שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
241
אליעזר שואל/ת: מניין הגיע הביטוי 'רעש אדמה'? מה הקשר לרעידת האדמה?
רוביק עונה:
מקור הביטוי בהופעות שונות של המילה 'רעש' במקרא, שפירושה 'רעידה חזקה' היא מתייחסת לתופעת רעידת האדמה. בספר יחזקאל נכתב: "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה רַעַשׁ גָּדוֹל עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל", והתיאור אינו משאיר מקום לספק: "וְנֶהֶרְסוּ הֶהָרִים וְנָפְלוּ הַמַּדְרֵגוֹת וְכָל־חוֹמָה לָאָרֶץ תִּפּוֹל". עמוס מתחיל את נבואותיו בציון זמן: "שְׁנָתַיִם לִפְנֵי הָרָעַשׁ". בימי הביניים החל ציון התופעה באמצעות צירופי לשון. פרשני המקרא השתמשו בביטוי 'רעש הארץ', ואברבנאל אף הביא הסבר מדעי לתופעה. בפירושו לפסוק בשמות יט המתאר את הר סיני בעת מתן תורה: "וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל־הָהָר מְאֹד", הוא כותב: "כי הנה התבאר בטבעיות שסבת רעש הארץ הם רוחות עבים ועשנים נכנסים בבטן האדמה וכאשר לא ימצאו נקבים ומקומות לצאת תרעש הארץ מפני האד הנעצר שמה". רש"י השתמש בביטוי 'רעידת הארץ'. הצירופים 'רעש אדמה' ו'רעידת אדמה' הם בעברית החדשה. בעיתון הצפירה מינואר 1888 נכתב על "רעש אדמה חזק מאד, ויזדעזעו חלוני הבתים וכל העם חרד חרדה גדולה". שלוש שנים קודם לכן מופיע הביטוי בעיתון הצבי. 'רעידת אדמה' מופיע מאוחר מעט יותר. בעיתון המליץ מיולי 1895 נכתב "בחצי השעה השלישית הורגשה פה רעידת אדמה חזקה". לשימוש שהשתרש ב'רעידת אדמה' תרמו גם שפות אירופה. באנגלית earthquake הוא מילולית רעידת אדמה, וכן בגרמנית: erdbeben.
242
אליעזר שואל/ת: מה המקור ומה משמעות הביטוי 'בשעה טובה?'
רוביק עונה:
'בשעה טובה' מתאר מהלך או עניין מסוים המתבצעים בזמן הראוי לכך. בשו"ת זכרון יהודה מהמאה ה-14 נכתב: "הלכו לשנייה ואמרו לה כדברים האלה, והשיבה: תעשה בשעה טובה". הביטוי מופיע גם ביידיש: 'אין אַ גוטער שעה', בלדינו: אֶן בּוֹנוֹרָה, וכך בצרפתית: à la bonne heure. הביטוי משמש גם כברכה בעקבות שלב מוצלח בחיי אדם, כגון מעבר דירה או כניסה למקום עבודה חדש. יש לראות כאן צורה מקוצרת של האיחול 'שיהיה בשעה טובה'.
243
אלי שמעוני שואל/ת: בבתי השימוש הצבאיים וגם בשירותים ציבוריים מופיעות הספרות 00. האם נכון שמקור הדבר בכתובת על שירותים בריטיים: “Officers Only”?
רוביק עונה:
יש גירסאות שונות למקורו של הסימון הזה, רובם מסופקים, אבל הסיפור על 'אופיסרס אונלי' הוא אגדה אורבאנית. על פי כל העדויות הנוהג נולד וקיים בעיקר בגרמניה ובמזרח אירופה, ומקורו בוודאי אינו בריטי. אחד ההסברים קושר את הביטוי למספרים על חדרי השירותים בבתי מלון בשווייץ, ולפחות בהיבט הגיאוגרפי הגירסה הזו סבירה יותר.
