שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
256
גיורא שנר שואל/ת: מהיכן בא הביטוי 'אגדה אורבנית'?
רוביק עונה:
הביטוי חדש יחסית, ומקורו באנגלית: urban legend. פירושו סיפור המתגלגל בגרסאות שונות ובתרבויות שונות ללא בסיס עובדתי, כגון הסיפור על תנינים החיים בצינורות הביוב של ניו-יורק. נראה שסיפור התנינים הדביק לצירוף את התיבה 'אורבני', למרות שאגדות אורבניות רבות מתרחשות במקומות שאינם אורבניים.
257
מלכה שואל/ת: מה מקור הביטוי להרים טלפון? שרגא שואל באותו עניין : עד לפני מספר שנים היינו מחייגים בחוגת הטלפון, היום אין חוגה ואנחנו מפעילים את הניידים השונים בהקשה, בלחיצה ובדיבור. מה מחליף את המילה לחייג?
רוביק עונה:
'להרים טלפון' הוא תרגום מאנגלית: Pick up the phone. והוא נולד בימי טלפון החוגה והשפופרת שהם היום מצרך לאספנים. המשפט המדויק הוא כמובן "הרמתי את השפופרת", ובהרחבה, "הרמתי את שפופרת הטלפון", אך הנטייה לקצר וגורמים סמנטיים הולידו את "להרים טלפון". ככל שהתקדמה הטכנולוגיה הביטוי נשאר על כנו וקפא, ומשמעותו "התקשר או ענה להתקשרות טלפונית". זה מה שקרה גם לשימוש בפועל לחייג, שנשאר זמן רב אחרי היעלמות החוגות, מה גם שאין לו חלופה סבירה. "תתקתק אלי" או "תקיש אלי" נשמעים מוזרים למרות שהיום אנחנו מתקתקים או מקישים, ובטלפון החכם נוגעים במסך או מדברים אליו. דוגמה מתחום אחר היא הביטוי "תעמיד מים", שנולד מהכנת קפה על כירה, למרות שהיום אנחנו לוחצים על מתג בקומקום או במכונת הקפה.
258
שלמה קניאל שואל/ת: האם יש מקור לצירוף "נקמה מתוקה"?
רוביק עונה:
הצירוף נפוץ בשפות שונות. אנגלית: Revenge is sweet. גרמנית: Rache ist süß. צרפתית: la vengeance est douce, וכן ברוסית. הצירוף מופיע באנגלית כבר במאה ה-16, ושורשיו ב"איליאדה" להומרוס, ספר 18: "זעם... מתוק יותר מדבש הזולג, פורץ כעשן מחזהו של אדם".
259
אילן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'מחרחר מלחמה'?
רוביק עונה:
המקור הוא בביטוי דומה בספר משלי, 'מחרחר ריב': "פֶּחָם לְגֶחָלִים וְעֵצִים לְאֵשׁ, וְאִישׁ מִדְיָנִים לְחַרְחַר רִיב". הגירסה 'מחרחר מלחמה' חדשה, ומתייחסת להקשרים פוליטיים ואסטרטגיים, בעוד מחרחר ריב מתייחס ליחסי אדם וחברו או קבוצת אנשים.
260
מורן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'לתת פור'?
רוביק עונה:
'פור' היא שאילה ישירה מאנגלית, fore, במשמעות 'קדמי', והיא משמשת בסלנג הישראלי מקדמת דנא של ימי המנדט: "היה לי פור עליו", ומכאן גם 'נתן פור', כלומר, אִפשר ליריב להיות לפניו, העניק יתרון לחלש ממנו. ועל כך כתב יורם טהרלב ב"משק יגור טיוטה", בשיר על תחרות טרקטורים: "פרובר על הפורד/ יכול לתת לו פור".
261
דליה מאיה שואל/ת: מה פירוש הביטוי "ניפגש בשמיניות", בעיקר כשגבר אומר זאת לאשה?
רוביק עונה:
לא מוכר לי השימוש ביחסי המינים, אבל מקורו של הביטוי בדברים שאמר דוד לוי בפברואר 1992, וצוטט בהרחבה: "איננו מרימים ידיים ואיננו נכנעים ... ניפגש בשביעיות". מקור הביטוי בשיטת הבחירות שהיתה נהוגה משנות השמונים בתנועת החרות, שבה נבחרו המועמדים לכנסת תחילה ברשימה רחבה של 50 מועמדים, ואחר מתוך הרשימה הזו על פי קבוצות של שבעה ח"כים, על פי סדר המקומות ברשימה. כל ח"כ הציג עצמו בשביעייה שבה סבר שיש לו סיכוי טוב להיבחר. לוי אמר "ניפגש בשביעיות" לאחר שנבחר בבחירה הכללית למקום ה-18, אבל סבר עדיין שישפר את מצבו בבחירות לשביעיות. "ניפגש בשמיניות" הוא פיתוח משובש של האמרה.
262
גבי ניומן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'כדרכּוֹ בקודש'?
רוביק עונה:
המקור הוא בספר תהלים: "אֱלֹהִים בַּקֹּדֶשׁ דַּרְכֶּךָ מִי אֵל גָּדוֹל כֵּאלֹהִים" (תהלים עז 14). וכאן המשמעות ישירה וברורה. בעברית החדשה הביטוי זכה למשמעות אירונית ומבטא יחס ספקני לכוהני הדת. יחס ספקני כזה אפשר למצוא גם בביטוי "רוחץ בניקיון כפיו" שבמקורו בספר תהילים אינו אירוני.
263
שמעון בוגן שואל/ת: הביטוי "מחיר שווה לכל נפש" נראה, מילולית, כחסר משמעות שיווקית. מהו המקור, ואיזו חלופה יש לביטוי?
