שאל את רוביק

כל שאלה בכל עניין לשוני תיענה: מקורות מילים וביטויים, תקנות שפה, מילים קרובות, עברית ושפות אחרות ועוד ועוד. השאלה תיענה תוך שבוע או לכל היותר שבועיים במסגרת "שאל את רוביק: שאלות אחרונות". שאלות בדבר מקורם של שמות משפחה ייענו ברצון, אך רק אם תימצא להן תשובה מובהקת או משוערת. נא לשלוח שאלה אחת בלבד. לקריאת התשובה לחצו על השאלה.
16
יובל שואל/ת: מה מקורו של הביטוי 'חילופי גברי' לציון חילופי תפקידים בכירים?
רוביק עונה:
הביטוי נשמע עתיק אך הוא נטבע בעברית החדשה בעיתונות תקופת תחיית הלשון, ומופיע כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת. זהו שילוב של המילה העברית 'חילופין' עם 'גברי' – אנשים בארמית. הביטוי מתייחס לשינוי פרסונלי בדרגי הניהול הבכירים, ואולי לכן נבחרה 'גברֵי', המרמזת על כוח ועליונות.
17
מאיר מינדל שואל/ת: המושג שליווה אותי משבטה, נחל 906 קורס מ"כים 1965, קריעת תחת. האם זאת הברקה צהלית? האם בשפות אחרות יש דבר דומה?
רוביק עונה:
מקור הביטוי אינו בצבא אלא הוא תרגום מביטוי דומה בכמה שפות, בעיקר בגרמנית: sich den Arsch aufreißen. הביטוי נפוץ בשפה הצבאית מאז ומתמיד, גם בביטוי 'קרעו אותנו'.
18
דוד ששון שואל/ת: מה מקור המשפט "להרוג טורקי ולנוח" ומה ההסבר לכך? אודה שאיני משתמש בו היות וזהו משפט מעליב.
רוביק עונה:
מקור המשפט בבדיחה יהודית. נער יהודי ברוסיה נשלח לצבא. האם דואגת לבריאותו ואומרת לו: "תהרוג טורקי, תנוח, ואז תהרוג עוד אחד". לבדיחה אגב יש המשך. שואל הבן "ומה יקרה אם יבוא טורקי נוסף וינסה להרוג אותי?", עונה לו האם: "למה שירצה להרוג אותך, עשית לו משהו רע?!"
19
אודי שואל/ת: מה מקור הביטויים "כבודו במקומו מונח" ו"רצונו של אדם - כבודו"?
רוביק עונה:
הראשון במסכת בכורות בתלמוד הבבלי: "אביו של זה ביזה תלמידי חכמים, אף הוא מבזה תלמידי חכמים! אמר לו ר' יוסי: כבוד זקן יהא מונח במקומו". השני במסכת פאה בתלמוד הירושלמי, בדיון על בן הנותן כבוד לאביו: "אמרו לו, הואיל והוא רצונה הוא כבודה".
20
אודי שואל/ת: היכן הופיעה לראשונה הקללה "בן אלף"? ומה פירושה? איך בכלל אפשר מעשית להיות בן אלף?
רוביק עונה:
הקללה היא קיצור של 'בן אלף זונות', תרגום של קללה ספרדית נפוצה: hijo de mil putas.
21
ד"ר נרי ישעיהו אריאל שואל/ת: מה מקור הביטוי "לשכב/להיכנס מתחת לאלונקה"?
רוביק עונה:
'להיכנס תחת האלונקה' הוא ביטוי ישראלי. מקורו בתרגול נשיאת פצוע על אלונקה בצה"ל. נושאי האלונקה נדרשים בעת מסע, הקרוי גם 'מסע אלונקות', להחליף זה את זה בנשיאת האלונקה. הביטוי משמש מטפורה לנשיאה משותפת בעול, ונשמע גם בתחום הפוליטי, בעיקר בעשור האחרון.
22
מיכל שוסטר שואל/ת: מדוע קוראים לסודה לשתייה כך בעברית? שאלתי במפעל סוגת והם ענו לי כי סודה לשתייה היא השם המקובל של נתרן מימן פחמתי (סודיום ביקרבונט), בו נעשים שימושים שונים במשק הבית ובתעשייה (בישול, אפייה, ניקיון ועוד). בעבר היה נהוג להמיס כמות קטנה של סודה לשתייה במים ולשתות להקלת צרבת – לדעתם סביר להניח שזה מקור השם. מה דעתך? יש לך הסבר בלשני אמין יותר?