244
יעקב דאום שואל/ת: מה מקור הביטוי 'השד העדתי'? ומי השתמש בו לראשונה?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס לסיפור הידוע מסיפורי אלף לילה ולילה, אלדין ומנורת הקסמים. מכאן התגלגלו ביטויים בשפות שונות ובגירסאות שונות כגון "הוציא את השד מהבקבוק", המכיל אזהרה שלא ניתן יהיה להחזיר אותו לשם. השימוש בביטוי "השד העדתי" בעיתונות העברית מוכר החל משנות השמונים, בעקבות המהפך שחשף את השסע העדתי בישראל, אך ככל הידוע אין לו אב מוכר וידוע.
245
דליה הוכברג שואל/ת: מהיכן בא הביטוי 'לחטוא בכתיבה'? למה לא אומרים לחטוא בציור בריקוד?
רוביק עונה:
'חטא בכתיבה' הוא צירוף שצץ ככל הנראה יש מאין. הוא החל להופיע בעיתונות בשנות החמישים של המאה הקודמת, ומתייחס למי שעוסק בכתיבה אך היא אינה מקצועו העיקרי. לא ידוע על ביטוי לועזי ששימש לו השראה, או על הקשר אחר, ואין הסבר מדוע כתיבה מסוג זה היא 'חטא'. כל מידע נוסף יתקבל בברכה.
246
בני שואל/ת: מה מקור הביטוי, ולא בהשאלה, "הדג מסריח מהראש"? הרי כשהדג מקולקל, כולו מסריח.
רוביק עונה:
מילון הניבים של אוקספורד מסביר את מקור הביטוי בכך שאפשר לבחון את מצבו של דג ומידת טריותו על פי מצבו של הראש. מכאן התגלגל הדימוי לאמרה המופיעה בשפות רבות, הקובעת כי השחיתות בחברה או בארגון נובעת מהעומדים בראשם. הרעיון מובע גם בלשון חכמים: "ויקצוף משה על פקודי החיל, מגיד שאין הסירחון תלוי אלא בגדולים" (ספרי במדבר קנז).
247
רועי כ"ץ שואל/ת: "אני נתקל לאחרונה לא מעט בביטוי 'לצאת ראש'. לדוגמא: "קראתי את המסמך, אך לא הצלחתי לצאת ראש אתו", כלומר, להבין אותו. מה מקורו? בחיפוש קצר באינטרנט מצאתי הצעה שמדובר בתרגום לביטוי get ahead.
רוביק עונה:
לא נראה שזה המקור, to get ahead פירושו להצליח, ו-ahead כאן נגזר אמנם מהמילה ראש אבל פירושו 'קדימה'. הביטוי אכן מוזר, וכל מידע יתקבל ויצוטט. יש גם שימוש מהופך: לצאת ראש במשמעות להתעמת, והוא קיצור של "לצאת ראש בראש".
248
אלי שמעוני שואל/ת: מהו מקור האמרה "פעם שלישית – גלידה"?
רוביק עונה:
המקור הוא בכמה ניבים באנגלית המתייחסים לדבר מה המתרחש שלוש פעמים ברציפות: third time lucky (הפעם השלישית תהיה במזל), וגם: third time's the charm (בפעם השלישית יתרחש קסם). על דפוס זה נאמר גם next time I scream! (בפעם הבאה שאפגוש אותך אצעק), ששובש בישראל על פי השמיעה ל-next time ice cream (בפעם הבאה גלידה), ובחיבור לניבים הקודמים נוצר "פעם שלישית גלידה". השיבוש היווה גם בסיס לפרסומת בריטית בשנות החמישים: I scream for ice cream. משחק מילים דומה משמיע רוברטו בניני בסרט "נרדפי החוק" (1986).
249
מנדי מליק שואל/ת: מה המקור למילה 'צימעס' בביטוי "אל תעשה מזה צימעס"?
רוביק עונה:
צימעס הוא ביידיש כינוי לגזר מבושל, בדרך כלל בתבשיל מתקתק הכולל גם צימוקים. הכנת צימעס נחשבה עניין מורכב. "אל תעשה מזה צימעס" כוונתו אם כן "אל תיקח עניין פשוט ולא חשוב כמו גזר, ותעשה ממנו עניין גדול ומסובך". הביטוי נשמע בעיקר בשיח התקשורתי, ומרמז לכך שהצימעס הזה טעים מאוד לתקשורת, במקביל לביטוי "עשה מזה מטעמים".
250
לילך גרימינג'ר שואל/ת: כשהייתי ילדה, נדרשתי כמו רבים אחרים "להיות בן אדם" וחוות הדעת האולטמטיבית על כל אחד היתה "העיקר שתהיה בן אדם". עד היום לא ממש ברור לי למה התכוונו ומה מקור הביטוי. התוכל להשכילני?
רוביק עונה:
'אדם' או 'בן אדם' זכה לאורך הדורות למשמעות של 'אדם טוב' או 'אדם מוסרי'. ההתפתחות הזו מוכרת בשפות אירופה, שם human פירושו גם אדם בכלל וגם אדם מוסרי, ומכאן מילים טעונות מטען מוסרי כמו הומניזם, הומאני והומאניטארי. ביידיש, במקביל או בהשפעת התהליך הזה, אומרים על אדם טוב שאפשר לסמוך עליו שהוא מענטש (מילולית: אדם), וגם זיין א מענטש, תהיה בן אדם. השימוש העברי במשמעות הזו מושפע משפות אירופה, ובעיקר מיידיש. עם זאת, למשמעות המוסרית אומצה המילה הנרדפת לאדם, 'אנוש', ומכאן 'אנושי' ו'אנושיות'.
251
חיים רוזנברג שואל/ת: מדוע חשבון עובר ושב נקרא כך? מה מקור השם?
רוביק עונה:
ראשית, השם אינו זקוק להתנצלויות, שהרי זה מה שקורה לכסף בחשבון: הוא עובר, ולפעמים גם שב. זהו תרגום למקבילה האנגלית current account, 'חשבון שוטף'. הביטוי ותיק מאוד ומופיע כבר בראשית המאה העשרים, למשל בעיתון מוריה מ-10.8.1914: "ראיתי בעיני שאנשים מכניסים כספים להבנק על חשבון עובר ושב". מקור הצירוף בספר יחזקאל (לה 7): "וְנָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר לְשִׁמְמָה וּשְׁמָמָה, וְהִכְרַתִּי מִמֶּנּוּ עֹבֵר וָשָׁב".
252
אריה לוי שואל/ת: מה מקורו של הפתגם "כשנגיע לגשר נחצה אותו"? והרי הגשר הוא הפתרון ולא הבעיה, לא?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא בפתגם האנגלי Don’t cross a bridge till you get to it, והוא מציג גם את הדרך אל הגשר וגם את הגשר עצמו כבעיות הדורשות פתרון. פלוני תמה איך להתמודד עם משימה עתידית קשה, ומציעים לו לפתור בעיה דחופה יותר, ואז לשבור את הראש ביחס להמשך.
253
אלכס שפי שואל/ת: מה מקור הביטוי "אינו מתכתב עם המציאות" ומה פירושו? האם זה דומה ל"אינו עולה בקנה אחד עם המציאות"?
רוביק עונה:
"אינו מתכתב עם..." פירושו אכן "אינו תואם ל...", ומדובר בהשפעה אנגלית מובהקת: correspond באנגלית פירושו גם בהוראה כללית, מתאים או תואם למשהו, וגם בהוראה מיוחדת: מתכתב עם מישהו. הפועל העברי 'התכתב' הקשור במקורו להחלפת מכתבים ספג את המשמעות הנוספת, הכללית, מן האנגלית. מהלך סמנטי מסוג זה קרוי שאילת משמעות, ויש לו דוגמאות רבות בעברית החדשה.
254
יקיר דלל שואל: שואל/ת: מה מקור השאלה הרטורית "זה ציפור? זה מטוס? לא! זה ..."?
רוביק עונה:
המקור הוא בסרט "סופרמן". התושבים הנפעמים מביטים בדמות החולפת בין גורדי השחקים ושואלים: זה ציפור? זה מטוס? והתשובה: לא, זה סופרמן.
255
אביתר מרמת גן שואל/ת: מה מקור השם אבעבועות רוח?
רוביק עונה:
"אבעבועות רוח" הוא תרגום מיידיש: ווינדפאקן. השם נוצר כדי להבדיל אותו מאבעבועות שחורות הקשה, בעוד אבעבועות רוח נוצרת על פי אמונה עממית כתוצאה מהצטננות (רוח קרה), אם כי גם לה גורם נגיף.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >