שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. עקב עומס השאלות לא נוכל להשיב על יותר משאלה אחת בשבוע, נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
מירב שואל/ת: מה משמעות הביטוי "שקל למיטרפסיא", ומה מקורו?
רוביק עונה:
שקל לְמיטַרפְּסֵיה פירושו קיבל את העונש המגיע לו. ארמית בלשון חכמים במסכת יבמות: "שקליה רבי למטרפסיה, דקאמר ליה רבך ולא רבי" [רבי קיבל את עונשו על ששתק לזה שאמר לו רבך ולא רבי].
257
איריס שואל/ת: מה מקור ומה משמעות האמרה 'זמנים חדשים, זמירות חדשות'?
רוביק עונה:
משמעות הביטוי הוא שמדי כמה שנים מתחלפות האופנות ומשתנים דרכי הביטוי. המקור הוא באנגלית: Other times, other manners (זמן אחר, מנהגים אחרים), וכן בגרמנית, צרפתית ורוסית. בספרו של י"ל פרץ נכתב: "זמנים חדשים ומנהגים חדשים! אם רוצה המחותנת, ילכו לשוח מעט!" בכתבי הסופר חושי הארכי נכתב: "זמנים חדשים, ציפורים חדשות". ביטוי דומה במשמעות הפוכה הוא 'זמנים חדשים, זמירות ישנות'.
258
אהרן שואל/ת: מה מקור הביטוי "שקר לבן"? האם זה קשור ללבן המקראי? האם ביטוי זה הושפע משפות אחרות?
רוביק עונה:
'שקר לבן' הוא שקר שאינו גורם נזק וכוונותיו טובות. מקורו באנגלית: white lie. בגרמנית נמצא ביטוי קרוב: harmlose Lüge (שקר תמים), וכך בצרפתית.
259
שירה שואל/ת: מה מקור הביטוי "להפריח את השממה"? האם זהו בן גוריון?
רוביק עונה:
הרעיון בניסוח שונה מעט מופיע בספר ישעיהו: "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת", רעיון פריחת המדבר נמשך בפסוק העוקב. בעקבותיו נוצר הביטוי האנגלי הוא making the desert bloom. באשר לביטוי המודרני כרעיון ציוני-לאומי, העקבות אכן מוליכים לדוד בן גוריון, בוודאי כמפיץ הרעיון. הביטוי 'הפרחת השממה' מופיע בנאומים ומכתבים שלו, והוא נפוץ בעקבות קריאת בן גוריון להתיישב בנגב, והליכתו לשדה בוקר בשנות החמישים. ההופעה הראשונה של הביטוי בעיתונות היא משנת 1939, ומתייחסת דווקא לקיבוץ עין גב בהספד של אחד החברים לידידו שנפטר. לאורך שנות החמישים הביטוי זוכה לאזכורים רבים בעיתונות, וכאן לבן גוריון יש זכות בלתי מעורערת.
260
עמרי שואל/ת: מה מקור הביטוי "התגנבות יחידים", ומה משמעותו המדויקת?
רוביק עונה:
'התגנבות יחידים' היא כניסה מודרגת וזהירה של קבוצת אנשים לאירוע או לסביבה כלשהי. הצירוף לקוח מתחום אימוני הפרט בצבא, ומתייחס לחדירה זהירה ומודרגת לאזור אויב. הביטוי נוצר בשפה הצבאית הישראלית.
261
אופק כהן שואל/ת: מה מקור הביטוי כבש את לבו?
רוביק עונה:
המקור הוא בלשון ימי הביניים: "שכובשין את הלבבות להחזירם למוטב, ואלו הן דברי כיבושין" (רש"י תענית טו א), וכאן בהוראת דברי תוכחה. המשמעות המקובלת המרמזת על התאהבות והתלהבות מגיעה משפות שונות כמו יידיש: פֿאַנגען עמעצנס האַרץ; גרמנית: er hat die Herzen erobert; צרפתית: conquérir les coeurs, וכן ברוסית.
262
מירה זיגמן שואל/ת: מה מקור הביטוי מויישה גרויס? אני מבינה את הביטוי מילולית אבל מי זה מויישה ומה הכוונה?
רוביק עונה:
מוישה הוא מעין שם גנרי, שם של סתם בן אדם ביידיש. מוישה גרויס הוא משה הגדול, וכמו במקרים רבים ביידיש המשמעות כאן אירונית: מוישה גרויס הוא מי שעושה עצמו גדול, גרויס, למרות שהוא נחשב אדם בינוני או קטן. ביטוי אחר ביידיש הוא מוישה זוכמיר, כינוי לאדם חסר חשיבות, מילולית: משה חפש אותי.
263
רוברט בראל שואל/ת: מהיכן בא המושג עורך דין?
רוביק עונה:
המקור במסכת אבות במשנה: "אל תעש עצמך כעורכי הדיינין". הנוסח המקביל בתלמוד הירושלמי הוא 'ארכי הדיינים', והוא ככל הנראה מקור הצירוף, בהוראת ראשי הדיינים, ויש טענה שהוא גם הנוסח המקורי של המשנה, ומכאן שמדובר בשיבוש. בתפילת הימים הנוראים מובא פיוט מאת אלעזר הקליר מן המאה השביעית: "לאל עורך דין/ לבוחן לבבות ביום דין", וכאן בהוראת שופט. 'עורך דין' כמקצוע מופיע בעיתונות ההשכלה, כגון בעיתון "הכרמל" בשנת 1872. הוא מופיע גם במילון רוסי עברי של יהושע שטיינברג משנת 1880, לצד החלופות 'מליץ' ו'טוען בדין'. בשיריו של א"י פאפירנא משנת 1892 נכתב: "לא עוד אומנות, מיניקות, שפחות וטבחות/ עורכות דין תהיינה – רופאות ורקחות".
264
אילן בליץ שואל/ת: מה פירוש הביטוי "קוּקוּ נְמוֹנְיֶַה" ומהיכן הוא לקוח?
רוביק עונה:
על פי הסופר רני יגיל, ששילב את הביטוי באחד מסיפוריו, זהו כינוי עממי למשוגע. המקור הוא בפולנית: kuku na muniu. מקור הצירוף הפולני אינו ידוע.
265
צפורה נהיר שואל/ת: מה מקורו של הביטוי: אוף צלוכעס (להרגיז בכוונה)?
רוביק עונה:
זהו ביטוי ביידיש. הביטוי המלא, וכך הוא נכתב: אויף צו להכעיס, על מנת להכעיס. אפצלוכעס הוא הידוק וקיצור של הביטוי היידי, המעלים את המקור העברי של המילה להכעיס.
266
שואל/ת: מה מקור הביטוי 'לקרוע את הרחבה'?
רוביק עונה:
הביטוי מתייחס למסיבות ריקודים. מי שקורע את הרחבה רוקד בהתלהבות רבה. ככל הנראה הוא התגלגל מהביטוי 'קרע את הכביש', נסע בפראות ובהתלהבות, שמקורו בשפות שונות: אנגלית: tear up the road, גרמנית: die Straße aufreißen.
267
איתי שואל/ת: מה משמעות הביטוי 'אחת היא'? למשל: "...המיעוט הערבי בישראל היה מחולק למוסלמים, דרוזים, נוצרים וצ'רקסים. אך אחת היא מה היא דתם של התושבים - הכפרים הערביים המסורתיים נשלטו בידי חמולות".
רוביק עונה:
משמעות הביטוי 'אחת היא' היא "אין זה משנה". ככל הנראה מקור הביטוי בספר איוב פרק ט: "אִם־אֶצְדָּק פִּי יַרְשִׁיעֵנִי, תָּם־אָנִי וַיַּעְקְשֵֽׁנִי: תָּם־אָנִי, לֹא־אֵדַע נַפְשִׁי, אֶמְאַס חַיָּי: אַחַת הִיא! עַל־כֵּן אָמַרְתִּי: תָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּה".
268
נדב שרי שואל/ת: מהו מקור הביטוי 'ולא היא' במשמעות ולא לכך הכוונה, ולא כך הוא הדבר?
רוביק עונה:
זהו ביטוי תלמודי נפוץ. למשל במסכת עירובין: "ומה נחש שממית ומרבה טומאה – טהור, שרץ שאין ממית ומרבה טומאה לא כל שכן? – ולא היא".
269
אורי קליין שואל/ת: מה פשר ומקור הביטוי "יודע מאיפה משתין הדג"?
רוביק עונה:
הביטוי 'הראה לו מאיפה משתין הדג' פירושו: הבהיר לו מי הדמות הקובעת, ואיך יש להתנהג. המקור הוא בערבית-מרוקאית: "הוֹרִית לוֹ מִנָאיִן תָאייבּוּל אַלְח'וּת". הסבר אפשרי לדימוי הוא שלדגים אין איבר השתנה מיוחד. הם מצוידים בביב-נקב אחד שמשמש את מערכת המין, מערכת העיכול ומערכת השתן. מי שמצליח לאתר את אותו נקב קטנטן מפגין שליטה וידע.
270
ישי שריג שואל/ת: מהיכן מקור הבדיחות מהסוג "מה ההבדל בין פיל, פסנתר ומשפחה" או "רבין, סוודר, לחם"? האם יש להן קשר (כרונולוגי או אחר) לבדיחת "what’s the difference between piano, tuna fish and tube of glue"
רוביק עונה:
החידות האלה מכונות גם "חידות קרש" שכן הן בעצם סוג של בדיחה לא ממש מצחיקה. החידה הראשונה היא ללא ספק תרגום מותאם לעברית של החידה האנגלית. התשובה לחידה האנגלית היא: you can tune a piano, but you can't tuna fish. כששואלים, אז מה עם שפופרת הדבק עונים: ידעתי שהשפופרת הזו תתקע (stick) אותך. התשובה לחידה העברית היא: "אתה יכול להפיל פסנתר, אבל אתה לא יכול לפסנתר פיל". כששואלים, ומה עם המשפחה? עונים: "טוב, תודה, ואיך אצלך?" החידה השלישית המוכרת פחות, תוצרת שנות האלפיים, בנויה על מכנה משותף. יש לה כמה תשובות, האחת היא המילה כיכר, והשנייה היא תשובה מקאברית שאשאיר לדמיון הקוראים.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >