביטוי מקבילה ערבית: רַקַץ עַלָא אֶלְדַם, ויתכן שהיא המקור. הביטוי 'עמד על דם רעהו' מתייחס במקרא למי שנמנע מלסייע לאדם פצוע: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט 16). בשיח הישראלי הוא משמש בהוראת מי שמנצל אירועים קשים לצרכים פוליטיים, בדומה ל'רקד על הדם'.
189
אלימלך גזית שואל/ת: מניין הביטוי "עד בוש"?
רוביק עונה:
המקור בספר שופטים: "וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ פֹתֵחַ דַּלְתוֹת הָעֲלִיָּה", ובשתי הופעות נוספות במקרא. משמעות הצירוף: המתינו זמן רב לפגישה או למעשה שהובטח להם, עד כדי כך שההמתנה ביישה והשפילה אותם.
190
אלעד שואל/ת: מה מקור הביטוי "כפה עליו הר כגיגית"? ומה תפקידה של הגיגית בעניין?
רוביק עונה:
במסכת שבת בתלמוד נכתב: "מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב, ואם לאו – שם תהא קבורתכם". ההר הוא הר סיני, ומדובר בדימוי. ההר דומה כאן לגיגית העומדת לקבור את הניצבים תחתיה.
191
רנה שואל/ת: שמעתי פעמים אחדות שמשתמשים בביטוי "חמאה על הראש" בהקשרים שונים. לא נהירים לי משמעות הביטוי או מקורו.
רוביק עונה:
הביטוי "הולך עם חמאה על ראשו" מתייחס למי שחושף בלי דעת את נקודת התורפה שלו. הוא מופיע בשפות רבות, כמו יידיש: ווער עס האָט פּוטער אויפֿן קאָפּ, טאָר אויף דער זון ניט גיין (מי שיש לו חמאה על הראש, שלא ילך בשמש). אנגלית: He who has butter on his head, should stay out of the sun, וכן בגרמנית ובהולנדית. בערבית אומרים: אִדַ'א כַּאן רַאסַכּ מִן שַׁמְע, פַלָא תִמְשִׁי פִי-(אל) שַׁמְס (אם משעווה ראשך עשוי, אל תלך בשמש בראש גלוי).
192
צביקה מונד שואל/ת: מה מקור הביטוי 'היכה באצבע צרֵדה'?
רוביק עונה:
המקור הוא במשנה. פירוש הביטוי הוא חבט באמה (האצבע האמצעית) על כף ידו של מישהו לצורך בקשת תשומת לב: "ביקש להתנמנם, פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה" (מסכת יומא). המילה צרדה מופיעה רק בצירוף הזה, ואין כל רמז למקורה או לקשר שלה למילים אחרות בעברית או בשפה שמית אחרת.
193
עודד שואל/ת: מה מקור ומשמעות הביטוי "לצאת ראש"?
רוביק עונה:
הביטוי חדש יחסית, והוא משמש במשמעות 'לפענח', 'להצליח להשלים משימה הדורשת מחשבה' וכדומה. לא ידוע על מקור משפה אחרת, והוא יצירה ישראלית.
194
ליאת צרויה שואל/ת: מה מקור הביטוי (הנוראי) ״נשים, שק של נחשים״.
רוביק עונה:
מדובר בביטוי עממי שנראה שמקורו צפון אפריקאי, לאו דווקא מן המסורת היהודית, והוא אף מופיע בגירסה ערבית: نساء نساء كيس من الثعابين. כל מידע נוסף יתקבל בברכה.
195
אלכס שפי שואל/ת: מה המשמעות המטאפורית של הביטוי "נמצא בלִימְבּוֹ", ומה מקורו?
רוביק עונה:
'נמצא בלימבו' פירושו, מצוי במצב ביניים, במתח והיעדר הכרעה בין שני גורמים סותרים, הגורמים למצוקה ולאי יכולת לפעול. מקור השם בתיאולוגיה הנוצרית, שבה לימבו הוא האזור שבו שוכנות נשמות שלא מצאו מקומן בגן העדן או בגהינום, וזאת מן המילה הלטינית לימבוס, גבול. למילה 'לימבו' משמעות נוספת שאינה קשורה לראשונה, והזהות בין המילים מקרית. לימבו הוא ריקוד אינדיאני שאומץ כמעין ספורט ריקוד שבו יש לעבור בכפיפה מתחת למקל, המונמך לאחר כל מעבר. מקור המילה מאז שנות החמישים של המאה הקודמת במילה האנגלית limber, שפירושה גמיש וזריז.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >