שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
211
גבי ניומן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'כדרכּוֹ בקודש'?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר תהלים: "אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים" (תהלים עז 14). וכאן המשמעות ישירה וברורה. בעברית החדשה הביטוי זכה למשמעות אירונית ומבטא יחס ספקני לכוהני הדת. יחס ספקני כזה אפשר למצוא גם בביטוי "רוחץ בניקיון כפיו" שבמקורו בספר תהילים אינו אירוני.
212
שמעון בוגן שואל/ת: הביטוי "מחיר שווה לכל נפש" נראה, מילולית, כחסר משמעות שיווקית. מהו המקור, ואיזו חלופה יש לביטוי?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא בתלמוד, שם נכתב במסכת כתובות: "אך אשר יאכל לכל נפש, דבר השווה לכל נפש". אין לראות כאן חוסר משמעות. פירושו מילולי כמעט: שווה לכל נפש, שווה לכל אדם, ומכאן שכל אדם יכול לצרוך אותו גם אם אינו בעל אמצעים.
213
עתליה שואל/ת: אני סטודנטית לתואר שני בלשון עברית, ובימים אלה מנסה לאפיין את הדיאלקט המשתקף במכתבים משפחתיים אישיים שנכתבו בתחילת שנות השבעים. רציתי לדעת מהו מקור הביטוי 'לבייש את הפירמה', והאם יש דרך לדעת מתי בערך הגיע למחוזות העברית המודרנית.
רוביק עונה:
'פירמה' היא מילה רוסית, המקבילה למילה האנגלית firm, ופירושה חברה כלכלית. בביטוי 'בייש את הפירמה', ובעיקר בשלילה: "אל תבייש את הפירמה" היא הורחבה לקבוצה בכלל. ככל הידוע 'בייש את הפירמה' הוא ביטוי ישראלי מקורי. הוא נשמע בשיח לא מעט כבר בשנות החמישים.
214
צח משה שואל/ת: מה מקור הביטוי 'ניטש ויכוח'?
רוביק עונה:
'ניטש' פירושו התפשט, וזאת על פי שימושים קדומים של הפועל. השימוש בביטוי 'ניטש ויכוח' מופיע לראשונה בעיתונות של שנות הארבעים של המאה הקודמת.
215
אביב אברמוביץ שואל/ת: אני תוהה: האם את הביטוי 'סלע קיומנו' אכן טבע ראש ממשלתנו בשנת 96'? זה באמת לא היה קיים לפניו, כמו ש'מהפך' לא היה קיים לפני חיים יבין ב-77'?
רוביק עונה:
אתר העיתונות העברית ההיסטורית, שהגיע בסריקת העיתונים עד שנות השמונים כולל, לא מכיר את הביטוי או דומים לו. אין ספק, זו תרומתו של נתניהו לאוצר הניבים העברי.
216
אליעזר שואל/ת: מה מקור הביטוי ״מילים נרדפות״? מי רודף ומדוע נרדף?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בעברית לראשונה במאה ה-16 אצל המהרשד"ם, מחכמי סלוניקי. ככל הנראה מקורו מביטוי דומה בערבית: כַּלִמָאת מֻתַרָאדִפָה. על דימוי הרדיפה אפשר רק להעלות השערות. לכאורה יש כאן מאבק של שתי מילים על אותה פיסת משמעות.
217
לירן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'ראש בראש'?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בלשון חז"ל: "וכי ראש בראש פרעתי מהם מישראל? והלא לא פרעתי מהם אלא אחת ממאה שחטאו לפני", וכאן משמעותו אחד כנגד אחד, מידה כנגד מידה. המשמעות של היום היא עימות חזיתי והיא מושאלת משפות אירופה. באנגלית אומרים a head-to-head, בצרפתית tête à tête. פירוש אחר הוא הגעה יחד בתחרויות ריצה, וכאן המקור גרמני: Kopf an Kopf.
218
שגב מרקוביץ שואל/ת: מה מקור הביטוי 'ראש גדול'?
רוביק עונה:
המילה 'ראש' מייצגת גם את הדרך שבה אנחנו מתבוננים ופועלים בעולם, ומכאן 'ראש פתוח' לאדם סקרן, 'ראש טוב' לאדם המוכן להקשיב ולגלות אמפתיה, ו'ראש גדול' לאדם בעל יוזמה, הרואה את התמונה הרחבה. יתכן שיש כאן השפעה לביטוי ותיק שכמעט אינו בשימוש היום, 'רק סוסים חושבים'. אחד החיילים ששירת בצבא הגרמני בתקופה הנאצית מספר בזיכרונותיו איך החדירו בו את מצוות הציות: "אחד הביטויים המפורסמים באותה תקופה בפי מפקדים היה: 'אתה אינך חושב, אינך סוס, ורק סוסים חושבים, כיוון שיש להם ראשים גדולים יותר'".
219
אלכס שפי שואל/ת: מה מקור הביטויים 'זין בעין' ו'נא באוזן'? מדוע דווקא בעין או באוזן? ובהקשר זה – מדוע אומרים "תנועה מזרחית"? האם רק המזרחים עושים תנועה כזאת והאשכנזים לא?
רוביק עונה:
הנפת היד והטיית האמה לפנים מביעה בוז וזלזול מפני שהיא מחקה את פעולת הבעילה, וכאשר היא מתייחסת לגבר היא מרמזת למין אנאלי, הנחשב העלבון המשפיל ביותר. התנועה מקובלת בתרבויות שונות, למן הרומאים ועד לערבים. דוברי העברית למדו אותה מן הערבים ולכן כונתה תנועה מזרחית. אי הנוחות בייחוס יצרה את הביטוי הנקי יותר 'תנועה מגונה'. 'נה' פירושה ביידיש 'קח' והיא הפכה למילת זלזול אלימה, ועם הזמן הצטרפה לתנועה המזרחית. 'זין בעין' משלב אלימות ורימוז מיני וכמוהו 'נא באוזן'. למה דווקא בעין ובאוזן? ככה, ביטוי כמן 'זין באף' או 'נה בפופיק' לא נשמע מאיים כל כך.
220
ג'רמי בנשטיין שואל/ת: האם הסלנג הצבאי 'לערוך תרגיל יבש' (ללא ירי חי), לפני 'תרגיל רטוב' (עם ירי) נגזר מהאנגלית:a dry run? אם כך, רק העברית הוסיפה את 'רטוב' ו'להרטיב', כי הרי אלה לא קיימים באנגלית?
רוביק עונה:
התהליך ההיסטורי הפוך. בארצות הברית הביטוי נולד מאימוני מכבי האש, שם אימון במים הוא wet run, ואימון בלי מים הוא dry run. הצבא האמריקני אימץ את המונחים והוציא אותם מהקשרם. בצה"ל נכנס בעקבות זאת התרגיל היבש, וממנו נגרר התרגיל הרטוב, תרגיל בתחמושת חיה. רצוי עם זאת לא להרטיב את התחמושת לפני השימוש.
221
אלעד שואל/ת: מה מקור הביטוי 'מן המוכן'? האם פירושו המקורי זהה לזה של היום?
רוביק עונה:
מקור הביטוי במשנה, במסכת שבת: "אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו את השמן, ואם נותנו מבעוד יום מותר, ואין ניאותין ממנו לפי שאינו מן המוכן". כלומר, 'מן המוכן' הוא מה שהוכן מראש, ולוקחים ממנו אך אין מכינים אותו מראשית. המשמעות הזו נשמרה עד היום.
222
ד"ר דני גבור שואל/ת: מה מקור הביטוי 'מטבע לשון'?
רוביק עונה:
הביטוי התגלגל משני מקורות. בתלמוד נכתב "כל השנה ממטבע שטבעו חכמים" מתייחס למי שמשנה ביטוי או טקסט שנקבע ונחתם. כמו כן יש כאן השפעה של הניב האנגלי to coin a phrase, שהוראתו לטבוע צירוף מילים. מכאן גם השימוש בפועל טבע בהוראת 'טבע מונח', 'טבע אמרה' וכדומה. דימוי ה'טביעה' כאן מתייחס לכך שהצירוף ישמש מעתה ואילך בשפה באופן שוטף ובמשמעות קבועה, כפי שמטבעות משמשות בתחום הכספים בערך קבוע.
223
דן צדיק שואל/ת: מה מקור הביטוי "המתחיל במצווה אומרים לו גמור?"
רוביק עונה:
הביטוי מצוי בנוסחים שונים בלשון חכמים: "פנחס אמר מי שהתחיל במצווה הוא גומר" (מדרש במדבר רבה). "אם התחלת במצווה הוי גומר את כולה" (מדרש תנחומא), וכן בתלמוד הירושלמי. הביטוי בנוסח המשמש היום מצוי בפירושי התנ"ך החל מהמאה ה-13.
224
שירה עזרן שואל/ת: מה מקור הביטוי ״קשקוש בָּלָבּוּש״?
רוביק עונה:
בסלנג העברי צירופים שונים עם המילה קשקוש, כגון 'קשקוש בגרוש', 'קשקוש מקושקש' שלא לדבר על גיבור הילדים הטלוויזיוני קישקשתא. על בסיס אלה יצרה בשנות השמונים אילנה סרנו את הסדרה בת חמשת הספרים "קשקוש בָּלָבּוּש". הסדרה עצמה נשכחה, אבל הכניסה ביטוי חדש לשפה העברית המדוברת.
225
אליעזר שואל/ת: מנין 'כובע טמבל' קיבל את שמו? מה הקשר בינו לאופן בו משתמשים כיום במילה טמבל?
רוביק עונה:
השם הזה ניתן לכובע המקוואי, המזוהה עם מקווה ישראל, בשנות השלושים של המאה הקודמת. על פי כמה השערות יש אכן קשר בין טמבל שפירושו טיפש (ובטורקית: עצלן) לבין הכובע, והשם ניתן על שום דמיונו לכובע השוטים האנגלי (dunce cap). יש קושרים את השם על פי הצליל למילה האנגלית dumbbell, שהוראתה משקולת לשרירי היד, והיא משמשת כינוי לטיפש. השערה סבירה יותר שזהו גלגול של כובע הטמפלרים, ששהו בארץ ישראל שנים רבות ועסקו בחקלאות, והשם טמפלר שובש לטמבל.
< הקודם ... 11 12 13 14 15  ... הבא >