רוביק עונה:
מקור הביטוי הוא בתלמוד, שם נכתב במסכת כתובות: "אך אשר יאכל לכל נפש, דבר השווה לכל נפש". אין לראות כאן חוסר משמעות. פירושו מילולי כמעט: שווה לכל נפש, שווה לכל אדם, ומכאן שכל אדם יכול לצרוך אותו גם אם אינו בעל אמצעים.
264
עתליה שואל/ת: אני סטודנטית לתואר שני בלשון עברית, ובימים אלה מנסה לאפיין את הדיאלקט המשתקף במכתבים משפחתיים אישיים שנכתבו בתחילת שנות השבעים. רציתי לדעת מהו מקור הביטוי 'לבייש את הפירמה', והאם יש דרך לדעת מתי בערך הגיע למחוזות העברית המודרנית.
רוביק עונה:
'פירמה' היא מילה רוסית, המקבילה למילה האנגלית firm, ופירושה חברה כלכלית. בביטוי 'בייש את הפירמה', ובעיקר בשלילה: "אל תבייש את הפירמה" היא הורחבה לקבוצה בכלל. ככל הידוע 'בייש את הפירמה' הוא ביטוי ישראלי מקורי. הוא נשמע בשיח לא מעט כבר בשנות החמישים.
265
צח משה שואל/ת: מה מקור הביטוי 'ניטש ויכוח'?
רוביק עונה:
'ניטש' פירושו התפשט, וזאת על פי שימושים קדומים של הפועל. השימוש בביטוי 'ניטש ויכוח' מופיע לראשונה בעיתונות של שנות הארבעים של המאה הקודמת.
266
אביב אברמוביץ שואל/ת: אני תוהה: האם את הביטוי 'סלע קיומנו' אכן טבע ראש ממשלתנו בשנת 96'? זה באמת לא היה קיים לפניו, כמו ש'מהפך' לא היה קיים לפני חיים יבין ב-77'?
רוביק עונה:
אתר העיתונות העברית ההיסטורית, שהגיע בסריקת העיתונים עד שנות השמונים כולל, לא מכיר את הביטוי או דומים לו. אין ספק, זו תרומתו של נתניהו לאוצר הניבים העברי.
267
אליעזר שואל/ת: מה מקור הביטוי ״מילים נרדפות״? מי רודף ומדוע נרדף?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בעברית לראשונה במאה ה-16 אצל המהרשד"ם, מחכמי סלוניקי. ככל הנראה מקורו מביטוי דומה בערבית: כַּלִמָאת מֻתַרָאדִפָה. על דימוי הרדיפה אפשר רק להעלות השערות. לכאורה יש כאן מאבק של שתי מילים על אותה פיסת משמעות.
268
לירן שואל/ת: מה מקור הביטוי 'ראש בראש'?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בלשון חז"ל: "וכי ראש בראש פרעתי מהם מישראל? והלא לא פרעתי מהם אלא אחת ממאה שחטאו לפני", וכאן משמעותו אחד כנגד אחד, מידה כנגד מידה. המשמעות של היום היא עימות חזיתי והיא מושאלת משפות אירופה. באנגלית אומרים a head-to-head, בצרפתית tête à tête. פירוש אחר הוא הגעה יחד בתחרויות ריצה, וכאן המקור גרמני: Kopf an Kopf.
269
שגב מרקוביץ שואל/ת: מה מקור הביטוי 'ראש גדול'?
רוביק עונה:
המילה 'ראש' מייצגת גם את הדרך שבה אנחנו מתבוננים ופועלים בעולם, ומכאן 'ראש פתוח' לאדם סקרן, 'ראש טוב' לאדם המוכן להקשיב ולגלות אמפתיה, ו'ראש גדול' לאדם בעל יוזמה, הרואה את התמונה הרחבה. יתכן שיש כאן השפעה לביטוי ותיק שכמעט אינו בשימוש היום, 'רק סוסים חושבים'. אחד החיילים ששירת בצבא הגרמני בתקופה הנאצית מספר בזיכרונותיו איך החדירו בו את מצוות הציות: "אחד הביטויים המפורסמים באותה תקופה בפי מפקדים היה: 'אתה אינך חושב, אינך סוס, ורק סוסים חושבים, כיוון שיש להם ראשים גדולים יותר'".
270
אלכס שפי שואל/ת: מה מקור הביטויים 'זין בעין' ו'נא באוזן'? מדוע דווקא בעין או באוזן? ובהקשר זה – מדוע אומרים "תנועה מזרחית"? האם רק המזרחים עושים תנועה כזאת והאשכנזים לא?
רוביק עונה:
הנפת היד והטיית האמה לפנים מביעה בוז וזלזול מפני שהיא מחקה את פעולת הבעילה, וכאשר היא מתייחסת לגבר היא מרמזת למין אנאלי, הנחשב העלבון המשפיל ביותר. התנועה מקובלת בתרבויות שונות, למן הרומאים ועד לערבים. דוברי העברית למדו אותה מן הערבים ולכן כונתה תנועה מזרחית. אי הנוחות בייחוס יצרה את הביטוי הנקי יותר 'תנועה מגונה'. 'נה' פירושה ביידיש 'קח' והיא הפכה למילת זלזול אלימה, ועם הזמן הצטרפה לתנועה המזרחית. 'זין בעין' משלב אלימות ורימוז מיני וכמוהו 'נא באוזן'. למה דווקא בעין ובאוזן? ככה, ביטוי כמן 'זין באף' או 'נה בפופיק' לא נשמע מאיים כל כך.
< הקודם ... 16 17 18 19 20  ... הבא >