רוביק עונה:
נראה שמקור הצירוף ברוסית. הכינוי "סודה לשתייה" לסודיום ביקרבונט יובא לארץ מרוסיה שם הוא נקרא בשם זהה: пищевая сода‏‏‏‏ (פישבייה סודה). לגבי המקור הרוסי, נראה שמקורו בשימוש כנגד צרבת.
23
יעקב מאסס שואל/ת: מה זה ״בחייאת זומזום"? מאיפה זה בא?
רוביק עונה:
'בחיאת' היא מילה הפותחת שבועה בערבית, ומכאן הגירסה העברית 'בחיי'. זמזם היא באר קדושה הנמצא במסגד אל חראם במכה. השבועה 'בחייאת זמזם', המתייחסת לבאר הקדושה, זכתה לגירסה ישראלית: 'בחיאת זומזום', וגם 'בחיי זומזום'.
24
נועם שואל/ת: האם ידוע לך מהו מקור הביטוי: "זה אלף בית של גימל דלת" אשר רבים משתמשים בו? מעניין היכן השתמשו בו לראשונה.
רוביק עונה:
הביטוי הוא מעין בדיחה לשונית על בסיס הביטוי 'האלף בית של...', כלומר, כללי היסוד של משהו. זאת בעקבות האנגלית: the alphabet of. לביטויים אלה אין תאריך לידה או אבא מוכר.
25
איציק שואל/ת: מהו מקור הביטוי שם לב או תשומת לב?
רוביק עונה:
מקור הניב 'שם לב' בספר שמואל א: "וְלָאֲתֹנוֹת הָאֹבְדוֹת לְךָ הַיּוֹם שְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים אַל תָּשֶׂם אֶת לִבְּךָ" (ט 20). 'תשומת לב' חודש בעקבות 'שם לב' בספרות התחייה, ובהשפעת הביטוי 'תשומת עין' מספרות ימי הביניים.
26
אפרת נחום שואל/ת: מה מקור הביטוי "מסיבת עיתונאים"?
רוביק עונה:
מקור הביטוי באנגלית: press conference. 'מסיבה' בהוראתה התלמודית היא התוועדות אנשים יחד למטרה כלשהי, והיא שימשה בהוראה זו גם בעברית החדשה, כחלופה ל-conference. מאוחר יותר יוחדה 'מסיבה' לאירועי בילוי ופנאי. הצירוף 'מסיבת עיתונאים' נטבע בעיתון "מאזניים" משנת 1930, שדיווח על "מסיבה של עיתונאים" באוניברסיטה העברית.
27
שירה שואל/ת: מאיזה שפה הגיע הביטוי גרוסו מודו?
רוביק עונה:
גרוסו מודו, כלומר, בקווים כלליים, בתמונה הכוללת, הוא ביטוי לטיני. גרוסו – גדול, מודו – אופן.
28
אודי שואל/ת: ברוח הבחירות שעתה נגמרו, מאין מגיע הביטוי "זכותו תגן עלינו" מתעמולת הבחירות של ש"ס? מה המקור שלו והיכן הופיע לראשונה?
רוביק עונה:
הנוסח במקור הוא 'זכותו יגן עלינו', והוא תוספת לשמותיהם של רבנים גדולים שהלכו לעולמם, ומתייחסים לכך שצדקתם תגן על החיים. הניב מצוי בספרות השו"ת מן המאה ה-17. המקבילה ביידיש: זײַן זכות זאָל אונדז בײַשטיין. ראשי תיבות: זי"ע. הצורה הדקדוקית 'זכותו תגן עלינו' מקובלת פחות.
29
יהודה יוחננוף שואל/ת: רציתי לדעת מה מקור הביטוי "אזור ספר"? איך הגענו למילה סְפָר?
רוביק עונה:
'סְפָר' היא מילה תלמודית שפירושה גבול. היא התגלגלה ממילה אכדית שפירושה גדר או חומה. מכאן אזור ספר – אזור הסמוך לגבול, יישוב ספר וכדומה.
30
יוסי גליק שואל/ת: מה מקור הביטוי ״חסר לו בורג״?
רוביק עונה:
הביטוי מופיע בשלל שפות אירופיות ומכאן לעברית. יידיש: ס'פֿעלט אים אַ שרײַפֿל. אנגלית: have a screw loose (יש לו בורג משוחרר). גרמנית: bei dem ist eine Schraube los. צרפתית: il lui manque un boulon. ניב קרוב בהוראה דומה בפינית: חסר לו משהו בבית. גרמנית: חסרים לו כמה ספלים בארון. הונגרית: לא כל ארבעת הגלגלים שלו בשימוש.
< הקודם 1 2 3 4 5  ... הבא >