שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
181
רנה שואל/ת: שמעתי פעמים אחדות שמשתמשים בביטוי "חמאה על הראש" בהקשרים שונים. לא נהירים לי משמעות הביטוי או מקורו.
רוביק עונה:
הביטוי "הולך עם חמאה על ראשו" מתייחס למי שחושף בלי דעת את נקודת התורפה שלו. הוא מופיע בשפות רבות, כמו יידיש: ווער עס האָט פּוטער אויפֿן קאָפּ, טאָר אויף דער זון ניט גיין (מי שיש לו חמאה על הראש, שלא ילך בשמש). אנגלית: He who has butter on his head, should stay out of the sun, וכן בגרמנית ובהולנדית. בערבית אומרים: אִדַ'א כַּאן רַאסַכּ מִן שַׁמְע, פַלָא תִמְשִׁי פִי-(אל) שַׁמְס (אם משעווה ראשך עשוי, אל תלך בשמש בראש גלוי).
182
צביקה מונד שואל/ת: מה מקור הביטוי 'היכה באצבע צרֵדה'?
רוביק עונה:
המקור הוא במשנה. פירוש הביטוי הוא חבט באמה (האצבע האמצעית) על כף ידו של מישהו לצורך בקשת תשומת לב: "ביקש להתנמנם, פרחי כהונה מכין לפניו באצבע צרדה" (מסכת יומא). המילה צרדה מופיעה רק בצירוף הזה, ואין כל רמז למקורה או לקשר שלה למילים אחרות בעברית או בשפה שמית אחרת.
183
עודד שואל/ת: מה מקור ומשמעות הביטוי "לצאת ראש"?
רוביק עונה:
הביטוי חדש יחסית, והוא משמש במשמעות 'לפענח', 'להצליח להשלים משימה הדורשת מחשבה' וכדומה. לא ידוע על מקור משפה אחרת, והוא יצירה ישראלית.
184
ליאת צרויה שואל/ת: מה מקור הביטוי (הנוראי) ״נשים, שק של נחשים״.
רוביק עונה:
מדובר בביטוי עממי שנראה שמקורו צפון אפריקאי, לאו דווקא מן המסורת היהודית, והוא אף מופיע בגירסה ערבית: نساء نساء كيس من الثعابين. כל מידע נוסף יתקבל בברכה.
185
אלכס שפי שואל/ת: מה המשמעות המטאפורית של הביטוי "נמצא בלִימְבּוֹ", ומה מקורו?
רוביק עונה:
'נמצא בלימבו' פירושו, מצוי במצב ביניים, במתח והיעדר הכרעה בין שני גורמים סותרים, הגורמים למצוקה ולאי יכולת לפעול. מקור השם בתיאולוגיה הנוצרית, שבה לימבו הוא האזור שבו שוכנות נשמות שלא מצאו מקומן בגן העדן או בגהינום, וזאת מן המילה הלטינית לימבוס, גבול. למילה 'לימבו' משמעות נוספת שאינה קשורה לראשונה, והזהות בין המילים מקרית. לימבו הוא ריקוד אינדיאני שאומץ כמעין ספורט ריקוד שבו יש לעבור בכפיפה מתחת למקל, המונמך לאחר כל מעבר. מקור המילה מאז שנות החמישים של המאה הקודמת במילה האנגלית limber, שפירושה גמיש וזריז.
186
לי אופיר שואל/ת: אשמח לדעת מה מקור הביטוי "צוללות בואדי"?
רוביק עונה:
הביטוי היה מקובל בעבר, ואולי גם היום, ביחידות מיוחדות של חיל הרגלים, שתרגלו תרחישים קיצוניים. לצורך התרגול הועלו תסריטים מופרכים כגון צוללות המופיעות בוואדי. הביטוי מייצג אפוא דרך לפרוץ את החשיבה המקובלת. עם זאת הוא זכה גם למשמעות אירונית, בהתייחסות לפרויקטים מופרכים, בעיקר צבאיים, לרכישות מיותרות בעליל וכדומה.
187
עמית שואל/ת: מה מקור הביטוי העברי "לכל השדים הרוחות"?
רוביק עונה:
הביטוי הוא הכלאה של ביטויים קרובים בכמה שפות. ביידיש: צו אַלע רוחות, ומכאן 'לכל הרוחות'. בצרפתית: à tous les diables, ומכאן 'לכל השדים'. כל אלה הם קיצור של הגידוף 'לך לכל הרוחות' השאול משפות שונות.
188
אבנר פלק שואל/ת: מה מקור הביטוי 'קודם זובור ואחר כך גזנגה'?
רוביק עונה:
הביטוי נכנס Kחיינו בעקבות הקלטות מדברי הדמות המפוקפקת שתועדה בתחקיר עובדה, עזרא נאווי: "קודם זובור ואחר כך גזנגה". ההסבר: קודם מתעללים ואחר כך הורגים. מהו זובור ידוע לכל, אך מהי גזנגה? בסלנג האמריקני גזנגאז הם שדיים, לא ברור מה הקשר.
189
לאה פוקס שואל/ת: מה מקור הביטוי 'להבהיל מישהו לבית חולים'.
רוביק עונה:
המקור הוא במגילת אסתר: "עוֹדָם מְדַבְּרִים עִמּוֹ, וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעוּ וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת־הָמָן אֶל־הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר־עָשְׂתָה אֶסְתֵּר".
190
מאיר הלוי שואל/ת: מניין הביטוי עיניים כלות? אני מכיר את הביטויים 'כלו המים', 'כלתה סבלנותו', אך הביטוי 'הביט בעיניים כלות' מקבל את המשמעות של קנאה, ולא ציפייה עד כלות הסבלנות.
רוביק עונה:
בספר דברים נכתב: "בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְכָלוֹת אֲלֵיהֶם". גם המונח 'בכליון עיניים' מופיע ספר דברים: "וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ". בתלמוד פירשו: "איזהו דבר שמכלה את העינים ומדאיב את הנפש?". רש"י מפרש: "מצפה לישועה ולא תבוא". הביט בעיניים כלות פירושו: הביט לאורך זמן ובמאמץ עד שעיניו עייפו וכאילו כלו.
191
אורי שואל/ת: מה מקור הביטוי על הקשקש?
רוביק עונה:
השאלה שבה שוב ושוב אל שולחן 'הזירה הלשונית', ותשובה אין. שוחרי "הזירה הלשונית" מוזמנים לשלוח הצעות או השערות.
192
מירי טלמון שואל/ת: מהיכן צץ הביטוי 'עושים שכונה', מה משמעותו ובאילו נסיבות משתמשים בו?
רוביק עונה:
המקור הוא במשחק הכדורגל. קבוצות כדורגל רבות נולדו מתוך שכונות בערים, ומכאן נולד הביטוי 'כדורגל שכונתי', המצטיין בהתלהבות רבה אך נעדר סדר ואיכות. מכאן הורחב הביטוי 'שכונה' לאווירה של התלהבות וחוסר סדר.
193
יואב זומר שואל/ת: זכור לי במעורפל מימי ילדותי שאם מישהו אמר לגבי משהו: "איך אני אזכור", היו עונים לו: "תעשה קשר באף". נראה לי שזה איכשהו קשור לחדק של פיל, ולזה שאומרים שלפיל יש זיכרון טוב. אולי זה משפט שהיה ב"ספר הג'ונגל"? מה באמת מקור הביטוי?
רוביק עונה:
הביטוי אינו מוכר לי, אבל הביטוי 'תעשה קשר במטפחת' כאמצעי לזכירה היה מקובל מאוד. 'תעשה קשר באף' נשמע כמו פיתוח מקומי, שאגב אינו ניתן לביצוע ובוודאי לא מומלץ לנסותו.
194
ניצה גלעין שואל/ת: מהו מקור הביטוי 'בול בזמן'? האם יש לו קשר לביטוי האנגלי לקליעה למטרה, bull’s-eye?
רוביק עונה:
הקשר הוא ישיר. 'בול' במשמעות 'בדיוק' היא קיצור ישראל של הביטוי שהוזכר בשאלה, קליעה לעינו של הפר, שזכתה למשמעות קליעה מדויקת. 'בול בזמן': בדיוק בזמן.
195
ברוך תירוש שואל/ת: נדרשתי למונח 'משוש חיי' ולא מצאתיו במילון של אבן שושן. האם תוכל להסביר את משמעות המילים?
רוביק עונה:
הביטוי הוא גירסה מודרנית לצירוף המקראי 'משוש לבו': "שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ" (איכה ה 15). 'משוש' פירושה שמחה, מן השורש שי"ש שממנו נגזרת גם 'ששון', וכן הביטוי 'שישו ושמחו'.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >